מאנדיי, מאנדיי: סבאת'יה למסיבה

כשחקן מקצועני, כשאתה מגיע לניו יורק יאנקיז אתה פוגש ארגון גדול, מפחיד, אחר. כל מה שידעת או שחשבת שידעת על בייסבול לא קיים. אתה צריך להתגלח, להוריד עגילים, להיכנס למשטר. אולי תרוויח הרבה כסף אבל לעולם תרגיש כמו חייל. הכוכב הגדול ביותר הוא עוד איבר בדינוזאור של עולם הספורט. יש כאלה שמתגברים על המעבר הזה, אחרים קצת פחות. במקרים רבים אתה הופך מפרוספקט מבטיח לשבר כלי או לסתם עוד שחקן בליגה. תשאלו את רנדי ג'ונסון, ג'ף וויבר, חאווייר ואסקז, קווין בראון ועוד רבים וטובים מה עשו להם המגורים הזמניים בברונקס.

כשסי.סי. סבאת'יה הגיע ליאנקיז סברו רבים שהוא הבא בתור. אפילו סבאת'יה עצמו, שחתם על חוזה לשבע שנים, שם לעצמו סעיף מילוט. מי שהיה מכונת אינינגים וסחב על הגב הרחב שלו את קליבלנד ומילווקי לפלייאוף לא עמד בלחץ של המאני טיים ונתן תצוגות רעות באוקטובר. על פי ההיגיון הזה, הוא אמור היה להתפרק בברונקס מהרגע הראשון.

ביום חמישי האחרון בטורונטו הגיש סבאת'יה שמונה אינינגים עם חמישה סטרייקאאוטים. לפני כן, נגד בולטימור, הוא סגר תשעה ושמונה ואלמלא היה ג'ו ג'ירארדי כל כך חסר אמון כלפי הבולפן, גם המשחק מול האיינג'לס, שבו איבד אוויר באינינג השביעי אבל המשיך לשחק, היה מסתיים בניצחון. ה-ERA של סבאת'יה עומד על 3.70 אחרי אפריל בינוני ומאי טוב. למי שלא זוכר, גם את העונה שעברה הוא פתח גרוע בקליבלנד, וכולם יודעים איך זה נגמר עם מילווקי. לחץ? לאיש יש עור של פיל, תרתי משמע. והעור הזה קשה לפחות עד שמגיעים אוקטובר.

בייסבול הוא ענף הספורט המקצועני היחיד שמונהג ללא תקרת שכר בארצות הברית, ולמרות זאת הוא מייצר אלופה חדשה בכל שנה. להוציא את היאנקיז והברייבס, שחלשו על בתי המזרח במשך יותר מעשור שלם, לא נרשמה דומיננטיות מוחלטת של אף קבוצה בשנים האחרונות. אלא שכמו בפוטבול ובכדורסל, הקבוצות הגרועות תמיד יישארו גרועות. משהו חייב להיעשות רע, כל השקעה תרד לטמיון בגלל קבלת החלטות גרועה. וכך קורה שבמשך שנים מוצאות את עצמן קבוצות כמו פיטסבורג, סינסינטי, סן פרנסיסקו ובעיקר בולטימור בלי חלום אמיתי להגיע רחוק.

המקרה של האוריולס בולט במיוחד. זה לא קשור לחוסר האמונה שאפשר לעשות משהו בבית שבו משחקות בוסטון וניו יורק, אלא לקו הגרוע שהציב במשך שנים פיטר אנג'לוס, הבעלים בן ה-80 של הקבוצה. על כל טרייד טוב יש חמישה גרועים, על כל פרי בשל יש ענף שלם של תוצרת רקובה. אחד מהפירות הנדירים שאפשר להתענג על טעמם הוא אדם ג'ונס.

