וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

דחי המהפכה

14.5.2009 / 14:47

כשהבוסים מתערבים והמאמנים והכוכבים תיכף עוזבים, קשה להאמין שאובדן האליפות של ליון מעיד על מהפכה של ממש בליגה הצרפתית. תומר יצחק מתכונן למשחק הגורלי בין מארסיי לליון, וסבור שהסדר הישן ישוב על כנו בעונה הבאה

עונת 1998/99 תיזכר כאחת הדרמטיות בתולדות הכדורגל הצרפתי. בורדו ומארסיי היו השתיים שרצו כתף אל כתף לעבר התואר, כשהראשונה מוליכה בנקודה ערב מחזור הנעילה. בדקה ה-77 של המשחק האחרון, מארסיי עם הקפטן לורן בלאן עלתה לפסגה בזכות 0:1 בנאנט ו-2:2 של בורדו, לה כבש צמד מלך שעריה סילבן וילטורד, במגרשה של פריס סן ז'רמן. בסופו של דבר, שער בדקת הסיום מרגלי פסקל פיינדונו העניק לבורדו ניצחון דרמטי ותואר אליפות שישי ואחרון שלה עד כה.

מי שסיימה שלישית באותה עונה הייתה ליון, שמאז לא ירדה ולו פעם אחת מהפודיום, וכמובן הפכה לאלופה נצחית בצרפת עם שבע זכיות רצופות. עשר שנים אחר כך - בלאן מאמן את בורדו, וילטורד משחק במארסיי - והשתיים שוב במאבק איתנים זו מול זו (71 נקודות לכל אחת), הפעם על הזכות לרשת את ליון, שמסתפקת במאבק על המקום השלישי כשהיא בפיגור שבע נקודות מהפסגה, שלושה מחזורים לסיום.

"האם זהו סופו של עידן?", תהה ה"ל'אקיפ" במאמר מערכת, "הרי ליון נפלה לתהומות הבינוניות ובלי לשים לב יכולה למצוא עצמה גם ללא הכרטיס לליגת האלופות". ואילו כריסטוף דוגארי, מי שלבש את מדיהן של בורדו ומארסיי ומבוקר תדירות על פרשנותו חסרת האובייקטיביות ב"קאנאל +", הבהיר שבעונה הבאה הליגה צפויה לשוב למסלולה. "האינטואיציה שלי אומרת שבורדו תזכה באליפות, בגלל הפרטים הקטנים והעובדה שעבר עשור מהפעם הקודמת, אבל ליון תשוב לעמדת הפייבוריטית כבר בקיץ". משמע, שידורי המהפכה הם בסך הכל שידורי נסיון.

השקט שאחרי הסערה

התיקו המאופס שכפתה פריס סן ז'רמן על ליון בסוף אפריל, נתן את האות לפרשנים ולפובליציסטים בצרפת לסתום את הגולל על תקופת שלטון היחיד של המועדון, המייצג את העיר השנייה בגודלה בצרפת. גם היריבים לא הסתירו את שמחתם כשזרו מלח על הפצעים. אם היה זה חאטם בן ארפה, שטען כי לליון "חסרה קלאסה", או שמא נשיאו במארסיי, פאפ דיופ, אשר הגדיר את ליון כ"מכונה קרה שכל אנשיה מתייחסים לכדורגל כאל עסק, בעוד אנו, במארסיי, מגדירים אותו קודם כל כבידור".

רק בליון העדיפו לא להיסחף אחר דעת הקהל, ושמרו על קור רוח. בתחילת העונה ביצע המועדון צעד לעבר הצערת הסגל, במטרה לבנות תוך ארבע שנים קבוצה שתגיע לפחות לחצי גמר ליגת האלופות. לשם כך הוחתם בתחילת העונה המאמן קלוד פואל, והוא גם יקבל את הקרדיט להמשיך במשימתו בעונה הבאה, אלא אם כן יחליט בעצמו להרים ידיים. השלמת המהפכה בסגל אמורה להתרחש בעונה הבאה, אז צפויים לעזוב גם סידני גובו וז'וניניו, היחידים שנטלו חלק בכל אחת מהאליפויות. "זה לא יהיה כל כך דרמטי אם נפסיד את התואר", אמר גובו, וקיבל חיזוק מקים קלסטרום שהוסיף בציניות: "אי אפשר לצפות מליון לזכות בתואר 100 שנה ברציפות. לא קרה כלום".

