פישונט הבא שוב בהישג יד

לפני מספר שבועות החליטו ברנרד פרקר, החלוץ הדרום אפריקאי של הכוכב האדום בלגרד, וחברו לקבוצה, הגנאי מוחמד עוואל עיסא, שהגיעו מים עד נפש. הצמד, שהצטרף לקבוצה הסרבית בינואר, לא קיבל שכר ומאס במצב הכלכלי והמוראלי הירוד במועדון. השניים ארזו את חפציהם, הזמינו טיסה והגיעו לשדה התעופה בבלגרד. רגע לפני העלייה למטוס, הגיעו למקום חברי הנהלת הכוכב האדום. "אם תעזבו את סרביה, לא תראו כסף ונדאג שלא תוכלו לשחק במשחקים בינלאומיים", אוימו שני השחקנים והתקפלו. השבוע, הגישו כל חברי הנהלת המועדון את התפטרותם. פרקר ועיסא ייצאו לחופשי בקיץ.

הסיפור העגום של הכוכב האדום הוא דוגמא לאחת ההשפעות של המשבר הכלכלי העולמי על הכדורגל במזרח אירופה. חלק מהמועדונים הגדולים לא מסוגלים לעמוד יותר בהתחייבויות הכספיות הגדולות וצפויים להעמיד שחקנים בכירים למכירה לכל המרבה במחיר על מנת לכסות את החובות. המועדונים הקטנים יותר מצמצמים עלויות על ידי השקעה במחלקת הנוער וניסיון לגדל את הכוכב הבא ולמכור אותו במיליונים למערב אירופה.

רק לפני כעשור, הרבה לפני חוק בוסמן וכניסת מדינות מזרח אירופה לאיחוד, זיהו בישראל את השוק הנהדר הזה. מכבי חיפה חטפה את צ'אנוב וקאנדאורוב, מכבי תל אביב את אובארוב ופולוקארוב. בית"ר ירושלים החלה את הטרנד ההונגרי עם פישונט, שאלוי והמאר. אלי גוטמן הביא את רוסו, חלילוביץ' ומילנקו ובהפועל תל אביב כיכבו הלמאי, אוסטרץ' וסימרוטיץ', וזוהי כמובן רק רשימה חלקית. התהליכים שעברו לאחר מכן על הכדורגל העולמי הפכו את השחקנים המזרח אירופאיים לסחורה חמה ובעיקר יקרה. ליגת העל התמלאה בזרים אפריקאיים ודרום אמריקאיים והרמה ירדה בהתאם.

אלא שכעת, דווקא בעיצומו של משבר כלכלי, דווקא כשהמחירים צפויים לחזור לשפיות, דווקא כשהליגה גדלה ל-16 קבוצות, ניצבת בפני מועדוני ליגת העל הזדמנות פז. לנצל את המשבר לטובה ולצרף זרים איכותיים במחירי מציאה, גם אם גזירות המס על זרים יתקבלו בסופו של דבר (אל תהיו בטוחים שזה יחול כבר בעונה הבאה, אם בכלל). זרים שבאמת יכולים להרים את הרמה ולבלוט על רקע האפרוריות הכללית, כמו בשנות ה-90.

לפני כחודשיים פורסמה במגזין "טיים" כתבה נרחבת על השפעות המשבר הכלכלי במזרח אירופה. כ-20 שנה לאחר נפילת הקומוניזם, האזור כולו נמצא במערבולת כלכלית. מדינות רבות לוו כספים מבנקים מערביים ובמצב של מחנק אשראי, הנפילה החופשית מהירה. על פי הנתונים שפורסמו בכתבה, בלטביה למשל, צנח התמ"ג ב-10.5 אחוז בחודש ינואר בלבד. בהונגריה צפה ראש הממשלה צמיחה שלילית של שישה אחוז ב-2009. מדינות מזרח אירופה ספגו פגיעה קשה גם בערך המטבע המקומי, שוק הנדל"ן והמשכנתאות.

