חולם על הדרים טים

מרתון החולות הוא אחד המירוצים הכי אכזריים וקשים הקיימים בעולם. המרתון נערך במדבר סהרה והוא מודד את כוח העמידות הפיזית והנפשית של אדם, הנלחם בתנאי מזג אוויר קשים וטמפרטורות קיצוניות. המשתתפים במירוץ צריכים לסיים 245.3 קילומטרים תוך שישה ימים, כל זאת כאשר כל אחד נושא על גבו את הציוד והאוכל שלו. את המירוץ הזה לא היינו מצפים שיעשה כדורגלן פעיל בגלל העומס הרב והאפשרות להיפצע, ובוודאי לא מכדורגלן לשעבר. אבל לואיס אנריקה לא ממש עומד ב'מוסכמות החברתיות'. כמעט ארבע שנים אחרי שפרש מכדורגל, העמיד אנריקה את יכולותיו למבחן.

במרץ 2008, כשהוא בן 38, יצא השחקן הספרדי למרוקו, ביחד עם אנטוניו יורנטה, כדורסלן לשעבר, למרתון הקשה. יותר מאשר רצה אנריקה לבחון את הכוח הנפשי, הוא יצא למסע לאחר שהצטרף לקבוצת צדקה התומכת בקרן הפועלת למען מלחמה בסרקומה, סוג של מחלת הסרטן. "השתתפתי בעבר במרתונים", אמר, "במירוצי אופניים ובתחרות 'איש הברזל' בטריאתלון, אך זה דבר ראשון ומיוחד בשבילי שלא עשיתי בעבר. מעבר למטרה החשובה זה גם אתגר גדול עבורי". אנריקה העיד שהמשחק יסייע לו במירוץ המפרך: "התפקוד שלי ככדורגלן עוזר לי להתמודד עם הלחצים הקיימים במירוץ מסוג זה".

יש במרתון החולות, יותר מהכול, הרבה כדי להעיד על אופי הברזל והרצון הענק שיש לאסטורי. כשחקן, נודע אנריקה כלוחם שמקיז את דמו על המגרש, ולא רק ברמה המטאפורית. לא בכדי אחד המראות הזכורים ביותר ממונדיאל 94' הוא פרצופו שותת הדם, לאחר שספג מרפק באפו ממאורו טאסוטי האיטלקי במשחק הנבחרות. כמו כשחקן, גם כמאמן אין אצלו פשרות, הוא דורש עבודה והרבה.

המחוייבות והטוטאליות של אנריקה הביאו את שחקן ריאל מדריד לשעבר והמנהל המקצועי של ההתאחדות הספרדית כיום, פרננדו היירו, לרצות אותו כמאמן הנבחרת עד גיל 19. היירו מכיר את אנריקה מצוין מהתקופה בה שיחקו בצוותא בריאל ובנבחרת. "על פי הטבע שלו ידעתי שהוא יהיה מאמן אחרי שיפרוש", העיד היירו. "זה אחד מאותם קולגות שידעת שהוא יפנה לאימון. יש לו אישיות מספיק גדולה כדי להוביל קבוצה בכירה". אלא שבקיץ הגיעה ההצעה מברצלונה אתלטיק, הקבוצה השנייה של בארסה (לאחר מספר שנים שנקראה ברצלונה ב' הוחזר לקבוצה שמה המקורי), ואנריקה, כיאה לאחד שהפך קטלאני לפחות כלפי חוץ, לא יכול היה לסרב לה.

לואיס אנריקה מרטינז גארסיה נולד בחבל אסטוריה השוכן בצפונה של מדינת ספרד ב-8 במאי 1970 (חוגג היום, שישי, 39 אביבים). אחרי מספר שנים במחלקת הנוער של ספורטינג חיחון, התקדם אנריקה לקבוצה הבוגרת, ובשנת 1991 נרכש על ידי קבוצת הפאר הספרדית, ריאל מדריד. אנריקה שיחק שם חמש עונות ורשם 15 כיבושים ב-157 משחקים. הוא זכה עם ריאל באליפות ובגביע. ב-1996 עשה אנריקה את אחד המעברים החדים והבלתי נסלחים שיש בכדורגל העולמי, כשעבר ישירות לברצלונה.

אוהדי הקבוצה הקטלאנית לא ידעו תחילה איך לאכול את האיש שעד לפני רגע עטה לבן ונחשב לאחד משנואי הקאמפ נואו עקב הנאמנות הגדולה לריאל. אלא שאנריקה הוכיח ל-cules (אוהדי המועדון) שהוא אחד משלהם. ההתאקלמות והחיבור המהיר שלו למקום העבודה החדש שלו הביא אותו במהרה להיות אחד מאהובי הקהל. ככל שהאהבה אליו גדלה, שנאתו למדריד התעצמה, וכל הגעה שלו לסנטיאגו ברנבאו הייתה מקימה עליו קול צעקה. הוא התחתן עם אישה קטלאנית ואף למד את השפה של החבל המבקש עצמאות. לקראת שלהי הקריירה הוא אף מונה לקפטן. אנריקה זכה באהדה גדולה די במהירות, וזו התעצמה לאחר ארבע שנים, ב-2000, לאחר המעבר ההפוך שעשה לואיס פיגו.

לאהבה הרבה אליו עזרו, כמובן, גם היכולת המצוינת שהפגין - תפקודו של אנריקה שונה והוא שיחק בעמדה קדמית יותר מאשר בריאל. כבר בעונתו הראשונה בבארסה הוא כבש 17 שערים ב-35 משחקים, יותר מאשר בכל התקופה במדריד, וכך גם לגבי הנכונות שלו לעבוד בשביל הקבוצה - אנריקה היה שחקן ורסטילי להפליא, ששיחק במהלך הקריירה כמעט בכל תפקיד אפשרי במגרש. מלבד שוער ובלם הוצב בכל המשבצות.

ב-10 באוגוסט 2004 הייתה לו את היושרה המקצועית להעיד כי אין לו את היכולת לעמוד בסטנדרטים הגבוהים שהציב בפני עצמו. אנריקה סיים את הקדנציה בבארסה עם שני דאבלים רצופים (97' ו-98'), וכן זכה בגביע למחזיקות גביע ב-97', כאשר הוא רשם בסך הכול 207 הופעות ו-74 שערים בברצלונה. הוא גם ערך 62 הופעות בנבחרת וכבש 12 שערים ב-11 שנים (1991-2002).

אנריקה נכנס אולי בעת הכי קשה לברצלונה אתלטיק, אל תוך נעליו העצומות של פפ גווארדיולה. מלבד העבודה המצוינת שעשה פפ בקבוצה, בין אם בטיפוח הצעירים ובין אם בהעלאת הקבוצה ליגה, נראה כי מה שיעשה אנריקה כעת יושווה לא רק לדברים שעשה גווארדיולה בקבוצת המשנה, אלא גם לעבודה שלו בקבוצה הבכירה והובלתה בעונתו הראשונה למעמדי שיא. הבעיה הגלומה בקבוצה השנייה של המועדון היא שקשה לכמת את ההצלחה בה, כיוון שהיא פחות נמדדת בניצחונות ועליית ליגות, אלא בעיקר בגידול והעברת שחקנים בשלים לשורות הקבוצה הבכירה. במועדון המחזיק באקדמיית הכדורגל הטובה בעולם כנראה, ממנה יצאו מסי, אינייסטה, צ'אבי, פברגאס ועוד, המעמסה המוטלת על כתפיו של אנריקה בליטוש האחרון של הכישרונות הצעירים היא רבה.

אנריקה וגווארדיולה הם חברים טובים עוד מהימים בהם שיחקו ביחד, אך אף אחד בקטלוניה לא יטען שבגלל זה קיבל הראשון את המשרה. "אנחנו מדברים די בקביעות", העיד אנריקה עוד לפני שמונה, עוד כאשר גווארדיולה אימן את ברצלונה ב'. "הוא סיפר לי שהוא נהנה לאמן. הרצון שלי הוא גם כמובן לחזור לכדורגל כמאמן. זה יהיה כבוד גדול עבורי לשוב לברצלונה ואני תמיד אחכה להם. זה יהיה גם נהדר מבחינתי לחזור לספורטינג חיחון ולאמן אותה".

פתיחת העונה של אנריקה בברצלונה אתלטיק לא הייתה מזהירה, כשהקבוצה נחלה חמישה הפסדים בשמונת המחזורים הראשונים. אלא שמאז תפסה הקבוצה כיוון ומאז המחזור התשיעי נוצחה רק פעמיים. כשנותר מחזור לסיום הליגה היא מדורגת במקום החמישי עם 57 נקודות והיא רחוקה 15 נקודות מהפסגה, אולם את יו"ר מועדון ברצלונה אתלטיק, יסינט דליט, המיקום לא ממש מטריד: "אנריקה הוביל את הקבוצה למקום חיובי מאוד ומיקסם את הדברים שיש לנו. ללואיס חשוב קודם כל לחנך את השחקנים הצעירים של המועדון יותר מאשר המיקום בטבלה". גם חואן ברברה, חבר קרוב של אנריקה, שעבד איתו בעבר, העיד על האיש והדרך: "הוא לא אחד שמשאיר דבר ליד המקרה. הוא מאמן שדורש עבודה רבה וקשה וכל הזמן שואף לשלמות. זו הייתה חוויה גדולה לעבוד איתו".

אנריקה נתפס, עוד לפני היותו כמאמן, כאוהד גדול של המועדון. לאחר הניצחון האחרון באל קלאסיקו על ריאל אמר: "הכדורגל של בארסה במשחק הזה הניב אורגזמה. כמה נפלא להיות כעת חלק מברצלונה. מזמן לא ראיתי הבדלים כאלה בין קבוצות", ושלח בעצם עוד חץ עוקצני לכיוונה של ריאל. אנריקה גם הוסיף: "צריך לקחת את המטען הגנטי של מסי, אינייסטה וצ'אבי ולשכפל אותו", ושימו לב שהוא דיבר על שחקני הבית של המועדון, כשהוא לא טורח להגיד את הדברים על הנרי או אטו, למשל.

תחתיו של אנריקה משחק הקשר הישראלי גיא אסולין. בשנה שעברה נהנה אסולין מהאהבה הגדולה של פפ אליו. גם אנריקה מעריך מאוד את אסולין. "בברצלונה לא אוהבים לדבר על שחקנים באופן פרטני", אומר כתב ברצלונה בישראל, סאל אמרגי. "גיא נחשב לשחקן מוביל, אבל משתדלים שלא לחשוף אותו יותר מדי לתקשורת".

"אם גווארדיולה נחשב כבר עכשיו לאחד מגדולי המאמנים שיודעים לדבר אל שחקניהם, הרי שאנריקה נחשב לדברן פחות גדול. אין לו את הקסם של גווארדיולה", מעיד אמרגי, "אבל יש לו כוח גדול. כשהוא צועק אנשים נאלמים דום. הוא נמנה על אחד האנשים הכי פופולאריים בבארסה".

"הוא לא אימן אותי, אך שיחקתי איתו ואני מכיר אותו כחבר, כקפטן שלי. יש לו כוח שכנוע אדיר כשהוא מדבר, וזה חשוב מאוד. מה גם שיש לו ידע נרחב", אמר עליו קפטן בארסה בהווה, קרלס פויול, שאף ניסה להשוות אותו לפפ: "שניהם מלאי תשוקה בעבודה שלהם". אולי אחרי העונה הזו ההשוואה לגווארדיולה נראית קצת חסרת פרופורציה, אבל תהיו בטוחים שאנריקה יטייל עוד על הקווים, אולי בחיחון, אולי בקאמפ נואו, אולי במקומות אחרים, ומי יודע, אולי אפילו במדריד.