"היתה טעות לשחרר את שרף"

מוטי ארואסטי כבר לא הולך לראות כדורסל. בטח שלא כמו פעם. הוא עדיין גונב משחק יורוליג פה, מאורע מיוחד שם, אך באופן כללי משתדל הרכז האגדי של מכבי תל אביב להדיר רגליו ממגרשי ארצנו. "מספיק טוב לי לראות בטלוויזיה", הוא אומר.

השחקנים המקומיים מאכזבים אותו. "דיברתי עם מישהו השבוע, לא משנה מי, שאמר לי 'תשמע, מוטי, רוצים להציל את הנבחרת ולא יודעים מה לעשות עם מאיר טפירו'. 'מה זאת אומרת', אמרתי לו, 'תראה לי עוד פליימייקר אחר חוץ מטפירו שיכול לסחוב את הנבחרת'. אין שחקן כזה. בתקופתי היו שמות כמו לייבוביץ', מוסקוביץ', זיסמן, מרזל. בוא נגיד שאף פעם לא היה לנו מחסור ברכזים טובים.

"אפילו היום, עם החוק הרוסי, אני לא רואה כמעט ישראלים שלוקחים על עצמם את הקבוצות שלהם", ממשיך ארואסטי. "במכבי עוד יש את כספי ואליהו, שזה בסדר. אבל האמת, אין היום בארץ שחקן ישראלי שאני אקנה כרטיס בשבילו. אני ומיקי, במשך 15 שנה, היינו הבסיס של מכבי. ליד שנינו הביאו שחקנים, אבל בסוף מי שמשך את האגודה קדימה זה מיקי ומוטי. היום מעט מאוד קבוצות יכולות לסמוך על הישראלים שיסחבו אותן. אני לא רואה היום מישהו שבגללו אני נופל מהרגליים".

- ולעומת זאת, סכומי הכסף שמשלמים לישראלים רק עולים משנה לשנה.

"מבחינה ריאלית, אין שחקן ישראלי ששווה חצי מיליון דולר, אפילו לא 300 אלף דולר. תשווה את מה שקורה כאן לספרד; תראה שהמקומיים שם סוחבים את הקבוצות על הגב שלהם. ריקי רוביו היה שחקן משמעותי כבר בגיל 16. תראה את רודי פרננדז. בשבוע שעבר הגיעה לכאן ריאל מדריד וניצחה את מכבי עם ראול לופז ופליפה רייס. לברצלונה יש את נבארו. מה יש לנו? כספי ואליהו הם עדיין שחקנים משלימים. הם עוד לא יכולים לקחת את מכבי למקומות רחוקים".

ארואסטי הוא אדם רגיש. במהלך השיחה שלנו, כשהדיון עובר לעסוק במכבי תל אביב של העונה הנוכחית והמהפך הכללי שצפויה לעבור בקיץ הקרוב, אני מבקש מארואסטי לנקוב בשמם של השחקנים שהיה בכל זאת משאיר במועדון.

הוא מכחכח בגרונו. מריץ בראשו את רשימת השחקנים, מתחיל לדבר ומיד מפסיק. לאחר מספר שניות נוספות של מחשבה הוא קורע דף מן המחברת, לוקח את העט ומתחיל לרשום. כאילו מתבייש להגיד את הדברים בקול. אני מציץ; כספי? וי. אליהו? וי. בורשטיין? סימן שאלה. "תלוי בכסף", הוא מציין באותיות קטנות. רגע לפני שמוסר את הדף לידי, הוא נמלך בדעתו ומחליט לגנוז אותו.

זו הייתה שאלה פשוטה, אני דוחק בו. וארואסטי משיב בסיפור שהתרחש לפני כמעט 25 שנה, שאותו הוא מספר כאילו התרחש רק אתמול. "פעם כתבו עלי, אחרי שהפסדנו לצסק"א בבריסל, שאני צריך לפרוש. 'ארואסטי חייב לתלות את הנעליים', כתב במעריב מוטי רוזנבלום. הייתי בן 31. אתה לא מבין עד כמה נעלבתי. כמעט הלכתי שם עם דמעות. אני יודע כמה קשה לשחקני מכבי, אני לא רוצה להרוס אותם עוד יותר. גם ככה בטח כולם מרגישים חרא".

על דברים אחרים, כמו פרשת דיאור פישר, ארואסטי דווקא כן מוכן לדבר. מעבר לכך; יש לו הרבה מה לומר בנושא. "כשיש אימון בבוקר או בשעות הצהריים המוקדמות, אין לשחקן מה לעשות במועדון בארבע לפנות בוקר. זאת טעות חמורה של כל מי שהיה שם. אני לא אומר שאי אפשר לבלות, כי גם שחקן כדורסל הוא בנאדם, וגם אני הלכתי לבלות אחרי משחקים. אבל לא בימים שלאחריהם היה אימון, והכל בגבולות הטעם הטוב.

