גיליון ללא הערכה

"השחקן שהגיע לצד כוכב העתיד של ריאל מדריד", כך כונה גונזאלו היגואין על ידי הפרשנים בספרד, כאשר נחת לראשונה בבירת המדינה. הכוונה ב"כוכב העתיד" הייתה לפרננדו גאגו, שהובא מבוקה ג'וניורס בצוותא עם היגואין. גאגו נחשב לבכיר מבין השניים ובעיתונות הספרדית מיהרו להכתירו בתור יורשו של פרננדו רדונדו. לגבי היגואין, לא הרבה פרשנים ואוהדים הכירוהו וידעו לספר על חלוצה של ריבר פלייט, שהגיע ללבנים ב-1 בינואר 2007 וחתם לשש עונות וחצי.

קצת יותר משנתיים חלפו מאז ואפשר לומר כי היוצרות התהפכו. היגואין הוא-הוא הכוכב ותרומתו בצמד האליפויות האחרונות וכן במאבק האליפות הנוכחי היא עצומה. לא קל לכמת את התרומה הענקית של היגואין, כיוון שהיא מסתכמת בהרבה יותר מאשר רק שערים ובישולים. נכון לעכשיו הוא מוביל את ריאל הן בכיבושים עם 18 (לראול, לדוגמה, ששיחק כ-300 דקות יותר ממנו בליגה, רק 15), והן בבישולים עם שבעה. אלא שהגדולה העיקרית שלו היא היכולת הפנומנלית לעמוד במצבי לחץ ולתפקד בהם בקור-רוח מדהים. היגואין, בגיל צעיר יחסית (עוד לא בן 22), הבקיע העונה כבר חמישה שערי ניצחון, זאת מבלי לציין את הרביעייה המרשימה נגד מלאגה ב-3:4. גיל צעיר למאני טיים בקבוצת ענק? חוסר ניסיון ברגעי הכרעה? לא אצל היגואין, לא משנה אם הוא בהרכב או סתם מחליף. זאת לא הבעיה שלו.

אחרי ההצגה הענקית שלו ב-2:3 מול חטאפה, בעיתון הספורט הפופולרי בארגנטינה 'אולה' נזעקו: "למה הוא עדיין לא בנבחרת?". אפילו בארגנטינה, שנבחרתה מתעלמת בצורה שיטתית מהיגואין, אולי מתחילים לקלוט את חוסר ההערכה ממנו סובל חלוץ ריאל. זה לא רק מראדונה, גם קאפלו, שוסטר וראמוס לא מיהרו לסמוך על החלוץ ולזהות את גדולתו. התווית איתה הגיע לריאל, תווית הכוכב המשני, עדיין רודפת אותו, הגם שהוא לאט לאט מסיר אותה.

היגואין מגיע ממשפחת כדורגלנים. אביו, חורחה, שיחק במספר קבוצות ארגנטינאיות, ואחיו, פדריקו, הגדול ממנו בשלוש שנים, משחק כיום באינדפנדיינטה. חורחה שיחק בקבוצת ברסט מהליגה הראשונה בצרפת, כשגונזאלו נולד ב-1987, וכשהיה בן 10 חודשים היגרה המשפחה לארגנטינה. היגואין גדל במחלקת הנוער של ריבר פלייט, הידועה בפס ייצור הכוכבים המשובח שלה. הוא נחטף בהיותו בן 19 וחצי בלבד על ידי ריאל תמורת 13 מיליון יורו, בעיקר בזכות הצמד שכבש בסופרקלאסיקו נגד בוקה (ריבר ניצחה 1:3), הרבה לפני שהספיק לקרוע זוג נעליים. זאת בניגוד לגאגו, שהגיע למדריד בגיל 21 תמורת 22 מיליון יורו ואחרי שהספיק לזכות באליפות עם בוקה ג'וניורס.

מי שהביא את היגואין וגאגו לריאל היו המאמן דאז פאביו קאפלו והמנהל המקצועי פרדראג מיאטוביץ'. בחצי העונה אצל קאפלו השתלב היגואין כמחליף וכבר אז כבש שני שערי ניצחון מכריעים. הרס"ר האיטלקי תפקד אותו כחלוץ ועדיין קיבל ממנו תפוקה נאה. בעונה שלאחר מכן, המאמן שהחליף את קאפלו, ברנד שוסטר, שינה לו את התפקוד והסיט אותו לשחק על הקו, כחלוץ שני. הסבתו מחלוץ רחבה לשחקן קו הוכיחה את עצמה ונתנה לו דחיפה גדולה לקריירה. רוב השערים של היגואין העונה הגיעו כאשר הוא מגיח ופורץ מהקו השני.

"להיגואין", כפי שכתב עליו פרשן ספרדי, "יכולות טכניות רבות, כוח פיזי, יציאה מהירה מהמקום עם הכדור והרבה אינטיליגנציה טקטית". אלא שגם זה לא הספיק בהתחלה מול המאמן החדש, חואנדה ראמוס. "היגואין לא מקבל את מלוא ההערכה מחואנדה ראמוס", כתב דייגו טורס מהעיתון 'אל פאיס'. "יש שחקנים שצריכים לעמול קשה כדי לשכנע את מאמניהם שהם ראויים. היגואין שייך לזן הזה. המאמן היחיד שלא היה צריך חיזוקים היה האיש שהביא אותו למדריד, קאפלו. גם ברנד שוסטר תהה לא מעט לגביו. כמו ראמוס, שניהם סבורים שהוא עדיין נעדר בגרות".

עד לפני זמן לא רב התחבט היגואין בשאלה באיזו נבחרת לשחק - ארגנטינה או צרפת. להיגואין דרכון צרפתי ומתוקף כך היה יכול לשחק בטריקולור. בצרפת רצו מאוד לראותו אצלם והפעילו עליו לחץ כבד, כשהמאמן ריימונד דומאנק עשה ככל שביכולתו לשכנעו. הצרפתים הכינו לו את החולצה עם המספר 20, החולצה אותה הוא לובש בריאל ושאותה לבש בנבחרת דויד טרזגה, שעמד בפני אותה דילמה ובחר בצרפת. היגואין קיבל זימונים לשתי הנבחרות הצעירות, אבל זמן רב בחר שלא לבחור ודחה את הקץ. לבסוף, בחר בתכול-לבן והחל לפעול למען קבלת אזרחות ארגנטינאית. "המשפחה שלי, החברים והכדורגל, הכול בארגנטינה. לא הייתי יכול לדמיין את עצמי נוטל החלטה אחרת", אמר היגואין, שאף הודה שהוא לא יודע אף מילה בצרפתית.

החלוץ זומן למשחק ידידות בפברואר 2008 נגד גוואטמלה ואף כבש צמד ב-0:5, אבל המשחק לא הוכר על ידי פיפ"א כרשמי. חרף עונה מצוינת שנתן תחת שוסטר, היגואין לא קיבל זימון לנבחרת שהתכוננה וזכתה לבסוף במדליית הזהב באולימפיאדת בייג'ינג. בארגנטינה נמתחה ביקורת על כך שאזקייל לאבצי ולאוטרו אקוסטה, לדוגמה, שהרשימו פחות ממנו, כן קיבלו זימון והוא לא. בנבחרת טענו שהם עדיין לא מרוצים מהיגואין, אך ימשיכו לצפות בו. בעיתונות בארגנטינה נכתב כי "חוסר שביעות הרצון ממנו בנבחרת", כך גם הובהר להיגואין, "נובע מכך שהוא נראה לעתים לא מספיק מעורב בנעשה על המגרש. יש לו רגעים מתים, בהם הוא נראה לא חי מספיק את המשחק".

אבל כנראה שלא כאן טמונה הבעיה, אלא בחוסר ההחלטיות וההתמהמות שלו לגבי ההחלטה באיזו נבחרת לשחק. לא מכבר ביקר מראדונה במדריד וסעד את ליבו בחברתם של חתנו סרחיו אגוארו, פרננדו גאגו וגבריאל היינצה, כשהיגואין לא נקרא לארוחה הארגנטינאית. ב'אולה' נדרשו לנסות ולפתור את התעלומה כאשר הציעו כי חבורה של שחקנים בנבחרת, המונהגת על ידי אגוארו, עושים יד אחת נגדו כיוון שזה סירב לשחק בנבחרת עד גיל 20 באליפות העולם 2007, בה זכתה ארגנטינה. "הוא משלם את המחיר על דחיית ההצעה", נכתב.

עוד נכתב בארגנטינה, כי מספר ימים לפני משחקה במסגרת מוקדמות גביע העולם נגד בוליביה נשאלה במסדרונות התאחדות הכדורגל הארגנטינאית השאלה "למה היגואין לא זומן למשחק בלה פז?". עובד אחר ענה: "דייגו לא ממש רואה את ריאל מדריד בעין יפה". ארגנטינה ספגה את אחת ההשפלות הגדולות ביותר כשהובסה 6:1. שלושה ימים לאחר אותו הפסד מביש, כבש היגואין שער ניצחון במבצע סולו מרשים בחוץ נגד מלאגה. בסיום הרשה לעצמו היגואין לשלוח עקיצה קטנה: "אני מקווה שיצא למראדונה לראות אותי". כזכור, דייגו שיחק בברצלונה ויש הסבורים שהשנאה שלו לריאל עדיין יוקדת. מעבר לכך, נראה שהוא גם מרשה לעצמו להתנכל להיגואין. המאמן נשאל מספר פעמים למה החלוץ לא קיבל זימון ולא ממש היה ברור בתשובותיו. כדי לצאת ידי חובה אמר באחת הפעמים שהוא לא קיבל זימון כיוון שיש שחקנים טובים ממנו המשחקים באותה משבצת, כמו מסי, אגוארו, טבז, מיליטו ולופז.

גם מבחינת ההערכה של האוהדים, הרי שבארגנטינה כמו בארגנטינה, כאשר הקהל לא רואה את השחקן מלהטט במגרשים במדינה הוא לא ממש מעריך אותו, אלא אם כן הוא עושה דברים גדולים בנבחרת. בדיוק כמו במקרה של מסי, שיצא את המדינה בגיל הרבה יותר צעיר מהיגואין ועדיין לא הוכיח את עצמו מספיק בנבחרת, כך גם חלוץ ריאל. ההצלחה בספרד פחות משנה, אם הוא יצליח לפרוץ בנבחרת רק אז הוא יקבל את הכרת הציבור הארגנטינאי.

אבל ישנם גם כאלה שכן יודעים להעריכו נכונה. כשאביו של היגואין, למשל, חורחה, שיחק הוטבע לו הכינוי 'פיפה'. הפירוש של 'פיפה' זה מקטרת, והיגואין האב זכה בכינוי זה עקב האף הארוך שלו. לאור זאת זכה גונזאלו בכינוי 'פיפיטה' ('פיפה' בהקטנה), אלא שכעת, לאור פועלו של גונזאלו והעובדה שהפך בריאל מנער לגבר, יש מי שהציע ל'העלותו בדרגה' ולקרוא לו 'פיפה'.

ובנימה רצינית יותר, גם פרדראג מיאטוביץ', מנהלה המקצועי של הקבוצה כיום, מכיר בסגולותיו של היגואין. המונטנגרי יודע כי בסופה של העונה הנוכחית, לאחר הבחירות לנשיאות המועדון, הוא ייאלץ לפנות את כסאו. הנשיא המתפטר רמון קלדרון מינה את מיאטוביץ', והנשיא חדש שיבוא, ייתכן מאוד פלורנטינו פרז, ימנה אדם אחר לתפקיד במקומו. מיאטוביץ' עשה שנים יפות בריאל, ולפני שהוא הולך הוא ינסה להשאיר את היהלום שהוא וקאפלו הביאו.

עיתון 'אס' פרסם כי מיאטוביץ' מתכנן לכתוב בקרוב מכתב לנשיא החדש של המועדון ולהנהלה שתיבחר בו הוא מבקש לפעול ולעשות כל מאמץ להשאיר את היגואין בקבוצה. גונזלו ואביו נפגשו לא מכבר עם מיאטוביץ' וביקשו לשדרג את חוזהו של החלוץ, שמצוי כעת בתחתית סולם המשתכרים בקבוצה (כ-1.5 מיליון יורו לעונה), אלא שפז'ה הפנה אותם לאלו שיבואו אחריו כי הוא עוד מעט עוזב. במכתב צפוי המנהל המקצועי לכתוב לבאים אחריו כי הם ישכילו לעשות אם יפתחו עם משפחת היגואין את החוזה, ישפרו את תנאיו וישמרו אותו קרוב לחזה.

היגואין התבטא בעבר ואמר שהוא אוהב את ריאל והעיר מדריד, גם השפה והתרבות המוכרים לו יחסית עושים את שלהם. לאחרונה נפוצו ידיעות כי ארסן ונגר, מנג'ר ארסנל, רואה בהיגואין יעד לעונה הבאה. טוב, מי כמו ונגר יודע לזהות יכולות ענק בגילאים צעירים. כולנו גם זוכרים כיצד נהג פלורנטינו פרז בקלוד מקללה, ואיך כולם הכירו בגדולתו של הצרפתי רק אחרי שעזב. בריאל מקווים לא לחזור על הטעות.