כחול טובעני

במחזור ה-17 של עונת 2001/2 הביסה הפועל פתח תקוה 0:3 את מכבי תל אביב ונצמדה לצמרת מהמקום הרביעי. הקהל במלאבס חגג והחל לדמיין חזרה למאבק האליפות, כשההפרש מהמקום הראשון היה שבע נקודות בלבד. אלא שכבר באותו הלילה הועלה ארמין ראקוביץ', שנתן תצוגת תכלית עם משחק מצוין ובישול, על מטוס חזרה לסלובניה מבלי שהאחראים לכך יידעו יותר מדי אנשים. לגוטמן הנדהם, אשר בצורה דומה איבד כמה חודשים קודם לכן את הקשר האחורי האימתני זלייקו סופיץ', הוסבר כי ראקוביץ' הצעיר התחנן לחזור למולדתו ונענה בחיוב.

"אני לא רוצה לספר מה היה שם, אסור לי לדבר על הנושא", מסביר ראקוביץ' שמאז הצטיין בליגה הסלובנית והטורקית ורשם גם בישול ביורו 2000, יותר משבע שנים לאחר ששוחרר. "לא אני רציתי לעזוב".

הערפל שעוטף את המקרה אופייני לניהול והתנהלותה של הפועל פתח תקוה בעשור וחצי האחרון, כשהשחקנים מצטיינים משוחררים ללא סיבה נראית לעין. בין אם מאחורי ההחלטות ישנה איזו יד מכוונת שמנסה למנוע הצלחה, כפי שסבורים מקורבים רבים למועדון וכפי שתשובתו של הקשר הסלובני עשויה לרמוז, ובין אם סתם מדובר בניהול טיפשי וכושל, הידרדרותה של הפועל פתח תקוה לשפל תדמיתי ומקצועי חסר תקדים היא נגזרת ישירה של הניהול הזה. גם אם הקבוצה תישאר בליגה, זהותה הולכת ונמחקת עם השנים.

"ההיסטוריה בקבוצה מאז שמאיר שמיר לקח אותה היא עלובה", מסביר המקשר הימני האגדי של פתח תקוה ונבחרת ישראל, ג'רי חלדי. "הוא ניהל את הקבוצה בצורה נוראית, והשאיר את המועדון חסר נכסים ועם המכנסיים למטה. גם רונן אלעד שהחליף אותו מסתפק במועט ורק רוצה להישאר בליגה".

גם אלעד וגם שמיר הנהיגו תהפוכות חסרות היגיון בסגל הקבוצה בכל קיץ, והכריזו (גם העונה) כי מדובר על רמונט כללי, ובניית סגל צעיר שירוץ יחדיו שנים ארוכות ויהווה את הבסיס לקבוצה מלוכדת שתרוץ בצמרת. אך העובדות מדברות בעד עצמן, כשמעונה לעונה שרדו בממוצע שבעה שחקנים בלבד כשיתר הסגל מסביבם השתנה ללא היכר.

אם נחזור תשע עונות אחורה, ל-9900, אז רצה הקבוצה בפעם האחרונה לאליפות לאחר שניר לוין החליף את גיורא שפיגל, 12 שחקנים שוחררו ו-11 חדשים הגיעו (מבלי להתייחס לשחקני נוער שלקחו חלק מזערי בעונה), נגלה כי הפועל פתח תקוה היא הקבוצה עם תחלופת השחקנים הממוצעת הגבוהה ביותר בשתי הליגות הבכירות בעשור האחרון, כשלא פחות מ-11 מאמנים שונים עברו בקבוצה בעשור הזה, כשאחד מהם, ניר לוין, אימן את הקבוצה בשלוש קדנציות שונות בעשור הזה. פרט אליו עברו באורווה גיורא שפיגל, אלי כהן, אלי גוטמן, פרדי דוד, דרור קשטן, רפי כהן, אייל לחמן, אורי מלמיליאן, אלי מחפוד וזאביק זלצר.

על אף העונה הטובה של לוין, שסיים במקום השלישי והעפיל לאירופה, הוא הוחלף באלי כהן כשעשרה שחקנים עזבו את הקבוצה ותריסר חדשים הגיעו. נתון גבוה ביחס לקבוצות אחרות, אך אפסי לעומת הממוצע של המועדון. אלי כהן הלך הביתה בסיום אותה עונה ולא פחות מ-19 שחקנים עשו את אותה הדרך, כש-12 חדשים הגיעו יחד עם גוטמן. במהלך העונה של גוטמן ובסיומה שוחררו 13 שחקנים והגיעו 12 חדשים לעבוד תחת ניר לוין, שהוחלף במהלך העונה בפרדי דוד. המאמן הצעיר זכה להיות היחיד בעשור שפותח עונה שנייה ברצף בקבוצה ומחליף 11 שחקנים ב-11 חודשים.

