מחדל או סתם מזל?

כשברוך דגו, בועט הקלאץ' הטוב ביותר בכדורגל הישראלי בעשור האחרון, ניגש לפנדל המכריע בגמר הגביע של השנה שעברה, איתרע מזלו ושוער בית"ר ירושלים טברטקו קאלה הימר על הפינה הנכונה. אלי גוטמן עשה הכל נכון על הנייר – הוא העמיד קבוצה מאורגנת של בועטים שהכניסה את הכדורים לרשת בזה אחר זה. דגו, הבועט האמין ביותר של הפועל תל אביב, אמור היה רק לשים את החותמת. הוא כשל, כמו הרבה כוכבים גדולים לפניו וכמו ג'ון טרי וההחלקה הטראגית בגמר ליגת האלופות אחריו. ככה זה בבעיטות 11 מטרים, קובעת האקסיומה, הכל בסופו של דבר עניין של מזל.

אלא שהתזה התנפצה לפחות לערב אחד בבלומפילד, ודווקא בגלל המאמן הכי שיטתי בליגת העל, זה שאמור להריח סנאריו כזה מקילומטרים ולהכין את הקבוצה שלו בצורה הטובה ביותר. הכישלון של גוטמן בהכנת השחקנים שלו לבעיטות בולט במיוחד לאור העובדה שהפועל תל אביב שיחקה על פנדלים בשני שלבים במשחק. האחד, מפתיחת המחצית השנייה עד הדקה ה-70, כשחיפה השתלטה על מרכז השדה. שלושה ימים בלבד אחרי הדרבי, עם פציעות והיעדרויות של שחקני מפתח, האדומים היו מותשים. קל להצמיד לגוטמן את תווית הבונקריסט, אבל האמת היא שפשוט לא הייתה לו ברירה כי החמצן הפסיק לזרום למוח של שחקניו והרגליים הפסיקו בהדרגה לקבל פקודות. ואז, בהתקפה אחת הגיע השער הנהדר של לאלה, שהפך את קו המחשבה של האדומים. השעון התקצר מ-50 ל-20 דקות והמטרה הייתה לא לשמור על תיקו אלא על יתרון. הפנדל המוצדק שנפסק לחיפה שוב שינה את הכיוון, וכאן החלה הפאזה השניה של ההמתנה. השאלה שנשאלת היא איך זה שקבוצה שמכוונת חצי משחק להגיע לפנדלים ורואה בהם מפלט כמעט אחרון להעפלה, כושלת כל כך במעמד.

הפועל תל אביב, שהתפרנסה מפנדלים בליגה ובגביע בשלוש השנים האחרונות, הייתה בבלק אאוט טוטאלי בדו קרב הזה. גוטמן הוא איש מקצוע טוב יותר ממרבית הפרשנים, ואם הוא חשב שערן זהבי ועדן בן בסט חסרי הניסיון צריכים להיות הבועטים הראשונים, יש לתת לו את הקרדיט על ההחלטה. הוא טוען שתירגל פנדלים באימונים ושהציב את הבועטים הטובים ביותר, אלא שקשה להשתחרר מהרושם שרשימה מוכנה לא הייתה לו, שהכל היה מאולתר והרי היה מספיק זמן להתכונן. בשורה התחתונה, הפועל תל אביב ניצלה 20 אחוז מהבעיטות שלה, וזה בפירוש לא משהו שאפשר להגדיר אותו כחוסר מזל אלא כהכנה לקויה וחוסר תרגול. במקרה הזה, הכתובת היא גם המאמן, לא רק השחקנים.

