1. אחד הדברים היפים בפתיחת עונה הן האנומליות שנוצרות בסטטיסטיקות ובמאזני הקבוצות, או לפחות נראות כמו אנומליות. למשל, טורונטו מוליכה את בית ה-AL מזרח עם 12 ניצחונות מול חמישה הפסדים בלבד. למשל, סיאטל מוליכה את ה-AL מערב עם עשרה ניצחונות. למשל, מרקו סקוטארו הוא השורטסטופ היעיל בליגה. ורק דבר אחד לא משתנה, לא משנה אם מדובר בתחילת העונה או בסופה אלברט פוחולס, השחקן הטוב בליגה.
2. והנה עוד משהו שנראה כמו אנומליה. שלוש הקבוצות עם ה-ERA הטוב בליגה כרגע? סיאטל, פיטסבורג וקנזס סיטי. בשלוש הקבוצות הללו אנחנו רואים שחקנים כמו ג'רוד וושבורן, זאק דיוק או גיל מש נותנים תצוגות שקשה להאמין שיימשכו לתוך העונה. אבל מה שעוד אנחנו רואים אצלן, הם מגישים צעירים כמו קייל דייוויס וזאק גריינקי בקנזס, פול מאהולם ורוס אולנדרוף בפיטסבורג ופליקס הרננדס בסיאטל, שנותנים תקווה שהקבוצות הללו יוכלו לפחות להישאר במקום טוב באמצע ולתת תחרות לקבוצות הגדולות, בדומה למה שעשתה טמפה ביי שנה שעברה ופלורידה עושה כמעט כל שנה.
3. בחינה נוספת של מצב הבתים תגלה לנו ששתי הקבוצות ששיחקו בוורלד סירייס בשנה שעברה עומדות כרגע על מאזן שלילי, כאשר טמפה ביי בכלל חזרה למקום המוכר לה היטב תחתית בית ה-AL מזרח. לשתי הקבוצות, כך נראה, יש בעיה התקפית, כשבטמפה רק אבאן לונגוריה מספק תפוקה הולמת, ובפילדלפיה כמעט חטפו נו-היטר אתמול מדייב בוש. באמת, מה יותר גרוע מלחטוף נו-היטר מדייב בוש, להפסיד לשמעון פרס?
4. אבל אם בטמפה ביי לפחות יש מספר עוגנים בהגשה (קזמיר, שילדס ואפילו גארזה), הרי שבפילדלפיה הרוטציה נראית גרועה מתמיד, כשאפילו המניה הבטוחה היחידה בה, קול האמלס, לא מצליח להתאושש מהפציעה שעבר בתחילת העונה ואתמול גם חטף חבטה בכתף שהוציאה אותו מהמשחק מול מילווקי, דווקא כשנראה היה שהוא מתחיל להתאושש. ונוסף על כל הצרות הללו, אז בראד לידג' פתאום מתחיל להזכיר את הלידג' של יוסטון בשנתיים האחרונות שלו שם, עם שבירת שמירה ברוטאלית, שחיסלה את רצף השמירות שלו שנמשך כל העונה הקודמת.
5. אחרי שבילבלנו פה את המוח שבוע שעבר על מגוון הבעיות של הרד סוקס, כאילו כדי לצחוק על כל הניתוחים שלנו, באה בוסטון והעמידה רצף נאה של שבעה ניצחונות, כשג'ון לסטר חוזר להגיש כמו אס, ג'סטין מסטרסון מחליף בצורה נאה את דייסקיי הפצוע ואפילו דיייויד אורטיז מצליח להפגיש בין המחבט שלו לכדור מדי פעם. דרך לא רעה בכלל להגיע לסדרה הראשונה השנה עם היאנקיז.
תורידו כבר את המחירים
6. כן, אנחנו יודעים שיש לנו קצת אובססיה עם בוסטון וניו יורק, אבל אפילו אם אתם לא סובלים את שתי הקבוצות הללו (ואנחנו לא מאשימים אתכם), עדיין במוצאי שבת, בקט מול בארנט, בשידור חי אצלנו בפוקס אם אתם אוהבים בייסבול, לא תפסידו את זה.
7. בינתיים, מתרבות השמועות והדיבורים על כך שיאנקי סטדיום החדש הוא לא פחות מאשר קורס פילד 2, כשכמות בלתי סבירה של הומראנס נחבטה בו בשבוע מאז פתיחתו. גם אם מוציאים מכלל חשבון את הפתיחות של צ'ינג מינג וונג העגלה (ERA איכותי של 34.5 אחרי 3 פתיחות. 30 מתוך 45 חובטים מולו הגיעו לבסיס. בשישה אינינגים בלבד. אני יכול להמשיך כל הלילה) הרי שבהחלט הדברים נראים מוזרים כשכל מיני שחקנים שקשה לחשוד בהם שהם פאוור היטרס (אסדרובל קבררה, קורט סוזוקי) חובטים להומראנס כאילו אין מחר. כרגע, עדיין מוקדם מכדי להסיק מסקנות כלשהן, כל ההסברים על "מסדרונות רוח" למיניהם שיוצר סידור הכסאות (יש לזכור, במימדי המגרש עצמו, האיצטדיון הזה זהה לקודמו) נשמעים טיפה מופרכים. אבל אם אכן זה המצב, מדובר במכה לא קלה ליאנקיז, שניסו לבנות את עצמם מחדש השנה דרך הפיצ'ינג דווקא.
8. עוד בעיה ביאנקי סטדיום החדש, וגם בסיטי פילד של המטס (לקרוא לאיצטדיון על שם בנק אמריקאי קורס, מתכון בטוח להצלחה) הן הקרחות שנראות ביציעים לאחרונה, שלא אופיניות לניו יורק ובטח לא לאיצטדיונים חדשים. הסיבה העיקרית שמדברים עליה כרגע היא מחירי הכרטיסים הגבוהים, ושתי הקבוצות אף הודיעו בצורה עקיפה שהן יבחנו את המחירים וישקלו הורדה שלהם. ואם יש אור בקצה המנהרה החשוכה של המצב הכלכלי הנוכחי, היא שאולי תחזור סוף סוף השפיות למחירי הכרטיסים, אחרי שנים בהם הם האמירו בלי פרופורציה כמעט.
9. בלי לנסות לגנוב את התהילה מרוזנטל ופינת הציטוטים שלו, הנה ציטוט שאמר העונה בראד פני, המגיש של הרד סוקס, שמגיש העונה לראשונה ב-AL אחרי שמונה שנים ב-NL (בתרגום חופשי) "ב-NL, אם אתה נותן שניים-שלוש ראנס, זהו, הלך עליך. פה, אתה יכול לתת שלוש ריצות והכל עדיין פתוח. זאת ליגה התקפית לגמרי". אם חיפשתם במשפט אחד את הסיבה שה-AL מנצח שנה אחרי שנה את ה-NL באינטרליג (כמו גם באול-סטאר), הנה היא לפניכם.
10. ומי שלא ראה את השפם החדש של ריק אנקיל, לא ראה שפם פורנו בחייו. יש יורש לטוד ג'ונס.
11. בונוס קטן, כי עוד פעם בזבזנו יותר מדי אייטמים על הרד סוקס והיאנקיס, סטטיסטיקה אותה הייתי חייב לחלוק איתכם (באדיבותו של ג'ייסון סטארק מ-ESPN) מאז שדניאל קבררה התחיל להגיש ב-NL הוא ניגש לצלחת 18 פעמים, ובכל אותן פעמים הוא לא הצליח לחבוט בכדור. תרתי משמע. 18 סטרייקאאוטס ב-18 ניסיונות. כבוד.