לרדת בגדול

באימון בית"ר ירושלים לקראת משחק מול הכח, ניסה דוד אמסלם להעיר את השחקנים הרדומים וזרק הערה לחלל חדר ההלבשה: "יאללה תתעוררו, בשנה הבאה משחק נגדם יהיה משחק עונה על הישרדות בליגה". אמסלם אמנם אמר את הדברים כדי לעורר קצת את חדר ההלבשה, אך מאחורי ההערה יש הרבה אמת. בקיץ הקרוב העולם של כוכבי בית"ר החתומים עומד להזדעזע, והם יצטרכו לבחור בין מספר אופציות לא קלות: לקצץ ולהישאר בקבוצה שבעונה הבאה תהיה רחוקה מהשמנת וקרובה למתחים לא נעימים, לעבור לקבוצה אחרת בארץ ולנסות למצוא את המעמד שלהם מחדש, או להמר על הצעה מקבוצה אירופית מדרג נמוך.

למעשה, מדובר ב-10 שחקנים אותם ניתן לחלק לשלוש קבוצות. הראשונה, כוללת את אלה החתומים ולא צפויים להצעות מבחוץ שיגיעו אפילו למחצית מהחוזה שלהם בבית"ר, כמו שמעון גרשון, עידן טל, תומר בן יוסף וכריסטיאן אלברז (בן יוסף ואלברז יהיו לאחר ניתוח והיעדרות לא קצרה מהמגרשים). השניה, כוללת את ברוכיאן, יצחקי, בן שושן, טוטו תמוז ודריו פרננדז, שיתנדנדו בין ניסיונות מעבר לאירופה להישארות בבית"ר. בקבוצה השלישית יש שחקן אחד בלבד, אריק בנאדו, שבגיל 36 יעמוד לפני עונתו האחרונה בקבוצה עם רצון להישאר בבית"ר, אך מנגד ינסה לזכות בחוזה לשנתיים לפחות, החוזה האחרון בקריירה. שחקן חתום נוסף שלא יהיו לו יותר מדי התלבטויות הוא אלירן דנין, שיושב על חוזה גבוה של יותר מ-150 אלף דולר לעונה ובכל מקרה ישמח להישאר גם לאחר קיצוץ.

נתחיל בברוכיאן, יצחקי, בן שושן ותמוז. אף אחד מהרביעייה הזו לא נוטה כרגע לקחת את ההצעות שמחכות להם בבלגיה, ורק הצעה מאנגליה או ספרד תגרה אותם לקפוץ על האתגר האירופי. לרביעייה הזו יש לא מעט קופצים גם בליגה הישראלית, כולל הקבוצות הגדולות, והם יצטרכו להחליט: האם לקצץ בשכר, לשחק בקבוצה צעירה במרכז הטבלה ומטה ולהישאר בבית"ר, או ללכת למכבי חיפה, הפועל תל אביב ומכבי תל אביב, שהקרב ביניהן יוליד עבור רביעיית השחקנים פיתויים לא מעטים ואף מסוכנים.

גיורא שפיגל, למשל, חושש השיקול הכספי יפריע לרביעיית המוכשרת הזו לקחת את ההחלטה הנכונה: "כשמדובר בשחקנים צעירים וכל כך מוכשרים, עם כל הכבוד לכסף, ההתלבטות היחידה שצריכה להנחות אותם היא הגירוי המקצועי. מדובר בשחקנים שכל עתידם לפניהם וההתקדמות האמיתית, שאף תביא להם כסף גדול יותר בעתיד, מצויה בהחלטה הנכונה מקצועית לקריירה. מעבר למקום לא מתאים באירופה או לקבוצה טובה יותר בארץ רק בגלל הקטע הכלכלי, יכול לתקוע את הקריירה של שחקן ולקחת אותו אחורה".

ברק יצחקי, לדוגמה, לא שש לחזור לבלגיה, ויש כאלה שחושבים שהוא צריך להעדיף הצעה ישראלית בשלב הזה בקריירה. "זה לא שיצחקי לא מספיק טוב לאירופה, יש לו איכויות שלא תמיד רואים גם ברמות הגבוהות, אך בחשיבה חכמה קדימה הוא עדיין לא מוכן לעבור ולהצליח כמו שהוא באמת יכול", אומר אלי כהן, שהביא את יצחקי לבית"ר. "ספרד או אנגליה? אני לא רואה איך הגוף שלו מתמודד עם רמת העבודה שם. לפני שהוא יוצא הוא חייב להשקיע לפחות עונה אחת בחיזוק הגוף ובחוסן, לקראת ההתמודדות ביבשת. שצריך לזכור שיצחקי כל משחק שני מדדה על הרגל או סוחב איתו פציעה. הוא צנום עם מבנה קטן שחייב לחזק את הגוף".

