הבחירות האמיתיות

שני הקשרים הצעירים אמורים להיות עמודי התווך של נבחרת ישראל בשנים הקרובות, צמד משלים כמו שפיגל ושפיגלר, סיני ומלמיליאן ורביבו וברקוביץ'. בוזגלו עבד קשה עד שהגיע לאור הזרקורים במכבי תל אביב, ברוכיאן גדל, נולד ובילה את כל החלק הראשון של הקריירה שלו בבית"ר ירושלים, בדיוק כמו דודו, אורי מלמיליאן.

שניהם עדיין נראים קצת מופנמים ובוסר לפחות בכל הקשור למנהיגות, אבל כבר הראו מספר ניצנים שגורמים לנו לפנטז שהם הדבר הגדול הבא. בוזגלו הוכיח שלמרות הבייבי פייס יש לו אופי קשוח, כשהתגבר על פתיחה כושלת (כמו כל רכש גדול) במכבי תל אביב ולאט לאט מעביר את כובד המשקל לעצמו והופך את הקבוצה לשלו. ברוכיאן לא עקבי ובלתי יציב, ועדיין, בלי הצמד מול קרקוב וארבעת השערים שכבש העונה בליגה, בית"ר לא הייתה רווה אפילו את מעט הנחת שהייתה לה העונה. השניים מנסים להתוות לעצמם דרך עצמאית, כשבדרכו של מאור עומד האב הדומיננטי יעקב ובדרכו של ברוכיאן הדוד הקלאסי אורי.

שני מאמינים גדולים במדיניות חוץ נוקשה ובענישה. הפלת חבר שלהם מחוץ לרחבה? סיכויים גבוהים שתיענש. עשית חור בהגנה? השוער יישלח להוציא את הכדור מהרשת. המציאות שלהם נראית כמו זו שבעולם שמתמודד כעת עם המשבר הכלכלי, כששניהם נמצאים בתוך מדינות שהיו אימפריות עד לעבר הלא רחוק והיום מנסות להשתקם מקריסה. הם מודעים לכך שכובד המשקל עבר לכתפיהם, העתיד יגיד עד כמה היו מוכנים לאתגר הזה. בוזגלו אמנם אומר רק את הדברים הנכונים והבנאליים, אבל הוא לפחות מדבר, מה שאי אפשר להגיד על ברוכיאן.

כרגע האבא די מרוסן מאז שמאור הגיע למכבי תל אביב, אבל יעקב שחר לוקח עד היום אדוויל בכל פעם שהוא שומע את השם "מאור בוזגלו". מי שיבחר במאור יקבל כנדוניה גם את האבא, ולמרות שלאחרון יש מידה לא מבוטלת של חן, זה משהו שצריך לקחת בחשבון. הסיבה העיקרית לשתיקה העקבית של ברוכיאן היא התקריות שהיו לו בנבחרת הצעירה (משחקי הקלפים והתאקל עם גיא לוי במלון בהולנד), שבעקבותיהם עלו גם חשדות לחוסר לויאליות כלפי החברים. מאז הוא לא לוקח סיכונים ולא מדבר עם אף אחד.

מאור בוזגלו:

"אנחנו (לא) ננצח "

אבירם ברוכיאן:

"ברוכיאן לא יחלק את ירושלים"