דורה עתיד

מאי 2006. יואב כץ, הבעלים של הפועל חיפה, מתלבט את מי למנות למאמן הקבוצה במטרה להחזיר אותה לליגת העל. אחרי מחשבה עמוקה, פונה כץ דווקא למאמן הצעיר שלומי דורה, שזה עתה הצליח לקחת אליפות היסטורית עם הנוער של המועדון.

ההצעה אומנם החמיאה לדורה, אבל זה אמר לכץ שהוא עדיין לא בשל לאמן בוגרים. רפי כהן קיבל את המפתחות, נכשל, ואחרי שמונה מחזורים כץ שוב פונה לדורה. הפעם הוא גם נענה בחיוב.
שלוש שנים עברו מאז שדורה אמר שהוא לא בשל. בעונה הבאה ידריך דורה את הפועל חיפה בליגת העל, אחרי ארבע עונות בהן הקבוצה הלכה לאיבוד בלאומית. דורה, שביוני ימלאו לו 36, אמור להיות המאמן שיתווה את הדרך החדשה של הפועל חיפה בליגה הראשונה, אחרי שהניסיון הקודם שלה לתקוע יתד בעידן פוסט רובי שפירא הסתיים תוך עונה בליגה הלאומית. בלי הרבה ניסיון באימון ברמות האלה, אבל עם הרבה ניסיון בכל מה שקשור להפועל חיפה – שלוש שנים כמאמן וכל השאר כאוהד – דורה אמור להיות העוגן החדש של המועדון החשוב הזה לליגת העל. האם הוא האיש המתאים לכך?

דורה, בניגוד למאמנים מבוגרים יותר אותם יפגוש לראשונה בליגת העל, הוא בשר מבשרה של האגודה אותה הוא מדריך. טל בנין הוא בן דודו, רוני דורה הוא דודו וחיים דורה הוא אביו – שלושתם חלק מההיסטוריה של המועדון. דורה מיהר להסיר את הספקות לגביו והתהיות לגבי פרוטקציה עם אליפות בנוער, שם אולי הבשילה העלייה.

כשנכנס לתפקיד בקבוצה הבוגרת, דורה לקח אולי את ההחלטה החשובה ביותר של הפועל חיפה בשנים האחרונות. כולנו זוכרים כיצד שחקני הרכש לא הצליחו לתת למועדון עוגן רציני בניסיון הקודם בליגה הבכירה, והקבוצה נשרה. דורה הבין שבעידן החדש, הפועל חיפה חייבת לבנות את עצמה יותר דרך שחקני הבית שלה. לא לרדוף אחרי חלום בלתי אפשרי, אלא להקים משהו הגיוני יותר, אוטנטי. סוג של בני יהודה מהצפון. הנסיקה במעלה הטבלה בעונה הראשונה, אחרי ההתחלה הלא קלה עם רפי כהן, נתנה לו רוח גבית. השינוי הבולט של דורה באותה עונה הגיע דרך הפיכתו של יובל אבידור, תוצר מחלקת הנוער, לשחקן המוביל של הקבוצה. גם שחקנים כמו אושרי רואש והישאם כיוואן קיבלו כבר אז את הבמה. מי חשב ששלוש שנים אחר-כך השניים האלה יעלו בהרכב במשחק שיסומן כמשחק העלייה של הפועל חיפה.

דורה ידע גם שבלי ותיקים אין צעירים ובצעד די נועז, נתן המאמן מעמד מיוחד למאיר בן מרגי, אז השחקן הוותיק של המועדון. דורה לא עשה כמעט דבר בלי להתייעץ עם בן מרגי, אבל במקביל בנה את האוטוריטה שלו לא רק דרך השתייכותו למשפחה מיוחסת במועדון. דורה לא חשש להיכנס לעימות ישיר עם הקפטן דאז, אלירן אלקיים, וזרק אותו ליציע לאחר שהקפטן וסוכנו השמיצו את המאמן בתקשורת המקומית. חשוב לציין, כי אלקיים היה גם השחקן החביב ביותר על הבעלים כץ, שלחץ על המאמן הצעיר להתקפל. דורה לא היה מוכן להחזיר את אלקיים להרכב כפי שדרש הבעלים ואפילו לקח ממנו את סרט הקפטן. לאחר כמעט שבועיים של נתק בין הקפטן למאמן, הצליח כץ לפשר בין הצדדים, אבל אלקיים לא חזר להיות שחקן הרכב קבוע. דורה גם היה הסיבה לכך שלא המשיך בקבוצה בעונה הבאה.