כבר בדרבי ניתן היה לקבל אינדיקציה ברורה לכך שמאגר הויטמינים שהעניק להפועל תל אביב ניצחונות, אם על בסיס יכולת או בזכות מזל, הולך ואוזל. מול מכבי תל אביב הצליחו אמנם האדומים להפוך פיגור לניצחון על קבוצה מרוסקת עם סף שבירה נמוך, אבל נראו רע מאוד במחצית הראשונה. הם יצאו מהברוך רק בגלל החולשה המנטאלית הכל כך גדולה של היריבה ומשום שבניגוד למשחק הגביע, השופט לא פסק על פנדל מוצדק בדקה ה-90. מיום ליום הולכים ונערמים המכשולים על גוטמן. תחילה הייתה זו הפציעה של שי אבוטבול, אחר כך באה ההיעדרות של יבואה ובמהלך המשחק עם חיפה גם היציאה המוקדמת של נאתכו. סטירת הלחי שלא באה בדרבי הגיעה בגביע והבהירה למאמן שמעכשיו העסק הופך למסובך בהרבה. הפועל תל אביב עולה לטדי עם שלל של בעיות – סגל קצר, פצוע ומותש, ובעיקר מוראל ירוד בשל ההדחה מהגביע. על הנייר הכל נגדה, היא שוב בעמדת האנדרדוג, כמו שהיא אוהבת וכמו שהמאמן שלה אוהב. התפקיד שלו הוא לחזור לתכונות שמייחסים לו: סדר, ארגון והנחלת קור רוח לשחקנים, כי כמו שזה נראה בפנדלים, את זה הוא קצת שכח.

בקיץ האחרון ההנחתה של ארבעה שחקנים מהפועל כפר סבא במתחם וולפסון הפכה לאחת מהבדיחות הפופולאריות של עיתונאי, פרשני ואוהדי הכדורגל הישראלי. והיה גם את ערן זהבי שחזר מהשאלה בליגה הלאומית, את מהראן לאלה שנבחן והתקבל, את וואליד באדיר ויגאל אנטבי שהזדקנו בעוד שנה ועוד. שמישהו יקום ויענה "אני" לשאלה "מי חשב שהפועל תל אביב תהיה במקום השני אחרי שני סיבובים?"

אז איך זה קרה? לכל אחד יש דרך לתאר את הדברים, אבל לזקוף את ההצלחה של הפועל תל אביב העונה לטובת המזל היא חוכמה מאוד קטנה, כמעט כמו להגיד אחרי הפסד בפנדלים שאלי גוטמן צריך לחזור לסדר ולארגון. מתי בדיוק הם נעלמו? המאמן הכי אנדרייטד בישראל לקח סגל שחקנים בינוני שכולל את כל השחקנים הנ"ל למאבק אליפות, ובטבלה כתוב שהיא עדיין שם.

להגיד שהוא לא תירגל פנדלים באימונים? גוטמן דווקא טען אחרי המשחק שהשחקנים התאמנו השבוע על פנדלים וגם עשו את זה טוב. אנשים שביקרו השבוע בוולפסון אומרים שהוא לא שיקר. הכנה לקויה? האם הנהלת הפועל תל אביב הייתה צריכה לשלם לעשרת אלפים אזרחים משועממים כדי שיבואו לוולפסון וייצרו אווירה של משחק גביע?

לפחות גוטמן נמצא בחברה לא רעה. אם בגללו הפועל תל אביב כבשה אתמול רק פנדל אחד מתוך חמישה, תחשבו על כתב האישום שצריך להיות מוגש נגד טרי ונבלס, שברצלונה שלו לא הבקיעה אפילו פעם אחת בגמר אליפות אירופה לאלופות ב-1986 או נגד קובי קון, שנבחרת שוויץ שלו השאירה את הספרה 0 על לוח התוצאות בשמינית גמר המונדיאל האחרון.

אבל זה לא העניין וגם לא המקום לדון בהוכחות שהפועל תל אביב היא הקבוצה הכי מאומנת בישראל, וזו שממצה הכי הרבה ממעט הפוטנציאל שיש לסגל הקצר והלא מבריק שלה.

העניין הוא אחר והוא הביקורות על גוטמן. הוא נתן רביעייה לבית"ר ושלישייה למכבי, הפועל תל אביב הבקיעה 33 שערים וזה פחות רק ממכבי חיפה ומועדון ספורט אשדוד, שמוליכה עם 35. אז הקלישאה החבוטה על "הגרמני הבונקריסט" לא כל כך עובדת השנה, אבל אסור לתת לתקופת זמן ארוכה לעבור בלי לרדת לו לגליץ' על הרגליים ואם צריך להסתפק בהאשמה מצחיקה שלו בהפסד בפנדלים, אז שיהיה.

שחקנים מנוסים סירבו לבעוט פנדלים אתמול? שי אבוטבול גמר את העונה? ביברס נאתכו פורק מוקדם? אביחי ידין נפצע גם הוא? מראדונה החמיץ פנדל במונדיאל 1990? רוברטו באג'יו בגמר 1994? איזה אפס האלי גוטמן הזה.