הכדורגל לא מנותק כמובן מהתופעות הכלכליות. הכוכב האדום היא הדוגמא הקיצונית. מרקו ניקולובסקי, עיתונאי סרבי המסקר את הקבוצה בעיתון "וסטי" מסביר: "המשבר הכלכלי הוא השורה התחתונה למה שקורה בכוכב האדום. הניהול שם מחפיר. הם הביאו שחקנים לא טובים בסכומים מופרזים, לקחו הלוואות ענק. עם פרוץ המשבר, הספונסר עזב והקהל הפסיק לבוא למגרשים. נלקחו שם החלטות בשיקול דעת מוטעה".

בקבוצה שורר כאוס מוחלט. בשבועות האחרונים נותקו אספקת המים וקווי הטלפון למספר ימים בשל חובות. גם השחקנים לא קיבלו שכר מספר חודשים. "הקבוצה חייבת לי כסף, אבל אין לי כוונה לתבוע. אין בזה שום טעם", התבטא אוגנין קורומן. "זה כמו הטיטאניק. שחקנים צעירים נמצאים במצבים משפילים אפילו יותר, אנחנו נותנים להם נדבות יומיות כדי שהם יקנו לעצמם ארוחת צהריים או קפה", הוסיף מירנס סיסיץ'.

בצעד דרסטי החליטה השבוע כל הנהלת המועדון להתפטר, כשנשיא חדש ייבחר רק בקיץ. "הממשלה לא תיתן לכוכב האדום להתרסק", משוכנע ניקולובסקי. "יגיעו איתם להסדר חובות". אלא שהבעיה נעוצה בקבלת אישור לשחק באירופה הכרוך בתשלום חובות לשחקנים בסך של כחמישה מיליון יורו. לשם כך, צפויה בקיץ מכירת חיסול של רוב השחקנים. עבור הקבוצות הישראליות, מדובר בהחלט במקום לא רע לחפש מציאות לקראת הקיץ. ניקולובסקי מסכים: "קורומן שהוא אחד המובילים בקבוצה מנהל מו"מ עם מץ (שצפויה לעלות לליגה הראשונה בצרפת – ע.מ). הסכומים המדוברים בהחלט ריאליים עבור מועדון כמו מכבי תל אביב".

בניגוד לכוכב האדום, במועדונים אחרים בארצות הבלקן מצאו שיטה להתמודד עם המשבר. השקעה מסיבית במחלקת הנוער, פיתוח כישרונות צעירים ומכירתם לליגות אירופאיות בכירות בסכומים גבוהים. דינמו זאגרב היא דוגמא מצוינת. האיש החזק במועדון, זדרבקו מאמיץ', החליט על שינוי קונספציה וסגר את הברז לשחקני רכש. מכירתם של לוקה מודריץ', ודראן צ'ורלוקה ואדוארדו דה סילבה הצילה את דינמו מקריסה. גם באוסייק הקטנה ראו את הנולד. בקיץ שעבר מכרה הקבוצה את כל כוכביה ובנתה קבוצה צעירה שהתבססה על שחקני נוער. אלה הובילו את אוסייק למקום השלישי וסידרו שקט כלכלי עתידי. במאריבור הסלובנית פעלו לפי מודל דומה שהגה המנג'ר זלאטקו זאחוביץ'. אחרי חמש שנים קשות, הקבוצה שועטת לאליפות סלובניה והתייצבה כלכלית.

המציאות הנוכחית היא פשוטה. מי שלא התגלה בגיל צעיר נאלץ להסתפק בסכומים נמוכים עד כדי גיחוך או לעזוב. "להוציא את המועדונים הגדולים, השכר הממוצע בליגות הראשונות של מדינות יוגוסלביה לשעבר הוא 500 עד 1000 יורו בחודש. זה מספיק בשביל להמשיך לגור עם ההורים ולהוציא את החברה מדי פעם לבלות", צוחק ניקולובסקי, אך מוסיף: "בסרביה, אפשר להתקיים מזה בכבוד". המשמעות עבור המועדונים הישראלים פשוטה אף היא: לא תגלו את מודריץ' הבא, אבל שחקני ליגה טובים ובשלים בני 25 ומעלה יוכלו להגיע במשכורת לא גבוהה ובדמי העברה סבירים.

"שחקנים כאלה שואלים את הסוכן: 'איפה אוכל להרוויח כסף כדי שאוכל לקנות דירה, אוטו חדש או שיספיק לי לפתוח עסק אחרי שאפרוש?' רק מעטים טובים מספיק לליגות הבכירות, השאר, שהם בהחלט שחקני ליגה טובים, מוצאים עצמם בקבוצות בינוניות מאוד בקפריסין, אוקראינה או פולין שמשלמות יותר. אני חושב שהליגה בישראל יכולה למשוך בקלות שחקנים מהבלקן. יהיה להם טוב לשחק בישראל, גם מבחינה כלכלית וגם מקצועית", אומר ניקולובסקי.

הסיפור של צסק"א סופיה, אלופת בולגריה, יזכיר לכם את הסיטואציה בבית"ר ירושלים. בסוף שנת 2006 נרכש המועדון המעוטר בבולגריה על ידי טייקון הפלדה ההודי, פראמוד מיטאל. סכומי עתק הושקעו בקבוצה, אך כעבור פחות משנתיים היא מצאה עצמה בצרות כלכליות. החשדות הן שמיטאל השתמש בכספים ונכסי נדל"ן של המועדון למימון עסקאות חיצוניות. צסק"א נקלעה לחובות ובקיץ האחרון נשללה ממנה הזכות לשחק במוקדמות ליגת האלופות, כאשר רק מכירת חיסול של כוכבי הקבוצה עזרה לה להימנע מפירוק על ידי ההתאחדות הבולגרית. הסיטואציה בצסק"א גרמה לראש הממשלה הבולגרי, סרגיי סטנישב, לכנס ישיבה מיוחדת על מנת "להבריא את הכדורגל בבולגריה כלכלית".

בחודש דצמבר 2008 הגיע מיטאל לסיכום עם חברת "טיטאן ספורט" הבולגרית על מכירת המועדון. המכירה קיבלה אישור סופי רק לאחר בדיקת נאותות שארכה כארבעה חודשים ונעשתה בפיקוח קפדני של הרשויות. לא ברור עדיין מה תהיה השפעת המכירה על עתיד צסק"א, שמוליכה כעת את הטבלה, אך החליפה עד כה שלושה מאמנים. יחד עם זאת, בבולגריה, שהמשבר הכלכלי פגע בה בצורה פחותה, צופים ירידה בשכר השחקנים ובדמי ההעברה לקראת העונה הבאה. כישלון הנבחרת בקמפיינים האחרונים עשוי לגרום לשינוי רעיוני בתפיסה – מכירת שחקנים מוכשרים לחו"ל, גם על חשבון החלשת הליגה.

לצורך ההשוואה, בינואר 2008 צירפה הפועל תל אביב את אלין טופוזאקוב ודימיטאר טלקיסקי מלבסקי סופיה בעיסקה שעלותה הכוללת הייתה כחצי מיליון יורו. השניים מהווים דוגמא קלאסית לשחקנים בשלים, עתירי ניסיון, אך חסרי סיכוי ריאלי להשתלב בליגה אירופאית בכירה שמקבלים בכדורגל הישראלי מעמד של שחקנים מובילים. התוספת של צמד הבולגרים להפועל תל אביב עזרה לקבוצה להישאר בליגה אשתקד ולשדרג עצמה למועמדת לאליפות בעונה הנוכחית. בעונה הבאה, כתוצאה מהשפעות המשבר, שחקנים בסדר גודל הזה יהיו זמינים במחירים נמוכים בצורה משמעותית.

בכלל, מבט אל סגלי הקבוצות בליגת העל מראה תמונה עגומה. למעט וינסנט אניימה והבולגרים של הפועל, קשה להצביע על שחקן זר שסוחב קבוצה על הגב. בטח ובטח בהשוואה לשחקנים שכיכבו בישראל בשלהי שנות ה-90 ובתחילת העשור הנוכחי. אבסורד ככל שיישמע, דווקא המשבר הכלכלי והחזרה לשפיות הוא זה שעשוי, בסופו של דבר, להחזיר עטרה ליושנה. לפחות בכל הקשור לשחקנים זרים.