בסופה של עונת 2006/7 הצליח דורה להביא את הקבוצה עד למקום השלישי, מה שלא ניחם את אוהדי הקבוצה אבל בהחלט העלו את מניותיו - דורה קיבל חוזה עד תום העונה הנוכחית. שזו עוד נקודה שחשוב לקחת בחשבון לקראת העונה הבאה בליגת העל: העלייה של הפועל חיפה היא חלק מתהליך ספורטיבי בריא, שהיה צריך לעבור מספר תיקונים עד שהגיע ליעדו. בתחילת העונה השנייה שלו, למשל, דורה ביצע מיני מהפכה בסגל כשהחליף כמעט את כל שחקני הרכש של המועדון ובנה יותר על טהרת הצעירים.

דורה, בדומה להרבה מאמנים צעירים, הוא מאמן של שחקנים. המפתחות שלו לראש שלהם הם עיקר כוחו. ערן לוי, שנכשל בכל קבוצת בוגרים בה עבר עד שהכיר את דורה (דורה בהתחלה סירב לפנייה של לוי לקבל אותו להפועל חיפה, אבל אחרי שיחה עם השחקן נלחם כדי לתת לו הזדמנות), הוא הדוגמה המושלמת לכך. "זו האפשרות האחרונה שלך להצליח. אם פה תיכשל, תגמור את הקריירה שלך", אמר דורה לשחקן. הגישה החברית, הגישה שלא מנסה לחנך בכוח, עבדה. דורה שינה ללוי עמדות, דרש ממנו דברים שהוא שנא לעשות כמו הגנה, אבל הקשר ביניהם עשה את העבודה. אפילו את הקטטה המפורסמת בין לוי לקובי שאלו הצליח דורה להשכיח. במקביל, לוי הצליח בקידומם של עדן בן בסט, רואש וכיוואן, באותה גישה: הרבה שיחות אישיות, הרבה חדירה ללב.

אלא שגם בעונה השנייה שלו, דורה לא עלה ליגה עם הפועל חיפה. ואולי טוב שכך. בכלל, גם אחרי העונה האחרונה, גם אחרי הדברים הטובים שציינו, דורה יישא על גבו בעונה הבאה בליגת העל לא מעט עכבות של חוסר ניסיון. חוסר הניסיון הזה בלט, למשל, בעבודה עם שחקני הסגל שבקושי משחקים ולהם צריך להגיד את האמת המרה. דווקא בצד השני של המטבע בניהול אנשים, נשמעה לא פעם ביקורת על דורה הצעיר. על פי טענתם של לא מעט שחקנים בקבוצה שנאלצו לעזוב בשל חוסר האמון של דורה בהם, ההתנהגות שלו כלפיהם היתה מעליבה ומזלזלת. לא פעם ביקשו שחקנים דוגמת עידן בלסטרה, רן יצחק, תומר ברוקס ואסי אברהמי לקבל מהמאמן הסברים מדוע הם לא מקבלים דקות משחק, אך דורה התחמק, משך את הזמן, המציא סיבות מוזרות. גישה של אדם צעיר שנכווה בצדדים הלא נעימים של ניהול קבוצה.

