וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"נעשה כאן סחר בבני אדם"

להפועל ירושלים הוא לא יסלח, מכבי ת”א זה הבית ושם גם יגמור כשחקן מוביל, וסרביה הייתה כמו טירונות. גיא פניני עלה לגמר הפלייאוף הקפריסאי, אבל לא שוכח את הסבל שעבר העונה. ראיון

מביתו שבניקוסיה, קפריסין, צופה גיא פניני באדיקות במשחקי ליגת העל בכדורסל. "אני מאוד מאוכזב מהרמה", מספר פורוורד קראבנוס. "זו לא הליגה של העונה שעברה, זה בטוח. היא אולי מעניינת וצמודה, אבל אני חושב שהרמה ירדה. כמעט כל קבוצה נחלשה בהשוואה לעונה שעברה. ציפיתי לראות כדורסל טוב יותר".

פניני היה שמח לעשות משהו בנידון, אולם העונה נכפתה עליו הגליה לחו"ל. בקיץ שעבר ביקש לעזוב את הפועל ירושלים, אלא שעל פי חוזהו יכול היה להשתחרר רק לקבוצה לא-ישראלית. בתווך חתם במכבי תל-אביב על חוזה לשלוש שנים שייכנס לתוקף החל מחודש יוני, ונגרר לעימות מכוער עם ירושלים. שם גם החל מסע הייסורים והנדודים, שטרם הגיע לקיצו.

כשישה שבועות בתוך העונה חתם בז'לז'ניק הסרבית, אך עזב עם תום השנה האזרחית. בראשית ינואר מצא בית חדש בקפריסין. "בדיעבד, יכול להיות שטעיתי", מודה פניני בשיחה עם וואלה! ספורט. "אולי כל מה שקרה לא היה שווה את זה. הייתי נשאר בירושלים עוד עונה אחת ואז ממשיך הלאה. אבל כשדמיינתי בקיץ האחרון את העתיד שלי, ברור שראיתי את העונה הזאת מתפתחת לכיוון אחר לגמרי. לא תיארתי שאתחיל לנדוד באירופה. חשבתי למצוא קבוצה אירופאית טובה ולהישאר בה עונה שלמה".

פניני וקראבנוס העפילו אמש (רביעי) לגמר הפלייאוף הקפריסאי, לאחר שגברו בחוץ 73:80 על אפולון לימסול והשלימו 1:3 בסדרת חצי הגמר. פניני תרם 11 נקודות. "זו הייתה המטרה הראשונית שלנו. עכשיו אנחנו מחכים לראות את מי נפגוש בגמר, אפואל ניקוסיה או AEL לימסול (אפואל מוליכה 1:2, א.ג.). כאן הליגה קצרה יחסית. יש רק תשע קבוצות. לא אשקר ואגיד שזו ליגה מדהימה, אבל כן יש פה ארבע-חמש קבוצות שהיו יכולות להתמודד על העפלה לפיינל פור הליגה הישראלית. ההגנות כאן חזקות, יש הרבה זרים טובים. יש לנו מאמן מצוין, שסומך עלי ונותן לי 25-30 דקות בממוצע".

כמעט משתגע

על הפועל ירושלים, קבוצתו בשנתיים האחרונות, דווקא יש לפניני בטן מלאה. פניני טוען ש"ירושלים שמה לי רגליים", והיא האחראית העיקרית לעונה הקשה שחווה. "עברו עלי דברים שלא דמיינתי שאעבור", הוא מוסיף. כדי להבין את מקור הסכסוך, ראוי לחזור אל יוני שעבר, שבועות ספורים לאחר סיום עונת 2007/8. "בתום העונה שעברה התחלתי לחשוב מה אני רוצה לעשות בעתיד, לאן אני רוצה להגיע ומה הכי טוב בשבילי", חוזר השחקן על השתלשלות האירועים. "ישבתי, חשבתי, ובסוף הגעתי למסקנה שמיציתי את עצמי בירושלים. לא שסבלתי בירושלים, אבל לקחנו שני גביעים בשנתיים, הגעתי עם הקבוצה לשני פיקים גדולים והרגשתי שאני צריך להתקדם, מקצועית וכלכלית. ומבחינתי, להתקדם היה או אירופה או מכבי.

"על-פי החוזה שלי יכולתי להשתחרר רק לקבוצה בחו"ל, והודעתי להפועל שאני מנצל את האופציה הזו", ממשיך פניני. "בשביל לשחרר אותי הם רצו לראות טיוטת חוזה. במקביל, קיבלתי הצעה לחתום במכבי החל מעונת 2009/10. אני מדגיש, ההצעה של מכבי הגיעה אחרי שממילא החלטתי לצאת לחו"ל. חשבתי שזה לא מתנגש, ולקחתי את ההצעה של מכבי. אחר כך התחיל כל הבלאגן. נוצרה סיטואציה עם ירושלים שמנעה ממני מלחתום בקבוצה מחו"ל. קיבלתי הצעות, אבל פתאום התחילה בוררות, בירושלים רצו לקבל כסף תמורתי, ואז לא יכולתי לצאת. נאלצתי לחכות לתום כל הדיונים המשפטיים. זה לקח שבועות. מהקיץ זה גלש אל תוך העונה. אני תקוע בין הפטיש לסדן, רואה איך קבוצות סוגרות את הסגלים שלהן, ואני חושב שאני משתגע".

מה בער לך לחתום במכבי? למה לא להמתין לקיץ הבא?

"לא משנה אם בער לי לחתום או לא, בסופו של דבר חתמתי במכבי כי זה הבית שלי והמקום שהכי רציתי להיות בו. זה היה נראה לי כמו הדבר הכי טבעי בעולם. התייעצתי עם כל כך הרבה משפטנים, וכולם אמרו שאין בעיה לחתום שם. ואז הגיע הקטע עם ירושלים ששמו לי רגליים, בורר דן בזה והוחלט מה שהוחלט. ברור שהייתי רוצה שהכל יעבור חלק יותר, בלי כל הסאגה הזאת שנמאסה עלי ועל כולם. אבל זאת ההחלטה שלקחתי, ואני לא מתנצל על שום דבר".

מי במכבי עמד מאחורי ההחתמה שלך?

"האמת, אני לא יודע. זה לא היה קשור לאפי (בירנבוים), כי החוזה לא היה לעונה הזו אלא לעונה הבאה. בגדול זאת הייתה עבודה של הסוכן שלי. אני מאמין שהוא דיבר עם ההנהלה שם והם ראו את זה כהשקעה לטווח רחוק".

אין הצדקה

אם היית חותם בהפועל חולון ולא במכבי תל אביב, גם אז לדעתך היית עובר את המסכת הזו?

"אני לא חושב. צריך לשאול את ירושלים למה הם עשו את זה, כי אחרי שחתמתי במכבי הם לא רצו אותי בקבוצה. מצד שני, הם גם לא שחררו אותי. אני לא יודע למה הם ניסו להכשיל אותי. אולי זה עניין של נקמה. אם הייתי חותם במקום אחר זה כנראה לא היה קורה. אולי ירושלים הרגישו פגיעה באגו שלהם. אתה יודע, היריבות בין המועדונים היא משמעותית. כששיחקתי בירושלים, השנאה למכבי הייתה משהו מאוד בולט. אבל גם אם כן, מה שהעבירו אותי היה קיצוני. לא הגיע לי לעבור דברים כאלה. אם בירושלים לקחו את השנאה למכבי למקומות האלה, אז אני חושב שהם הגזימו.

"הרי היו לי בירושלים שנתיים מדהימות, נתתי לקבוצה הרבה, ובסוף הגעתי איתם למצב של משפטים ובוררויות", מוסיף פניני. "לא הבנתי מה הם רוצים להשיג מכל העסק הזה. אולי הם רצו שאני אוכל את הלב. הרגשתי שמתייחסים אלי כאילו אני איזו סחורה, כאילו שמדובר בבגדים או במכוניות. אבל אני בן אדם. היו צריכים לתת לי את החופש שלי. הם לא נתנו לי את ברכת הדרך, לא אמרו 'בהצלחה, גיא', וזה מאוד אכזב אותי. בגללם הייתי תקוע בבית. הרגשתי כאילו נעשה כאן סחר בבני אדם. זה משהו שקשה לי לסלוח עליו".

