ממרפק את דרכו מעלה

גבוהים ישראלים איכותיים, בעלי מסה עוצמתית ודומיננטיות בצבע, הם לא דבר שכיח בליגת העל. בדיוק מהסיבה הזאת ליאור חכמון (23, 202), שחזר העונה לליגת העל, הוא נכס יקר עבור קבוצתו עירוני רמת גן. במבט ראשון הוא נראה איטי ושלומיאלי, אך במבט מדוקדק יותר הוא מפתיע ביכולות פיזיות ואתלטיות נדירות, בייחוד עבור גבוה ישראלי. בשבוע שעבר חכמון רשם את הופעת השיא שלו בניצחון קבוצתו על הפועל ירושלים (במהלכו קלע 8 נקודות וקלט 4 ריבאונדים), אך יותר מכך, תיסכל את שחקני ירושלים ומשך תשומת לב עם העצבים שגרם לעומאר סניד והאגרוף שספג מהזר הירושלמי המתוסכל.

"אני לא חושב שהבאתי משהו שונה במשחק נגד ירושלים", סיפר חכמון, "ניסיתי להפגין כמה שיותר פיזיות גם מול הגבוהים שלהם, כי ידעתי שהכל בראש. כשהאנרגיות היו טובות ועלינו למשחק מוכנים, התחברנו והראינו שאנחנו קבוצה טובה. אני שמח שבמשחק הזה הצלחתי להתבלט".

- שחקנים התלוננו על זה שאתה מחלק מרפקים ומרביץ. היכולות שלך הן רק פיזיות?

"בליגת העל לומדים הכל דרך עבודה קשה, וכרגע עבודה קשה מבחינתי היא פיזיות מתחת לסלים. אני צריך למלא תפקיד מסוים ואני מאמין שאחרי שאני אמלא אותו בהצלחה אני אוכל להביא לידי ביטוי יכולות אחרות שלי. אני לא מפחד להתמודד עם הזרים של הליגה, פיזיות לא מפחידה אותי".

חכמון, שגדל במחלקת הנוער של אליצור נתניה, החל את הקריירה שלו ככדורסלן מקצוען רק בגיל 15, אולם כבר בגילאי הנוער החל לצבור תארים. "כבר אז היו לי סממנים שהתאימו אותי מבחינה פיזית לכדורסל", מספר חכמון, "אבל אני מאמין שגם הכישרון הוביל להתפתחות המהירה שלי. לא פחדתי לעבוד קשה באף שלב של הקריירה, ואולי זה מה שהאיץ את התהליך".

בתחילת העונה רובי בלינקו הביא אותו לרמת גן לקדנציה שנייה בליגת העל, והשנה חכמון רושם מספרים יפים כשהוא קולע 6 נקודות וקולט 4 ריבאונדים ב-16 דקות בממוצע למשחק. "ידעתי לקראת מה אני בא", מספר על ההסתגלות לליגה הראשונה, "לא היה לי ספק שהולך להיות קשה יותר. השינוי מתבטא בעיקר ברצון של האנשים לנצח, ובאחריות שלהם כלפי הקבוצה. קשה הרבה יותר לקחת את הריבאונד בליגת העל מאשר בלאומית, שם לא היה לי קושי מיוחד להשתלט על כדורים.

"היו קצת חששות, אבל אני לא פוחד מאתגרים. אני יודע מה אני שווה, ואני אוהב את המשחק ככה שליגת העל מבחינתי היא תמיד אופציה טובה יותר. עם רובי ידעתי שאני אוכל לשחק, לצבור ניסיון ולהוכיח את עצמי".

ומהם ההבדלים בין בלינקו לעמיר עוזי? "אני לא יודע בדיוק מה לא הצליח לבלינקו", אומר כחלון, "לדעתי רובי מאמן מצוין. לא התחברנו, ואפשר להגיד שגם לא היה לנו מזל. עמיר לא הוסיף הרבה מבחינה טקטית, אלא בעיקר מבחינת האנרגיות על המגרש וההרגשה הקבוצתית. איתו אנחנו מרגישים קבוצה מחוברת".

כרגע רמת גן תחת עוזי רושמת ניצחון שלישי ברציפות, ונראה שהיא נחלצת ממאבקי התחתית. "מבחינתנו המטרה העיקרית היא להימנע מלהגיע לפלייאוף התחתון. אם נגיע לפלייאוף העליון אני מאמין שבמשחק נתון כמו מול ירושלים הגדולה הכל יכול להיות. אנחנו יודעים שאם נגיע לשלבים הגבוהים יותר של הפלייאוף, הכל יכול להיות".

חכמון כבר הספיק להיות שותף בנבחרת העתודה, אולם גם שם לא הצליח להשאיר חותם. אפשר להגיד שהצ'אנס שעמיר עוזי נותן לו השנה הוא ההזדמנות האמיתית הראשונה שלו להוכיח שהוא שייך לליגה של הגדולים. למרות קפיצת המדרגה חכמון לא מתרגש וכבר מסמן לעצמו מטרות לשנים הבאות: "אני רוצה להיות חלק מקבוצת צמרת גדולה שתתחרה על כל התארים. חשוב לי מאוד שאני אהיה בקבוצה שיש לה קהל שמעודד ודוחף, זה קטע שאני נורא צריך אותו. אני רוצה להגיע למצב שבעוד עשר שנים אני יכול להסתכל אחורה בגאווה על הקריירה שלי, ולשמוח על כל התארים שהשגתי ומה שהספקתי".