מכבי ת"א, כך תבנו זאת נכון

לפחות דבר אחד יצא מעונת האימים של מכבי תל אביב: היא הבהירה איך אסור לבנות קבוצת כדורסל. אין לבסס אותה על שחקן אחד בעל משכורת עתק, כשמסביבו כיתה אלמונית; לא מומלץ להתרשם מהצלחה של זרים בליגה הישראלית; אין מציאות בליגה הסינית; בלי שחקן פנים מסיבי מוטב לא להופיע באירופה.

השמות שכבר עלו כמועמדים לעונה הבאה מלמדים שהלקח נלמד: לאנדרו וישנייבסקי, שכבר חתם, לצ'אק איידסון ולאלן אנדרסון יש ניסיון ביורוליג, ואם שלושתם אכן ינחתו ביד אליהו מדובר בשלישייה מאוזנת בהרבה מכל מה שהיה למכבי העונה. אנדרסון הוא גארד-פורוורד אתלטי שמשחק היטב עם הגב לסל - כמו שפיני גרשון אוהב. איידסון הוא סמול פורוורד שמצטיין גם כרכז, ועשוי לחלוק עם וישנייבסקי את נטל הציפיות שכרוך בעמדה הכי מלחיצה בכדורסל האירופי, מאז מילא אותה שרונאס יאסיקוויצ'יוס. במידה שאיידסון אכן ינחת, הוא עשוי לחדש את הימים בהם מכבי גנבה שחקני עילית מתחת לאפן של הקבוצות העשירות ביבשת, והסגל ייבנה סביב חוכמת המשחק שלו, להבדיל מהאנוכיות של קרלוס ארויו.

החבורה הזאת יכולה ליישם את חזון הכדורסל של גרשון, כפי שבא לידי ביטוי בשושלת הקודמת: שלושה שחקנים שיכולים למלא את כל התפקידים בקו האחורי ולהפוך את ההתקפה, המתפרצת והעומדת, קשה לעצירה.

עם זאת, שחקני הפנים שייבחרו יכריעו עד כמה רחוק יכולה מכבי להגיע. פנאתינייקוס לא היתה זוכה ביורוליג אלמלא היתה רוכשת בקיץ את ניקולה פקוביץ' הענק; ברצלונה היתה עמוקה דיה כדי להעלות במהלך העונה מהספסל את דייויד אנדרסן, אולי שחקן הפנים הטוב ביבשת. דיאור פישר אתלט מצוין, אבל כיוון שאין ביכולתו לרכז סביבו שמירה כפולה בצבע ולהקל את מלאכתם של הגארדים, הוא לא צריך להיות שחקן חמישייה בקבוצה בעלת יומרות. לאור העובדה שגבוהים טובים הם מצרך נדיר, האתגר האמיתי של גרשון ודרוקר הוא למצוא גרסה חדשה של נייט האפמן, שהגיע למכבי כשחקן אלמוני מפונלבראדה הספרדית.

בגזרת הישראלים, העניינים מסובכים יותר. מוזר לומר זאת על שני שחקנים מבוקשים, אחד באירופה והאחר אולי ב-NBA, אבל המגבלות של ליאור אליהו ועמרי כספי הן בין הסיבות העיקריות לכישלון של מכבי בעונה האחרונה. ההגנה של אליהו, שאינה חלשה אלא פשוט לא קיימת, לא תאפשר לו להוביל קבוצה לעולם, למרות כישרונו ההתקפי הניכר. כספי, לעומת זאת, הוא פצצת אנרגיה שלא מצטיינת באמת בשום קטגוריה התקפית. הוא לא מאוד טכני, החדירה שלו מתבססת על אתלטיות ותו לא, והקליעה לא יציבה. בערבים בהם ארויו ומרקוס בראון לא תיפקדו, כספי פשוט לא היה טוב דיו כדי להוביל במקומם.

לכן, גם אם ייבחר בסיבוב הראשון בדראפט, מכבי צריכה לקוות שכספי יבין שעליו להתפתח באירופה עוד שנה או שנתיים לפני הרפתקת ה-NBA. בהנחה שאליהו יעזוב ולאור החוק הרוסי, על הקבוצה להחתים את דייויד בלות'נטל, שלמרות מגבלותיו הוא אחד הישראלים הטובים ביותר. פרט לשמות האלה, קר שם בחוץ: רביב לימונד איכזב בחודשים הראשונים במועדון, גיא פניני נפלט העונה לליגה הקפריסאית וגל מקל עדיין חייב לעבור עונה מלאה כרכז ראשון בקבוצה אחרת בליגת העל.

בהיעדר אלטרנטיבות, מכבי צריכה לשקול ברצינות להשאיר את טל בורשטיין: ייתכן שהוא כבר לא ישוב להיות שחקן משמעותי, אבל שתי השלשות ברבע האחרון בגמר הפלייאוף מוכיחות שהוא מבין את רוח המועדון יותר מכל סייח צעיר ובריא. גם אם הרגליים כבר לא סוחבות כבעבר, התכונה החיונית הזאת לבדה שווה לא מעט כסף.