פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        היית צריך להיות רופא שיניים

        הפציעות של אודן גוררות ביקורות ארסיות ולא הוגנות מצד התקשורת. הקומישינר חושב שזה פשוט חלק מהמקצוע של שחקן NBA

        שרשרת המזון של ה-NBA נחשפת בימים אלו סביב המקרה המוזר של גרג אודן. הסנטר בן ה-21 של הבלייזרס יושב כבר 10 משחקים בחוץ, ללא לוח זמנים מוגדר לשובו לפרקט, כל זאת לאחר שברכו נתקלה בברכו של קורי מגטי מגולדן סטייט. הרופאים של פורטלנד לא יודעים מה קרה, המאמן תוהה בקול רם, העיתונאים משחיזים מקלדות, האוהדים מביעים תרעומת, והשחקן נעלב.

        "מציגים אותי בתקשורת באופן שגוי, כאילו אין לי לב או נשמה", סיפר אודן בבראיון לעיתון המקומי, האורגוניאן. "אני כל הזמן מנסה להסביר לאנשים מה באמת קורה לגוף שלי, והם פשוט לא מקשיבים. תבינו שיש הבדל בין כאב רגיל לכאבי תופת, ואלו כאבי תופת".

        קשה שלא להבין ללבו של אודן, שנבחר ראשון בדראפט מסיבה אחת בלבד - כי אנשי מקצוע האמינו שהוא יהיה הדבר הגדול הבא. הוא החמיץ את עונת הרוקי שלו בגלל ניתוח אורתוסקופיה, בגלל שגופו מתקשה להתמודד עם הלחץ הבלתי אנושי שעונת ה-NBA מעמיסה עליו. מי שנבחר אחריו, קווין דוראנט, נותן עונה אדירה ונראה בדרכו להיכל הסופרסטארים, ושאותה פורטלנד ויתרה לפני שני עשורים על מייקל ג'ורדן לטובת גבוה נפצע אחר, סם בואי. מיותר לציין שאף אחד מהדברים הללו איננו באשמתו או באחריותו של אודן. אנשי המקצוע של הבלייזרס בחרו בו, אלוהים יצר את ברכיו, והתצוגות של דוראנט הן עניין אחר לחלוטין. לאור כל זאת ממש מתחשק להגיד: תעזבו את הילד.

        אבל מה לעשות שהחיים מורכבים מעט יותר. תפקידו של אודן, עליו הוא משתכר יפה מאוד יש להזכיר (טוב יותר מהמקצוע עליו ויתר, רפואת שיניים), הוא לשחק כדורסל. וכדי למלא את התפקיד הזה בהצלחה הוא צריך, כמו כל שחקן כדורסל אחר על הפלנטה, לעלות על הפרקט. כמו כן, עליו גם ללמוד להתמודד עם עיתונאים ואוהדים.

        ככה זה בשרשרת המזון

        בשרשרת המזון התפקיד שממלאים האוהדים הוא תפקיד כפוי טובה מחד, וטרגי מאידך. אנחנו דורשים שישעשעו אותנו שילהיבו אותנו ושיסבו לנו אושר, ובתמורה אנחנו משקיעים את כספנו ואת מרצנו בעידוד הקבוצה. הצד השני של המטבע הוא שגורלנו כאוהדים איננו בידינו, אלא בידם של שחקנים, מאמנים ומנהלים עליהם יש לנו השפעה מועטה, אם בכלל.

        בדומה, התפקיד של העיתונאים הוא לסקר את האירועים. איש אינו מעוניין לקרוא סיקורים יבשים או לשמוע פרשנים שנזהרים ברגשות מושאי הסיקור, ולכן זכות קיומם של כלי התקשורת תלויה בכך שיוכלו לעצבן ולהלהיט יצרים, לגרום לדיונים ולהפריח באוויר תיאוריות.

        לכן כדאי להזכיר לאודן שהוא זה שבחר במקצוע הכדורסל. תפקידו של שחקן NBA באותה שרשרת מזון היא, אעפס, לשחק כדורסל, ולעשות זאת הכי טוב שהוא רק יכול. כרגע אודן לא ממלא אפילו לא חלק מהעסקה, עם פציעותיו, עם הדכאונות התכופים אליהם הוא צולל ועם יכולת רעה שמספיקה ל-9 נקודות ו-7 כדורים חוזרים. וברגע שזה קורה, שרשרת המזון מתחילה לנוע, האוהדים מתחילים להתלונן והעיתונאים לבקר. הביקורת הזו היא לעיתים תכופות לא הוגנת, ארסית, מרושעת וקנטרנית. התפקיד של אודן במקרה הזה, הוא להתעלם מהביקורת ולשחק כדורסל. ואם הוא מעדיף עבודה שקטה ונעימה, הוא תמיד יכול לשנות את דעתו ולהפוך לרופא שיניים.