הבעיות האלו באו לידי ביטוי גם בפליטות הפה של דורה. כך היה גם בתחילת החודש שעבר, לאחר משחק ההפסד מול בני לוד, 2:1. דקות ספורות אחרי שריקת הסיום הצהיר דורה קבל עם ועדה כי "במשחק הזה היו דברים מעבר לכדורגל". ההתבטאות חסרת האחריות של המאמן זעזעה את הקבוצה והעלתה חשדות רבים כי יש שחקנים בחיפה שמוכרים משחקים. גם חברת החקירות 'ויצמן יער' ייחסה חשיבות רבה להתבטאות ועל המוקד עלה בלם הקבוצה, סביטי ליפניה, שלבסוף נוקה מכל אשמה. מי שכעס יותר מכל על ההתבטאות של המאמן היה הבעלים יואב כץ, שנזף בדורה בשיחה מארה"ב. כץ, כך מספרים, מודה לבעיה ועוקב אחרי מרבית ההתבטאויות של דורה בזכוכית מגדלת.

אם בעונה השנייה שלו כמאמן דורה גם ספג ביקורת על הקפיצות הילדותיות שלו על הקוים תוך כדי משחק, וההוראות שחולקו לשחקנים על ידי שאר הצוות המקצועי, מה שיצר בלבול לגבי מי הבוס ומהי ההוראה, בעונה האחרונה דורה השתפר גם בעניין הזה. למרות שני ניסיונות כושלים לעלות ליגה והכרזה על הגדלת מספר העולות, דורה כינס את השחקנים בתחילת העונה ואמר להם: "אותי לא מעניין מה ההתאחדות תחליט. מועדון כמו הפועל חיפה חייב להיות במקום הראשון ורק משם נעלה".

למרות תקציב לא גדול וסגל לא נוצץ, התהליך שהפועל חיפה ודורה חוו יחד נשא פירות. שילוב הצעירים, הקשר לשחקנים, החזרה לחלומות צנועים יותר. גם כשהקבוצה נתקעה, דורה אסף את שחקניו לפני תחילת הסיבוב השלישי והראה להם וידאו ובו לקט מהביצועים הכי טובים שלהם העונה. "אתם רואים שאתם יכולים לעשות את זה בדרך הכי טובה", אמר להם. גם אחרי התבוסה 3:0 לכפר סבא לפני כשבועיים, דורה טיפל בצורה בוגרה בבעיה. את חדר ההלבשה הוא הרעיד עם צעקות, והודיע לשחקנים שלמחרת ב-07:30 מצפה להם אימון. ועוד איזה אימון. השחקנים כבר היו רגילים לצעקות של דורה, אבל אחרי שתיזז אותם באימון הבוקר, המסר שמשהו חמור קרה חלחל. שבוע לאחר כן הגיע גם ניצחון 0:3 על הפועל ירושלים.

דורה, למי ששם לב, התבגר עם המועדון. הוא יודע בדיוק מה הכיוון החדש שהפועל חיפה חייבת לדבוק בו, אבל במקביל עדיין נושא על גבו חוסר ניסיון. העובדה שלא היה שחקן מקצוען ולא אימן אף פעם קבוצה בליגת העל, לא אמורה לעזור בגילו הצעיר ולהרגיע את האוהדים שהוא האיש שיעזור למועדון המפואר לתקוע יתד בליגה הבכירה. אלא שדורה בכלל לא לחוץ לגבי בעונה הבאה. "אם לא הייתי מאמין בעצמי, הייתי פורש בשיא", הוא אומר. "הייתי אומר תודה רבה, מעלה את הפועל ליגה ופותר לעצמי הרבה כאבי ראש. הרבה אנשים הרימו גבה כשמינו אותי ולא האמינו שנצליח לעלות. גם העונה שמעתי לא מעט אנשים אומרים שנסיים במקום השישי ונלך למבחנים, והוכחתי לכולם אחרת. יש מישהו שנולד עם ניסיון? ניסיון רוכשים ואני מאמין שאשתלב מהר בליגת העל. בעזרת חיזוק של זרים מוצלחים, אני חושב שאנחנו יכולים לעשות דברים יפים בעונה הבאה, כי השלד של הישראלים שלנו לא נופל כמעט מאף קבוצה בליגת העל".