המשבר הכלכלי לא הגיע לכדורגל הישראלי

ב-4 בפברואר פרסם כתב העת "אקונומיסט" את מדד הביג מק, המשווה את מחיר כריך המבורגר "ביג מק" ברשת מקדונלדס במדינות שונות. ההשוואה היא דרך לא פורמלית להעריך את המטבעות השונים, וגם מספקת הצצה ליוקר המחיה במדינות השונות. אם תאכלו בנורבגיה, תאלצו לשלם עבור הקציצה 5.79 דולרים (24.2 שקל), ואילו בדרום אפריקה תפנקו את עצמכם במנה תמורת 1.66 דולר (7 שקלים) בלבד. ישראל אי שם באמצע עם 3.69 דולר לקציצה, כלומר כ-15 שקלים. אבל חברת מקדונלדס בארץ הפנימה שמצב הכלכלה מדכדך, ולא התעלמה מהצורך ללכת לקראת האוכלוסייה המקומית. כך נחשפנו למתקפת פרסום, שהאביסה אותנו במבצעים לארוחות ב-10 או 20 שקל, כאלו שלא יפגעו לנו יותר מדי בכיס.

גלי הפיטורים, הקיצוצים בחברות השונות והבורסה המתנדנדת, גרמו למשק הישראלי להכיר במציאות חדשה ההולכת ונרקמת סביבו, בה לשקל יש חשיבות גדולה יותר עבור האזרח הממוצע. רק תחום אחד נשאר מחוץ לתחום, והעסקים ממשיכים כמעט כרגיל: הכדורגל הישראלי. בשבת הזו יצטרך אוהד של מכבי תל אביב או אשדוד לשלם 90 שקלים, כדי לצפות במשחק ביניהן. הרבה כסף. אותה מכבי תל אביב תארח בעוד שבועיים את הפועל בדרבי, והיא תגבה כרטיסים ב-90 שקל למבוגר ו-45 שקל לנוער/חיילים (לא כולל עמלה).

בעוד ענף המסעדנות הכיר במצב וניפק עסקיות במחירים מפתים, ורשתות מזון יוצאות במבצעי הנחות נרחבים, הכדורגל, אותו ספורט עממי, ממשיך לדרוש מחיר יקר עבור התענוג לצפות בו. דומה כי הניתוק של הכדורגל הישראלי מציבור אוהדיו מעולם לא היה חד וברור יותר. כמו בסיפור על הקיסר נירון, שניגן בעת שרומא בערה, כך הכדורגל הישראלי מזמר מול יציעיו המדולדלים.

באיצטדיון האמירויות יש תנאי צפייה מעולים, ואפשר לראות את ארסנל ב-200 שקלים - והכל בהתאם לממוצע השכר באנגליה (1852 ליש"ט, כ-11 אלף שקלים בחודש, ב-2008). מכבי והפועל פתח תקוה מוכרות כרטיסי מבוגר בסביבות ה-80 שקלים ונוער/חייל ב-40. הפער בין כדורגל ברמה גבוהה, נגישות, איכות המתקן ועוצמת החוויה גדולים מ-120 שקלים.

“אסור לגבות עבור הכדורגל הישראלי יותר מ-50 שקלים לכרטיס", אומר רועי כהן (41), אוהד מכבי נתניה, "המגרש בנתניה עלוב, עומדים בו כמו בדיר עזים, בדוחק, תמיד יש תור ארוך ובעיות חניה. נתניה במקום השני והקהל לא בא. נגד חיפה המגרש היה רחוק מלהיות מלא. מזג האוויר, השידור בטלוויזיה, הכדורגל ומחירי הכרטיסים – 90 שקלים למבוגר - גורמים אוהדים להישאר בבית".

"לדעתי משכורות השחקנים אמורות לרדת בעונה הבאה, אך בעונה הזו הקבוצות חתומות על חוזים והשחקנים יקבלו את שכרם, כך שגם הקבוצות לא יכולות להוזיל פתאום את המחירים בצורה משמעותית”, אומר יו”ר ההתאחדות, אבי לוזון, "גם כך קשה להן מבחינת פרסום, ספונסרים והוצאות שוטפות".

מעת לעת קבוצות ליגת העל עורכות מבצעים, אך בסך הכל מחירי הכרטיסים נותרו יציבים בשנים האחרונות. המציאות מוכיחה שאם רוצים, אז אפשר לקבוע מחירים חדשים גם באמצע העונה. מכבי חיפה מוכרת את כרטיסיה במחיר 90 שקל למבוגר ו-40 לנוער/חייל, ובתחילת העונה אלו היו המחירים גם של בית"ר ירושלים, שאוהדיה נחשבים מבחינה סוציו-אקונומית לאוכלוסיה חלשה. בתחילת הסיבוב השני בית"ר הוזילה את מחיריה ל-60 ו-30, מתוך הבנה שמשהו קורה מסביב. נזכור שמדובר בקבוצה שעברה העונה טלטלה פיננסית גדולה, ובכל זאת מצאה לנכון להוריד מחיר.

ביום שלישי השבוע פרסם "הרלד טריביון" כי ניוקאסל הצטרפה למגמה הרווחת בפרמיירליג, ותקצץ את מחירי הכרטיסים בעונת 2009/10 בכ-9%, כך שמחירם יהיה כמו בעונת 2007/08. מנוי עונתי שעלה 543 ליש"ט (כ-3,200 שקלים), יעלה 494 ליש"ט (כ-2,970 שקלים). "בזמנים בהם הכלכלה אינה מטיבה עם האוהדים, מועדוני כדורגל חייבים להכיר בהקרבה של האנשים שבאים וצופים בקבוצות השונות", אמר חבר הנהלת ניוקאסל, דרק למבייס. גם מנצ'סטר סיטי, המועדון העשיר בעולם, הודיע על קיצוץ של 7% במחירי הכרטיסים, ואילו פורטסמות הוזילה את כרטיסיה ב-16%. בזמן שבאנגליה הקבוצות הולכות לקראת אוהדיהן, בישראל המצב הכללי נותר בעינו.

"צריך לזכור שבשנים האחרונות התקציב של נתניה עלה בעשרות אחוזים, והמגרש קטן ומכיל כ-6,000 מקומות”, אומר איציק גניש, חבר הנהלת מכבי נתניה. "מאז שיאמר הגיע המחירים לא השתנו, והם עוד מימי ההנהלה הקודמת. בהשוואה להשקעה של נתניה בבוגרים והנוער, המחירים סבירים”. אכן, קבוצת כדורגל עולה הרבה כסף, והבעלים הפרטיים מוציאים סכומים גבוהים כדי לקיים ולקדם את הענף. אבל האם עדיף למכבי נתניה לקיים את משחקיה מול יציעים שוממים כמו במשחק הגביע נגד מכבי פתח תקוה, אז היא מכרה כרטיסים ב-90 שקל?

“המחירים לא גבוהים”, מוחה מנכ”ל מכבי חיפה, איתמר צ'יזיק, "גם בעולם יש משבר כלכלי, וצריך לזכור כי כשהכלכלה פרחה לפני שנתיים-שלוש, לא העלינו את מחירי הכרטיסים. יש לזכור שלכל קבוצה יש עלויות מינימליות לקיום משחק כדורגל. אני מחויב לממן 55 שוטרים ו-95 אנשי אבטחה לזניח שבמשחקים, וחיפה משלמת על המגרש 30 אלף שקלים למשחק. כלומר, לקיום משחק כלשהו יש לנו עלויות מינימליות של כ-65 אלף שקל. במשחקים גדולים וטעונים זה יכול להגיע ל-200 אלף שקל ויותר".

"כולנו חלק מהמצב הכלכלי, ואנו קשובים לאוהדים", אומר גניש, "אך לא נקבל החלטות לפי ההדים בתקשורת. בתאטרון אין מחיר חייל/נוער, אלא מחיר פיקס, וכדורגל הוא תרבות בדיוק כמו תאטרון". ובכן, קברניטי הכדורגל יתפלאו לגלות שגם התאטרון לא מנותק מצרכניו. הקאמרי, לדוגמה, מחלק מנויים מוזלים לסטודנטים (38 שקל להצגה), חיילים (28 שקל להצגה) ונוער (45 שקל להצגה).

"הצהרת ההתאחדות בדבר הקמפיין המוצלח כביכול של בני יהודה בשנה הקודמת, אינו אלא אחיזת עיניים", כתב צ'יזיק להתאחדות בתחילת העונה. "לדעתנו, מבצע ההישרדות המופלא בליגה של בני יהודה בשנה הקודמת, הוא הסיבה לגידול במספר הצופים ולא מחירי הכרטיסים".

כזכור, החל מהעונה שעברה מתקיים ניסוי בו כרטיס למשחקים הביתיים של הזהובים עולה 45 שקל, ובכל זאת היציעים די שוממים. היתכן שהסיבה לכך היא גרעין אוהדים קטן, וגם חוסר האטרקטיביות של היריבות משפיעה? “אין ספק שהוזלת הכרטיסים היא הצלחה”, מצהיר לוזון, "בפועל ההכנסה של בני יהודה גבוהה יותר מאשר בעבר".

נראה שהבעיה של בני יהודה היא המשחקים באיצטדיון רחב הידיים, דבר שגורם לקהל להיבלע ביציעיו. אין חולק על כך שקבוצה כמו מכבי תל אביב יכולה למלא את בלומפילד בנקל, ובכל זאת אינה עושה זאת. אפשר לומר שרמת הכדורגל שלה גורמת לכך, וזו בדיוק הנקודה. מדוע שאוהד ישלם 90 שקל כדי לקבל מפח נפש? ב-45 שקל זה כואב, אבל פחות, ואפשר לספוג את המחיר הכלכלי. המחיר הנפשי הוא כבר סיפור אחר.

"אפשר לראות את תנודות הקהל במגרשים, בלי קשר לאטרקטיביות היריבה”, אומר יוסי מנחם (37), אוהד הפועל פתח תקוה, קבוצה עם פוטנציאל אוהדים שיכול למלא את האורווה. "קבוצה ביתית חייבת למלא את היציעים. אם יש 5,000 מקומות ישיבה, אז למכור מנויים בזול, אפילו ב-500 שקל או 300, העיקר למלא את המגרש, כי כשהמגרש מלא זה מחייב. זה הופך את הכדורגל לגדול יותר ממה שהוא. להכח עמידר אין הרבה קהל? שתמכור במחיר הנמוך האפשרי. המצב הכלכלי היום קשה, ולאנשים אין אפשרות להשקיע. ככל שיבוא יותר קהל, משפחות ונשים, זה יוריד את מפלס האלימות ויעמיק את הקשר בין הקבוצה לאוהדיה”.

"כיום המחירים נעים בין 70 ל-100 שקל לכרטיס למבוגר, בערך 20 יורו”, אומר לוזון, "כך שביחס לאירופה אנחנו לא צריך לסמן מטרה סביב החץ". גניש מציג את המנוי כפתרון כלכלי אפשרי לאוהדים: “המנוי בתחילת העונה עלה 900 שקלים למבוגר, והוא כלל כ-16-17 משחקי ליגה, משחק חינם באופ"א ואת משחקי גביע הטוטו. יחד נגיע לפחות מ-50 שקלים לכרטיס”.

הבעיה היא שלא כולם יכולים לרכוש מנוי מסיבות שונות, ומחירו של כרטיס בודד מתייקר על אף שהמחירים קבועים. איך? בתוך 5 חודשים צנח השכר הממוצע במשק ב-7.7%, בעקבות ההאטה הכלכלית והפיטורים ההמוניים במגזר העסקי, והגיע בנובמבר 2008 ל-7,790 שקל, כך ש-90 שקל כיום, אינם אותם 90 שקל של 2007 או 2006.

"נגד מכבי פתח תקוה בגביע הקהל לא בא”, אומר רועי כהן, "לקראת בני טמרה בגביע הנהלת נתניה כנראה הבינה שזה מוגזם, ומוכרת כרטיסים ב-40 שקל למבוגר ו-20 לנוער”. מישהו מוכן להתחייב שבמשחק הגביע הבא בקופסה המחירים לא יאמירו? מבצעים אקראיים הם לא פתרון עבור האוהדים. "אדם שרוצה לנסוע למשחק חוץ עם ילדיו, יצטרך להיפרד מסכום גבוה מאוד, לפחות 120 שקל, מבלי לחשב דלק ואוכל”, מוסיף יוסי מנחם. "הכדורגל הופך למשחק של עשירים בלבד”.

אבל גם לאוהדים יש חלק בכך שהכרטיסים יקרים, כשאינם מרימים את הכפפה שזורקות לעברן הקבוצות, ומוכיחים למועדונים כי משתלם להוריד מחירים. מכבי נתניה לא גובה עמלות עבור הכרטיסים, ויוצאת במבצעי מיני-מנוי למשחקים אטרקטיביים, אך הקהל בכל זאת לא ממלא את הקופסה. "לאור המצוקה הכלכלית, פתחנו את יציעים 9 ו-10, אליהם אנו מוכרים כרטיסים במחיר שווה לכולם: 40 שקלים”, מספר צ'יזיק על מהלכיה של חיפה. "זו הצלחה, אבל למרות זאת היציעים הללו, בעלי תפוסה של 1,700 צופים, לא מלאים ואי אפשר לומר שלא נתנו הזדמנות שווה לכל דכפין".

בגרמניה יש מי שזועק את זעקת העם. הפוליטיקאי ואוהד שאלקה, האנס תיאו פשקס, קרא להוזלת מחירי הכרטיסים בבונדסליגה, בטענה כי הם יקרים מדי, ומונעים מחובבי הכדורגל לצפות במשחקים. זאת בליגה בה כרטיסים זולים למשחקיהם של באיירן מינכן, ורדר ברמן, שאלקה והשאר נעים בין 10 ל-14 יורו, כלומר בין 54 ל-75 שקל בלבד.

“אני מנסה להגיע להסכם על מחיר 50 שקל לכרטיס, אנחנו עושים מאמצים לשכנע את הקבוצות, אבל אי אפשר לכפות”, אומר לוזון. "לצערי, לא הצלחנו להשית את הוצאות האבטחה על המדינה, כפי שהיה בעבר, ואיני יכול לכפות על המשטרה את כמות השוטרים למשחק".

"ההתאחדות היא צד מנחה וממריץ מבחינה כספית”, מסביר לוזון את הצעתו לשינוי המצב, "קבוצה מוכרת כרטיס ב-80, משלמת 10% מס ונשארים לה 72 שקל. אני אומר: תמכרו ב-50 ובמקום שההתאחדות תיקח מס, היא תשלם לקבוצות 5 שקלים. זה יפגע לארבע הגדולות - שתי התל אביביות, חיפה ובית"ר - בהכנסות, הן מוכרות הרבה, אבל אני בטוח שבעונה הבאה ל-12 מ-16 הקבוצות בליגה לא תהיה בעיה עם ההסדר הזה”. אפשר להניח שגם אוהדי הקבוצות הגדולות יחיו עם זה בשלום.