כהן ממליץ ליצחקי לנסות ולהישאר בבית"ר, גם בגלל שבאירופה יהיה לו קשה לשחק כמספר 9 קלאסי – כמו העונה. "הדרך היחידה של ברק להצליח ברמות הגבוהות תהיה דיוק ושחרור כדור בצורה נכונה יותר", סבור כהן. "9 הוא לא ישחק באירופה ומאחורי החלוץ ובאגפים הוא יצטרך לדייק ולשחרר כדורים תחת לחץ גבוה בהרבה מזה שבישראל. שיפור של הנתון הזה, יחד עם החוסן שדרוש לגוף, יכולים להביא אותו לרמות הגבוהות ביותר. להבדיל ממקרים אחרים, טווח השיפור של יצחקי הוא אדיר ובעבודה קשה יחד עם סבלנות הוא יכול להגיע למחוזות שהוא אפילו לא מדמיין. במידה והוא יישאר בארץ, רק פערים אסטרונומיים צריכים לגרום לו לעזוב את בית"ר, לא משנה כיצד תיראה".

יצחקי, כמו גם ברוכיאן ובן שושן, בנו על משחקי הנבחרת מול יוון כדי לקבל הצעות טובות יותר מאשר בלגיה, אבל זה לא קרה. "אני רוצה לפחות לנסות את אירופה. לא יודע אם בשנה הבאה, אבל בעתיד לפחות לנסות", אמר לאחרונה ברוכיאן למקורביו. "פעם לא הייתי בטוח, אך היום דברים השתנו ואני מרגיש חייב לתת לזה צ'אנס". בן שושן, לעומתו, שמח שלא קפץ בקיץ על החוזה הבלגי שהוצע לו, ולא ימהר לעשות כן גם בקיץ הקרוב. שניהם ירושלמים, ויצטרכו להחליט האם לעזוב את החממה לטובת אתגר אחר. גם בארץ.

יצחק שום ממליץ לברוכיאן לא להסס ולצאת לאירופה: "מדובר פה בכשרון יוצא דופן שחייב לנצל את האפשרות לשחק ברמות הגבוהות. אולי בירושלים יש לו חממה ובהתחלה יהיה לו קשה להתרגל, אך היום העולם הגלובאלי עם הטכנולוגיה, האינטרנט וכל התקשורת עושים את החיים קצת פחות קשים. למרות הביקורות, כן מדובר בשחקן עם אופי ויכולת התמודדות שלהערכתי עשיית הצעד הזה תביא אותו רחוק מאוד. בארץ? כל עוד בית"ר תהיה קבוצה לגיטימית בליגת העל והוא יוכל לקבל משכורת ראויה גם אם נמוכה מקבוצה אחרת, מה שיש לו בבית שווה את זה ומשתלם לטווח הארוך".

כשג'רום לרואה נשאל לפני כחודשיים על ידי מקומון ירושלמי מה הוא ממליץ לברוכיאן, ענה הגאון הצרפתי: "ברוכיאן הוא כשרון יוצא דופן בקנה מידה אירופי. אם יצפו ממנו לבוא ולהנהיג קבוצה או להביא אותה לתארים, אז זאת בעיה. הוא גם עובר לליגה ברמה גבוהה יותר וגם יוצא בפעם הראשונה מהבית, וזה קשה מאוד. לכן עדיף לו קבוצה בליגות האיכותיות שתיקח אותו כחלק מסגל של 7-8 שחקני קישור ובעונה או שתיים הראשונות תאפשר לו לשחק לפחות בעשרה משחקים".

לבן שושן ותמוז, שמעדיפים כרגע להישאר בארץ, שפיגל ממליץ קודם להפוך לשחקנים מובילים בישראל, מה שיהפוך אותם למועמדים לקבוצות שכן יגרו אותם. לגבי תמוז, יש לציין כי בעונה הבאה הוא יהפוך לשחקן חופשי, ובלי קשר לחוסר היציבות המקצועית שלו, בית"ר תעדיף למכור אותו לכל המרבה במחיר. "עמית בן שושן ותמוז קיבלו המון הזדמנויות בבית"ר, ואם הם אינם מרגישים כשחקנים מובילים זה אומר או שהם לא כאלה או שהם צריכים את השינוי בכדי לעשות זאת", אומר שפיגל. "בסך הכל הקהל בבית"ר נותן הרבה אהבה לצעירים, כך שדעתי היא שהם צריכים להביא מעצמם את מה שעוד לא ראינו מהם, אם יש כאלה דברים".

