מי אמארה ולא קיבל?

שיקגו מחפשת סנטר פחות או יותר מאז שאדי קרי עבר לניקס. בשלוש השנים האחרונות נקשר שמם של הבולס בערך לכל אדם גבוה בארצות הברית, כאשר בכל פעם נאלצו האוהדים לראות קבוצה אחרת קוצרת את הפירות בגלל ההססנות של ג'ון פקסון והבעלים ג'רי ריינסדורף, שלא ידעו לשחק נכון עם הקלפים שברשותם ולמכור בזמן את לואל דנג, בן גורדון וקירק היינריך – שלושה שחקנים שעד לפני שנתיים נמצאו גבוה ברשימת הקניות של כל GM בליגה. וכך, במקום לזכות בשירותם של קווין גארנט או פאו גאסול, נאלצו האוהדים המסכנים להסתפק בבן וואלאס ודרו גודן, ולאלו מביניכם שישנו בשנתיים האחרונות נספר שזה לא ממש הצליח.


למה זה טוב לשיקגו:

נכון, קיימן במצבו הבריאותי הנוכחי הוא לא בדיוק מציאה. מצד שני, אם למישהו יש רעיון טוב יותר לסנטר רציני שיכול להגיע לשיקגו במחיר זול שירים את היד. קיימן, על אף הפציעות הטורדניות, הוא כנראה הסנטר ההתקפי הטוב ביותר שמסתובב כרגע בשוק, ומסוגל לשדרג בכמה רמות את משחק הלואו פוסט הלא קיים של השוורים. הוא וטיירוס תומאס עשויים להשלים אחד את השני בצורה לא רעה בכלל. זה הזמן לחשוב בגדול ולקחת הימור, לפני שגם הרכבת הזאת תעבור והאוהדים יגלו שהם תקועים עם נואה בתור הסנטר הפותח לחמש השנים הבאות.


למה זה טוב לקליפרס:

מבחינת ערך נטו, הקליפרס מפסידים ובגדול, אבל טריידים, כפי שממפיס לימדה אותנו, זה הרבה יותר משחקן תמורת שחקן, ובמקרה הזה השיקולים הכלכליים חשובים לא פחות, ודאי שבשנה שבה המשבר הכלכלי מכה ללא רחם ברבים מבעלי הקבוצות. הקו הקדמי של הקליפרס עם זק רנדולף ומרכוס קמבי נראה לא רע בכלל, והקליפרס ישמחו להפטר מ-50 המליון שנשארו בחוזה שלו קיימן בתמורה לחוזה של יוז שמסתיים בקיץ הבא, ולפרוספקט עתידי בדמות נואה שיוכל לתת הרבה דקות מנוחה מהספסל לצמד הגבוהים שלה.

אחד החלומות הרטובים של קמצני הליגה הנו החוזה של רייף לפרנץ. מעבר לעובדה שמדובר בחוזה נגמר, את הכסף ללפרנץ הפצוע משלמת חברת הביטוח, מה שחוסך לבעלים המאושר שמקבל אותו לא פחות מ-12 מליון דולר. ההורנטס נמצאים בקשיים כלכליים ויעשו הכל בשביל החוזה הזה, גם אם המשמעות היא לפרק את הסגל שרק לפני שנה נראה כמו אחד הסגלים המבטיחים בליגה.


למה זה טוב לניו אורלינס:

השיקול הוא כלכלי נטו. ההורנטס הם אחת הקבוצות התקועות ביותר מבחינה תקציבית ושחרורם של צ'נדלר ומו פיט המיותר ישאירו אותה עם הראש מעל המים והרחק מפשיטת רגל מביכה, גם אם זה אומר שחלום האליפות יתרחק בעוד שנה-שנתיים. פריי הוא פתרון זול לעמדת הסנטר, וההורנטס יקוו שכריס פול יצליח לקחת אותו בדרכו של צ'נדלר ולעשות גם ממנו שחקן.


למה זה טוב לאינדיאנה:

אינדיאנה, כמו שיקגו, היא קבוצה שסובלת מחוסר איזון בין הקו הקדמי לאחורי. דאנליבי הוא שחקן נפלא, אבל אינדיאנה תסתדר בלעדיו בלי הרבה בעיות. צ'נדלר הוא שחקן התקפי מוגבל אבל מגן קשוח ואתלטי שיפתור להם הרבה מהבעיות בצבע, יאפשר לטרוי מרפי לזוז לעמדה מספר 4, ואילו מו פיט מיותר, אבל נחוץ להשלמת המשכורות בטרייד ויוכל לשמש בעונה הבאה כקלף מיקוח בדמות חוזה גמור לקיץ 2010.


למה זה טוב לפורטלנד:

כי פורטלנד, כמו תמיד, זוכה בשחקנים הטובים באמת בעסקה. חזרתו של דריוס מיילס לחיים גוזרת על הבלייזרס סתימה רצינית בתקרת השכר, והחוזה של לפרנץ הוא קלף מיקוח שיאבד את ערכו בעוד שבוע ולכן חייב ללכת. מבחינת כדורסל נטו (מניע שקצת נעדר לאחרונה מטריידים רבים בליגה) שולחת פורטלנד את מחמם הספסלים פריי בתמורה לקלעי חוץ בכיר בדמותו של דאנליבי ולחוזה הגמור של ראשו, ובכך משפרת עמדות לקראת הפלייאוף הקרוב, השנה הבאה, והעתיד באופן כללי.

והנה, לשם שינוי, טרייד שבו שתי הקבוצות מרוויחות גם קצת כדורסל על הדרך. חשיבותו של הדדליין הוא בראש ובראשונה עבור הקבוצות שמנסות לשפר עמדות לקראת הפוסט סיזן, ובמקרה הזה לשתי הקבוצות יש לא מעט עניין להשתפר. שמו של מריון נקשר ללא מעט קבוצות עד כה, אולם בחלקן הגדול הוא ישמש כחוזה גמור ותו לא, במקום כשחקן מפתח כפי שניתן לצפות ממישהו בקליבר של המטריקס. בוזר לעומתו כבר רמז שהוא מעוניין לעבור למיאמי עם תום העונה הנוכחית.


למה זה טוב למיאמי:

בוזר אמנם פצוע, אבל סביר להניח שלקראת הפלייאוף כבר יהיה כשיר, וישמח להפגין את יכולותיו בצבע כדי לשפר עמדות לקראת חתימת החוזה בעונה הבאה. מיאמי מצידה להוטה להראות לוויד שיש לו סיבה טובה להאריך חוזה כבר בקיץ, והציוות עם בוזר עשוי להניב תוצאות מיידיות ולתת לפלאש תמריץ רציני לחתימה. במקרה הרע ישמש הטרייד כניסוי כלים עבור מיאמי ויחסוך לה את החוזה ארוך הטווח שהתכוונה להציע לקרלוס בקיץ.


למה זה טוב ליוטה:

דבר ראשון בוזר ממש לא נראה להוט לשחק ביוטה ויהפוך לשחקן חופשי, כך שלהיפטר ממנו עכשיו נראה כמו רעיון לא רע בכלל. דבר שני – ההבאה של מריון משלימה עבור יוטה סגל אתלטי שנראה מושלם למשחק ריצה, עם דרון וויליאמס בתור המנוע, ומריון, אנדריי קירילנקו ופול מילסאפ בתור הסילונים, וקייל קורבר את בנקס בתור מומחי שלשות. בנוסף, מריון וקירילנקו יעמידו בעמדות הפורוורד צמד הגנתי מהמעלה הראשונה. נכון, הסיכוי שסלואן השמרן יבצע שינוי סגנון כזה הוא קלוש, אבל תודו שזה יהיה מעניין לראות.

בתוך כל הרעש והשמועות של השבוע האחרון נפקד, משום מה, מקומה של דאלאס. ג'ייסון קיד הגיע לעונת חוזה ומשחק טוב מאוד (לפחות בצד אחד של המגרש), דירק נוביצקי חד מתמיד וג'ייסון טרי נותן עונה גדולה, ובכל זאת הקבוצה נראית רחוקה מאד מהמאבק על ראשות המערב. אז נכון, מארק קיובן אולי קצת התייאש מהם, אבל אני לא, ולכן אני חושב שמגיע לדאלאס עוד צ'אנס אחד אחרון לאליפות בדמות סופרסטאר בדימוס ואחד השחקנים המפתיעים של העונה. ואם על הדרך אפשר לתקוע את תקרת השכר עוד קצת ולוותר על עוד שחקני עתיד, אז למה לא בעצם.


