הכינו את הנקניקיות

    תמיד יכול להיות יותר גרוע

    ה-NL מערב היה הבית הגרוע ביותר ב-MLB בשנים האחרונות. האם יש סיכוי שהמצב הזה ישתנה? אולי, אבל כפי הנראה שלא לטובה

    אריה בנימין

    בית זה הינו אחד הבתים הקשים לחיזוי בעיקר בשל חולשתן היחסית של רוב הקבוצות בו. בעונה שעברה חזינו באחד ממפגני ההתקפה הגדולים של שחקן בשנים האחרונות, כאשר מני רמירז, שהצטרף לדודג'רס ב-31 ביולי, נתן חודש מטורף באוגוסט (חבט 415. עם 25 ריצות מוכנסות ו-21 ריצות) ובקושי הוריד את הרגל מהגז בספטמבר, וסיים את החודשיים שלו בדודג'רס עם אחוז חבטה של 396., 17 הומראנים ו-53 ריצות מוכנסות. יחד עם מני עקפו הדודג'רס את אריזונה, ששמטה יתרון בן חמישה משחקים בספטמבר, וזכו באליפות הבית עם 84 ניצחונות בלבד.

    הדודג'רס המשיכו את הריצה בפלייאוף וניצלו את "קללת העז" או מה שלא יהיה הדבר שמונע משיקגו הצלחות בפלייאוף, לסוויפ על הקאבס הפייבוריטים והגיעו עד לגמר הנשיונל ליג. יש להניח כי גם השנה לזוכה בראשות הבית יהיו 84 ניצחונות או פחות, השאלה היא מי מבין הקבוצות הבינוניות הבאות תשחק באוקטובר ותפסיד לאחת מאריות המזרח (אלא אם מדובר בשיקגו).

    טוב לדעת (תוכן מקודם)

    איסטנבול פתוחה - מרחק שעה מפתרון טבעי וקבוע להתקרחות נשית

    חברת איילת גייר
    לכתבה המלאה

    לוס אנג'לס דודג'רס

    מאזן: 78:84. הפסידו בגמר הנשיונל ליג

    הגיעו: אורלנדו הדסון, דג מינטקביץ', גיירמו מוטה, ברד אוסמוס

    עזבו: נומאר גרסיהפארה, אנדרו ג'ונס, ג'ף קנט, דרק לואו, בראד פני

    כאשר מני גונב את ההצגה היה קשה לשים לב לשחקנים האחרים, אך ללוס אנג'לס יש צוות מסייע יוצא מן הכלל, הכולל את התופס ראסל מרטין, שבמקרה שמו המלא ראסל ניית'ן ג'אנסון קולטריין מרטין ג'וניור. מזל שהוא לא עולה לתורה. ראסל דנן, לא רק שיצא עם אליסה מילאנו, אלא שהוא גם אולסטאר קבוע והחובט (זכה בסילבר סלאג) ושחקן ההגנה (גולד גלאב) הטוב מבין התוספים בנשיונל ליג. למרטין ג'וניור יש לצרף את אנדרה אית'ייר, שבשעות הפנאי שלו כותב בלוג על מסעדות באזור לוס אנג'לס. למזלם של אוהדי הדודג'רס, יכולת החבטה של אית'ייר טובה לאין ערוך מביקורתו הטרחנית משהו (אחוז חבטה של 305. ו-20 הומראנים). בל נשכח גם את רפאל פורקל, השורטסטופ שחזה את המיתון לפני כולם והביא עקיצה מדהימה כאשר נפצע מיד לאחר חודש אפריל סנסציוני בו חבט באחוז של 381. ולא חזר עד לסוף העונה. אם כן, מה העקיצה כאן? פורקל זכה בקיץ לחוזה של 30 מליון דולר ל-3 שנים בתקופת מיתון בהתבסס על תפוקה של חודש אחד, מבלי שנבחן כלל לאחר הפציעה. עוד חברים בצוות ההתקפה של לוס אנג'לס הם הרכש הטרי אורלנדו הדסון, שחקן גולד גלב נוסף שיחזק את ההגנה במקום ג'ף קנט שפרש, ויהווה גם טיפוס חברותי הרבה יותר מקנט הנרגן וכן ג'יימס לוני (289. ו-90 ראנים מוכנסים וממוצע קריירה של 303. ) ומט קמפ (289. ו- 76) הסולידיים.

    הבעיות של לוס אנג'לס הן בעיקר בצד ההגשה. הרוטציה הפותחת היא אחת החלשות בבית, והיא מורכבת מצ'אד בלינגסלי (10:16, 3.14), הירוקי קורודה (10:9, 3.73), קלייטון קרשו (5:5, 4.26) וג'ייסון שמידט. אין ספק שיש לך בעיות אם אתה בונה על חזרה של ג'ייסון שמידט מפציעה משנת 2007. גם הבולפן של הדודג'רס לא מבריק במיוחד עם ג'ונתן ברוקסטון הממוצע. למרות זאת, בזכות ההתקפה הטובה, ודאי שבמונחים של הבית הזה, אמורה הקבוצה של ג'ו טורה לזכות במקום הראשון בבית.

    תחזית: 80-85 ניצחונות ומקום ראשון בבית עם מני רמירז בתפוקה בינונית.

    אריזונה דיאמונדבקס

    מאזן: 80:82

    הגיע: טום גורדון

    עזבו: רנדי ג'ונסון, אדם (החמור הגדול) דאן, אורלנדו הדסון וברנדון ליון

    אריזונה פתחה מעולה את העונה שעברה והגיעה למאזן של 8:20 באפריל. בהמשך העונה השתנה מזלם ונפלה יכולתם, בין השאר בשל פציעות לשחקני מפתח, והם איבדו את אליפות הבית לדודג'רס, כאשר אפילו רכישתו של מכונת 40 ההום ראנים, אדם דאן, באמצע העונה לא מנעה את הנפילה. עם זאת, יצוין כי בשנים האחרונות הדיאמונדבקס תמיד נותנים עונות סולידיות, גם כאשר הציפיות מהם נמוכות במיוחד, ואין סיבה שהעונה ישתנה המצב.

    הדיאמונדבקס מאוזנים יותר מהדודג'רס, אך הם קצת פחות טובים. בצוות המגישים ניתן למצוא שני פותחי על כברנדון ווב, מועמד תמידי לסיי יאנג (7:22, 3.30 ו-183 סטרייקאאוטים) ודני הארן (8:16, 3.33, 206) להם צוות מסייע של גון גארלנד ומקס שרצר. ההתקפה הרבה יותר חלשה והיא תסתמך על קונור ג'קסון (300., 87 ראנים מוכנסים) סטיבן דרו (291.) ותקווה שכריס יאנג וג'סטין אפטון ימצו את הפוטנציאל הטמון בהם. בבולפן ויתרו הדיאמונדבקס על ליון היעיל (26 הצלות) ובונים על טום גורדון הותיק (42 שנים) וסקוט שוונווייס הקצת פחות ותיק (36).

    אם ההתקפה תתחבר ויאנג ואפטון ימצו את הפוטנציאל הטמון בהם בעקביות, כפי שהארן ווב עושים כבר כמה עונות – הבית יהיה שלהם, כמו לפני שנתיים. לרוע מזלם, זה כנראה לא יקרה.

    תחזית: הדיאמונדבקס יתנו עונה סולידית ויסיימו במקום השני עם 81:81 ומעלה.

    קולורדו רוקיז

    מאזן: 84:74

    הגיע: יוסטון סטריט

    עזב: מאט הולידיי

    הרוקיז, שהגיעו לוורלד סיריס ב-2007, ביצעו נפילה חופשית בעונה שעברה, שנבלמה במקום השלישי רק בשל חולשתם של סן פרנסיסקו וסן דייגו בסיום העונה. בעונה שעברה ירדה קולורדו למקום ה- 26 בליגה ב-ERA (הייתה במקום ה-14 ב-2007) ולמקום ה-16 באחוזי חבטה (הייתה 5 בשנת 2007) ובאופן טבעי מצאה את מקומה במרכז הבית הגרוע בליגה.

    אך בכך לא היה די. נראה כי החורף הקר בהרי הרוקי הקפיא את חשיבתם של מנהליה של קולורדו ובילי בין, הג'נרל מנג'ר של אוקלנד, ניצל את ההזדמנות ומכר להם לוקשים (הסטון סטריט ועוד שניים) בתמורה לכוכבם הבלתי מעורער מאט הולידיי. להולידיי היו מספרים מצויינים (321. 25 הום ראנים ו-88 ריצות מוכנסות) וכעת יאלצו גארט אטקינס, המצוי בנסיגה בשנים האחרונות, ובראד הופ לשדרג את יכולותיהם כדי למלא החסר. הסיכויים לכך: לא הכי גבוהים. טרוי טולוויצקי שהיה אחד הבולטים בעונת 2007, אמור לחזור מפציעה שהשביתה אותו תקופה ארוכה, ובדנבר תולים תקוות רבות ברוקי דקסטר פוולר וכמובן בטוד הלטון (ממוצע קריירה של 328. הרביעי בטיבו בקרב אלו שהחלו בקריירה שלהם לאחר מלחמת העולם השניה), שאף שכבר אינו בלתי נלאה, עדיין נותן תפוקה סבירה. קיצורו של דבר, בצד ההתקפי יש לקולורדו קבוצה די טובה שיכולה לתת תפוקה רבה בקורס פילד, וזה ככל הנראה מה שעמד בבסיס החשיבה של מנהליה, שראו את התוצאות ההגנתיות הזוועתיות בעונה שעברה. למרבה הצער הם לא ביצעו את הטרייד הנכון עבורם.

    בצד ההגשה המצב לא השתפר ואף הפך לקשה הרבה יותר, לאור העובדה שהמגיש הטוב ביותר של הקבוצה, ג'ף פרנסיס, נפצע ויש להניח שלא יחזור בקרוב. עם זאת, בעיית הקלוזר נפתרה לשביעות רצונם של הרוקיז עם סטריט הנ"ל. הבעיה היא שככל הנראה לא יעשו בו יותר מדי שימוש לאור העובדה שבהרכבה הנוכחי של קולורדו משחקים רבים יהיו חד צדדיים לשני הכיוונים, כך שלא יהיה צורך בקלוזר וסטריט יוכל להתרכז בהשפעות האוויר הדליל בדנבר על כדוריות הדם האדומות שלו.

    תחזית: אולי שיפור, אבל לא יותר מ 75-80 ניצחונות ומקום שלישי בבית.

    סן פרנסיסקו ג'איינטס

    מאזן: 90:72

    הגיעו: רנדי ג'ונסון, אדגר רנטריה

    עזבו: עומר ויזקל

    הג'איינטס, שטרם התאוששו מהעזבתו של מלך ההום ראנים בארי בונדס, הם ההפך הגמור מלוס אנג'לס. התקפה גרועה במיוחד וצוות מגישים מהטובים בבית. עד כמה ההתקפה גרועה? ובכן, היא הכי גרועה בליגה. הג'איינטס חבטו 94 הום ראנים כל העונה שעברה –הנתון הכי נמוך בליגה. הקבוצה עם הנתון השני הכי נמוך היו הטווינס עם 111., כשגם נתוני הסלאגינג (382.) ואחוזי ההגעה לבסיס (321. שני הכי נמוך בליגה, רק הפאדרס היו גרועים יותר עם 317.) היו פתטיים במיוחד. אם כך, איך הג'איינטס סיימו במקום הרביעי בעונה שעברה? התשובה כנראה טמונה בעובדה שזכו ל-31 נצחונות במשחקים שהסתיימו בהפרש של ראן אחד (מס' 1 בליגה).

    ההתקפה לא התחזקה גם העונה, וצוות המגישים הצעיר, ברשות זוכה הסיי יאנג טים לינסקאם, מאט קיין, רנדי ג'ונסון (2.87 era במחצית השניה של העונה שעברה), ג'ונתן סאנצ'ז ולשעבר נוסף של אליסה מילאנו, בארי זיטו, משלימים כנראה את הרוטציה הטובה בבית. למרבה הצער ההתקפה הגרועה בה משמש בנג'י מולינה כחובט קלין אפ לא השתפרה במיוחד. הדבר החיובי היחיד שניתן לומר על הקבוצה הוא שבמקום להוציא 127 מליון דולר על עגלה לא פרודקטיבית, הוציאו הג'איינטס 20 מליון בלבד על אדגר רנטריה, שורטסטופ עתיק שעתידו מאחריו ובעונה שעברה רשם ירידה של 60 נקודות באחוז החבטה שלו.

    תחזית: שחזור של העונה שעברה, אולי עם שיפור קטן בשל הליך ההתבגרות של המגישים הצעירים. עד 77 ניצחונות, כאשר הדבר המעניין ביותר באזור המפרץ בהקשר לבייסבול יהיה משפטו של בארי בונדס.

    סן דייגו פאדרס

    מאזן: 99:63

    הגיע: דיוויד אקסטיין

    עזבו: טרבור הופמן, חליל גרין

    עד לשנה האחרונה היה לפאדרס רצף של מספר עונות מוצלחות במיוחד, שהחל עם פתיחתו של אצטדיונה החדש של סן דייגו, פטקו פארק, והיו כאלו שהחלו לחשוב שמסורת הלוזריות של סן דייגו נמצאת מאחריה. לכל אלו שחשבו כך באה העונה האחרונה והוכיחה שמה שהיה הוא שיהיה. בעלי הקבוצה נקטו בסדרה של מהלכים לקיצוץ הוצאות, אך למזלם של אוהדי הפאדרס, הזורק התותח ג'ייק פיבי נשאר בסן דייגו מאחר שהנהלת הקבוצה לא הצליחה להשיג עליו טרייד ראוי לשמו. גורלו של שיאן הסייבים טרבור הופמן לא שפר עליו והוא נאלץ לנדוד למילווקי לאחר 16 שנים בסן דייגו. גם חליל גרין נאלץ לנדוד לשדות זרים בגלל כסף קטן. את מקומו של גרין בשורטסטופ תפס שורטי אמיתי, דיוויד אקסטיין, שבשנים האחרונות נמצא בדעיכה.

    אדריאן גונזאלס, השחקן הטוב ביותר שמעולם לא שמעתם עליו, נכנס למשבצת טוני גווין – שחקן סן דייגו שנותן מספרים טובים אך לא מגיע לשום דבר, מעין גידי דמתי של ליגת הבייסבול. מלבד גונזאלס הנ"ל אין לפאדרס הרבה מה להציע בחלק ההתקפי.

    גם בצד ההגנתי, אף שאין לסן דייגו יותר מדי מה להציע, עדיין מה שיש לה זה יותר מהדודג'רס והרוקיז. לפאדרס יש את פיבי וגם את כריס יאנג בתור שני המגישים הפותחים ברוטציה. שני אלו יחד עם מארק פריור, בתקווה שישאר בריא, הם הבסיס לרוטציה סבירה. שני המגישים האחרים, צ'א סונג בק וג'וש גיר, הם צעירים לא מוכחים.

    תחזית: מקום אחרון 70 ניצחונות במקרה הטוב.

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully