עד לפני מספר שבועות נדמה היה שהקריירה של שחר פאר בדרך לאבדון. השנה האיומה שהיא עברה ופתיחת העונה הבינונית לא איפשרו לתלות תקוות רבות בילדה ממכבים, זו שהוגדרה בעבר כ"אחת הספורטאיות הישראליות בכל הזמנים": הדירוג העולמי הלך וצנח, הפופולריות והאהדה הציבורית נפגעו, תאקלים עם התקשורת פגמו בתדמית שלה, וחמור מכך - לא מעט פרשנים ביקרו את חוסר היכולת שלה להתפתח מקצועית, את מכות ההגשה המוגבלות ואת סגנונה הפאסיבי על המגרש. אבל לאחרונה נראה שרוח חדשה נושבת במחנה פאר, שעושה סימנים של קאמבק. זה לא רק הניצחונות באינדיאן וולס, זה לא רק הטיפוס האיטי חזרה במעלה הדירוג, נדמה שהשינוי בעיקר מנטלי: האם שחר פאר התבגרה?
לא סתם אופטימית
"אף אחד לא הספיד אותה, כי שחקנית שמדורגת 50 בעולם היא אף פעם לא שחקנית מתה", קובע בנחרצות שלמה צורף. "גם 100 בעולם זו לא שחקנית מתה. אין ספק שהיא ירדה בדירוג, בין אם זה בגלל חילופי המאמנים, הטכניקה שהשתבשה ואיבוד הביטחון, אבל זה קורה. ברגע שאתה אוסף את הכוחות ועובד עם המאמן על הבעיות והקשיים שלך, אתה חוזר למעגל. כמו בים, שם הגלים עולים ויורדים, ככה גם בטניס. צריך סבלנות".
פאר, שמתחילת השנה רשמה תוצאות יפות בטורניר אוקלנד (רבע גמר), פטאיה (חצי גמר) ואינדיאן וולס (שמינית גמר), החזירה לעצמה את הביטחון דווקא במשחקי גביע הפדרציה. למרות ההפסד של הנבחרת לאוקראיניות, פאר ניצחה את שני משחקי היחידים מול האחיות אלונה וקטרינה בונדרנקו. בהמשך הגיעה פרשת דובאי, שאיימה לעצור את המומנטום שלה עם המנוחה שנכפתה עליה, וגם ההדחה מטורניר מונטריי במכסיקו לא בישרה טובות, אלא שהניצחונות המשכנעים באינדיאן וולס (על שחקניות שעד לפני שנתיים היו ברמת הכמעט בלתי אפשרי עבורה) העלו תקוות חדשות.
אם מתחילת השנה פאר לא הצליחה לנצח אף יריבה שמדורגת מעליה, הרי שהטורניר בארצות הברית העניק לה זריקת עידוד עם ניצחונות על מריון ברטולי (12 בעולם) ואנה צ'קבטאדזה (24). מצד שני, הנתונים מראים תמונה לא אחידה: בשורה התחתונה לפאר יש העונה מאזן של עשרה ניצחונות מול שישה הפסדים, כשבתקופה המקבילה אשתקד היא ניצחה ב-13 משחקים והפסידה בשבעה. אז מה מקור האופטימיות? הלא בעבר הפרשנים הצהירו שוב ושוב שהנה היא חוזרת, אז מה השתנה הפעם? את ההבדל ניתן היה לראות במשחקיה בגביע הפדרציה, שם הפגינה פאר שיפור גם מבחינה טכנית, וגם מבחינת היוזמה ההתקפית שלה על המגרש. בעבר פאר בעיקר התהדרה באופי בלתי מתפשר, והתאפיינה במלחמה על כל כדור ובווינריות מרשימה. האם עכשיו היא גם מצליחה להפוך לטניסאית בשלה?
לא רק מתגוננת
אחד ההסברים לירידה של פאר נבעה מחילופי המאמנים התכופים. גבריאל אורפי וקונצ'יטה מרטינז לא עמדו בציפיות שלה, וגם פאר הודתה ש"חשבתי שהשילוב יהיה מוצלח יותר, אבל לצערי זה לא עבד". לאחר תקופה קצרה עם מרטין רומק, נכנס אל המשבצת הזו בתחילת השנה פאבלו ג'יאקופלי, שלאחר תקופת היכרות החל לאמן אותה באופן קבוע. בינתיים נראה ששיתוף הפעולה הזה הוא הראשון שנושא פירות מאז שהתאמנה אצל עודד טייג, מי שהיה חתום על הכניסה שלה לטופ 20.
"השינוי שהיא עשתה עם המאמן הוא שינוי טוב", גורס עודד יעקב, מאמנה הראשון של פאר בסבב הבוגרות. "אני חושב שהוא מוביל אותה למקומות טובים, ושמים לב שהיא שדרגה את עצמה ומשחקת קרוב למגרש. כתוצאה מזה, זה מקל עליה להגיע לרשת בצורה טובה יותר. ראיתי בארץ ניצנים של הכיוון הזה. המאמן שלה גם דיבר איתי והבין את הכיוון שהוא צריך לקחת אותה. עם הספרדים ראו שהיא משחקת דפנסיבי, אבל היום היא הרבה יותר אגרסיבית וזה מתלבש טוב. החיבור נראה טוב גם מבחינה מקצועית וגם מבחינה חברתית".
גם צורף מסכים עם הקביעה הזו, ומוסיף: "אני חושב שעדיין מוקדם להתלהב, אבל ראיתי שינוי טכני בחבטת הפתיחה שלה, למרות שהחבטה השנייה עדיין בעייתית", אומר צורף. "בהחלט רואים גם שניכר שיפור בכושר הגופני ובאיך שהיא נראית. המאמן שנוסע איתה הוא המאמן הראשון שעושה עבודה טכנית בכיוון מסוים, אבל בשורה התחתונה לא צריך הברקות, אלא יציבות ומומנטום".
מי שעקב מקרוב אחר פאר בתקופה האחרונה הוא קפטן נבחרת הפדרציה, ליאור מור, שמשוכנע שהתהליך שהיא עוברת יעזור לה גם בהמשך: "שחר עברה איזשהו משבר והתגברה עליו. היא החליפה מאמן וצוות אימון, וזה התבקש לאור התוצאות וצורת המשחק שהיא הציגה בזמנו. אני חושב ששני הדברים האלה עשו לה טוב, וגם הטניס שלה נראה חיובי עכשיו. גם במשחקי הפדרציה המאמן שלה היה שם והעובדה שהיא הייתה במסגרת של נבחרת עם אנשים שהיא אוהבת עזרה לה להתחבר והיא קיבלה ממנו ביטחון. היא חזרה לסגנון המשחק שהיה מתאים לה, כלומר יותר התקפי וקרוב לקו הבסיס. כתוצאה מזה היא משחקת יותר אגרסיבי ומגיעה יותר לרשת. לא היה פה מגע קסמים. שחר תמיד ידעה להשתמש בדברים הטובים והפחות טובים שיש לה בצורה טובה".
לא רק לוחמת
כאמור, אחד המאפיינים של שחר פאר בתחילת קריירת הבוגרות היה הווינריות. בלא מעט ניצחונות שהיא השיגה דובר פחות על הטכניקה והיכולת על המגרש, ויותר על כוח הרצון והלחימה שלה. כמו שחקנית נשמה היא תיזזה על המגרש, לא אפשרה לאף כדור לברוח ולא נבהלה משום פיגור. בפדרציה היא הצליחה להשיג ניצחון צמוד, כך גם על ברטולי, אך לאזרנקה היא נכנעה. האם פאר חוזרת להיות ווינרית?
"הווינריות זה לא כפתור שלוחצים עליו כל החיים, זה עניין של תקופות", מסביר צורף. "זה דבר שנשחק ולכן צריך למלא את זה, זה כמו בטרייה. היא עכשיו במומנטום טוב. עזוב רגע את הניצחון על צ'קבטאדזה: הניצחון על ברטולי זה ניצחון משמעותי שיכול להוביל אותה לרצף ניצחונות. לאזרנקה היא לא הייתה צריכה להפסיד, אבל למרות זאת אני מאמין שהיא תדע לקחת את הטורניר הזה לכיוון חיובי".
עודד יעקב לא מאמין שהטכניקה של פאר השתדרגה ברמות גבוהות, ותולה את ההצלחה האחרונה שלה בביטחון שהיא צוברת ממשחק למשחק: "כשאתה מתחיל לרכוש ביטחון, הולך לך. כשאתה עולה על גל הניצחונות, אז האמונה חוזרת, ואם זו אמונה שמגובה בטניס אגרסיבי והתקפי, זה יכול להוביל אותה למקומות טובים. אני לא חושב שזה כל כך הטכניקה, כי לא רואים שינויים גדולים מדי. היא פשוט יותר אגרסיבית ומחפשת ליזום ולקחת פיקוד, וזה מה שמחזיר אותה להיות יותר מאיימת ומרתיעה. בגיל כזה קשה לשנות הרבה דברים, אבל אתה יכול לשפר את הביטחון בחבטה מסוימת ואת האגרסיביות בחבטה אחרת, לקחת סיכונים ולהיות דומיננטית. ראו את זה בגביע הפדרציה ואני משער שזה יימשך".
מור סבור גם כן שהשיפור המנטלי גבר על השיפור הטכני, ומוסיף: "שחר לא שיפרה את הכלים שהיו לה כמו שהיא לא פגעה בכלים שהיו לה בתקופה שהיא לא שיחקה טוב. היא פשוט משחקת יותר נכון ויותר חכם. יש שיפורים, זה לא שהכל נשאר במקום, אבל השיפור הוא יותר בראש, היא יותר בטוחה בחבטות שלה. הבעיה בטניס ברמות הגבוהות זה כשיש לך חור מסוים - זה פוגם לך בכל המשחק".
לא מספיק מדורגת
ברור שעם היכולת והניצחונות, בא גם התיאבון לגבי הדירוג. כידוע, על פי השיטה בסבב, הטניסאיות שמגיעות מדורגות לטורנירים זוכות להגרלות נוחות יותר בסיבובים הראשונים, כך שפאר חייבת להסתכל למעלה. נכון לעכשיו, בין פאר (שנמצאת במקום ה-49 בעולם) לבין המקום ה-20 מפרידות 1,104 נקודות, אך הפערים בין מקום למקום הם קטנים, מה שמאפשר תנודה רבה לכל ניצחון או הפסד.
פאר, שיוצאת מאינדיאן וולס לטורניר מיאמי, תצטרך להגיע לכל הפחות לשמינית הגמר, המקום אליו הגיעה בשנה שעברה, כדי לא לאבד נקודות דירוג יקרות, אך כמובן שהתקדמות מעבר לכך תאפשר לה לעשות צעד נוסף לעבר הצמרת. "לקבוע מספרים אי אפשר, אבל ספורטאי שיודע מה זה טופ 20, בוודאי יכול לשחזר את זה", אומר יעקב. "יש לה יתרון כי היא יודעת איך צריך לשחק ברמות האלה. הטניס הנשי זה כיסאות מוזיקליים, אף אחת לא נשארת באותו מקום במשך יומיים. זה נותן הרבה הזדמנויות לטניסאיות להשתחל פנימה".
גם ליאור מור משוכנע שעם התוצאות יגיע גם השיפור בדירוג: "אימנתי אותה עד 2004, ליוויתי אותה בגביע הפדרציה, ואף פעם לא דיברתי איתה על מיקומים. שחר מציגה טניס חיובי וכשהיא תמשיך להשיג תוצאות, הדירוג ישתפר בהתאם. הכל ריאלי מבחינת שחר ואין גבול. היא צריכה לשחק את הטניס הטוב שלה, להישאר יציבה לאורך זמן והדירוג זה משהו שהוא תוצר נלווה והוא יגיע".