רישיון לפגוע

"למה לעזאזל נתת אגרוף לדגל הקרן? אתה אדם משוגע, משוגע", כך הטיח פאביו קאפלו בווין רוני באסיפת סגל נבחרת אנגליה, בתגובה לכרטיס אדום שספג באותו סוף שבוע בהפסד מנצ'סטר יונייטד לפולהאם. השחקנים שישבו באסיפה לא יכלו להתאפק ופרצו בצחוק גדול, אבל דקות לאחר מכן לקח דון פאביו את רוני הצדה, הניח את ידו על כתפו של החלוץ ודיבר בטון אבהי: "אני לא מוכן להתרופפות משמעת שתפגע במשחק שלך".

קאפלו ידע בדיוק מה הוא עושה. זה היה מסר ברור לשחקן שלו – אני עוקב אחריך, וגם כשאתה עושה שטויות בקבוצה שלך, אני רואה הכל. ואכן, דבר לא נעלם מהעיניים הבוחנות של האיטלקי. גם הוא לא יכול להתעלם מהכושר הפנטסטי בו נמצא ווין רוני העונה, אולי הכושר הכי טוב בחייו. רוני התגבר על עונה מלאת פציעות, על תחרות קשה יותר על מקום בהרכב היונייטד, ועל תפקיד חדש אצל סר אלכס אותו הוא לא ממש מחבב. כן, לקאפלו, אחד האנשים שיכולים לקחת לעצמם קרדיט בעונה הנפלאה של רוני, לא היה ספק – סטירה ואז ליטוף. העיקר שיישאר בפוקוס לקראת משחק הנבחרת.

רוני של העונה זה רוני אחר. לא הילד המפונק שהכרתם, לא הבריון שמחכה להזדמנות ללכת מכות במגרש, ולא המועמד המוביל להיות פול גאסקוין הבא. בגיל 23, עם ניסיון של שבע שנים בפרמיירליג, רוני למד להבין את המשחק, לכוון את האגרסיות למקומות נכונים, ובעיקר התבגר. בעיני רבים, הוא היה השחקן הכי טוב של היונייטד העונה וראוי לתואר שחקן השנה, דבר שקרה דווקא בעונה בה החליט פרגוסון להזיז את החלוץ שלו לאגף השמאלי. ביום רביעי ברומא הגאוניות של הסקוטי תעמוד שוב למבחן.

בתחילת העונה, כשהראש של כריסטיאנו רונאלדו היה עדיין בריאל מדריד ועל המגרש הוא נראה כמו מת מהלך, החל להתבשל המהלך בראשו של פרגוסון. הפורטוגלי היה כבוי, ספג שריקות בוז מהקהל ולא מילא הוראות טקטיות. המנג'ר החל להבין שהוא חייב פתרון אחר לכנפיים. בתחילה הוא ניסה את זה במשחקים בליגת האלופות ולאט לאט טפטף את זה גם למשחקי הליגה. רוני הוסט לכנף השמאלית ובכך פינה מקום לדימיטאר ברבאטוב לשחק במרכז, לרונאלדו לשחק כשחקן החופשי שמצטרף להתקפה ואפילו איפשר לחביב הקהל, קרלוס טבז, לקבל קצת יחס ודקות משחק.

הרעיון של פרגוסון פשוט. באגף, רוני יכול לנצל את האנרגיות שלו, לשמש גיבוי הגנתי לפטריס אברה וליצור בעיות למגן הימני של היריבה בעזרת היכולת לחתוך פנימה עם הרגל הימנית. הסקוטי מאמין שבאגף רוני רואה טוב יותר את המשחק ונוגע יותר בכדור. "כשרוני משחק בצד שמאל, קשה יותר לשמור עליו", ניתח ונבלס בטורו האישי ב"סאן". "מסי ממלא את אותו תפקיד באגף הימני של ברצלונה. כמו מסי, רוני הוא שחקן מוכשר שיכול לשחק בכל עמדה. באגף הוא מקבל רישיון לדהור למקומות מסוכנים, רישיון להלהיב ו'לפגוע' ביריב. זה התפקיד הנכון – בשבילו ובשביל היונייטד".

אחת הביקורות הגדולות כלפי שינוי התפקיד של רוני, היא שבכך פרגוסון מפספס את יכולת הכיבוש שלו. בתחילת העונה, כחלוץ שני לצד ברבאטוב, רוני נראה נפלא, אלא שהמספרים והיכולת במגרש משתיקים את המבקרים. רוני מאיים העונה על השער יותר מבכל אחת מעונותיו הקודמות בפרמיירליג, כבש 16 שערים בליגה ובליגת האלופות (16 בעונה שעברה, 18 ב-2007 ו-17 ב-2006) ומוסיף למשחק של יונייטד ערך מוסף בדמות ראיית המשחק ויכולת המסירה, שהשתפרה פלאים. רוני באגף לא נחבא אל הכלים, אלא הופך את היונייטד להתקפית יותר ודורסנית יותר.

כשהשדים האדומים אירחו את טוטנהאם לפני מספר שבועות, פרגוסון התקשה לראות את ארון לנון טוחן את האגף ומשאיר את אברה מאחור. במחצית הוסט רוני לאגף והחגיגה נגמרה. יונייטד הפכה פיגור 2:0 לניצחון 2:5 באחת התצוגות המדהימות שנראו העונה. רוני סיים עם צמד ובישול. אלא שהשחקן עצמו לא ממש מתלהב מהתפקיד החדש. כשנשאל בראיון ל"גרדיאן" האם הוא נהנה לשחק בצד שמאל, ענה רוני בחוסר חשק: "כן, לפעמים. בחלק מהמשחקים אני מקבל יותר חופש, בחלק אחר אני צריך להגן בשביל הקבוצה. יש ימים שאני נהנה, ויש שלא. תמיד אמרתי שלשחק בחוד, לצד חלוץ נוסף, זו האופציה המועדפת עליי".

מאז ותמיד נתפס רוני כטיפוס שערורייתי ואגרסיבי. התשוקה שלו על המגרש מעוררת הערצה, אך במקביל יכולה להיתפס כילדותית, או לחלופין כמו פצצה מתקתקת שנעה על הגבול הדק בין אגרסיביות חיובית להתפרצות זעם אלימה. "נכון שאני הופך מתוסכל מדי פעם, אבל אגרסיביות תמיד הייתה חלק מהמשחק שלי. התשוקה לניצחון הופכת אותי לשחקן שאני", העיד על עצמו. "קח את זה ממני ואהיה שונה לחלוטין". אותה תקרית עם דגל הקרן בקרייבן קוטג' לא עוררה רק את דאגתו של קאפלו, אלא פתחה מחדש דיון ציבורי בשאלת האגרסיות.

הדיון הוא עתיק יומין, והוא החל עם פריצתו המטאורית של הכוכב הסורר. המונדיאל בגרמניה הסתיים עבורו עם כרטיס אדום לאחר תפיסה בגרונו של ריקרדו קרבאליו. שבועות מאוחר יותר הוא הושעה לשלושה משחקים לאחר שהורחק במשחק ידידות בטורניר אמסטרדם. בקיץ האחרון הוא הפנה את זעמו כלפי שחקן הגנה של קייזר צ'יפס הדרום אפריקאית, שוב במשחק אימון, ולא שכחנו גם את העימות עם טל בן חיים. ההתפרצויות הללו מגלמות את הפרדוקס שברוני – האלמנט הבלתי צפוי. רגע אחד הוא מבריק בפעולה גאונית ודקה אחר כך מאבד את הראש בגלל רצון יתר.

בראיון ל"מירור" באוגוסט האחרון טען הכוכב האגדי פלה כי המזג החם של רוני הורס את הכישרון שלו והוסיף כי השחקן "צריך ללכת ולטפל בכעסים". דיוויד בקהאם הציג גישה שונה. "הוא לא הכוכב הטיפוסי. תורידו ממנו את האגרסיביות ותקבלו חיה אחרת לגמרי", טען בקהאם. "לפעמים זה צף החוצה והוא יודע שזה לא בסדר, אבל לקחת ממנו את האגרסיביות יהיה מסוכן".