למה זה טוב לדאלאס:

כי קיד יטיס כדורים לשמיים ואייר קנדה יוריד אותם לטבעת בריברס אלי אופ לתוך הפנים של טים דאנקן, ואנחנו נהנה מכל רגע. השילוב בין דירק, וינס וג'ייסון אולי לא מציע עודף ווינריות, אבל הוא בהחלט מציע קבוצה חזקה ואטרקטיבית שמסוגלת לעבור לפחות סיבוב פלייאוף אחד יותר מבתצורתה הנוכחית, ולגרום להרבה מאד אוהדי ספורט להחזיק עבורה אצבעות. חוצמזה, כל קבוצה שמכבדת את עצמה צריכה שחקן בשם מוריס.


למה זה טוב לניו ג'רזי:

כי קרטר אולי בשנה גדולה, אבל השאיפה האמיתית של הקבוצה קשורה לקיץ של 2010 ולבנייה מחדש (לברון? מישהו אמר לברון?). בגיל 32, עם חוזה גדול שתקוע עד 2011, אין לקרטר הרבה מה לחפש במדולנדס. האיחוד בין דווין האריס לג'וש הווארד עשוי להזכיר נשכחות לאחרון ולהחזיר אותו לשחק קצת כדורסל, ובכל מקרה החוזים של ג'וש ושל מפגש הסטייק מסתיימים, כמה מפתיע, ב-2010.

והנה הגענו לתפוח האדמה הלוהט של השבוע. שמו של אמארה נקשר בימים האחרונים פחות או יותר לכל קבוצה בליגה. בין היתר דובר על טרייד עם מיאמי שיחזיר את מריון הביתה, עסקה עם פורטלנד שתכלול את החוזה של לפרנץ ואת למרקוס אלדריג', וגם כמה הצעות מביכות כמו אנדריס ביידרינס ואנתוני רנדולף, ואפילו הבולס עושים קולות של לשלוח בעבורו חבילה שבמרכזה טיירוס תומאס ונואה. גם שיחות עם טורנטו היו שם, אולם נקטעו עקב סירובה של האחרונה לדבר על בוש. ואנחנו אומרים – למה לא בעצם?


למה זה טוב לפיניקס:

כי אמארה מיצה את עצמו בקבוצה. האוהדים לא סובלים אותו, המאמן לא סובל אותו, והוא לא סובל את עצמו. מצבה הכלכלי של הסאנס מעולם לא היה מהמזהירים שבחבורה, והבעלים רוברט סארבר כנראה מעולם לא למד לשחק פוקר, שכן ברחבי הליגה מספרים ששיחותיו הבהולות לחבריו הבעלים רק מורידות את המחיר של הכוכב בן ה-26 שברשותו. זוהי הזדמנות לקבל בעבורו סופרסטאר אמיתי שגם סארבר יתקשה לסרב לו. בוש מצידו ישמח להגיע לקבוצה פופולרית ולהוות בה את הבסיס לדור הבא שיחליף את נאש-שאק. בנוסף, בוש הוכיח באולימפיאדה שאין לו בעיה לעשות עבודה שחורה כשהוא משחק לצידם של כוכבים אמיתיים, וסביר שהשתלבותו החברתית תהיה טובה בהרבה מאשר של אמארה הנרגן.


למה זה טוב לטורונטו:

כי אלא אם יש לכם כבר הסכם סודי עם קובי, הסיכוי שבוש יישאר בקבוצה אחרי 2010 נמוך מסיכויו של בוזר לזכות בפרס חתן התנ"ך העולמי. באופן לגמרי לא ברור, אך לגמרי אופייני לקבוצות בליגה, מתעקשת טורונטו לנסות להחתים את אמארה לצידו של בוש, במה שלפחות על הנייר נשמע כמו השילוב הכי לא הגיוני בין שני שחקנים בספורט כלשהו בעולם. לוותר על בוש אולי נשמע כואב, אבל למה בעצם? טורונטו לא תהיה בפלייאוף, ואם אפשר לקבל מחיר טוב על בוש, אין שום סיבה שבעולם לא לעשות את זה. מבחינתו של אמארה מהווה טורונטו את המקום המושלם לקבל בו את אור הזרקורים בו הוא חושק, ואם יצליח איכשהו למשוך את הקבוצה הזו מעלה יטפס האגו שלו למקומות שרגל אדם לא דרכה בהן בעבר. לונג סטורי שורט – בכלל לא בטוח שאמארה ירצה להאריך חוזה בטורונטו, אבל הוא הסיכוי הכי טוב שלהם להחתים סופרסטאר מבלי שימוש באקדח. ודייויד שטרן, יימח שמו, כבר דאג לעניין והפך את השיטה הזו ללא חוקית.