מנערים את האבק מנעל הזכוכית

בעולם הספורט האמריקאי וילאנובה היא שם נרדף לסינדרלה. ארצו של הדוד סם ראתה במרוצת השנים אינספור הפתעות בלתי נשכחות, וכל אחד מהענפים המובילים מתגאה באנדרדוג כזה או אחר שפגע לגוליית התורן בול בפוני - בסופרבול, בוורלד סיריס או בגמר ה-NBA - אבל כשחושבים על סנסציות, חושבים קודם כל על מרץ המשוגע, ואותה וילאנובה רשמה את שיא השיאים של השיגעון ב-1985.

ללא אף כוכב נוצץ או מסורת משמעותית, פילסה המכללה מפרברי פילדלפיה, שדורגה רק במקום השמיני באזור שלה בטורניר המכללות, את דרכה עד למשחק הגמר, בו היא פשוט היממה את ג'ורג'טאון הסופר פייבוריטית עם פטריק יואינג בשנתו האחרונה, ורשמה את מה שנחשב עד היום למשחק המושלם ביותר בהיסטוריה של הטורניר, כשניצחה 64:66 בזכות אחוז מטורף של 22 מ-28 מהשדה.

ב-24 השנים שחלפו מאז, אף מכללה לא הצליחה לשחזר את ההישג ולזכות באליפות מעמדה כל כך נחותה, אבל גם וילאנובה עצמה לא זכתה לחזור לפיינל פור עד השבוע שעבר, כשחתולי הפרא גברו על פיטסבורג בדרמת ענק וסידרו לעצמם מקום בחצי הגמר, שם יפגשו מחר את צפון קרוליינה הגדולה (בין שבת לראשון, 3:45, שידור ישיר ב-ESPN). בחצי הגמר השני ייפגשו קונטיקט ומישיגן סטייט (בין שבת לראשון, 1:00, ESPN).

השנה נובה כבר לא נחשבה לסינדרלה מן המניין, ודורגה שלישית באזור שלה בטורניר, אבל הופעה לא מרשימה בסיבוב הראשון, בו נקלעה לפיגור של 14 נקודות מול אמריקן הקטנה וניצחה בקושי 67:80, הורידה את רף הציפיות ממנה. בסיבוב השני כבר הגיע ניצחון מוחץ 69:89 על UCLA המוכשרת, ובסוויט סיקסטין השפילה נובה את דיוק עם 54:77 גדול.

דווקא בעלית אייט היא בעטה בדלי מול פיטסבורג, המדורגת ראשונה באזור, ואחרי משחק נהדר עשתה את כל הטעויות האפשריות ושמטה יתרון של ארבע נקודות 15 שניות לסיום. אבל אז הגיע הרגע הגדול של סקוטי ריינולדס. במצב של 76:76 קיבל הג'וניור המופנם את הכדור מאחורי קו מחצית המגרש עם חמש שניות על השעון, דהר ישירות לסל, הספיק לשחרר את הכדור בדיוק בזמן כדי לראות אותו צולל פנימה ושלח אותו ואת חבריו לפיינל פור בדטרויט.

אוהדי כדורסל המכללות מפורסמים בהתלהבות ובצבעוניות שלהם, ובדרך כלל הם מתרכזים בעידוד הקבוצה הביתית ובשריקות בוז סטנדרטיות לאורחים, אבל היריבויות העזות שהתפתחו עם השנים בתוך החטיבות השונות גרמו לחלק מהאוהדים לעשות הכל כדי לנסות ולהוציא את שחקני היריבה מריכוז. אותם אוהדים נוברים בהיסטוריה הפרטית של כוכבי הקבוצות השנואות עליהם, ומחברים לכבודם כרזות מיוחדות או שירים ספציפיים. אוהדי מרילנד, למשל, מניפים במשחקים מול צפון קרוליינה פוסטרים גדולים עם תמונות נועזות של מיס מיזורי משנת 1979, שהיא במקרה אימו של טיילר הנסברו, כוכב הטאר הילס.

אבל לפעמים ההלצות הללו גולשות לפסים אישיים מדי, כמו במקרה של סקוטי ריינולדס. אחד השירים הפופולריים ביותר באולמות הביג איסט כשריינולדס ונובה שלו מגיעים להתארח הוא "סקוטי לא יודע", שמורכב מחזרה בלתי פוסקת על הפזמון מהשיר מתוך הסרט 'יורוטריפ'. על פניו לא מדובר בקללה חריפה מדי, אבל ריינולדס מודע היטב לכך שהכוונה של הקהל היא לא לכך שהוא לא יודע לשחק כדורסל, אלא למשהו אחר לגמרי.

סקוטי ריינולדס נולד אל תוך סיטואציה בלתי אפשרית. אימו הייתה תלמידת תיכון בת 18 מאלבמה שנכנסה בטעות להיריון, ואביו עזב אותה ברגע בו היא גילתה לו על כך. האם הצעירה והמבוהלת ידעה שלא תוכל לדאוג לצרכי התינוק לבדה, ומסרה אותו לסוכנות אימוץ, משם הוא נשלח לביתם של ריק ופאם ריינולדס מווירג'יניה, שהכניסו לביתם במהלך השנים עשרות ילדים במצוקה שנזקקו למשפחה אומנת לתקופות קצרות וגידלו אותם לצד שלושת ילדיהם הפרטיים. את סקוטי הקטן אימצו הריינולדסים באופן רשמי.

מאז שהפך לכוכב בקנה מידה ארצי הוא מקפיד להודות להם על תרומתם להצלחתו בכל הזדמנות, ולאימו הביולוגית הוא לא כלל לא נוטר טינה. "היא ידעה שהיא לא תוכל לטפל בי, אז היא מסרה אותי", אמר השבוע בגילוי לב. "זה היה הדבר הכי מתחשב שהיא הייתה יכולה לעשות בשבילי. ההורים שלי עכשיו הם האנשים הכי מדהימים בעולם, ובלעדיהם לא הייתי קרוב למקום בו אני נמצא. אני אפילו לא יודע אם הייתי בחיים".

אגב, האוהדים העוקצניים כנראה לא מודעים לכך שהפזמון שלהם כבר לא אקטואלי, כיוון שביום הולדתו ה-19 פנה ריינולדס לסוכנות האימוץ ולאחר שערך תחקיר מקיף הצליח לגלות את זהותה של אימו, אך נכון לעכשיו טרם יצר איתה קשר. "יש לי את העניינים שלי עכשיו, ולה בטח יש את שלה", הסביר. "אני מאמין שבעתיד עוד ניפגש".

ריינולדס גדל אצל הוריו החדשים, שעודדו אותו לפתח את הכישרון שלו בכדורסל, והילד הביישן פרח עם הכדור הכתום בידיו, הוא נבחר למשחק אולסטאר התיכונים היוקרתי של מקדונלדס ונענה בהתלהבות להצעתו של המאמן המוערך קלווין סמפסון לשחק אצלו במכללת אוקלהומה. אבל חודשיים לפני שריינולדס סיים את לימודיו בתיכון עזב סמפסון במפתיע את אוקלהומה והתמנה למאמן אינדיאנה, וסקוטי הצעיר שוב חש את כאב הנטישה. "בטחתי בסמפסון לחלוטין", הוא נזכר. "ואחרי מה שקרה הרגשתי שלא אוכל לבטוח באיש".

הוא הסתגר בתוך עצמו ואף שקל לוותר על הכדורסל, אבל אביו המאמץ דחק בו להתעודד ולמצוא במהירות מכללה חלופית. הפור נפל על וילאנובה, ומאמנה ג'יי רייט כמעט בכה מאושר כשגילה שהצליח לשים את ידו על הגארד המחונן, אבל הצעדים הראשונים של ריינולדס בקמפוס לא היו קלים. הוא התקשה להסתגל לאווירה בקבוצה, שהורכבה ברובה משחקנים שהגיעו מרחובות ניו יורק הקשוחים והתנהגו בצורה שריינולדס לא הכיר. אבל החיבור על המגרש גישר על הפערים החברתיים, ואת עונתו הראשונה הוא סיים עם ממוצעים של 14.8 נקודות ו-4.1 אסיסטים למשחק, ועם תואר פרשמן השנה בביג איסט.

בשנה שעברה הוא כבר הקפיץ את הממוצע שלו ל-15.8 נקודות למשחק ונובה שייטה עד לסוויט סיקסטין שם נעצרה על ידי קנזס, האלופה שבדרך. העונה, עם צוות מסייע משופר, הוא מסתפק ב-15.2 נקודות למשחק, ובמקביל הפחית את מספר איבודי הכדור (מ-3.1 למשחק ל-2.7) והראה לסקאוטים של ה-NBA, שלא בדיוק מתלהבים ממנו, שהוא מסוגל לסחוב את קבוצתו רחוק. רייט עובד איתו באופן צמוד על שיפור יכולותיו כרכז, כיוון שגם הוא יודע שגובהו של ריינולדס (1.85 מ') יקשה עליו לשחק כשוטינג גארד במקצוענים, אבל למרות חוסר היציבות שעדיין מאפיין אותו לעתים, אין לרייט ספק בידיים של מי להניח את הכדור בקלאץ'. "האמונה השקטה של סקוטי תמיד מוכיחה את עצמה ברגעים הקשים", הוא פסק.

בגיל 47 הגיע ג'יי רייט לפיינל פור הראשון בקריירה שלו, שם יפגוש שלושה מאמנים שכבר מתהדרים בטבעת אליפות - רוי וויליאמס מצפון קרוליינה (שזכה ב-2005), טום איזו ממישיגן סטייט (2000) וג'ים קלהון מקונטיקט (1999 ו-2004). למרות חוסר הניסיון שלו ברמות הגבוהות, הוא זוכה לקרדיט עצום מהקולגות שלו ומהתקשורת, לא מעט בזכות יחסי האנוש המצוינים שלו.

"ג'יי יודע ליצור מערכות יחסים", סיפר עליו פיל מטרלי, מאמן מכללת סיינט ג'וזף הסמוכה בראיון ל-Sports Illustrated. "הוא תמיד יתעניין בך, בין אם אתה עיתונאי או נהג משאית. לכל המאמנים צריכה להיות היכולת הזו, אבל לרובנו אין אותה". הוא נחשב לאחד השמות החמים בשוק המאמנים, כולל ב-NBA, והאוהדים בפילדלפיה השכנה כבר מפנטזים עליו כמאמן הבא של הסיקסרס, אבל הוא לא מסתנוור, ולא שוכח להעריך מה יש לו ביד.

הדרך הארוכה של רייט לצמרת עולם המכללות החלה בעמדת עוזר המאמן ברוצ'סטר ב-1984, ואחרי ששימש באותו תפקיד במשך שנתיים בדרקסלר הגיע לראשונה לוילאנובה ב-1987, והיה עוזרו של רולי מאסימינו (המאמן שלקח עם נובה את האליפות רק שנתיים קודם לכן). ב-1992 הוא הצטרף למאסימינו בג'וב הבא שלו ב-UNLV, וכעבור שנתיים הפך לראשונה למאמן ראשי, כשמונה למאמן מכללת הופסטרה.

אחרי שבע עונות מוצלחות במכללה הניו יורקית הצנועה חזר רייט ב-2001 לוילאנובה כמאמן ראשי, ולאחר כמה שנות הסתגלות הפך את נובה לכוח רציני. ב-2005 הוא הציג קבוצה צעירה ומרעננת שנעצרה רק בסוויט סיקסטין על ידי צפון קרוליינה (שהייתה בדרכה לאליפות), וב-2006 כבר היה לו סגל ותיק ומרשים עם חמישיה מסחררת שכללה ארבעה גארדים - רנדי פוי, אלן ריי, קייל לאורי ומייק נארדי - עימם עשה צעד נוסף והעפיל לעלית אייט, לפני שהפסיד לפלורידה (שוב, בדרכה לאליפות).

השנה רייט שוב מתבסס על קו אחורי מעובה, עם הסיניור דאנטה קנינגהאם כביג מן הדומיננטי היחיד בסגל (וגם הוא בסך הכל 2.05 מ'). קנינגהאם ביצע השנה קפיצת מדרגה משמעותית ואחרי שלוש שנים סולדיות התפוצץ עם 16.2 נקודות ו-7.4 ריבאונדים למשחק, והוא מספק לנובה כוח מתחת לסלים. בכנפיים נמצאים שני סיניורים נוספים - דווין אנדרסון (9.1 נקודות ו-6.1 ריבאונדים למשחק) ושיין קלארק (5.6 נקודות למשחק), ולצד ריינולדס בקו האחורי פותח הג'וניור רג'י רדינג (6.9 נקודות למשחק). מהספסל עולים שני סופמורים שעתידם עוד לפניהם - קורי פישר, שתורם 10.9 נקודות למשחק ומביא איתו את הקשיחות של ניו יורק (דודו היה אחד מברוני הסמים הגדולים בברונקס בשנות השבעים), וקורי סטוקס, שרושם 9.5 נקודות בממוצע ועוזר בעיקר בקליעות מחוץ לקשת.

עם הסגל הלא מאוזן הזה מסתמך רייט על שיטת היד החמה בהתקפה, ועל הגנה אגרסיבית ויעילה שכבר הראתה במהלך השבועיים האחרונים שהיא מסוגלת להתמודד בהצלחה מול כל סגנון משחק, מ-UCLA, דרך דיוק ועד פיטסבורג. "מה שהכי מרשים אותי בקבוצה הזו", סיפר רייט לקראת הפיינל פור. "היא היכולת שלהם להתכונן לכל משחק כאילו הוא הגדול ביותר בחייהם. עשינו את זה כל השנה".

הבעיה היא שמולה תתייצב בחצי הגמר צפון קרוליינה המפחידה, שאוהבת גם היא לשחק בקצב מהיר, אבל עושה את זה בהילוך גבוה בהרבה. במידה וטיילר הנסברו לא ישחזר את תצוגת הנפל הנדירה שלו מהמשחק הקודם מול אוקלהומה, וטיי לאוסון ימשיך להיראות כמו ה-MVP של הטורניר, לנובה לא יישאר הרבה סיכוי מול העוצמה של הטאר הילס,

אבל למרות יחסי הכוחות על הנייר, אף אחד לא מתכוון לפסול מראש את סינדרלה בכבודה ובעצמה, ובטח לא את סקוטי ריינולדס, שסיפורו המרגש הותיר אותו עם תובנה ברורה אחת: "אחרי שכל כך הרבה אנשים עזרו לי לקבל עוד ועוד הזדמנויות, היום אני מרגיש שיש לי חובה אישית לנצל עד תום את כל ההזדמנויות שיהיו לי בעתיד". מחר תהיה לו הזדמנות של פעם בחיים.