אולאס עצמו הוריד הילוך בכל הקשור לענייני דיומא בקבוצה - אם כי הוא מקפיד להפציע פה ושם על מנת להטיח האשמות בשחקנים או בשופטים - והמאמן פואל קיבל קארט בלאנש לעשות ככל העולה על רוחו, כשבעונה הבאה גם יהיה אחראי בלעדי על הרכש. הנשיא עצמו, שהגיע למועדון ב-1987 וקידם אותו בהתמדה מעוררת השתאות, מתעסק בעיקר בקידום המהלכים לבניית האיצטדיון החדש ובגיוס ספונסרים חדשים.

על ההחלטות שביצע, ובמיוחד על פיטוריו של אלן פראן לאחר הזכייה בדאבל ההיסטורי אשתקד, אולאס ממש לא מתחרט. "אני מודה לאלוהים שהבאתי את פואל. אם פראן היה נשאר, הקבוצה הייתה מתפרקת לגורמים בתחילת העונה", עקץ הנשיא את מאמן סנט אטיין, שסבל מסגל מפולג ומיחסים עכורים עם אנשי הצוות המקצועי. "אנחנו איחדנו כוחות לפרויקט של ארבע שנים, ונמשיך בו גם אם לא נזכה בתואר. עשינו השנה התאמות כדי להצליח יותר באירופה וזה לא קרה, אך זו לא אשמתו של פואל. נשמח להיות בליגת האלופות שנה עשירית ברציפות, אם כי זה לא יהיה אסון אם נישאר בחוץ. יש לנו את האמצעים הכלכליים הטובים בצרפת גם ללא הכסף ממפעלי אירופה".

יום חדש לעסקן הקטן

השליטה הבלעדית של ליון בעשור האחרון, הפכה את הנשיא שלה לאחד האנשים החזקים בכדורגל האירופי, וכפועל יוצא גם למושא חיקוי עבור שאר בעלי הקבוצות. בשמונה העונות האחרונות אימנו את ליון חמישה מאמנים, ואם הפרידה מגובו וז'וניניו אכן תתממש, אזי אולאס יהיה השריד האחרון לשושלת המפוארת. לאורך שנות כהונתו בתפקיד, אולאס מיצב עצמו גם ככוכב תקשורת, ושינה את היחס של העיתונות הצרפתית כלפי נשיאי ובעלי הקבוצות, כשהוא מתקן את הרושם הנורא שהותיר אחריו נשיא מארסיי לשעבר, ברנאר טאפי המושחת.

בשבוע שעבר התרחשה היסטוריה לא פחות קטנה מזו שעתידה לקרות בליגה בעוד מספר שבועות, כאשר גנגאן הקטנה, המייצגת עיירה של 10,000 תושבים, גברה על ראן בגמר הגביע הצרפתי והביאה גביע ראשון זה 50 שנה לקבוצת ליגה שנייה. השחקנים קיבלו מעט זמן מסך, המאמן ויקטור זבונקה זכה לפרגונים מצד עמיתיו למקצוע, אבל את מירב המחמאות קצר נשיא המועדון, נואל לה גרט, מי ששימש עד לפני שנה גם כראש העיר בנוסף לתפקידו במועדון ומכהן כסגן נשיא ההתאחדות הצרפתית. במקום לנצל את ההזדמנות ולחגוג את ניצחון דוד על גוליית, התמקדו הצרפתים בהרעפת שבחים על עסקן שנוי במחלוקת שהשאיר את ריימונד דומנק בתפקיד מאמן הנבחרת.

זו הייתה נקודת השפל של המגמה המתמשכת בנוגע להאדרת ראשי הקבוצות. בעל המאה הוא לא רק בעל הדעה, אלא גם איש השעה. לא פלא, אם כן, שמחזיק המניות העיקרי במארסיי הרשה לעצמו לבקר בחריפות את מדיניות הרכש של אריק גרטס ולהעליבו, ואילו בפריס סן ז'רמן החליט הדירקטריון לחתוך במהלך העונה את יושב הראש המכהן ולהודיע על קיצוצים עתידיים בתקציב, בניגוד להבטחותיהם בתחילת העונה. בעלי המקצוע פינו מקומם לגחמות של פוליטיקאים ללא מושג קלוש בכדורגל.

sheen-shitof

עוד בוואלה

קק"ל מעודדת לימודי אקלים באמצעות מלגות לסטודנטים צעירים

בשיתוף קק"ל

הולכים אל הלא נודע

כתוצאה מאותם מהלכים מגלומניים של ראשי המועדונים, סימן שאלה גדול ירחף מעל שתיים מהיריבות האפשריות של ליון בעונה הבאה. גרטס הבלגי, שמאז הגעתו למארסיי הפך לאיש הפופולרי ביותר בעיר (אולי פרט לזינדין זידאן), לא הסכים לשמש כלי שרת בידו של רובר לואי דרייפוס, ולאחר שהביע את מחאתו על דברי הביקורת שהוטחו בו, נשאר נאמן לעקרונותיו והודיע כי יעזוב את המועדון בקיץ. דידייה דשאן, קפטן מארסיי ונבחרת צרפת בעבר, קיבל את המינוי המכובד במהלך שהרגיע את דעת הקהל והשחקנים, אך עדיין דרוש הוכחה. איך אמר אחד מבכירי מארסיי לאחר הודעת העזיבה של גרטס? "אין הרבה מאמנים צרפתים שהם מספיק טובים או מספיק משוגעים כדי להגיע למארסיי".

פריס סן ז'רמן, כמו מארסיי, תגיע עם מאמן חדש ועם תקציב קטן משמעותית, כך שהפרויקט שהחל העונה עם צירופם של קלוד מאקללה ולודוביק ז'ולי ייקטע באיבו, למורת רוחם של השחקנים הוותיקים, להם הבטיחו גדולות ונצורות עם בואם. "בנינו כאן משהו יפה שנפגם מעט בגלל מספר גורמים, וחבל יהיה להרוס אותו לגמרי", הבהיר הקפטן מאקללה את עמדתו. "יש לי הסכם על מעבר לתפקיד מקצועי בתום החוזה, אך אני לא יודע מה הכיוון של המועדון". כאמור, לצערו של הקשר הוותיק, גם המאמן פול לה גואן כבר התבשר על הפסקת עבודתו, ופ.ס.ז' שוב תצטרך להתחיל כמעט מאפס.

כך, פרט לליון, היחידה שמצליחה להציג למראית עין קו שקט ויציב היא בורדו, כאשר לורן בלאן צפוי להמשיך לעמוד על הקווים. לאחר הניצחון 0:4 על ואן בגמר גביע הליגה, פנה הנשיא ז'אן לואי טריו למאמנו בחדר ההלבשה, ואמר: "ברכות על הזכייה. זה התואר הראשון שלך איתנו, אבל ממש לא האחרון". אלא שעתידה של בורדו תלוי יותר ביוהאן גורקוף מאשר בבלאן. לראשונה זה שנים, לבורדו יש אייקון של ממש, דמות שמושכת צופים ומפרסמים, כמו שזידאן היה בזמנו. ללא גורקוף, שמתלבט בנוגע לצעד הבא בקריירה, קשה להאמין שה"שמפיין פוטבול" של בלאן יחזיק מעמד.

בעוד שלושה שבועות ארץ הבאגט תראה חגיגות אליפות ברחובות מארסיי או בורדו - כביכול חדשות נהדרות עבור הכדורגל הצרפתי הצמא לתחרותיות. אולם במבט מפוכח מסתבר שזו עונה יוצאת מן הכלל שלבטח אינה מעידה על מגמה מסתמנת. גם בעונה הבאה, עם או בלי הכרטיס לליגת האלופות, ליון תהיה מוקד המשיכה העיקרי עבור כוכבי הליגה וכמובן בעלת התקציב הגבוה ביותר, עם 150 מיליון יורו לעומת 90 של מארסיי ו-70 של בורדו. חובת ההוכחה תהיה מוטלת שוב על המתחרות (וביניהן האלופה) ולא על קבוצת הפאר ממחוז רון. "ליציבות שלה אין תחליף, והיעדרותה מאירופה עשויה להוות מכה אנושה לענף שלנו ולאו דווקא לליון עצמה", קבע דוגארי. "זו עדיין ספינת הדגל של הכדורגל הצרפתי".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully