השמפניות כבר במקרר

רק לפני שנה, הכרטיס לליגת העל היה כבר עמוק בכיסה של אליצור נתניה. את העונה הסדירה הם סיימו במקום הראשון בפער ניכר מהמקום השני, סגל הקבוצה כלל שחקנים צעירים ומוכשרים כולל הזר הטוב ביותר בליגה, ואפילו איגוד הכדורסל נתן יד כשהכריז בשנה שעברה שתהיינה 3 עולות לליגת העל. אבל איכשהו, בעיקר בעקבות שאננות יתרה, המכונה המשומנת של משה לוי כשלה בדיוק במבחן התוצאה ונותרה עונה נוספת בליגה השנייה. "הכישלון שחווינו היה צורב", אומר קפטן הקבוצה, אלירן גואטה. "היה חסר לנו קילר אינסטינקט, שחקן שיכריע משחקים על חודה של נקודה. הרכז הפותח של הקבוצה נפצע, הכימיה בין השחקנים התחילה להתפוגג, ולקראת סוף העונה הייתה תחושה חזקה שהכול הולך נגדנו".

קשה להאמין, אבל הקבוצה שמוגדרת היום כמועמדת ודאית לעלות לליגת העל, דשדשה על לפני מספר שנים בליגה א'. אחרי שבעלים חדש הגיע למועדון, הקבוצה השלימה בתוך שנתיים עליה כפולה לליגה הלאומית, אך הדהירה לליגת העל נעצרה בעקבות מחסור בתקציב. בדיוק כשכבר היה ניראה שהאימפריה משנות ה-80 לא תצליח להחזיר עטרה ליושנה, הגיע המושיע בדמותו של דיוויד קולברן. הרוכש האמריקאי קנה חצי מבעלות המועדון וכבר סימן את המטרה: עליה לליגת העל והחזרת נתניה למפת הכדורסל הישראלי. אך, כאמור, בהגיעה לפלייאוף נתניה חטפה פיק ברכיים, והשאירה את שאיפות הבעלים החדש בגדר חזון.

במקום לשקוע בדיכאון, החליטו לקום אנשי המועדון מהקרשים ולהנהיג רפורמה חדשה שתוביל להשגת המטרה המיוחלת. בשלב הראשוני התפטר המאמן משה לוי, ובמקומו הובא אריק אלפסי, מאמן ותיק במועדון שאימן את עירוני אשקלון בליגת העל מספר חודשים בשנה שעברה. אלפסי לא חיכה, וכבר בקיץ שינה את סגל הקבוצה מקצה לקצה: כמעט כל שחקני הקבוצה נחתכו או עזבו מרצונם. במקומם הובאו 8 שחקנים, ביניהם ליאור לוי, ערן אסנטי, ראיין לקסר ודורון קרמר.

לקראת סוף העונה נתניה קיבלה רכש משמעותי נוסף בדמות טוני ווישהאם שנחתך מעירוני נהריה, וחזר לסגור מעגל בקבוצה שהביאה אותו לארץ. בנתניה ידעו שכדי לעשות את ההבדל משנה שעברה מוכרחים להביא שחקנים בעלי נסיון מוכח. "רוב השחקנים שהבאתי התנסו במעמדים כאלה בלאומית, וחלקם גם בליגת העל. שלושה שחקנים אף היו חלק מרכזי מהעלייה של חולון לליגת העל לפני שנתיים", אומר אלפסי. "טוני ווישהאם הוא בהחלט בורג חשוב במערכת. בהשוואה לזר מהעונה שעברה הוא בהחלט שחקן מנוסה יותר ומעורה בכדורסל הישראלי".

למרות החשש במועדון מהכימיה בין השחקנים החדשים, הנוסחה החדשה של אלפסי התבררה כנכונה, והצהובים מעיר היהלומים החלו לדרוס. "הכול התחבר לנו", נזכר גואטה. "הותיקים תרמו מהניסיון שלהם, הצעירים הביאו הרבה עבודה קשה וכל השחקנים לקחו חלק במאבק משני צידי המגרש. הרמה של הליגה ירדה קצת לעומת השנה שעברה, אבל את המשחקים אנחנו עשינו קלים".

במשך כל העונה נתניה הוליכה בגאון את הליגה, אותה היא סיימה עם מאזן בלתי נתפס של 25 ניצחונות מול הפסד בודד, כשאשדוד הבאה אחריה מפגרת בלא פחות מ-8 נקודות. אבל בדיוק אז נדלקה אצל אנשי נתניה נורה אדומה מלווה בתחושת דז'וו חזקה. "ידענו שהיינו כבר במצב הזה שאנחנו הרבה מעל שאר הליגה והשאננות מתחילה לכרסם", אומר גואטה, וממשיך: "היום אנחנו יודעים שכל משחק נתון בפלייאוף הוא משחק שהכול יכול לקרות בו ואסור לזלזל באף קבוצה".

אז מה הסוד שיעשה את ההבדל? לטענת אלפסי, לא מדובר בטקטיקות או באימונים מפרכים, הכול טמון במתכון של חומוס פשוט: "הכול מתחיל באהבה בין השחקנים. הפרגון והרגשת הנוחות בקבוצה הם הבסיס לכל המשחק שלנו. באימונים אנחנו משתדלים לצחוק כמה שיותר, כדי שתחושת ההנאה היא זו שתמלא את השחקנים בכניסה למשחק. כשלשחקנים כיף, הם גם עובדים קשה ואת התוצאות רואים על המגרש".

בקבוצה החליטו בנוסף להוציא את השחקנים למחנה אימונים, הכול כדי לא להפיג את הדריכות של השחקנים ולשמור אותם מוכנים. בפן המעשי, הלקח המרכזי שהופק מהכישלון של העונה שעברה הוא הרחבת הרוטציה. בעקבות פציעתו של רכז הקבוצה בשנה שעברה, למדו אנשי המועדון על בשרם כמה חשוב שלכל שחקן בקבוצה יהיה מחליף. וכך היה, אלפסי דאג שבכל עמדה יהיו לו שני שחקני רוטציה לפחות, כדי להיות מוכן. "במחזורים האחרונים תרגלתי הרכבים שונים ברוטציות שונות, ולשמחתי זה עבד. כך שגם במקרה ולא יהיה לי את ההרכב הכי חזק לפלייאוף, אני מאמין שנעשה את העבודה".