מאנדיי, מאנדיי: תופס כוח

בייסבול הוא משחק נזיל, שגם העובדה שאין בו תקרת שכר לא מונעת ממנו להפוך לתחרותי ביותר. בעשור האחרון הייתה בוסטון הקבוצה היחידה שזכתה פעמיים בוורלד סירייס, תחרות שאין לה אח ורע באף אחד מענפי הספורט המובילים האחרים. מובן שהרנדומליות הזו מבורכת, אבל יש בה גם צדדים פחות טובים. כשקבוצה לא מורגלת למסורת של אליפויות, לעתים קרובות היא הופכת לפלא של עונה אחת, ודוגמאות לא חסרות: אריזונה של 2001, פלורידה של 2003, הוייט סוקס של 2005 וגם, במידה מסויימת, סט. לואיס של 2006, שאחרי הזכיה נאלצה להתחיל בבניה מחודשת.

אם לשפוט לפחות לפי החודשיים הראשונים של העונה, פילדלפיה לא מתכוונת לבזות את עצמה. פאט גיליק, ה-GM שחתום על הזכיה ההיסטורית של פילדלפיה, פרש אמנם, אבל נשאר בצוות הייעוץ של הקבוצה. ההחתמה של ראול איבנייז, שנותן עד כה עונת שיא, מבהירה כמה חשובות עיניים ותיקות שיודעות לזהות טאלנט, גם אם הוא כבר בן 37. איבנייז, ששיחק עד כה בקבוצות נטולות תחרות כמו קנזס סיטי וסיאטל, הגיע למגרש של הגדולים. הוא מחפה על כל סלאמפ של ריאן הווארד ועל כל פציעה או היעלמות של צ'ייז אטלי. הוא שידרוג גדול ביחס לפאט ברל, ובינתיים הוא השחקן ההתקפי הטוב ביותר ב-NL (שלא קוראים לו אלברט פוחולס). לפחות כרגע, נראה שהפיליז לא יהיו אפיזודה חולפת וירוצו גם השנה עמוק למאבקי הפלייאוף.

הבעיה הגדולה כרגע של הפיליז היא בראד לידג'. השבירות במוצ"ש וביום ראשון ביאנקי סטדיום לא היו מקריות. אחרי עונה סנסציונית שבה היה מושלם במצבי סייב, ללידג' כבר יש ERA של 9.15 והוא משרה הרבה חוסר ביטחון על הגבעה. בניגוד לתקלה שהייתה לו ב-NLCS של 2005, הפעם לא היה טריגר לירידה של לידג' ביכולת, ובפילדלפיה צריכים לקוות שמהר מאוד הבורג המשוחרר יחזור למקום. מעניין אם יש בקבוצה מי שכבר פוזל לכיוונם של ריאן מדסון, צ'אד דרבין וקליי קונדרי.

תופס בבייסבול הוא אחד המקצועות השוחקים והמורכבים ביותר בעולם הספורט הקבוצתי. בעוד שוער או קוורטרבק מתרכזים במשימה עיקרית אחת, לתופס יש לפחות שלוש: לכוון את המגיש, לתפוס את הכדורים שהוא זורק וגם לחבוט. באופן טבעי, מבחינה היסטורית תופסים לא נמנו על חובטי העילית של הליגה. היו יוצאי דופן, אבל לפחות כרגע נראה שלא היה אחד כמו ג'ו מאוור.

מאוור לא פתח את העונה הנוכחית במינסוטה יחד עם חבריו בשל פציעה מתמשכת, ונכנס להרכב רק בסוף אפריל. ההספק שלו עד כה: 35 חבטות, 29 הכנסות רצים, 16 הולכות ועשרה הומראנס. הוא שני רק לויקטור מרטינז מקליבלנד בהספק הכללי, ראשון באחוזי החבטה - 43.75 ומדורג הרבה לפני תופסים טובים אחרים כמו ראסל מרטין ובריאן מק'קאן. הגראנד סלאם ביום חמישי מול הוייט סוקס רק המחיש כמה הוא מסוכן. עם ג'סטין מורנו, מייקל קדאייר, ג'ייסון קובל ומאוור, פתאום מינסוטה הפכה לקבוצה התקפית (מדורגת 5 בליגה מבחינת תרומה כללית). אם רק ההגשה תתייצב, וגם זה אחד מתפקידיו של מאוור, אל תתפלאו אם תראו את הטווינס נותנים ריצה יפה ביולי ואוגוסט כדי להתמקם בראש טבלת בית המרכז.

