עידן ורד: "אני אקח מנהיגות"

על קירות חדרו של עידן ורד עדיין ניתן לראות סימנים שנותרו מהפוסטרים של עידן טל ומיכאל זנדברג שהיו תלויים עליהם רק לפני מספר שנים. היום, כשהוא רק בן 20, הוא כבר דחק את מיכאל זנדברג לספסל, נבחר לתגלית העונה ומפיח תקווה באוהדי וקברניטי בית"ר למרות המצב הכלכלי הקשה.

"באימונים הראשונים שלי בבוגרים בשנה שעברה לא העזתי להוציא מילה מהפה, הייתי כמו דג", הוא נזכר שנה וחצי לאחר שעלה לבוגרים של הקבוצה המפוארת דאז בראיון ראשון אי פעם. "ממש התביישתי, הרגשתי קטן לידם. היו שם שמות כמו דרק בואטנג, גל אלברמן, ועוד כוכבים שגדלתי עליהם. רק כמה חודשים לפני זה הייתי מסתכל על ברק יצחקי בטלוויזיה ומקווה להיות כמוהו יום אחד. והנה פתאום אני מתמסר איתו באימונים, או נוסע מת"א לירושלים עם אריק בנאדו, מיכאל זנדברג ושמעון גרשון, יושב איתם לאכול אחרי אימונים. עד היום לפעמים אני מסתכל על זה מהצד ולא מאמין שזה אמיתי".

אמנם הוא הצטרף לקבוצת הנוער רק שנה קודם לכן, ועל אף שבילה את מרבית ילדותו במכבי תל אביב השנואה, ורד נחשב לשחקן בית וגם מרגיש ככה. "איך שהגעתי למועדון זה היה כמו משפחה. לא עובר שבוע בלי שיחות עם איציק קורנפיין, איתן מזרחי וז'אן טלסניקוב. הם תמכו בי והאמינו בי, וגם אני התחברתי למועדון ולעיר. התחלתי לבלות יותר בירושלים והתאהבתי בה. בנוער הייתי ישן כמה פעמים בשבוע אצל חברים לקבוצה ומסתובב איתם, וגם היום אני לפחות פעם בשבוע ישן פה".

אחרי כל משחק הוא מגיע לשיחה עם איתן מזרחי, שגילה אותו והביא אותו למועדון, ושומע נקודות לשימור ולשיפור, מקבל טיפים והכוונות. בעונה האחרונה, למרות שכבר הפך לכוכב, הקפיד להישאר מדי פעם אחרי אימוני הקבוצה הבוגרת ולצפות באימוני הנוער כדי ללמוד עוד קצת ולעזור כשאפשר. "אני לא חושב שזו בושה, ז'אן טלסניקוב ואיתן מזרחי היו שחקנים גדולים וסמלים של בית"ר, הם עוזרים לי להשתפר, אני נהנה לדבר איתם ומרגיש שזה תורם לי להבנת המשחק".

פרט לתיוג כתל אביבי, כשעלה לבוגרים היה ורד צריך גם להיפטר מסטיגמה אחרת, הילד העשיר והמפונק עקב היותו בנו של נמרוד ורד, מבעלי הכח עמידר רמת גן. "בהתחלה כולם הסתלבטו עלי וקראו לי ילד שמנת, אבל אחרי שהם ראו שאני נלחם על כל כדור והכירו אותי, זה נעלם". למרות הסטיגמות והתדהמה הראשונית מהכוכבים סביבו, הקשר הצעיר הרשים ובקיץ שעבר, כשחוליית הקישור הצפופה של בית"ר נראתה כבלתי חדירה לילד צעיר שרק עלה מהנוער, הגיעו הצעות מקבוצות ליגת העל לקלוט את הכישרון ולתת לו במה כדי שיחזור לטדי משופשף יותר. בעוד אבי ריקן, חן עזריאל וקובי מויאל קפצו על ההזדמנות, ורד סרב. "האמנתי בעצמי, וידעתי שאני אצליח להשתלב. לא חשבתי שזה ילך עד כדי כך טוב ושאהפוך לשחקן הרכב, אבל ידעתי שאצליח לדחוף את עצמי לקבל דקות".

המעבר המהיר מאלמוניות מוחלטות לכוכבות יכולה לבלבל אנשים רבים, בטח שבגיל כל כך צעיר, אלא שוורד הקפיד להישאר תמיד עם הרגליים על הקרקע. "אני חייב המון לראובן עטר, מעבר לצ'אנס שהוא נתן לי, הוא גם יודע להדריך. גם כשאתה רואה את כל הכוכבים הגדולים האלה מסביבך, אתה לא יכול להרגיש סופרסטאר. חוץ מזה הפכתי לחבר קרוב מאוד של ברק יצחקי, אבירם ברוכיאן, עמית בן שושן ואלירן דנין. הם מנוסים יותר והם חוו את זה על בשרם, הם ידעו לשמור על השפיות שלי ועל הצניעות. אני ממשיך להיות בן אדם רגיל, לא מבאס אותי להגיע לצבא ולקבל פקודות אחרי שנתתי גול יום קודם לכן".

