בפרפרזה על המשפט "מאחורי כל גבר מצליח נמצאת אישה", אפשר לומר ש"מאחורי כל קבוצה כושלת עומדת קללה" - לפחות בכל מה שקשור לספורט אמריקאי. מהקללה שהטיל בייב רות' על הרד סוקס דרך הקללה של בילי העז על שיקגו קאבס, ישנן עשרות של קללות שנותנות הסבר קצת פחות רציונלי לארגונים לא רציונליים בכלל.
בשנת 1958 החליטו דטרויט ליונס לשלוח בטרייד את הק"ב המצטיין שלהם בובי ליין לפיטסבורג סטילרס. ליין, שבהמשך יבחר להיכל התהילה, הנהיג את הליונס לשלוש אליפויות, כשבעונת האליפות האחרונה הוא סבל מפציעה, עובדה שגרמה לליונס לחפש בשבילו בית אחר. ליין, שנפגע מהיחס של הקבוצה שבה נתן את מיטב שנותיו צוטט באופן רשמי כאומר "אני רוצה לזכות באליפות בשביל הסטילרס, בשבילי, ולדחוף את זה לגרון של דטרויט!". השמועות אומרות שבנוסף, בתור מתנת פרידה לא רשמית, ליין הטיל על דטרויט קללה - הליונס לא יהיו ארגון מצליח במשך 50 שנה. אז אם בנוגע לרצון לזכות באליפות עם הסטילרס הוא נחל אכזבה מרה, הקללה שלו היא סיפור שונה.
הישגים אישיים כן, קבוצתיים לא
קאט, קפיצה מהירה 50 שנה קדימה. דטרויט ליונס סיימה את עונת 2008/9 עם המאזן הגרוע ביותר בהיסטוריה של הליגה. 0 נצחונות מול 16 הפסדים ששמו חותם "מרשים" על הליונס, בתור קבוצת הפוטבול עם מאזן הנצחונות הגרוע ביותר ב-50 השנים האחרונות.
לקראת העונה החדשה, הליונס ניצבים עם מנהל מקצועי ומאמן חדשים, כשהצעד הראשון שלהם להפוך לקבוצה מנצחת יהיה דרך הדראפט. בעקבות המאזן הכושל, לליונס יש את הבחירה הראשונה הדראפט, כשנכון להיום הפייבוריט להבחר בה הוא ג'ון מת'יו סטאפורד.
מת'יו סטאפורד נולד בפלורידה בשנת 1988, אבל גדל בדאנוודי (פרבר מחוץ לאטלנטה ג'ורג'יה) ובהמשך בדאלאס, טקסס. בדאלאס הוא למד בתיכון היילנד פארק היי (ניחוש זריז איזה שחקן עבר של הליונס הוא גם בוגר התיכון? אם ניחשתם בובי ליין, ההוא מהקללה, זכיתם בכבוד להכנס בעונה הבאה ל"אח הגדול VIP") ושם שיחק גם בייסבול וגם פוטבול. בעונה האחרונה שלו הוא התרכז רק בפוטבול, סיים עם 38 טאצ'דאונים ורק שישה איבודים אוויריים ונחשב לק"ב הטוב ביותר במחזור התיכונים של 2006. סטאפורד החליט ללכת למכללת ג'ורג'יה בולדוגס, בעיקר משום שאביו הוא בוגר האוניברסיטה בעצמו.
מכיון שסטאפורד נחשב לק"ב המוכשר ביותר שאי פעם הגיע לג'ורג'יה, הוא פתח בהרכב כבר בעונה הראשונה ולמד שהחיים בחטיבת ה-SEC לא קלים בכלל. הוא סיים את העונה עם 1,620 יארדים, שישה טאצ'דאונים, 12 איבודים אוויריים ופרצוף אחד מדמם אחרי משחק הפסד מול קנטקי.
את העונה השניה התחיל סטאפורד כק"ב הבכיר של ג'ורג'יה (בעונה הראשונה הוא התחלק עם עוד שני שחקנים בתפקיד) כשהוא כבר יודע למה לצפות. סטאפורד הנהיג את הבולדוגס לעונה מצוינת, אותה הם סיימו במקום השני בדירוג הכללי, אחרי ניצחון משכנע על הוואי בשוגר בול. הוא סיים את העונה עם 2,523 יארדים, 19 טאצ'דאונים, עשר חטיפות ומסירת ניצחון דרמטית בהארכה באלבמה.
העונה השלישית התחילה עם כמות ציפיות אדירה, כשהבולדוגס דורגו ראשונים בהתחלת העונה ונחשבו למועמדים הבכירים לקחת אליפות. לצערם של הבולדוגס, הקבוצה היתה בדיעבד אובר-רייטד, ובנוסף סבלה ממכת פציעות נדירה. ג'ורג'יה סיימה את העונה עם שלושה הפסדים ורחוק מאוד מהמקום הראשון. סטאפורד לעומת זאת המשיך את מגמת ההתקדמות שלו מעונה לעונה, וסיים את שנת 2008 עם 3,459 יארדים, 25 טד, 10 חטיפות, אבל עם 0 טבעות אליפות.
ב-7 בינואר 2009 הכריזו במסיבת עיתונאים משותפת סטאפורד וחברו לקבוצה נושון מורנו שהם יוצאים לדראפט. הוא נחשב לק"ב הטוב ביותר בדראפט השנה, וכאמור יש סיכוי מצוין שהוא ייבחר ראשון על ידי הליונס, בתקווה שהוא יהיה הפנים של המועדון ויוביל אותם להצלחות. לזכותו עומדות מספר עובדות - מבחינה נתונים אובייקטיביים הוא בהחלט מסוגל להיות מה שהליונס מקווים (קצת יותר מידע לגבי אותם נתוני פתיחה אפשר למצוא בכתבה על 10 שחקני ההתקפה לקראת דראפט 2009).
אל תפספס
נגמרו התירוצים
לאורך הקריירה מראה סטאפורד גרף התקדמות מרשים, וזה מעיד על יכולת למידה, עבודה קשה ורצון להתקדם. אז למה, אל מול כל הנתונים הללו, ישנם די הרבה מומחי דראפט ואוהדי פוטבול לא משוחדים שמטילים ספק ביכולות שלו? אחת הסיבות היא שהסטטיסטיקה שלו לא מרשימה אותם בהשוואה לק"ב אחרים. סיבה שניה, שהיא אף יותר לגיטימית (לפחות מנקודת ההשקפה שלי), היא שסטאפורד לא התעלה במשחקים החשובים, לא סחף את הבולדוגס לנצחונות הרואים, ובשלוש שנותיו לא זכה אפילו פעם אחת באליפות החטיבה, ה-SEC.
אלו טיעונים שקשה להתווכח איתם, גם אם יש הסברים וסיבות למה זה קרה (הגנה לא טובה, מכת פציעות וכו'). עוד ביקורת כלפיו היא קבלת החלטות בעייתית והסתמכות על הזרוע החזקה שלו, שגורמת לו מדי פעם לנסות מסירות קשות עם אחוזי הצלחה נמוכים, מסירות שמסתיימות יותר מדי פעמים בידי המגנים. אפשר אולי לקרוא לזה "מנטליות ברט פארב".
בכל מקרה, סטאפורד הוא אחד השחקנים הבכירים בדראפט, עם סיכוי מצוין להיבחר ראשון, לקבל משהו כמו 35 מיליון דולר מובטחים מהליונס, וגם לקבל את הזכות (המפוקפקת?) לנסות ולהפוך את אחד הארגונים הכי גרועים בספורט האמריקאי בחמישים השנים האחרונות לארגון מצליח. מה שבטוח, אם הליונס ימשיכו להכשל (יחד עם סטאפורד או בלעדיו), אף אחד לא יוכל לתרץ את הכשלון בקללה של בובי ליין.