כבר דיברנו על הרוטציה הנרקמת בסן פרנסיסקו. לג'איינטס יש בעיה התקפית קשה וגם הבולפן לא משהו, אבל הם עדיין לא רחוקים ממאזן חיובי. אם ישיגו אותו ואם לאו, בוודאי שאי אפשר יהיה להאשים את מאט קיין. במוצ"ש הגיש קיין תשעה אינינגים מלאים וסילק שבעה חובטים בסטרייקאאוט, כשהוא מעלה את מאזנו ל-1:5 ומוריד את ה-ERA שלו ל-2.40.

קיין סומן כבר מזמן כפרוספקט הכי מזהיר של הג'איינטס, אבל סבל מחוסר יציבות ביכולת וגם מחוסר תמיכה של ההתקפה להעניק לו ניצחונות. יחד עם טים לינסקאם, לאף אחד אין בכלל ספק מיהם הפאנץ' 1-2 הטובים ביותר בבייסבול. מכיוון שבעונה הרגילה משפיעה יכולת החבטה יותר בשל היעדר מגישים טובים אבל באוקטובר מנצח הפיצ'ינג, לא יהיה זה הימור מסוכן מדי להניח שהג'איינטס לא יגיעו לפלייאוף גם השנה. אם זה איכשהו יקרה, יהיה תענוג לראות את הצמד הזה, ביחד עם בארי זיטו המתקמבק ורנדי ג'ונסון. לקבוצה הזו יש בדיוק את הרוטציה לפלייאוף. כמה חבל שאין לה שום דבר אחר.

- מי שמשחק באש סופו להיכוות. עכשיו גם ג'ונתן פפלבון הבין את זה.

- אריאל גרייזס כבר הזכיר את זה, אבל בעיקר על רקע השבוע הרע שהיה לקלוזרים הבכירים, חובה לציין שוב את הפריחה המחודשת של טרבור הופמן.

- השילוב בין אלכס רודריגז למארק טשיירה הוא הרבה יותר ממה שההגדרה ל"מפחיד" יכולה לתאר.

- פינת הפרובינציה: אחרי איאן קינסלר גילינו עוד בן דת משה בטקסס: סקוט פלדמן. והוא מגיש לא רע בכלל.

- ואם כבר הריינג'רס, מאיפה בא הנלסון קרוז הזה?

- שנתחיל להספיד את טורונטו מעכשיו?

- תגידו, הדהירה הזו של סן דייגו - זה אמיתי?

הומראנס:

1. ראול איבנייז (פילדלפיה) - 17
2. אדריאן גונזאלס (סן דייגו) - 16
3. קרלוס פניה (טמפה ביי) - 15
4. אדם דאן (וושינגטון), אלברט פוחולס (סט. לואיס) - 14

אחוזי חבטה:

1. ג'ייסון בארטלט (טמפה ביי) - 37.3
2. ויקטור מרטינז (קליבלנד), ג'ואי ווטו (סינסינטי) - 37.1
4. מיגל קבררה (דטרויט) - 36.7
5. קרלוס בלטראן (ניו יורק מטס) - 36.1

ניצחונות מגישים:

1. רוי האלאדיי (טורונטו) - 8
2. זאק גריינקי (קנזס סיטי) - 7
3. תשעה מגישים עם 6

ERA:

1. זאק גריינקי (קנזס סיטי) - 0.82
2. יוהאן סנטנה (ניו יורק מטס) - 1.50
3. וואנדי רודריגז (יוסטון) - 1.83
4. ג'אייר ג'רג'נס (אטלנטה) - 2.07
5. ג'וני קואטו (סינסינטי) - 2.37