"אנשים מדברים על זה שהשחקנים רוצים להתפרק מכל הלחץ", מוסיף ארואסטי, "אבל גם בברצלונה יש לחץ, גם בצסק"א, בריאל ובכל מקום אחר, ולא ראיתי שזה קרה להם. השחקנים האלו צריכים להבין שהם משתייכים למכבי תל אביב. זה מתחיל בחדרי ההלבשה, בצוות ההנהלה, במשכורות, בדרישות, בציפיות וביעדים. והם צריכים להתנהג בהתאם".

ארואסטי מוכן היה לוויתורים מפליגים כדי לשוב לחיק המועדון בו גדל והתחנך כשחקן, ואותו שירת נאמנה במשך למעלה מ-20 שנה. עברו שנים לא מעטות מאז פרש ממשחק – 21, כמעט שנות דור – והוא עדיין ממתין לשיחת הטלפון משמעון מזרחי. "האם כואב לי שאני לא נמצא במכבי? מה זאת אומרת כואב לי? אם היו מבקשים ממני לבוא ולעבוד במועדון, לעזור בכל תפקיד, הייתי חוזר בלי ספק. כי האגודה מאוד יקרה לי. ואין ספק שיש לי מה לתת; אם זה בטביעת עין לגבי שחקנים, אם בקבוצת הנוער או בהרבה אספקטים אחרים. הבעיה שלי היא שאני לא אחד שנדחף".

- הידע והניסיון שלך הם נכס גדול.

"לא רק אני נכס עבור מכבי, גם מיקי. תשמע, הייתי חלק מההישגים הכי גדולים של מכבי בכל הזמנים. באמת חבל שאני בחוץ. אם זה היה תלוי בי, אולי הייתי בפנים. גם מיקי מאוד רצה לחזור. אולי במכבי אוהבים להחזיק בכל הסמכויות".

- איך אתה מסביר את היחס של מכבי לשחקני העבר שלה?

"יכול להיות שבנושאים האלו משהו שם לוקה בחסר. אני באמת חושב שבלי עבר אין עתיד, וכשלא נותנים לו להתבטא, אז זו בעיה, וזה חבל. אני לא יודע אם נכון לומר שבמכבי מתנתקים מהעבר, אבל אולי יותר נכון לומר שלא משקיעים בו מספיק".

ואז אנו מתפנים לעסוק במכבי הנוכחית, ובעונה האיומה שעוברת עליה. ארואסטי, כמובן, פותח בניתוח של הרכז המכהן, קרלוס ארויו. "יש לו יכולות עצומות", סבור ארואסטי, "אבל יש שני דברים שאני בוחן לפני הכל: האחד, מה כל שחקן תורם עבור מטרת הניצחון הקבוצתית. ושתיים, איך הוא מתחבר ומתכתב עם השחקנים האחרים. כל שחקן צריך לשחק למען מטרה אחת ויחידה – שבסופו של הערב מכבי תנצח. תראה כמה שחקני NBA הם סוליסטים גמורים. הם עילויים, אבל בסוף הקבוצה שלהם מפסידה. בכלל, זה לא מספיק להביא שחקן אחד שהוא ענק. צריכים להביא עוד שחקנים לידו. ברקוביץ' לא יכול היה לעשות סל בלי לקבל מסירה ממני.

"בוא נגיד שלצד מיקי היה משחק פליימייקר שמקפיץ כל הזמן, ולא משחרר את המסירה לפאסט-ברייק בזמן. אז מה קורה? אין משחק ריצה, אין נקודות, השחקן הזה מתרגז, השחקן ההוא מתעצבן. ואז הכל נראה אחרת. אתה לא צריך שחקן שיעשה 40 נקודות; לפעמים השחקנים שלוקחים עשרה ריבאונדים וחוסמים פעמיים-שלוש במשחק הם משמעותיים יותר. למה מכבי של שאראס, פארקר ו-וויצ'יץ' הייתה כל כך טובה? כי כל שחקן השלים את השני. מאז שעזב את מכבי, אתה רואה מה באסטון עושה ב-NBA. אפס נקודות, ובעיקר מביא מגבות כדי לנגב לאחרים את הגב. אם מכבי חושבת להחזיר אותו בתור כוכב, הוא לא שווה כלום, זה לא יכול לעבוד".

ובחזרה לארויו. "הוא רואה משחק נהדר. הבעיה היא שאני לא רואה במכבי מישהו אחר שיעשה נקודות אם הוא לא יעשה. אין שם אפילו שחקנים משלימים. כל הפאזל הזה של מכבי... עם איך שאני רואה את ארויו, באיזשהו מקום הוא מחזיק את כל האגודה. יכול להיות שהוא צריך למסור יותר פה ושם, אבל הוא מחזיק את מכבי על הכתפיים שלו. בלעדיו זה היה נראה הרבה יותר גרוע. תוציא את ארויו מהפאזל, ונראה מי ייקח את העסק על עצמו".

