ככה לא נראית אלופה

בבוקר המשחק המכריע נגד בית"ר ירושלים לפני כשלושה שבועות גילה רביד גזל, על אף שבלט לטובה במשחק הקודם של מכבי נתניה נגד הכח עמידר ר"ג ואף זכה לזימון לנבחרת הלאומית לקראת צמד המפגשים מול יוון, שהוא מחוץ להרכב הקבוצה ללא הסבר מהמאמן. המהלך נראה תמוה למדי להרבה אנשים, ואת גזל זה הרגיז במיוחד, מאחר שהקשר קיווה להרשים את דרור קשטן, שהגיע לצפות בו במשחק מול הדאבליסטית. מאז הקשר לא שב להרכב, ואפילו אתמול, כשנתניה שיחקה ללא לירן שטראובר ודדי בן דיין והייתה זקוקה נואשות למנהיג על המגרש, גזל נשאר מחוץ להרכב כשהבלם הזר לואיס מרין שימש כקפטן. הסיבה שבגינה הורד גזל לספסל טרם נודעה. כשנכנס אתמול (שבת) במחצית המשחק, גזל גילה יכולת טובה ואף בישל את השער שנכבש על ידי סיאבונגה. למרות זאת, בסיום השתלח מתיאוס בקשר הנתנייתי. "איך שהוא נראה במחצית השנייה זו הסיבה שהוא אינו משחק".

אין בסיפור הזה כדי לרמוז שאם גזל היה משחק, נתניה לא הייתה מאבדת בתוך שבועיים סיכוי ריאלי לאליפות. גם לא היינו מנצחים את יוון אם גזל היה פותח במדי הנבחרת. אלא שהיחס לגזל והתחושות איתן יצא מהשבועות האחרונים, מדגימים בצורה מושלמת כיצד לותר מתיאוס איבד את השחקנים שלו דווקא ברגעים הקריטיים, כפי שקרה גם עם שלו מנשה, איתי שכטר, אלמוג כהן וקלמי סבן. חלק מהשחקנים גם חושבים שמתיאוס התאהב יתר על המידה בדמות המחנך ומקדיש לניסיונות לתיקון תחלואות הכדורגל הישראלי זמן רב מדי, כשהתוצאות הן לפניכם: השחקנים כבר לא תמיד מאחורי המאמן שלהם, וכאשר הסגל סובל מכל כך הרבה חורים, זה קשה שבעתיים לשרוד במאבק האליפות.

אלא שהבעיה היא הרבה מעבר לזה. מתיאוס פשוט לא בנה סגל טוב מספיק לאליפות. פרט ללירן שטראובר, אין בקבוצה שחקן שהוביל קבוצה לאליפות, וחלוקת הנטל קטנה מדי כש-23 מתוך 35 השערים שכבשה הקבוצה העונה מתחלקים בין חמישה שחקנים בלבד - שלו מנשה, איתי שכטר, דדי בן דיין, רביד גזל וביוואן פרנסמן. כל שחקני ההרכב שהעלה מתיאוס אמש כבשו יחדיו שישה שערים בלבד. גם אם מתיאוס טעה עם שחקן כזה או אחר, חשוב להזכיר גם את השמיכה הקצרה איתה הוא מתמודד.

על אף שמתיאוס הודה לא פעם כי לקבוצתו הסגל החלש ביותר בצמרת הטבלה, ניצול נכון יותר של משאבים יכול היה אולי להביא לקבוצה תואר ראשון במילניום הנוכחי לאור חולשת הליגה והיעדר קבוצה דומיננטית. אלוף העולם לשעבר יישר קו עם חוסר המקצוענות בנתניה, לא היה מעורב מספיק בבחירת השחקנים לסגל הקבוצה ונתן לגורמים בנתניה להנחית לו בסגל שחקנים דוגמת אבי כנפו, שכבש שער אחד בליגת המשנה לפני שהגיע לנתניה, וראובן עובד הבעייתי, שכבר הספיק להסתלק מהקבוצה.

אלא שהיטפלות למתיאוס כגורם לכישלון של נתניה לזכות באליפות תהיה לעג לרש. הזרעים לכישלון המקצועי בסיום העונה נזרעו עוד לפני תחילתה, ולא באמצעות מתיאוס. בחירת הזרים הכושלת הביאה להחלטה למנות שם גדול שיסדיר את העניין - טומי מולר נילסן, בנו של ריצ'ארד ואחד מהסקאוטים של בולטון לשעבר, אך זה קרה רק לקראת תום מועד ההעברות. על אף שהסתובב ברחבי תבל על חשבונה של נתניה והביא שמות כאלה ואחרים להתרשמות, הדני פוטר לפני פתיחת חלון ההעברות של ינואר ולמעשה לא ניתנה לו הזדמנות רצינית להביא תועלת. בנתניה תירצו כי נילסן קיבל הצעה לאמן בליגה הדנית, אך עד היום נילסן אינו מאמן אף קבוצה.

כשכבר הגיע ינואר והחליטה הקבוצה לערער את הסגל המצליח עם חילופי זרים, התבססו בנתניה על דמות מקצועית הרבה פחות. אוהד הקבוצה חיים קסטל, המתגורר בפנמה ואינו סוכן שחקנים מורשה או בעל תפקיד ספורטיבי כלשהו במדינה, הוא זה, לטענת גורמים מסוימים, שערך סקאוטינג עבור הקבוצה, המליץ לה על שחקנים ועזר בתיווך הגעתם ארצה. לטענת אותם גורמים, קסטל היה זה שדאג להביא ארצה את אלברטו בלאנקו ואת אלברטו זפאטה, מבלי שנציגי נתניה צפו ברצינות בשחקנים.

זפאטה, המאכזב מאוד עד כה, נחת בארץ על סף סיום מועד ההעברות ללא אשרת שהייה חוקית, ואפילו לא נבחן בקבוצה. גם בעניין הזרים מתיאוס אינו חף מאשמה, כשעל אף הצורך הברור לעין של נתניה בגולר, התעניין יותר בקשרים ורדף את סיאבונגה נקוסי, שהכריז כי אין לו כל עניין לשחק בארץ. גם כשנקוסי כבר כאן, עדיין נראה כי הוא לא ממש מעוניין לשחק כדורגל בישראל, והחתים את אלברטו בלאנקו על אף הפקק בעמדת הקשר האחורי בה משחקים שלושה שחקנים בכירים - רביד גזל, אלמוג כהן וביוואן פרנסמן.

קשה להתגבר על כל הבעיות האלו ותנאי הפתיחה הנחותים, כשאין הרמוניה בקבוצה. אלא שזה מצרך נדיר בנתניה, והאווירה בקופסה רחוקה מלהיות שקטה ובריאה, גם בגלל העימותים של מתיאוס עם שחקנים בכירים, אבל לא רק. נתניה כושלת לא פעם כשעולה הצורך ביחסי אנוש תקינים. בכדי לפנות מקום לזאפטה, שוחרר תיירי טאזמטה יומיים בלבד לפני תום מועד ההעברות ונתקע ללא קבוצה, כשבנתניה סירבו שייצא מהארץ אם לא יוותר על חלק מחוזהו. כעת הצדדים נתונים בסחבת משפטית, תוך שהשחקן זוכה ליחס מחפיר.

גם שחקני הקבוצה רואים כיצד מתייחסים לחברם לשעבר ומזדעזעים, כשהם יודעים שהם יכולים להיות הבאים בתור. השחקנים מנסים לעודד את טאזמטה ומזמינים אותו מדי פעם לבילויים משותפים, וכן לאירועים כמו חתונתו של אמיה טגה, ברית המילה של בנו של שליו מנשה ופתיחת המספרה של אחיו של אלמוג כהן. היחס הזה לשחקנים לשעבר, מספרים בחדר ההלבשה, יוצר ריחוק בין המועדון לשחקניו.

אלא שהדאגה לטאזמטה היא בין הגורמים המאחדים היחידים בקבוצה. על אף הריצה בצמרת, האווירה בין השחקנים עכורה. השחקנים מפולגים בינם לבין עצמם במספר קבוצות, כשלא פעם אלה מלכלכים על אלה. "בסופו של דבר הקליקות האלה לא מגיעות לכר הדשא אז אני לא יודע עד כמה זה משמעותי", מספר שחקן בכיר בקבוצה. "אבל בהחלט יש לא מעט שחקנים ממורמרים".

בעוד שביתר קבוצות הצמרת דואגים לגבש את השחקנים ולשמור על אווירה חיובית באמצעות מנהל הקבוצה, בנתניה אין אפילו מנהל קבוצה מוגדר. בהתאחדות רשום עדי גופדה כמנהל הקבוצה, אלא שבפועל גדי חן, שנזרק מהתפקיד בעונה שעברה לאחר שראובן עטר טען כי הוא חתר תחתיו, ממלא את התפקיד. אך במקום לכבות מדורות הוא מלבה לא פעם את האש. "כשהוא שומע שחקנים אומרים דברים לא במקום, במקום לקחת אותם הצידה ולאפס אותם – הוא רץ להלשין", מתלוננים בקבוצה.

בעקבות מקרים מהסוג הזה, חן גם הספיק להסתכסך עם מספר שחקנים בקבוצה והפך לדמות שנויה במחלוקת. בבוקר המשחק מול הפועל ת"א בסיבוב השני, מספרים בנתניה, יצאה הקבוצה למלון, וחן העביר את רשימת החדרים. איתי שכטר ביקש להחליף עם שחקן אחר בקבוצה בחדרים, אך חן בתגובה צעק עליו ואיים עליו כי יעיף אותו מהקבוצה. שכטר לא נשאר חייב ובין השניים התפתחו דין ודברים שהגיעו לצעקות. בערב הפסידה הקבוצה 2:1 על אף שליטתה במשחק, בעיקר עקב חוסר ריכוז של שחקני הקבוצה, בהם איתי שכטר, מול השער. בדרך חזרה מהמשחק חלק משחקני הקבוצה עדיין התעסקו בריב.

הדג, כידוע, מסריח מהראש, והנהלת המועדון היא האחראית הראשית על חוסר השקט. מעבר לטעויות ניהוליות וטעויות ביחסי אנוש, נדמה כי הנהלת נתניה מפולגת לשני מחנות שמנסים למשוך את דניאל יאמר לצדם ולא פעם פוגעים בקבוצה בדרך. מצד אחד ניצב איציק גניש, דובר המועדון, האחראי על מחלקת הנוער וחבר ההנהלה, כשמנגד עומדים נשיא הקבוצה גיל לב והמנכ"ל קובי בלדב. אם בתחילת דרכו של יאמר במועדון היה זה גניש שנחשב למקורב אליו ביותר וכמעט וטיאטא את בלדב אל מחוץ למועדון, כיום נראה שהיוצרות התהפכו ובלדב את גיל לב עם ידם על העליונה. המחנאות בהנהלה, מספרים בנתניה, פיצלה את המועדון לשני מחנות ברורים, מה שיוצר חיכוכים יום יומיים ואווירה מתוחה תמידית, שמקרינה גם על השחקנים והצוות המקצועי.

עם כל כך הרבה ריבים, אינטרסים ואווירה לא בריאה, אף קבוצה אינה יכולה להצליח לאורך זמן, ללא קשר לטיב שחקניה או מאמנה. הכישלון של נתניה לנצל את חולשת הליגה על מנת לקטוף תואר ראשון במילניום הנוכחי הוא מעבר לפן המקצועי, וההצלחה הזמנית של מתיאוס רק מנעה מהמוגלה להתפרץ החוצה. המשחק מול מכבי פתח תקווה היה גורלי בכל מובן עבור נתניה, אבל רק כ-1,000 אוהדים בחרו להיות עם הקבוצה בשעתה הגורלית ולדחוף אותה לניצחון למרות המשבר. מתברר שהקהל בנתניה יודע איזו סחורה יש לו ביד.

dorble@walla.com

ממכבי נתניה נמסר בתגובה לכתבה: "מדובר בכתבה מגמתית, מרושעת ומכפישה. בניגוד לתדמית אותה מנסה ליצור הכתב, הרי שמכבי נתניה במהלך שלוש העונות האחרונות מגלה הצלחה ספורטיבית מוכחת הן בליגה והן במפעל גביע המדינה. גם ברמת ההתנהלות של המועדון והנהלתו לא אירעו אירועים חריגים של אי תשלום משכורות, יצירת חובות, התנהגות שאינה הולמת של חברי הנהלה וכיו"ב אירועים המאפיינים לא מעט מועדונים אחרים. גם העונה המועדון לא עמד לדין על אירועים למעט איחור בעלייה לשדה המגרש ומקרה יחיד של התפרעות אוהדים, שגם הוא הסתיים בעונש קל יחסית לאור עמדת בית הדין ביחס להתנהלות טובה מצד הנהלת המועדון (אין הדבר מתייחס לעבירה של גורמים פרטניים כדוגמת מאמן או שחקן, עניין שלמועדון אין שליטה עליו).

"היחסים בין חברי הנהלת המועדון הינם טובים ואין כל מחנאות. מר דניאל יאמר עומד בראש המועדון ומעורב מאוד בנעשה בו. כל חברי ההנהלה, כל אחד בתחומו, מסייע למר יאמר ולמועדון ותורם להצלחתו, כמו גם נושא באחריות למקרים של הצלחה פחותה. גדי חן הינו מנהל הקבוצה ולמיטב ידיעת ההנהלה עושה תפקידו לשביעות רצון השחקנים והמאמן.

"לעניין הבאת זרים - בניגוד למפורט בכתבה, מר נילסן החל להעניק שירותים למכבי נתניה כחודשיים לפני תום תקופת ההעברות וסיים עבודתו לאחר ההכנה למועד ההעברות של ינואר, כאשר השם המוביל עליו המליץ בטרם עזב היה סיאבונגה נקוסי (עניין זה ממחיש עד כמה הכתב אינו בקיא בפרטים ובאירועים נשוא כתבתו). יובהר - הנהלת המועדון לא כפתה על המאמן שחקן כלשהו. באשר לשחקנים מפנמה, התקבלו המלצות שונות ובין היתר ממר דוארטה, כמו גם משחקני נבחרות במרכז אמריקה ששיחקו מול שני השחקנים המדוברים. בהקשר זה יש להזכיר כי באותה עת המצב הביטחוני סיכל הבאת שניים-שלושה שחקנים פוטנציאליים, כפי שאירע במועדונים אחרים.

"עניינו של תיירי טאזאמטה נמצא בדיון בין גורמים משפטיים ולכן לא נתייחס אליו בגוף תגובתנו זו".