בעונה הבאה שוב דוד פתח על הקווים, אך ללא 19 שחקנים מהעונה הקודמת ועם 16 חדשים, חלקם הגיעו יחד עם המאמן החדש דרור קשטן, שהחליף את פרדי במהלך העונה. קשטן זכה בגביע הטוטו עם הרכב חלומי שכלל את הגנת הנבחרת – אבי יחיאל, זאב חיימוביץ, אדורם קייסי, קלמי סבן, וכן איליה יבוריאן, שלומי ארבייטמן, מנור חסן, ארז אליאב ויוסי שבחון בצד ההתקפי, אך ראה את הקבוצה מבצעת מכירת חיסול ונפרדת מ-14 שחקנים, בכללם כל כוכבי הקבוצה, והחזיר את המפתחות.

רפי כהן קיבל על עצמו את המשימה, אך כשל ולאחר שמונה מחזורים הוחלף בניר לוין שהגיע להציל את המולדת שוב. 27 שחקנים הצטרפו במהלך העונה להפועל פתח תקוה, מתוכם לא פחות מעשרה זרים שונים. ניר לוין שוב לא שרד והוחלף באייל לחמן, שנאלץ להיפרד מ-28 (!) שחקנים מהקבוצה, בהם יוסי שבחון וטוטו תמוז, והביא 24 חדשים. הקבוצה לא הצליחה לשרוד את הזעזוע העמוק וירדה לליגה השנייה.

אורי מלמיליאן ניסה לבנות קבוצה בריאה יותר בכדי לשוב לליגת העל, שיחרר 24 שחקנים והביא 22 שחקנים, כשבדרך אלי מחפוד החליף אותו. הקבוצה עלתה ליגה רק כדי לעבור זעזוע נוסף עם פרידה מ-17 שחקנים שונים (ארבעה מתוכם בינואר – אחמד קסום, שוקי נגר, עמנואל בנאייני ועומרי רון) והגעתם של 12 שחקנים חדשים, רובם מושאלים וזרים, כשרק אחד מהם, חיאר סספדס, מגיע בינואר.

"קשה להסתגל לתחלופות כאלה", מודה מוטי קקון, ששרד שבע שנים מתוך עשר האחרונות בין רכבת השחקנים של הקבוצה. "עד שאתה מתרגל לסגנון המשחק של האחרים ונוצרת תרכובת חברתית מוצלחת, הכל משתנה ואתה צריך להתחיל מחדש. צריך לעשות שינויים מעונה לעונה, לשלב צעירים שירוצו הרבה שנים ולהיפרד מחבר'ה מבוגרים יותר, לשפר עמדות חלשות", ממשיך העיט, "אבל התחלופה בהפועל פתח תקוה הייתה מוגזמת וזה פגע בקבוצה".

"הפועל פתח תקוה זו אגודה שלא יכולה להרשות לעצמה להיות סתם קבוצה, היא חייבת להיות קבוצה עם יומרות ומטרות", מוחה חלדי, שהיה שותף לארבע מתוך שש האליפויות של פתח תקוה לפני שעבר לשחק בליגה האוסטרלית. "יש קהל אוהדים נפלא שאחרי כל מה שעבר עדיין רץ אחרי הקבוצה, יש עבר עשיר מפואר ואיכותי, אבל המצב של מועדון הפאר הזה בשנים האחרונות הוא בושה וכלימה".

"הנוער הוזנח וסובל מנחיתות לעומת זה של מכבי, כשאין לו אפילו מגרש משלו", ממשיך חלדי, "מתבססים על רכש זבל במקום על שחקנים שיילחמו למען הקבוצה, ועד שיש שחקן טוב מוכרים אותו. אני מקווה מאוד שהקבוצה תצליח לשרוד השנה, למרות שאני חושש שהיא תרד אפילו בלי מבחנים, אבל המצב באופן כללי לא טוב. אני מסתכל על הפועל פתח תקוה היום ובעתיד הנראה לעין, ופשוט כואב לי הלב על מה שנהיה מאיתנו".

בהפועל פתח תקווה סירבו להתייחס לכתבה