החלום ושובריו

אליפות אינה עניין של מה בכך, אבל אפילו התואר הזה עשוי, כפי שמוכיחה הזכיה האחרונה של מכבי חיפה, להעלות שאלות ולעורר ספקות של מגיע או לא מגיע. עם דאבל, לעומת זאת, לא מתווכחים. דאבל מסמל דומיננטיות, שליטה בלתי מעורערת שכבר אי אפשר להטיל בה ספק. בסך הכל חמש קבוצות (מכבי תל אביב, הפועל תל אביב, מכבי נתניה, מכבי חיפה ובית"ר ירושלים) זכו בתואר הכפול ב-61 שנות המדינה (האחרונה שבהן היא בית"ר בעונה שעברה), משימה שמעולם לא הייתה קלה.

חיפה, יכולה להשלים שבוע גדול מבחינתה ביום שלישי. אם תזכה בגביע שלושה ימים אחרי שעשתה את הקפת האליפות, תחגוג בקרית אליעזר בשבת מול אותה בית"ר, כאילו כדי להתריס. הפסד של החיפאים, והשמחה, מותר לסבור, לא תהיה מושלמת מאותה סיבה - היא תראה מול העיניים את הקבוצה שגנבה לה את הדאבל - וזה, כפי שתראו מיד, משהו שכבר קרה בעבר יותר מפעם אחת.

כדי להבין מהיכן הגיע לבית"ר הדימוי הספק-מחמיא-ספק-מגונה של "קבוצת גביע טיפוסית", יש ללכת 35 שנים לאחור. בשנים הללו היו גם בית"ר וגם מכבי חיפה מועדונים בינוניים שלא נוגעים ממש בתואר. רק ב-1974/75 הגיעה בית"ר לראשונה לגמר הגביע ונוצחה 3:1 על ידי הפועל כפר סבא. כעבור שנה זכתה בגביע לראשונה לאחר ניצחון 1:2 על מכבי תל אביב, ובדיעבד החמיצה דאבל בעצמה, שכן הפסד לתל אביבים במחזור הסיום של העונה נתן את האליפות להפועל באר שבע.

1979 הייתה השנה שבה נכנסו הירושלמים לתודעה כקוטלי דאבלים. הם שוב פגשו בגמר את מכבי תל אביב, האלופה הטריה והעדיפה, אבל שערים נפלאים של דני נוימן ויוסי אברהמי לעומת שער מצמק של ויקי פרץ העניקו לה ניצחון 1:2 ומנעו מהצהובים את התואר הכפול.

ומה לגבי מכבי חיפה? בין עליה לירידת ליגה, התואר היחיד שלה היה גביע ב-1962. כל דבר מעבר להישרדות היה בגדר לוקסוס. ואז הגיעו שנות ה-80 ויריבות חדשה התפתחה לה.

האליפות הראשונה של מכבי חיפה נחקקה בדפי ההיסטוריה, כשבעונת 1983/84 מחקה פיגור בן 13 נקודות וזכתה בתואר במחזור הסיום. הירושלמים, שהוליכו ברוב שלבי העונה בפער מבטיח, ראו בעיניים כלות את התואר מתמסמס. לעונה שלאחר מכן כבר הגיעו החיפאים מחושלים יותר ושוב ניהלו מאבק עם שחקני המנורה, אבל הפעם הבטיחו את התואר עוד לפני מחזור הסיום. בית"ר סיימה רק במקום השני.

שתי הקבוצות הגיעו לגמר הגביע. 40 אלף צופים ראו באיצטדיון רמת גן משחק משעמם, עצבני וכמעט נטול אירועים וכבר התכוננו להארכה. בדקה ה-86 פרץ שלמה שירזי מימין, מסר כדור רוחב ואלי אוחנה הקדים את אבי רן כדי להרשית - 0:1 לבית"ר, חיפה איבדה את ההזדמנות לזכות בדאבל ולא בפעם האחרונה.

מכל משחקי הגמר, זה של 1988/89 הוא אחד הזכורים ביותר, וגם די מבהיל בדמיונו מבחינת החיפאים לסיטואציה הנוכחית. אמציה לבקוביץ' הגיע לקבוצה ובנה סגל שונה בתכלית מזה שהצעיד אותה לשתי האליפויות הקודמות. סביב הכוכב זאהי ארמלי והכישרונות הצעירים ראובן עטר ועופר מזרחי, התקבץ צוות לוחם ואפור. את העונה הזו סיימה חיפה עם 57 נקודות ב-31 משחקים (כולל לא פחות מ-14 תוצאות תיקו), מה שהספיק לזכיה באליפות.

חיפה הגיעה לגמר מול בית"ר, שהגביע היה כל שנותר לה לאחר עונה בינונית וחסרת יומרות. כשעטר העלה את הירוקים ל-0:1 במחצית הראשונה לאחר שליטה מוחלטת במגרש, איש לא תיאר איזו דרמה תתפתח במחצית השניה. אורי מלמיליאן השווה בדקה ה-48 ואבי כהן הפך את התוצאה בדקה ה-73. בזמן הפציעות דהר עופר מזרחי בסלאלום מטורף ממרכז המגרש ובבעיטה חדה לחיבורים הכניע את בוני גינצבורג, קבע 2:2 ושלח את המשחק להארכה. אבי כהן החזיר את היתרון לבית"רים בדקה ה-94, אבל עטר כבש כעבור חמש דקות ואיזן ל-3:3. בפנדלים ניצחו הירושלמים ושוב הורידו את חלום הדאבל לטמיון. אליפות לא משכנעת, בית"ר בינונית, גמר גביע, ראובן עטר - מזכיר לכם משהו?

סוף שנות ה-80 ותחילת ה-90 היו השנים היפות והעיקשות של הפועל פתח תקווה, שהסתפקה בסגנות במשך שלוש שנים ברציפות. ב-1988/89 סיימה אחרי מכבי חיפה, ב-1989/90 הקדימה אותה בני יהודה וב-1990/91 שוב היו אלה החיפאים שהקדימו וזכו בתואר. שתי הקבוצות הגיעו לגמר הגביע, כשחיפה מקווה, סופסוף, לזכות בדאבל.

בדקה ה-2 פרצה סערה במגרש כשגיא גת הורחק לאחר פגיעה גסה באיל ברקוביץ'. מכאן התפתח בשדה משחק אלים, ובדקה ה-36 העלה מני בסון את הפתח תקואים ליתרון מפתיע. חיפה הגיבה עם שערים של ראובן עטר, משה אייזנברג וברקוביץ', וירדה מהשדה חבולה אבל עם דאבל היסטורי אחרי 1:3 גדול. הזכיה הזו הייתה נקודת הציון העיקרית לא רק לקבוצה, אלא גם למאמן, שלמה שרף, שדרכו לנבחרת נסללה.

ההזדמנות האחרונה של חיפה לזכיה בדאבל ניתנה לה במשחק הגמר האחרון שלה עד כה, ב-2001/02 נגד מכבי תל אביב. הצהובים של ניר לוין, מחזיקי הגביע מהעונה החולפת, נכנסו לתקן שהיה שמור לבית"ר של שנות ה-80 - לקלקל לחיפה את חלום השלמות. 40 אלף צופים ראו ברמת גן משחק עייף ומשעמם שהסתיים ב-0:0 אחרי 120 דקות. שתי הקבוצות דייקו בשמונת הפנדלים הראשונים, ואז בעט ג'ובאני רוסו לחוץ. אבי נמני הרשית, השאיר את הגביע בתל אביב ושלח את החיפאים מאוכזבים, שוב ללא הגביע.

מהעבר אין להסיק יותר מדי, משום שקבוצות וסיטואציות משתנות, אבל אי אפשר להתעלם מהמורשת של גמרי הגביע של חיפה כשהדאבל מונח על הכף, במיוחד כשהיריבה היא בית"ר ירושלים. בחצי היובל האחרון, בו זכתה בכל 11 תארי האליפות שלה, הגיעה חיפה לגמר ארבע פעמים כאלופה ורק פעם אחת לקחה את כל הקופה. כשהגיעה כ"סתם" פיינאליסטית, היא עשתה את ההפך - הפסידה פעם אחת וזכתה בכל השלוש האחרות. לאיזה כיוון ישפיע הלחץ הפעם? ביום שלישי נקבל את התשובה.