לאורך כל התקופה הזאת, יצא לך לשבת ולדבר באופן אישי עם דני קליין?

"לא. יכול להיות שזו הייתה אחת הטעויות שלי, שלא דיברתי איתו דוגרי מהלב. הסוכן שלי עשה את כל העבודה. יכול להיות שאם אני הייתי מדבר איתו בצורה חברית, זה לא היה מגיע למצב הזה. יכול להיות שדני נפגע מזה שלא באתי לדבר איתו. אולי אם הייתי מרים אל דני טלפון ואומר 'בוא נשב', היה קורה אחרת, למרות שאני לא מאמין בזה. בכל מקרה, שום דבר לא מצדיק את מה שנעשה לי".

בוא נתקדם אל תוך העונה. המשבר עם ירושלים נמשך, ואתה לא יכול לחתום בשום קבוצה אחרת. זה בוודאי לא נעים.

"הרבה יותר מזה. אנחנו מסיימים את הקמפיין של הנבחרת, כל החברים שלי לוקחים יומיים חופש וחוזרים לקבוצות שלהם, ורק אני מחכה ומחכה ומחכה, ותלוי בהחלטת בוררות. עובר עוד שבוע ועוד שבוע, מגישים ערעורים ועוד ערעורים. אני מוצא את עצמי מתאמן עם מכבי ר"ג ומחכה. הקבוצות מתאמנות, מתחילות לשחק, ואני יושב בצד. זה מצב שאני לא מאחל לאף אחד".

היו רגעי שבירה?

"היו הרבה רגעי לחץ. אתה אומר לעצמך 'איך הגעתי למצב הזה, עכשיו כל הסגלים סגורים, מה יהיה איתי?'. חוסר וודאות זה הדבר הכי נורא. אתה לא יודע מה תהיה ההחלטה של הבוררות וצריך לחכות. ככה זה נמשך לאורך שבועות ארוכים".

טירונות 2

בסופו של דבר, בתחילת חודש נובמבר, מצא פניני בית חדש: ז'לז'ניק הסרבית. אם כי השידוך הזה לא החזיק זמן רב מדי. "עברתי שם דברים שלא עוברים בשום מקום אחר", מספר פניני. "הגעתי לטירונות של כדורסל. כולם שם ילדים, בני 18, 19, 20, שמתייחסים אליהם כאילו הם חיילים. אני הייתי הזר היחיד והשחקן הכי מבוגר בסגל. הקפטן היה ילד בן 22, והוא גם היה הכי וותיק בקבוצה. תשמע, כל יום, בוקר וערב, אתה עובר אימונים של שעתיים וחצי. אתה קם בשמונה, עושה אימון, חוזר הביתה גמור, הולך לישון, קם, עושה עוד אימון כזה, שוב חוזר גמור והולך לישון. ככה זה כל הזמן. אתה אוכל, ישן ומשחק כדורסל. אין כלום מעבר. המקומיים רגילים לזה. לזרים לוקח הרבה חודשים להתרגל. עובדים שם קשה, עובדים יסודי, אבל בשלב מסוים זה הופך לקשה מדי.

"כמעט אף אחד שם לא מדבר אנגלית", מוסיף פניני. "היה בקושי שחקן וחצי בקבוצה שהייתי יכול לתקשר איתו. המאמן לא הבין מילה אחת באנגלית, גם לא יתר השחקנים. הייתי צריך לתקשר איתו בתנועות ידיים. המאמן שהביא אותי דווקא הבין אנגלית, אבל הוא פוטר אחרי שבוע וחצי, והחליף אותו מאמן סרבי וותיק, מהאולד-סקול המשוגעים של פעם. הוא לא ידע איך לאכול אותי, אני לא ידעתי איך לאכול אותו. בסרביה אין דבר כזה מערכת יחסים אישית בין מאמן לשחקן. אין דבר כזה לדבר עם המאמן לפני או אחרי האימון. זה פשוט היה בלתי אפשרי".