- מה דעתך על היכולת המדרדרת של טל בורשטיין?

"זה סיפור עצוב. מאז הפציעה ההיא באכילס הוא מנסה לחזור לעצמו, וזה מאוד קשה לו. אני לא מכיר אותו טוב, אבל מבחוץ נראה לי שהוא מאוד פייטר ולא מוכן לוותר. אולי יש כאן עניין של ביטחון עצמי לוקה בחסר".

- בסוף העונה מכבי צריכה להחליט האם היא בכלל משאירה אותו.

"זאת החלטה קשה. יש כאן גם עניין כלכלי. אני הייתי משאיר אותו, אבל תלוי בכסף. לא הייתי משאיר אותו בסכומים שהוא מרוויח היום".

- אתה יודע, התהליך שעוברת מכבי לא החל בקיץ האחרון. המועדון הזה נמצא בירידה כבר כמה שנים.

"כשמחליפים כל כך הרבה זרים במהלך העונה, ברור שמשהו לא בסדר. ברור שמשהו לא דופק ברמה הניהולית. אם הייתי בפנים אולי הייתי יכול להסביר, אבל אני לא יודע לומר. אולי מכבי צריכה לקבל ייעוץ, לקחת מישהו שיעזור להם. יש הרבה אנשי כדורסל טובים ומנוסים כאן. אני לא מדבר על עצמי, אפשר להיעזר בניסיון של מוטי דניאל ודורון ג'מצ'י, לדוגמא, או בידע של צביקה שרף".

- צביקה היה שם בעונה שעברה, ונזרק.

"הם עשו טעות גדולה כשוויתרו על צביקה. אני חושב שהוא עשה שם עבודה נהדרת ואני מחזיק ממנו מאוד, גם כאדם וגם כמאמן. בחייאת, הוא לקח אותם לגמר אליפות אירופה! העונה שעברה היא חלום לעומת העונה הזו. בוודאי שצביקה היה צריך להישאר. הייתי משאיר אותו לעוד עונה לפחות, בלי להניד עפעף. אני לא חושב שהקבוצה הייתה צריכה לחתוך כל כך הרבה אנשים במכה אחת. זה חיסרון גדול מאוד למועדון שהוא לא נמצא שם עכשיו".

- למרות הפסד הגביע והאליפות?

"זה שהוא איבד אליפות היה במקרה, היה מצב של נקודה לפה ונקודה לשם. הוא הביא את הקבוצה לגמר היורוליג. וזה משהו, זה לא צחוק. מי חלם על זה בכלל. מכבי לא הייתה גרועה בשנה שעברה. קרה מה שקרה בפיינל פור הישראלי, בסדרה מכבי הייתה לוקחת, במשחק אחד זו בעיה. היה לו פשוט מזל רע".

- העונה הזו, למעשה, נגמרה. בקיץ שוב יבנו הכל מחדש. מה עושים?

"לפני הכל, צריך שמכבי תהיה יקרה לשחקנים. צריך להסביר להם שזה לא חשוב כמה הם יקלעו, מה שחשוב הוא שהקבוצה תנצח. לא חשוב שכספי, אליהו או ארויו יקלעו 20 נקודות. חשוב שיסמנו 'וי' בסוף הערב. קח בתור דוגמא את בוסטון סלטיקס. יש להם מיליון כוכבים. ריי אלן, פירס, גארנט. וכולם אומרים 'מה פתאום, איך כל כך הרבה כוכבים ישחקו יחד?'. אבל אתה רואה שחקנים שמוותרים על קליעה, ופירס מוותר לגארנט, וגארנט מוותר לאלן, וכולם בסופו של דבר מכוונים את עצמם למטרה הסופית – טבעת אליפות. אני כבר למדתי ששחקן לא עושה קבוצה, אלא הקבוצה עושה את השחקן".

- ומבחינה מקצועית?

"קודם כל, מכבי צריכה ישראלי חזק. היא חייבת להשאיר את כספי ואליהו. בורשטיין, כבר אמרתי, זו שאלה של כסף. אישית, אני מאוד אוהב את יוגב אוחיון. יש לו כמה דברים לשפר, אבל אני אוהב אותו. אם אני רואה פליימייקר במדינת ישראל, זה רק הוא. ארויו בסימן שאלה. פישר, עד המקרה השבוע, הייתי משאיר בהליכה. עכשיו הייתי חושב טוב-טוב. הוא ארבע קלאסי, רק צריך לידו סנטר תותח. מה שבטוח הוא שלא הייתי הולך על קבוצה של 12 שחקנים, אלא מקסימום עשרה. הישראלים הם הבסיס, וסביבם כל מה שצריך זה רק כמה זרים טובים".

ohadgreenwald@walla.co.il