דדש הצעיר

איציק קורנפיין בנה לא מעט מהאג'נדה שלו על רקע נאום ההכתרה הדמיוני שעלה בחלומו של משה דדש. יו"ר בית"ר הנוכחי הציב את עצמו כאלטרנטיבה לאיש ששמע את גאידמק מכריז עליו כנשיא בית"ר, ונעזר באנשים מפוקפקים דוגמת דניאל אזוגי כדי להעביר מסר לניהול אחר אותו הוא רוצה להנחיל לשכונה ההיסטורית. קורנפיין סיפק לכתבי החצר שלו סיפורים על תכניות מגירה ליום שאחרי גאידמק, דיבר על תהליך ארוך טווח ובנייה הדרגתית של מועדון אוטרקי, אבל השבוע האחרון הציב לא מעט סימני שאלה לגבי יכולתו לעמוד בציפיות הללו ולנהל בצורה שקולה ועניינית קבוצה אותה התקשה להנהיג אפילו כשחקן.

לקורנפיין יש לא מעט מניות בכך שבית"ר מגיעה הערב (ראשון) למשחק הגביע בקרית שמונה כשהיא נסמכת בעיקר על חוסר האונים של המארחת. כל מהלכיו של היו"ר מאז התבוסה להפועל תל אביב מלמדים על צורך לספק את דעת הקהל וחוסר יכולת לקבל החלטות נכונות, שלא לדבר על להוציא אותן אל הפועל. הראשונה שבהן נוגעת למאמן ראובן עטר, אותו, כך מספרים, קורנפיין השתוקק לפטר. בין אם אתה חושבים שהיו"ר צדק ובין אם לא, לקורנפיין היה ברור שאין לו כמעט סיכוי להוציא את המהלך אל הפועל כשגאידמק בקושי מתעניין במועדון. לקורנפיין, כך זה נראה מהצד, זה לא הפריע להתיר את דמו של המאמן ולשסות בו את כתבי החצר שלו, שכותבים לפי היד שמאכילה אותם ולא לפי תו תקן עיתונאי אחר. בזמן שאותם כתבים שלחו למאמן מסרים מהיו"ר, קורנפיין עצמו אפילו לא חשב להכחיש את הפרסומים בנוגע לכוונות שלו, עד שבאופן מפתיע גילה שהוא לא יכול לקבל מנדט למהלך.

התוצאה: השפלה פומבית למאמן, שמגיע למשחק בקרית שמונה עם פחות סמכות ופחות מצב רוח. שוב, יכול להיות שקורנפיין צדק ועטר היה ראוי למכתב פיטורים, אבל אפשר לעשות זאת בצורה טיפה יותר חכמה והוגנת משיטות אריאל שיימן. שוב, יכול להיות שקורנפיין צדק ועטר הוא לא המאמן המתאים לבית"ר, אבל כדי לצאת למהלך כזה אתה חייב להיות בטוח שיש לך את הסמכות לבצע אותו. אחרת, אתה גם משאיר מאמן שאתה לא מאמין בו ועוד מקבל אותו בשיא חולשתו.

הפופוליזם הבעייתי של קורנפיין לא פגע רק בעטר. במהלך שמזכיר את בית"ר בשנים הכי שחורות ושכונתיות שלה, היו"ר החליט לקנוס את השחקנים על התצוגה מול הפועל תל אביב. לתרבות הקנסות חסרת המשמעות הזאת אין כמעט אח ורע היום, אבל קורנפיין אפילו לא התבייש ודאג לפרט על העונש באתר הרשמי של הקבוצה. במקום לשמור את העונש בחדרי חדרים ולכבד את השחקנים, קורנפיין רץ לספר לחברה איך הוא עושה הכל למען האוהדים וכמה שהתבוסה להפועל תל אביב כואבת לו. זה גם היה זול וגם היה טיפשי. קורנפיין השחקן יודע עוד מימי פניג'ל שאם אתה חושב שקנסות יניעו שחקנים להילחם יותר, אתה בבעיה חמורה. קורנפיין היו"ר שכח כמעט הכל. התוצאה: לא רק מאמן שבוז, אלא גם שחקנים שבוזים, שמתעסקים וחושבים על הרבה יותר מדי דברים חוץ מכדורגל ערב המשחק הכי גורלי שלהם העונה.

עכשיו קורנפיין מסתתר תחת הספקות של האוהדים והעיתונאים סביב יכולתו של עטר לאמן את בית"ר, אבל אם מאמן בית"ר היה עושה את אותן שטויות כמו היו"ר, הוא מזמן היה הולך הביתה. קורנפיין עושה הכל כדי לרצות את האוהדים ואת העיתונאים, אבל שוכח לייצג אלטרנטיבה אותה אומרים שהוא מבטיח ליום שאחרי גאידמק. הוא פועל בשליפות, לא תמיד לאחר מחשבה סדורה, ונוהג בשיטות הישנות אותן הוא ספג על ברכיהם של דדש ופניג'ל. אם בית"ר תאבד הערב את התואר האחרון שלה, ליו"ר לא תהיה שום זכות לבוא לאף אחד בטענות חוץ מאל עצמו.