חבורת ניקוי ראש

כבר בתחילת העונה גופו המצולק בגד בו. דוידוביץ' נותח בברכו בראשית אוקטובר, ונאלץ לעבור שלושה חודשי החלמה קשים, כשבינתיים אמיר אדרי תופס את מקומו בשער מכבי חיפה, ועל אפודת הנבחרת אין מה לדבר. אחרי מאמץ גדול הוא חזר לשחק, והיה שותף מלא לאליפות של הירוקים. הוא עבר פציעות במפשעה, בכתף, בברך, בקיצור - בכל חלק בגוף, כך שעדיף לו לרבוץ שלושה שבועות באיי תאילנד, בלי לזוז הרבה. רק לבהות בגלים ולהרים את היד למלצר. מעבר לזה, זה מסוכן

הבוז שספג ביד אליהו, במשחק הפרידה מוויצ'יץ', היה מעליב, והוא ידע כי עליו לשפץ את תדמיתו דרך הישגים עם אולימפיאקוס הנוצצת. הלפרין תרם כבורג נטול לחץ במכונה של ינאקיס, אבל כמו אשתקד במכבי, גם השנה נשאר בלי תואר ביד, כשבגביע, באליפות וביורוליג זוכה פנאתינייקוס. מה לעשות, קטש באדום הוא כנראה לא יהיה. בקיץ הזה עדיף להלפרין להתבודד במנזר שאולין בסין, מקום נטול ישראלים ורחוק מההמולה היוונית. שם ילמד את תורת הלחימה, ויחזור נינג'ה

במקום גן עדן גאידמקי קיבל גיהנום. עטר חשב שהוא רק יצטרך להרים את השחקנים מטראומת קרקוב, אך מצא מועדון בלי עתיד כלכלי, שחקנים שהראש שלהם לא בכדורגל וקהל מאוכזב. מתוך השפל, בהרבה סבלנות, אמונה ועבודה קשה, עטר יצר תלכיד שאפילו פנטז בשלב כלשהו על אליפות, וסיים עונה עם גביע. אחרי שנה כל כך קשה, מגיע למתולתל להתפנק. אכול ושתה כי מחר נתפרק. תתחיל עם ערסל על החוף בקוסטה ריקה ותגמור בביקור עם הילדים בדיסני וורלד

פניני חשב שדרכו למכבי תהיה סוגה בשושנים, ומצא את עצמו דורך על קוצים. המאבק המשפטי המעיק והמעייף בין מכבי לירושלים הסתיים בשליחתו לז'לז'ניק. ההתחלה היתה לא רעה, אך חילופי מאמנים בקבוצה הסרבית דחקו אותו אל הקבוצה הקפריסאית קרבאנוס, ואחד מכוכבי הליגה הישראלית הידרדר לליגה זניחה שלא נספרת מחוץ לחופי האי. פניני האנרגטי בקושי היה פעיל השנה, לכן טיול ספארי בקניה, עם לינת שטח ומסע ג'יפים, יעזרו לו להוציא קצת מרץ

באפריל 2008 החלה ההידרדרות של הטניסאית הישראלית הבכירה. היא הפסידה ליריבות אלמוניות, מינתה ופיטרה מאמנים וסבלה מפציעות. ב-2009 פאר ייצרה כותרות רק כשמארגני דובאי מנעו את כניסתה למדינה. גם בפדרציה מול צ'כיה היא אכזבה, ועתה היא מושבתת בשל שברי מאמץ. העתיד אפור. פאר חייבת לתת לגוף ולנפש להחלים, אז יאללה, תארזי מזוודה, תשתזפי שבועיים באנטליה, ובסוף קחי לך יומיים שופינג באיסטנבול, העיר האחרונה שיש לך ממנה זיכרונות טובים

כל כדור עליו השתטח בתחילת העונה הפך לשער, אבל אז עקומת הכיבושים השתטחה והוא חזר להיות החלוץ השטוח ההוא מהפועל פ"ת, זה שהחמצות זה השטח שלו. אבוחצירה לא הבין שיכולותיו מוגבלות, ובמקום להשתטח בצנעה ולעבוד קשה, שיטח לעצמו את הקריירה, כשהתגנב וחתם ביוון. סע ל?או?מן שבאוקריאנה חביבי, ותשתטח שם על קברי צדיקים כמה שרק תוכל, כי אחרי שלאריסה יבינו מה יש להם ביד, תצטרך עזרה משמים כדי שאיזו קבוצה בארץ תפרוס לך שטיח

כאב הראש התחיל עם התקציב, נמשך בשרשרת הפסדים תחת מישל דיין, עבר דרך אלי כהן, שלא עצר את הנפילה, ונגמר בירידת ליגה עם רן בן שמעון. בעונה שעברה היה נדמה שבקריית שמונה נבנית קבוצה שתתקע יתד בליגת העל, אבל שרצקי לא מצא את עצמו העונה, הקהל לא נדבק לגמרי, והוא יצטרך להתחיל הכל מחדש בלאומית. איזי, אתה חייב איזה שבוע בפריס האלגנטית, כדי שיהיו לך פלאשבקים נעימים בזמן שתזיע במגרשים של נס ציונה, מרמורק ולוד

הוא פתח את העונה מצוין עם שלושה שערים בשלושת המשחקים הראשונים בסטנדארד ליאז', ואז דעך עד שהתפוגג לגמרי. הוא הסתכסך עם המאמן וההנהלה, איבד את חדוות המשחק ואף התבטא כי יעדיף לפרוש מכדורגל מאשר להישאר בליאז' עונה נוספת. במצבו הנפשי, אפילו לוקסמבורג תעשה לו טוב על הלב, העיקר להתאוורר מבלגיה

הוא סיים כמלך השערים והבישולים של מכבי ת”א, אבל ביציע ציפו ליותר. הם רצו מנהיגות, ברק, הצלחה, בקיצור, מישהו שייראה כמו התחלה של נמני. במקום זה הם קיבלו צעיר שלא קפץ עדיין למדרגה של הגדולים, וספג קנס של 50 אלף דולר (!) בגלל הפה של אבא שלו. עכשיו הוא פצוע וייעדר כחצי שנה, מספיק זמן לנוח, ולתת גיחה לארגנטינה, לשם אבא לא יגיע. אחרי הפיזיותרפיה המתישה, אין כמו סטייק טוב וביקור בבונבוניירה של בוקה, כדי לעורר מחדש את חדוות המשחק

עד עכשיו פיני מנסה להבין מה בדיוק הלך שם. הוא קיבל עיי חורבות, הרס כדי לבנות מחדש ונשאר עם אותו דרעק. למזלו, גם עם אותו דרק, שהביא צלחת. גרשון לא דמיין שיאמן קבוצה בלי הגנה, עם התקפה של שני שחקנים, שמשחקת כדורסל נוראי וסופגת תבוסות מחצי אירופה. אחרי ששרד את אחת העונות הגרועות בתולדות מכבי ת"א, הוא חייב להוכיח לכולם שהוא זוכר איך להקים מחדש קבוצה גדולה, כמו ההיא ששלטה ביבשת. אין זמן לנוח, קח סופ"ש באילת, וקדימה, לעסק (צילום: יותם רונן)