ג'ונס, טופ פרוספקט של סיאטל, הגיע לבולטימור לפני תחילת העונה שעברה יחד עם ארבעה שחקנים בטרייד ששלח למארינרס את אריק בדארד. 2008 הייתה עונת הסתגלות עבורו, והוא סיים אותה עם 129 חבטות, תשעה הומראנס ו-57 הכנסות רצים. העונה כבר יש לו 47 חבטות, שמונה הומרים ו-26 הכנסות רצים ואנחנו רק באמצע מאי. אם יש איזושהי סיבה לעקוב אחרי האוריולס בשנים הקרובות, זה האיש שצפוי להיות בשנים הקרובות אחד הסנטר-פילדרים הטובים בליגה.

ואם בכוכבים עתידיים עסקינן, הנה סיפור שמסביר למה סבלנות היא מצרך חשוב בחיים. בתחילת העשור הצביעו הדודג'רס על אחד הפרוספקטים המובילים שלהם בשנים האחרונות - מגיש צעיר בשם אדווין ג'קסון. ג'קסון הוצב בדירוג כ-Can't miss - כוכב עתידי ללא עוררין, שחקן שהוא בגדר באנקר להיות כוכב.

אלא שעונת 2004, העונה המלאה הראשונה שבה שיחק ג'קסון במייג'ורס, גילתה שאין תוכו כברו. הוא פישל בענק ואחרי 2005 הועבר לטמפה ביי רייז, שם הגיש בעיקר מהבולפן. גם בעונה שעברה, כשהיה מגיש פותח, הוא היה רק הצלע החמישית ברוטציה. בתחילת העונה הנוכחית חתם ג'קסון בדטרויט.

אולי עוד חזון למועד, אבל מאוד יכול להיות שבגיל 26 רושם סופסוף ג'קסון את הפריצה שלה קיוו בזמנו בלוס אנג'לס. בשתי ההופעות האחרונות שלו רשם שבעה אינינגים ושישה סטרייקאאוטים לפחות, ומתחילת העונה הוא עומד על 52 אינינגים בשמונה פתיחות (6.5 אינינגים לפתיחה), 41 סטרייקאאוטים ו-ERA של 2.45. האם הטייגרס גנבו אס מתחת לאף? בארבעת החודשים הבאים נקבל את התשובה.

- שימו עין על מאט הריסון מטקסס. סופסוף מסתמן אס בהגשה של הריינג'רס.

- אם אתם מחפשים את התשובה לריצה המטורפת של המטס, היא בת שתי מלים: דייויד רייט.

- מילא שסינסינטי מנצחת, מאיפה באה התחיה המחודשת של ג'רי היירסטון?

- מישהו מבין ולמישהו אכפת בכלל כמה טוב אדריאן גונזאלס מסן דייגו?

- כמה היה ג'ו מאוור חסר למינסוטה?

- חואן פייר. פ...ינג חואן פייר. מני מי?

- העסק נהיה רציני: זאק גריינקי על אמת

הומראנס:

1. אדריאן גונזאלס (סן דייגו) - 15
2. ראול איבנייז (פילדלפיה), קרלוס פניה (טמפה ביי), אלברט פוחולס (סט. לואיס) - 13

אחוזי חבטה:

1. ויקטור מרטינז (קליבלנד אינדיאנס) - 40.1
2. כריסטיאן גוזמן (וושינגטון) - 38.1
3. קרלוס בלטראן (ניו יורק מטס) - 37.8
4. מיגל קבררה (דטרויט) - 37.5

ניצחונות מגישים:

1. רוי האלאדיי (טורונטו) - 8
2. זאק גריינקי (קנזס סיטי) - 7
3. עשרה מגישים עם 5

ERA:

1. זאק גריינקי (קנזס סיטי) - 0.6
2. יוהאן סנטנה (ניו יורק מטס) - 1.36
3. וואנדי רודריגז (יוסטון) - 1.90
4. ג'וני קואטו (סינסינטי) - 1.93
5. ג'אייר ג'רג'נס (אטלנטה) - 2.06