להפוך אותם לשעירים לעזה-זל

נבחרת הדייויס מתכוננת למפגש מול המקבילה משבדיה, אבל לצערנו, האירוע הספורטיבי עצמו נדחק הצדה. זה לא שישראל לא יכולה לנצח במאלמו, זה לא שאנחנו לא רוצים ליהנות מסוף שבוע של טניס משובח – זה פשוט אחד מאותם מקרים בודדים ונדירים שבהם לא נותר החשק לספורט, הדבר השולי הזה שנועד לבדר את כולנו. כיצד ייתכן שמדינה מערב אירופית מתקדמת לא מסוגלת לארח נבחרת ספורט לגיטימית, למפגש סופר-חשוב באחד מהמפעלים המשמעותיים בהיסטורית הספורט שלה?

יש לזכור שעם כל הכבוד לקהל הישראלי ברמת השרון, הרי שאין בכלל מה להשוות בין תרבות הדייויס שלנו לזו של השבדים. למען השם, הם זכו בגביע הזה שבע פעמים בהיסטוריה, אגדות כמו ביורן בורג פרצו לתודעה דרך התחרות הזאת, ובכלל – במשך שנים רבות הטניס היה ספורט הקיץ המוביל בשבדיה. אז איך זה שהם לא יכולים לארח את נבחרת ישראל עם קהל ביציעים? איך שבדיה הפכה למדינה עוינת?

יש לזכור כי זו לא הפעם הראשונה - זה כבר קרה פעמיים בעבר מול נבחרות אחרות - אבל עכשיו אנחנו כבר במאה ה-21, עם כל השינויים והשיפורים באמצעי האבטחה, אז איך עדיין יש מקומות שבהם הופכים את דודי סלע ואנדי רם לסוג של חסן נסראללה מתבנקר? זה רק מלמד דבר אחד. כנראה שהשבדים מזוהים עם המאבק הפלסטיני יותר מעם גביע דייויס, ובמדינה שבה חלק ממהדורות החדשות מכנות את גדר ההפרדה שלנו "חומת האפרטהייד" – זה לא ממש מפתיע.

דודי סלע – אנדראס וינסיגוורה

נתחיל במחבט הבכיר בישראל, דודי סלע, שיפתח את הופעתו במפגש במשחק השני של יום המשחקים הראשון מול השבדי מספר 2 אנדראס וינסיגוורה. השבדים החליטו ללכת על כל הקופה. הם לא אהבו את העובדה שהמחבט מספר 2 לפי הדירוג, ביורן רנקוויסט, לא ניצח השנה באף משחק בסבב מלבד סיבובי המוקדמות באליפות אוסטרליה. כדי שלא נגיד שהנקודה של דודי סלע בטוחה, השבדים החליטו להכשיר למפגש את אנדראס וינסיגוורה, שחקן שדורג בשיאו 33 בעולם, ירד משם מהר בגלל פציעה טורדנית בגב, הצליח לחזור לאזור המקום ה-150 בעולם בשנת 2007 אבל יצא מהדירוג כבר באותה השנה – ומאז הוא לא חזר אליו. למה וינסיגוורה? בגלל הנסיון האדיר, בגלל שהוא שמאלי וזה יקשה מאוד על הטניסאים שלנו, ובגלל שהאולם הבאלטי בעיר הולדתו מאלמו הוא המגרש הביתי שלו. למשחק הזה תהיה חשיבות ענקית בכל מה שקשור להכרעה במפגש. ההימור שלנו? דודי סלע טוב מדי מכדי ליפול במלכודות של וילאנדר המתוסכל ולוקח את הנקודה הזאת.

הראל לוי – תומאס יוהנסון

גם במקרה הזה השבדים מוציאים מה"בוידעם" שחקן שהושבת מפעילות מאוקטובר 2008, אבל במקרה של תומאס יוהנסון – אי אפשר להגיד שלא מדובר בג'וקר. הוא אמנם מדורג כיום 178 בעולם, אבל בשיאו תפס מקום בעשירייה הראשונה וגם זכה באליפות אוסטרליה הפתוחה. במפגש הדייויס האחרון בין ישראל לשבדיה ברמת השרון הוא היה השחקן המרכזי עם ניצחונות על דודי סלע והראל לוי. את לוי יוהנסון ניצח פעמיים גם בשנת 2001, שהייתה המוצלחת ביותר בקריירה של הישראלי. תומאס יוהנסון מבוגר (33), אבל לא יותר מדי. יש לו הגשות עוצמתיות, קור רוח מתאים, מאזן של 9 מ-11 במשחקי היחידים בדייויס בבית (כולם בבית העליון) והכי חשוב – הוא מתאמן כבר מספר חודשים במיוחד לקראת המפגש הזה. עם כל הצער, יוהנסון ינצח.

משחק הזוגות

אמיר חדד הוותיק חוזר לראשונה לסגל מאז הניצחון על יוון ב-2002. חדד העביר את השנים האחרונות כמאמן טניס בהונגריה, כשותפה של מרטינה נברטילובה במשחקי הזוגות המעורבים במדי בוסטון לובסטרס האמריקאית, וכשחקן בסבב הפיוצ'רים מפעם לפעם. חדד גילה לאחרונה יכולת טובה בסבב טורנירים קטנים באילת, ומאחר שנועם אוקון פצוע והראל לוי מתרכז במשחקי היחידים, הוא כנראה יהיה בן זוגו של אנדי רם.

