אחי, אתה לא בכיוון

קיץ 2003 היה השיא עבור המגזר הערבי בכדורגל. מכבי אחי נצרת ואיחוד בני סכנין העפילו בפעם הראשונה, באותה שנה, לליגת העל. למרות שסכנין היא זו שבסופו של דבר הפכה להיות הקבוצה המובילה במגזר ונוף קבוע בליגת העל שלנו, אז אחי נצרת הייתה זו שנחשבה לקבוצה הגדולה יותר במגזר. בכדי להוכיח זאת, ביום העפלת הקבוצה לליגה הבכירה הצהיר היו"ר דאז איסכנדר חדד: "אני מתכוון להחתים את אבי נמני". את הפנים המופתעות של האנשים שנכחו במקום עד היום זוכרים בנצרת, אבל את חדד, סוכן ביטוח מקומי, הם ממש לא הרתיעו. יום למחרת עוד ניסה היו"ר את מזלו, אך שמע את נמני המופתע מסרב בנימוס להצעתו.

יש המון סמליות בפנייה לנמני, כשניגשים לספר את סיפורה של אחי נצרת – אולי אחד הפספוסים הגדולים של הכדורגל הישראלי. נצרת, יותר מכל קבוצה אחרת, היתה אמורה להיות היום נסיכת המגזר. הפונציאל הכלכלי והחברתי שיש בעיר הערביה הגדולה בארץ (כ-70 אלף תושבים), עם כמעט ישובים מסביב, אמור היה לנפק קבוצת ליגת על לגיטימית לפחות. בנוסף על כך, בניגוד לסכנין, שהיא עיר מאוד טעונה כלפי ההיסטוריה הארץ הישראלית, נצרת נחשבת לעיר יותר יונית, אבל כל אלו לא עזרו לה. הניסיון לקצר תהליכים – כמו בסיפור אבי נמני – תמיד עמד בעוכריה, וחוסר אחריות ניהולי ומקצועי מנע מכל פוטנציאל אפשרי להתגשם. הערב (שלישי, 20:20, ספורט 2) היא עוד עשויה להפתיע את הכח במשחקי המבחן ולחזור לליגת העל, אבל קשה להאמין שזה ישנה את טעם ההחמצה.

את הסיפור של אחי אפשר לפתוח ב-1967, אז הוקמה לראשונה, אבל כדי להבין את הפספוס שווה לחזור שוב לעונת 2003/4, אז עלתה לראשונה לליגת העל. עזמי נאסר שבה את לבם של יהודים וערבים כאחד כאשר הצהיר בחגיגות העלייה "אני ניצחתי גם את שרון וגם את ערפאת", אבל הבעיות שמנעו מאחי נצרת לסיים גם העונה בחלק העליון של הליגה הלאומית ולשוב לליגת העל, היו שם גם אז. היו"ר חדד רצה שמות גדולים, הביא את אלון מזרחי בניגוד לרצונו של המאמן, שהתפטר כבר בתחילת העונה כחלק מרכבת המאמנים המסורתית בקבוצה הזו. שייע פייגנבוים הובא, אבל יש קבוצות שגם הוא לא יוכל להציל.

"זה מה שקורא שנותנים ליו"ר שאין לו מושג בכדורגל, לנהל קבוצת כדורגל", טוען בנצי קירשנברג, חבר הנהלת המועדון. "החלטות ההנהלה אז היו חובבניות וללא בסיס. אנשים לא הבינו פה שלנהל כדורגל זה לא כמו כל מפעל רגיל ואדם שמצליח בעסקיו לאו דווקא יצליח גם לנהל קבוצה. זה מה שבדיוק קרה פה וכמעט הביא להתפרקות הקבוצה. אבל כיום אני חושב שדווקא הירידה לליגה ארצית תוך שנתיים, עשתה טוב למועדון. כשאחי הצליחה כולם רצו להיות חלק מאותה הצלחה, וזה גם הביא להחלטות טיפשיות. כשהמועדון ירד לארצית, כולם ברחו ממנו וניסו להתנער מהאחריות. זה היה כמו מפעל על סף קריסה. אבל אז נשארו רק מי שבאמת היה אכפת לו מהמועדון, אנשים כמו היו"ר כאיד אבו עייש ואחמד חילו התחילו הכל מהתחלה והביאו את המועדון הזה ליציבות כלכלית. היום אנחנו לומדים מהטעויות של העבר ועדיין, כפי שבתחילת השנה הצהרנו, אנחנו רוצים להגיע לליגת העל. היה לנו כמה פנצ'רים בדרך, אבל אני מאמין שאפשר לעלות בחזרה ולהתחיל דרך חדשה וטובה יותר".

עם נפילת שתי הליגות, מליגת העל לליגה הארצית, נותר באחי נצרת עם חוב של חמישה מיליון שקלים. הקבוצה הצליחה להשיג ספונסרים כמו פלאפון, בנק מרכנתיל דיסקונט ובנק הפועלים, אבל עדיין חובות הקבוצה לא כוסו עד תום. כל זה לא הפריע לראשי המועדון להצהיר בתחילת העונה שהם רוצים לעלות לליגת העל. קצת אבסורד, שכן עדיין מדובר במועדון שמשלם את משכורותיו בצ'קים דחויים. כמו כן, גם העונה רכבת המאמנים נמשכה, כשאפילו הכוכב הגדול נג'ואן גרייב לא שרד את הרכבת. לאחרונה הובא אלי מחפוד, אבל כשמסתכלים על הקבוצות שכן עלו ליגה ללא מבחנים, קשה להשתחרר מאותה תחושת החמצה של קבוצה שהייתה צריכה להיות היום לפני סכנין. בטח עם תקציב של ארבעה מיליון שקלים.

"הייתה לנו תקופה כלכלית לא פשוטה בכלל", אומר היו"ר אבו עייש. "נעשו הרבה מאוד טעויות בהנהלה הקודמת. ההשוואה לסכנין היא יותר ממתבקשת. אבל צריך לזכור שלסכנין היה תורם כמו ארקדי גאידמק שעזר הרבה לקבוצה ועוד מספר משקיעים, ועל זה צריך להוריד את הכובע בפני מאזן גנאים. כואב לי שבעיר כמו נצרת, שיש לה הרבה אנשים עם כסף, הם בוחרים לא לעזור לקבוצה. איש עסקים שאינו תורם לקהילה, הוא לדעתי איש לא ראוי להצלחה. ישנם הרבה אנשים טובים שתרמו כספים לקבוצה, אך האנשים שיכולים בנצרת לקדם את הקבוצה מאוד, בוחרים שלא לעזור. אם נעלה, אני אישית מבטיח לעשות הכל על מנת לא לחזור על אותן טעויות שנעשו בעבר ולנסות להביא משקיע שייתן גב כלכלי. הצלחה של סכנין היא הצלחה של המגזר, ואותם אנשים צריכים להבין שאם אחי תגיע לצמרת הכדורגל זה יהיה תעודת כבוד לכל המגזר. לאחי, לא כמו הכח ורעננה, יש בסיס אוהדים גדול. הכח ביקשו ממני לשריין להם 60 כרטיסים למשחק הביתי שלנו. עם כל הכבוד להם, רק לוינטר יגיעו 1,500 אוהדים שלנו ובגלל זה אנחנו אלה שצריכים להיות בליגת העל. אני מאמין מאוד שנצליח לעשות זאת".

סמיר עיסא הוא אחד המאמנים המצליחים והמוכשרים שיצאו מהמגזר, מאמן שהעלה ארבע קבוצות ליגה, ולא קונה את התיאוריה של היו"ר לגבי הכישלון ההיסטורי של אחי. "הקבוצה לא מנוהלת בצורה מקצועית", קובע עיסא. "בנצרת לא מביאים מאמנים ברמות הגבוהות. המאמן הנוכחי שלהם לא מתאים לרמת השחקנים. כל שנה מחליפים שם יו"ר או בעלים. זאת הסיבה לאי הצלחה. בכדורגל, כשאין יציבות נוצרת בעיה. כל מה שמעניין את האנשים שם כרגע זה להבליט את עצמם ולא את הקבוצה".

גם שמעון הדרי, המאמן שקדם לגרייב העונה ומכיר את אחי מעולה, מסכים: "אם מסתכלים אחורה, אחי נצרת עלתה לפני סכנין, ולמעשה הייתה הקבוצה של המגזר לפניה. אך ניהול לא נכון גרם להם להתרסק וכמעט להתפרק, ובגלל זה כיום היא חוסה בצילה של סכנין. בשלוש השנים האחרונות נעשתה שם עבודת קודש ניהולית שהצליחה למחוק את החובות והגרעונות של הקבוצה הזאת, שכמעט נמחקה מהמפה. עליית ליגה יכולה לעשות לקבוצה רק טוב, אבל לדעתי אם היו שואלים את היו"ר הוא היה מעדיף לעלות בעונה הבאה, כשהקבוצה תהיה נקייה מחובות. אני מאמין שהפעם, בניהול הנוכחי, אחי תוכל להפוך לקבוצה בסדר גודל של סכנין אם לא יותר".

סמיר עיסא לא מסכים וסבור כי העובדה שנצרת הגיעה למשחקי המבחן, מעידה על הכישלון האדיר של הקבוצה. "חומר השחקנים שלה הוא מהטובים בלאומית והכישלון שלה העונה הוא צורם", הוא ממשיך. "לקבוצה אין שיטה וסגנון משחק, אתה לא רואה טביעת אצבע של מאמן. כל ההצלחה בנצרת היא אישית ולא מקצועית. הפתרון הוא למצוא מאמן טוב ויו"ר חכם, רק כך הקבוצה תצליח. הקבוצה הזאת הייתה צריכה לעלות ליגה הרבה לפני רמת גן, באר שבע, ובטח שלפני הפועל רעננה".