1. אמרו את זה קודם, לפני זה לא משנה: 41 מיליון דולר מובטחים. זה מה שקיבל מת'יו סטאפורד בחוזה האסטרונומי כבחירה הראשונה בדראפט. רק לשם המחשה עלות החוזים של השחקנים שנבחרים ביום הראשון (קרי שני הסיבובים הראשונים) היא כ-600 מיליון דולר בשנה. סיכויי ההצלחה של השחקנים הללו הם 50%, משמע כ-300 מיליון דולר עוזבים את המערכת כל שנה בלי שתרמו כלום לליגה. זה אומר שמת'יו סטאפורד שווה יותר מעשירית החוזים של היום הראשון. במצב הכלכלי באמריקה ובדטרויט בכלל כדאי מאוד לסטאפורד, אם נחזור לשורה הראשונה, לשנות את העולם. לא, אין עליו לחץ בכלל.
2. אגב הליונס, הנהלת דטרויט כבר בכתה שהבחירה הראשונה היא בגדר "עונש כפול" גם הייתה להם העונה הכי גרועה וגם הם צריכים לשלם המון כסף. וזה עוד לפני 2010, עונה ללא תקרת שכר (כל עוד אין חוזה חדש). עד כמה שאני מזועזע מהניפוח המוגזם של משכורות הרוקי'ס ותומך בגישת ה-NBA למשכורות שלהם, רחמים לא תמצאו אצלי, בטח לא לקבוצות שנכשלות שוב ושוב. באמת, אין מישהו אחד שפוי בעיר הזאת ויש שם עכשיו מספיק אנשים עם זמן פנוי ששם לב לתהליך קבלת ההחלטות שם: "אני יודע מה חסר לנו בקבוצה! קוורטרבק! אבל יותר חשוב מזה עיניים על הלוגו!".
3. בית ה-NFC מזרח, הבית הכי תחרותי בשנים האחרונות, עושה סימנים לפחות לפי הניהול בדראפט שהוא הולך להתפצל. מצד אחד, הצד העליון פילדלפיה וניו יורק (למרות שאני לא מבין למה לג'איינטס להשקיע ברסיברים טירונים כשבריילון אדוארדס ואנקואן בולדין מחפשים בית חדש), ומן הצד התחתון דאלאס ו-וושינגטון. אבל שבעוד שאצל הרדסקינס הבעיה נובעת מהפיאסקו בעמדת הק"ב (ושלא תטעו זה חתיכת ביזיון מה שהולך שם), אצל דאלאס זה נראה כמו, ובכן, מחשב PC ישן עם גרסת חלונות חדשה כל דבר קטן עושה שם קראש. זו כנראה תהיה העונה האחרונה של מישהו שם. השאלה היא של מי, ווייד פיליפס או טוני רומו?
4. אגב דאלאס כל היודע דבר על מקום הימצאו של ג'רי ג'ונס בשבת, אנא דווח לתחנת הבוקרים הקרובה לביתך. ובכלל, זה רק אני, או שג'רי ג'ונס ואל דייויס הם גרסה מצחיקה יותר של שני הזקנים מהחבובות? מצחיקה אם אתם לא מטקסס או אוקלנד, כן?
5. שני האנשים הכי מבסוטים מהדראפט הזה? הסוכן של סטאפורד והסוכן של סאנצ'ז. בכלל, שני השחקנים הללו הוכיחו שלא רק שהם יודעים לזרוק כדור, הם יודעים גם והזמן יראה אם לא יותר טוב להיות פוליטיקאים לא קטנים. ההתנהלות של שניהם, מהרגע שבו הכריזו שהם יוצאים לדראפט, הייתה כל כך טובה ואפקטיבית, עד שאם הם לא יצליחו בתור ק"בים, הייתי ממליץ להם בחום להפוך לסוכנים בעצמם. אבל אגב סאנצ'ז, ובלי להישמע גזעני, הדרך שבה ישב מחויך על הספה בחליפה הבהירה ההיא לא הזכירה לכם יותר מדי את טוני מונטנה? אני מקווה שמייק טננבאום ורקס ריאן זוכרים איך הסרט ההוא נגמר.
ניו אינגלנד ואינדיאנפוליס כמשל
6. שני האנשים הכי, איך נקרא לזה, לא מבסוטים מהדראפט הזה? ג'ייסון קמפבל ובריידי קווין. קמפבל ק"ב סביר, בקבוצה שעדיין בונה מחדש נאלץ לראות איך בתוך חודש הקבוצה שלו מנסה להחליף אותו פעמיים ובסוף גם מחתימה עוד ק"ב, ואילו קווין ק"ב שבקושי הספיק לקחת סנאפים נאלץ לא רק להתמודד על תפקיד הפותח עם דרק אנדרסון וריצ'ארד ברטל, אלא גם כמעט שהוחלף בטרייד ולמד כי הבראונס לוקחים את גרהאם הארל למיני-קמפ שלהם ואת ברט ראטליף בטרייד עם הג'טס. ואתם חשבתם שלג'יי קאטלר היה קשה בדנבר.
7. שלא תגידו שאני שלילי שתי קבוצות ששוב הוכיחו לנו כמה ניהול נכון הוא אוויר לנשימה בליגה הזו: ניו אינגלנד ואינדיאנפוליס. הפטריוטס, שהעדיפו חיזוק העומק כגיבוי לשחקנים הותיקים, הבינו שהדראפט הזה רזה בשחקנים איכותיים, והלכו על מכירת חיסול של הבחירות שלהם השנה בשביל להשיג שחקנים שיעבדו בשביל הסגל ובחירות דראפט רבות בשנה הבאה אז צפוי דראפט עמוק מאוד. הקולטס, מנגד, הלכו על חיזוק העמדות החלשות. לא שזה חדש שתי הקבוצות הללו יודעות לבחור שחקנים בדראפט ולבנות קבוצות, ואין פלא שהן בטופ כבר עשור. האנשים החזקים שם, ביל בליצ'יק וביל פוליאן, לא הגיעו לאן שהגיעו בלי לדעת דבר או שניים על בנייה. ואגב בליצ'יק - שני שחקנים שנכשלו בבדיקות מריחואנה בקומביין ונבחרו בדראפט הזה פרסי הארווין, הכל-יכול הפונמנלי של פלורידה שהלך למינסוטה, וברנדון טייט, הרסיבר של צפון קרולינה שהלך לניו אינגלנד. רוצים להמר מי מהם לא יעשה בעיות?
8. האיש שצריך לקבל את מרב הקרדיט מהדראפט הזה? ניק הולט, שהיה מתאם ההגנה של דרום קליפורניה בשנים האחרונות. הטרוג'אנס שלחו 11 שחקנים בדראפט הזה, מתוכם 8 שחקני הגנה (השלושה האחרים סאנצ'ז, פטריק טרנר הרסיבר ודייויד ביולר הבועט). זוהי השנה השניה ברציפות, והפעם השלישית בארבע שנים, שדרום קליפורניה שולחת הכי הרבה שחקנים למקצוענים, והפעם השלישית בארבע שנים שעשרה משחקניה נבחרים בדראפט. כשמגיע אז מגיע, ושאפו להולט, שהפך למתאם ההגנה ועוזר המאמן בוושינגטון. כן, אותה וושינגטון שסיימה את השנה במאזן הדטרויטי של אפס ניצחונות ו-12 הפסדים.
9. האיש הכי תמוה בדראפט הזה? ג'וש מקדניאלס. המאמן החדש של דנבר, שהגיע בתור מי שאימן את ההתקפה האווירית הטובה בהיסטוריית הליגה, התחיל את דרכו במייל-היי כשהעיף את הפרו-בול ק"ב שלו (ג'יי קאטלר), והמשיך בדראפט ביזארי. רובן המוחלט של בחירות הדראפט של הברונקוס היו של שחקנים בעמדות בהן יש להם כבר עומק, ולא חולשה. זה כבר מתחיל להריח כמו מהפכה של ממש, כי מאמן חדש מביאים בשביל שיחזק את קבוצה, לא יחליף אותה. אבל אני מניח שדודי כפרי, ברונקואיד ותיק (ורקדן מהולל, אגב), כבר יגיד את מה שיש לו להגיד בנושא.
10. סן פרנסיסקו, מינסוטה, סט. לואיס, סינסינטי וסיאטל נראות כמי שמתכוננות לבואם של בראדפורד, מק'קוי, טיבו ושות' בשנה הבאה. לעומת זאת, טמפה "בואו נחתים את לפטוויץ' כדי לקחת עוד לפטוויץ' בדראפט" ביי באקנירס, וושינגטון "סאגת קאטלר 2" רדסקינס, קליבלנד "אריק מאנג'יני אוהב אותם מוסרים" בראונס ובכן, אל תתפלאו אם בעוד שנתיים לאחד המוסרים שלהם יהיה כתוב על המדים "ויק". אה, ואוקלנד, כמובן שאוקלנד.