פרגוסון מצא את שביל הזהב. לשיטתו, באגף רוני שורף הרבה יותר אנרגיות בפעולות הגנתיות ומשימות טקטיות. הוא נדרש לנוע יותר במגרש, והאגרסיות מנותבות בצורה נכונה יותר. התוצאה נראית בשטח. רוני אמנם שבר העונה את השיא של עצמו בצבירת כרטיסים צהובים (13 בכל המסגרות), אבל מבחינת פרגוסון מדובר בנתון נסבל. הוא מעדיף לראות את רוני רודף אחרי מגן באגף ומבצע עבירה מאשר את רוני שוב רב עם בלם שמנסה להוציא אותו משלוותו.

לפני שמונה קאפלו למאמן הנבחרת, רוני כבש חמישה שערים בינלאומיים בשלוש שנים. מאז הצטרפותו של האיטלקי המאזן עומד על שבעה שערים בחמישה משחקים בקמפיין הנוכחי. ההצלחה של רוני זיכתה בתואר "שחקן השנה של הנבחרת" ב-2008, זאת על פי בחירה של אוהדים שהצביעו באתר ההתאחדות. אגב, זוהי לא בחירה של מה בכך. האנגלים כעסו מאוד על ההרחקה הטיפשית במונדיאל ובכלל, רוני עדיין לא עבר את המבחן האמיתי. הוא נפצע ברגע האמת של יורו 2004, הורחק במונדיאל והיה שותף לכישלון העלייה ליורו 2008.

"קל לסלוח לו", הסביר קלייד טיילדסלי את השינוי שחל ביחס כלפי רוני בטורו ל"טלגרף": "כשהוא גרם לפנדל המכריע במוסקבה, ההרגשה הייתה שהעבירה נעשתה מתוך מחויבות. הרצון שלו לרוץ עבור המועדון או הנבחרת הופך אותו לכוח של איש אחד. השאלה היא האם התחרותיות הזו תעשה אותו או תשבור אותו?"

התשובה לשאלה של טיילדסלי מצויה במערכת היחסים המיוחדת שהתפתחה בין רוני וקאפלו. האיטלקי לקח את המשרה נחוש בדעתו לפתור את האניגמה שמכונה ווין רוני: "הוא צריך לנצל אחוז גבוה יותר מהמצבים אליהם הוא מגיע", אמר דון פאביו בתחילת דרכו. קאפלו ביקש מהשחקן לצמצם את כמות הבעיטות מרחוק, ערך איתו אינספור שיחות ומייעץ לו באופן קבוע. גם רוני מאוהב: "אנחנו מאמינים שאפשר לנצח בכל משחק וכן, ההרגשה הזו באה מהמאמן. הוא מבריק והוא יודע מה הוא רוצה מאיתנו ודואג שזה יתבצע. הניצחון חשוב לו יותר מכל דבר אחר". אחרי עוד הצגה של השחקן ב-0:4 על סלובקיה, גילויי האהבה הפכו דביקים: "רוני הוא הג'וקר בחפיסה שלנו. הג'וקר המשוגע. אנחנו לא יכולים להסתדר בלעדיו", פרגן האיטלקי.

המשמעת הקפדנית של קאפלו עזרה בתהליך ההתבגרות של רוני, אלא שעל מנת שזה יושלם, על השחקן לעבור צעד נוסף. הקריירה שלו בנבחרת תיבחן על פי יכולתו לעשות משהו שהדור המבוגר ממנו לא עשה לזכות בתואר עם הנבחרת. הקריירה האישית שלו תיבחן על פי יכולתו לשדרג עצמו גם לאחר עונת שיא. רוני התבטא לא אחת כי הוא נמצא "בכושר הכי טוב בחייו", אבל התחושה היא שעדיין יש לו מה להוכיח ולהשתפר. להוכיח שהוא מסוגל לנצל את התכונות הטבעיות הפנטסטיות שלו ולהפוך לאחד משחקני הקו הטובים בעולם, להוכיח שהוא יכול להתגבר על השדים שלו ולנפץ את הסטיגמות. להוכיח שהוא ראוי להיות בין הגדולים באמת.