השניים מתמודדים נגד שני שחקני זוגות מצוינים, רק שהבעיה של השבדים היא שסימון אספלין ורוברט לינדשטאט לא משחקים ביחד בסבב. עדיין לא בטוח שזה יהיה הזוג הסופי של השבדים והכל תלוי במצבו הפיזי של תומאס יוהנסון. צריך לזכור שיוהנסון שיתף פעולה עם סימון אספלין במשחקים האולימפיים בבייג'ינג, והשניים הביאו לשבדיה את מדליית הכסף. בפעם האחרונה שאספלין ולינדשטאט שיתפו פעולה הם הפסידו לאנדי רם ויוני ארליך בשלוש מערכות ברמת השרון. הצרה היא שלינדשטאט הפך מאז לשחקן זוגות מוביל וכיום הוא כבר מדורג 17 בעולם, אחרי זכיות בטורנירים באוקלנד ובזאגרב, וגמר בדובאי יחד עם מרטין דאם הצ'כי. בשורה התחתונה, השבדים יעמידו למשחק הזה זוג חזק בכל מקרה, וקשה להאמין שלרם וטניסאי שכבר לא נמצא בסבב יהיו תשובות. שבדיה תעלה ל-1:2 בסיומו של היום השני.

היום האחרון

כמיטב המסורת, אנחנו משאירים את היום האחרון פתוח לחלוטין. התחזית היחידה – 2:3 לאחת הנבחרות בסיומו.

הגורם המרכזי לדאגה בקרב הנבחרת הישראלית הוא המשטח בעיר מאלמו, והעובדה שהמשחק יתקיים באולם. ישראלים בדרך כלל לא אוהבים משטחים מסוג "שטיח", הנחשבים למהירים יותר, אלא שבתום כמה ימי אימונים הם דיווחו ממאלמו כי השד לא כזה נורא, שהכדורים קופצים נמוך יחסית והמגרשים איטיים מהמצופה. עדיין, לשבדים יש יתרון גדול מול ישראל על המשטח הזה, במיוחד לשחקן עם הגשות חזקות כמו תומאס יוהנסון. נושא הקהל או היעדר הקהל לא ממש מהווה פקטור במקרה הזה. הישראלים רגילים לעזרה מהקהל, אבל השבדים רגילים לקהל שקט, מנומס וקר, שלא ממש "מייצר" להם נקודות כמו שעושה ה"קומץ" ברמת השרון. אם הישראלים חושבים שהשבדים ירגישו בחיסרון, שיחשבו פעמיים.

אפשר להיות מודאגים אפילו מדודי סלע. הטניסאי ש"עושה אהבה עם הקהל" במפגשים הביתיים לא רגיל לשחק במעמדים כל כך חשובים מבחינה לאומית כשאין אף אחד מאחוריו. סלע מעולם לא הסתיר את העובדה שבלי הקהל הוא שווה הרבה פחות בגביע דייויס, השאלה היא אם הוא התכוון לפרגן להם או שהוא התכוון לזה באמת. בניגוד לסלע, הראל לוי דווקא משתחרר מהלחץ כשיש שקט מסביב, ויכול להיות שהעובדה הזאת תהיה חשובה מאוד ביום המשחקים האחרון.

כעת, אחרי שכבר הבנו שזה ייגמר ככל הנראה ב-2:3 לאחת הנבחרות, הגיע הזמן להתפלל שאנחנו נהיה אלה שישלחו את אחת ממעצמות הדייויס הגדולות בעולם למשחקי ההישרדות, שם היא תשבור את הראש - כיאה למדינה שנכנעת למערבבי הספורט והפוליטיקה, אולי הגדולה שבהן.

הכל התחיל לפני 41 שנים, ב-1968. אז הספיקו 1,000 מפגינים שבדים בלבד כדי לפוצץ את המפגש נגד רודזיה (זימבבואה כיום) בגלל משטר האפרטהייד של המדינה האפריקאית הלבנה דאז. באין ברירה, המפגש הזה הועבר למקום ניטרלי והשבדים ניצחו. ב-1975 צ'ילה הגיעה לשחק בעיירה השבדית באסטאד, ואז לסקנדינבים היו בעיות עם המשטר הצבאי של הגנרל אוגוסוטו פינושה. אלפי סטודנטים איימו, והשלטונות החליטו לקיים את המפגש ללא קהל – בפעם הראשונה והיחידה עד היום בהיסטוריה של גביע דייויס. בניגוד להיום זה לא היה הסיבוב הראשון, אלא חצי הגמר. שבדיה ניצחה בסופו של דבר 1:4, אבל הקהל פיספס את הזדמנות נדירה לצפות בביורן בורג בשיאו, בגלל אנרכיסטים שמערבבים פוליטיקה וספורט.

צריך להבין עד כמה הגישה הזאת מסוכנת. הגישה הזאת גרמה ל-11 ספורטאים ישראלים להירצח במשחקים האולימפיים במינכן, הגישה הזאת גורמת עד היום לאיומים על משלחות ספורטאים כמו נבחרת הקריקט של סרי לנקה שהותקפה בפקיסטן. אם השבדים לא מצליחים למחוק את הגישה הזאת, ולהתגבר על נושאי האבטחה כמו שהיו עושים בכל מדינה מתוקנת – אז מקומם מחוץ לגביע דייויס. למען האמת, אולי כדאי שלא יארחו יותר שום אירוע ספורט רציני. שיסתפקו בסקי למרחקים ארוכים.