נעבור לחבורה ה"בעייתית" - גרשון, טל, בן יוסף ואלברז (וקצת בנאדו). מדובר בשחקנים שחתומים על חוזים בקנה מידה לא ריאלי לכדורגל הישראלי (עידן טל 585 אלף דולר נטו, גרשון 480 אלף, בן יוסף 300 ואלברז 380), בעלות כוללת של יותר מ-13 מיליון ש"ח. בסוף העונה, לא משנה באיזו קבוצה, הם צפויים לקצץ קרוב ל-50 אחוזים בשכר, ולהחליט אם להישאר (אם בית"ר תוכל לפתוח את העונה). אירופה, מבחינתם, קצת מחוץ לתחום אם זה בגלל גיל (גרשון וטל) או פציעות (אלברז ובן יוסף). בנאדו, לעומתם, מוכן לקצץ בשכרו ולסיים את הקריירה בבית"ר, אך המכשולים שנתאר בהמשך בנוגע לטל וגרשון נוגעים גם קצת אליו.

אצל שמעון גרשון ועידן טל, שצפויים להצעות מישראל (מכבי תל אביב רצתה את טל בינואר), הבעיה יכולה להתעורר דווקא בצד המנטאלי. האם אחרי כל מה שעברו, יש להם עניין לשחק בקבוצה צעירה ופוחזת שמטרתה היא הישרדות וחייה מלווים בקשיים קיומיים? גרשון מזהה את הצומת שלפניו, ואומר שעדיין יעדיף לשמור על מקום עבודה קבוע. "אני יודע שיהיה כאלה שיחשבו שזה לא אמין ונאמר מאינטרס, אך אני חושב שבעונה הנוכחית התקרבתי לבית"ר יותר מאשר בשנים הקודמות", אומר גרשון. "הסיטואציה וכל מה שעברנו וכל מה המועדון צפוי לעבור, הביאו איתם רוח שונה וגרמו לכולם להעריך הרבה יותר את מה שהם מקבלים כאן. ואני לא מדבר על הכסף. בבית"ר חווים ונהנים מדברים מדהימים שעם הזמן גורמים לתחושת המובן מאליו, ורק שינויים כמו אילו של השנה מעירים וגורמים לכולם להרגיש אחרת. אני אשמח מאוד להישאר".

לעומת זאת, אווירת הקללות ופוסט חלום ארקדי, עלולים להקשות על שחקנים עם אגו ומעמד כמו טל וגרשון. "עידן נעלב העונה מאוהדי בית"ר. קשה לו לשכוח את זה", אומר שחקן בבית"ר. "מדובר בשחקן שהיה לכדורגלן העונה ופתאום יציע שלם מקלל אותו ויורד לו לחיים. זה, יחד עם העליהום של התקשורת, הרג אותו. למזלו, החבר'ה בקבוצה נתנו לו גב". ג'ובאני רוסו גם די סקפטי לגבי האפשרות שטל וגרשון ישארו בבית"ר באווירה כזו. "זה באמת מצחיק לחשוב על שניהם רק עם צעירים מסביבם, מנסים לשרוד בליגה", אומר רוסו. "אני מכיר יותר את עידן טל כי שיחקתי איתו. הוא מאוד רגיש וכששאלו אותי על מה שהוא עובר בבית"ר, ישר אמרתי שהקללות של האוהדים הרגו אותו. הוא לא יכול להתמודד עם דברים כאלה. כל דבר קטן מרגיז אותו. הוא לא יכול להיות בקבוצה קטנה- זה בלתי אפשרי עבורו ולא מתאים. הרבה קבוצות בישראל צריכות אותו. גרשון? הוא בחור רגוע, בשאנטי, יישאר הוא יעזוב זה לא ישנה לו יותר מדי בראש. מעסיקים אותו דברים אחרים, ואני לא אומר את זה כדבר רע. לך תדע, אולי הוא יעדיף לשחק במועדון הכי קרוב לאולפן ההקלטות שלו. סתם, אל תרשום את זה, לא יבינו שזה בצחוק".