- בשנה הבאה תאלץ כנראה להסתדר בלי החברים הקרובים

"נכון, סביר להניח שאבירם, עמית וברק לא יהיו בקבוצה בשנה הבאה, אבל אני כן מאמין שחלק מהבכירים יישארו. בית"ר זה מועדון גדול שלא יכול ליפול ואני בטוח שיגיע מישהו ויקנה אותנו. גם אם לא תהיה קבוצה זוהרת עם שמות ענקיים כמו לרואה או אבראו, תהיה קבוצה טובה. כשאני מסתכל על השחקנים שצרכים לחזור מהשאלה, אני לא חושש לקראתה".

- ובכל זאת, לא יהיו לך יותר את הפריווילגיות של שחקן צעיר ליד כוכבים מנוסים. תצטרך לקחת הרבה יותר אחריות ולעמוד תחת הרבה יותר לחץ

"אז מה? ברק, אבירם ועמית עשו את זה בגיל 24, אז אני אקח מנהיגות בגיל 21. אני לא חושב שיש משהו פסול בלהפוך למנהיג בגיל צעיר, להפך, אני אשמח לעשות את זה. אם אתה רוצה להיות שחקן מוביל ולהגיע לרמות הגבוהות אתה צריך לקחת אחריות ולדעת להיות דומיננטי".

לפני שנתיים קיבל ורד הצעה מהרטה ברלין, אך דחה אותה עקב גיוסו לצה"ל והעובדה שבדיוק הצטרף לבית"ר. היום הוא עדיין לא מוכן לדבר על אירופה. "ברור שזו שאיפה של כל שחקן, כבר שאתה שם פעם ראשונה מגנים ונועל נעלי פקקים אתה חושב על איך זה יהיה לשחקן באירופה ולהיות כמו הגדולים ביותר, אבל כרגע אני מתעסק בבית"ר ובלהשתפר, אני לא מסתכל רחוק מדי".

פרט לאימוני הקבוצה, ורד פוקד ארבע פעמים בשבוע את חדר הכושר כדי לחזק את גופו הצנום, כדי שיתאים ליבשת הישנה, ונפגש עם דיאטן ספורט על מנת לוודא שהתזונה מאוזנת. "אני לא אתחיל לפרט מה אני חושב שאני צריך לשפר כי יגמר לך המקום בכתבה, אבל אני מאמין שתמיד אפשר להיות יותר טובים. חוץ מהכוח הפיזי שחסר לי, אני רוצה להיות יותר טוב גם בדברים שכבר יש לי כמו בעיטה, נגיחה, דריבל, הגנה. אף פעם אסור לחשוב שהגעת לשיא שלך".

- ואם בכל זאת תסתכל קצת יותר קדימה?

"אני רוצה להמשיך להיות שחקן הרכב בבית"ר, להגיע לנבחרת הבוגרת ולהיות שחקן מוביל שם".

- מתי תרגיש מוכן?

"קודם כל חשוב לי להצליח עם בית"ר. לזכות איתה באליפות ואם אפשר אז גם בעוד גביע. אחרי שאני אזכה בתארים בארץ וארגיש שהצלחתי פה, אני אהיה מוכן לעבור לשלב הבא".

- ואם תגיע הצעה מקבוצה ישראלית בכירה?

"אני לא רואה את עצמי משחק בקבוצה אחרת בישראל. אני מרגיש שחקן בית, התחברתי מאוד לקהל והם אלי. אני מגיע לטדי ורואה עשרת אלפים אנשים שאוהבים אותי ומעודדים אותי, זה לא משהו מובן מאליו. זה גורם לי לתת 150% בכל משחק והופך אותי לטוב יותר. אותי לימדו בבית שלא עוזבים מקום שטוב לך ושאתה נהנה בו, ככה שאני לא רואה סיבה לעבור לקבוצה אחרת בארץ".

- ואיך מתכוננים לעונה הבאה שתהיה לא פשוטה?

אני לא באמת חושב שנהיה בתחתית, גם אם נתחיל במינוס 9 נקודות. בית"ר זה מותג חזק ומישהו יקנה אותו, וגם אם לא, החומר שיש כרגע מספיק בשביל להתגבר גם על המינוס. אני עדיין לא יצאתי לפגרה כמו כולם כי יש מחנה אימונים של הנבחרת הצעירה לקראת בולגריה, ואנחנו מתאמנים פעמיים ביום. אחרי המשחק יהיה לי בערך שבוע חופש, אני מעריך שאני ארד לאילת כדי לנקות את הראש מכל מה שעבר העונה ולהתכונן נפשית לעונה הבאה, ואז חזרה לאימונים במלוא הכח כדי להשתפר. אין ברירה, זה כבר חלק ממני וקשה לי בלי זה".