לפחות עכשיו אתה מבין איך יוצאים כל כך הרבה כישרונות מבית החרושת הזה.

"זה באמת ככה, בית חרושת. אתה רק בא ולומד. מול העיניים של אנשי הקבוצה עומדת רק משימה אחת – לייצא שחקנים. והם יעשו הכל כדי לעמוד בכמות השחקנים שהם צריכים להוציא החוצה. אם זה אומר שמאמן צריך להרביץ לשחקן, הוא ירביץ. אם הוא צריך לזרוק עליו כדור, הוא יעשה את זה. בעיניים שלי ראיתי מאמן זורק משרוקית על שחקן שלא מילא אחר ההוראות שלו. והשחקן בתגובה עושה עם הראש 'כן, כן', והאימון נמשך. כנראה שזה עובד, כי רק בשנים האחרונות ז'לז'ניק מכרה לאולימפיאקוס שני שחקנים. אי-אפשר בכלל לספור כמה שחקנים הם ייצאו לאורך השנים לטופ של אירופה ול-NBA".

בסוף זה יצליח

בתחילת השנה האזרחית, כאמור, עזב פניני את ז'לז'ניק, ושב ארצה. כעבור מספר ימים חתם בקפריסין. בין משחק למשחק, יש לפניני די זמן כדי לעקוב אחר הליגה הישראלית, ובייחוד אחר קבוצתו לעתיד. אלא שהבעיות של מכבי תל אביב העונה לא גורמות לו לחשוב שאולי טעה. גם מגורל דומה לזה של חברו לקבוצה אשתקד, דרור חג'ג', שכמעט ואינו רואה פרקט העונה בהיכל, פניני אינו חושש.

"בכל מקום שהגעתי אליו אמרו לי שיהיה קשה", מסביר פניני. "לבני השרון הגעתי בתור שחקן צעיר. לירושלים הגעתי כשחקן יותר מוכר, ועדיין חברים שלי אמרו לי 'מה קרה לך, השתגעת, אתה הולך להיות שם שחקן עשירי'. בכל זאת פילסתי את הדרך שלי למעלה. בשבילי זה כבר טבעי, להתחיל מלמטה ולהגיע גבוה. עם הדרך שלי, שהיא סבלנות, עבודה קשה ואמונה, הצלחתי בכל מקום להפוך לשחקן מוביל. במכבי זה יהיה הרבה יותר קשה, אבל זה המחיר שאתה משלם כדי לשחק בקבוצה כזאת. אני מאמין שאעמוד גם במבחן הזה".

מבחינה אישית, מה לימדה אותך השנה האחרונה?

"היא חיזקה אותי מאוד, ובמיוחד עיצבה את האופי שלי. קבל דוגמא: פעם הייתי לוקח משחקים בצורה קשה. הייתי מפסיד משחק, או משחק גרוע, ואז לא הייתי אוכל וישן במשך ארבעה ימים. כל מה שעברתי העונה לימד אותי לשלוט ברגשות שלי. היום אני בשליטה. למדתי שיש דברים גרועים יותר בחיים. כשאתה נמצא בחו"ל, לבד, במשך שנה שלמה, זה מאוד מבגר אותך. אתה לומד להעריך מחדש את כל מה שאתה לוקח כמובן מאליו – משפחה, חברה, חברים. אתה לומד להעריך מחדש את הדברים הכי בסיסיים, כמו מה זה שיש לך מישהו לדבר איתו. עברו עלי השנה דברים לא פשוטים, אבל אני יודע שהעונה האחרונה העניקה לי כלים שיעזרו לי מאוד בהמשך הקריירה".

יושב ראש הפועל ירושלים, דני קליין, מסר בתגובה: "שיהיה לפניני בהצלחה בהמשך הדרך, זה הכי חשוב".

ohadgreenwald@walla.co.il

  • עוד באותו נושא:
  • גיא פניני

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully