ראגבי: "שש האומות" יוצא לדרך

הפגרה בראגבי הבינלאומי הסתיימה (בשעה טובה), ושש האירופאיות הגדולות שוב מוכנות להתמודד על העליונות בחצי הכדור הצפוני. השנה יש לטורניר חשיבות נוספת בעבור השחקנים מהאיים הבריטים, כשה"ליונס" יוצאים לסבב משחקים בדרום אפריקה, ומי שיצטיין בשש האומות משפר את סיכויו להיבחר למועדון היוקרתי. ה"בריטיש אנד איריש ליונס" היא נבחרת מאוחדת של ארבע האומות הבריטיות (אנגליה, סקוטלנד, ווילס ואירלנד) שמתאספת כל כמה שנים (לאחרונה כל ארבע שנים) ויוצאת לסבב משחקים באחת מהקולוניות לשעבר. השנה ה"ליונס" יוצאים לסבב משחקים אצל אלופת העולם דרום אפריקה, והתחרות על מקומות בהרכב מתחילה כאן.

כל הנבחרות למעט סקוטלנד החליפו מאמנים אחרי גביע העולם, וכולן נמצאות בשלבים שונים של בניה מחדש. בשנה שעברה ניתן היה לראות את הבדלי הרמות בין הנבחרות מאירופה לנבחרות מחצי הכדור הדרומי, כשבסבב המשחקים האחרון שהיה בנובמבר רק ווילס הצליחה לנצח (את אוסטרליה) וכל השאר הפסידו בבית לשלוש הגדולות מהדרום. הטורניר הקרוב אמור לשקם את הביטחון של הצפוניות ולהראות לעולם שגם הן מסוגלות לשחק ראגבי יפה ומרתק (לפחות אחת נגד השנייה).

במשחק הראשון בטורניר תארח אנגליה את איטליה (שבת 17:00). איטליה, האנדרדוגית הנצחית של הטורניר, מגיעה לאנגליה עם בעיית פציעות חמורה מאד בעמדה מספר 9. השבוע נפצע ה"סקראם הלף" פאבלו קנבאסיו והוא לא יוכל לשחק נגד אנגליה. הפציעה של קנבאסיו מגיעה אחרי שסימון פיקונה ופייטרו טרבאגלי יצאו מהסגל עקב פציעות. לאור המצב הבעייתי נאלץ ניק מאלט, המאמן הדרום אפריקאי של איטליה, לבחור את מאורו ברגמסקו לתפקיד. ברגמסקו הוא שחקן כישרוני מאד, אבל התפקיד הרגיל שלו הוא "פלאנקר" וזה אמנם קרוב פיזית לעמדה 9 אבל תפקיד שונה לגמרי במשחק. להרכב חוזר אחרי פציעה ארוכה ה"פרופ" מרטין קסרוג'ובאני, שינסה לשפר את המצב של איטליה באזור החזק ביותר שלה - ה"סקראם". מעבר לשינויים האלה ההרכב האיטלקי הוא די צפוי ותוכנית המשחק האיטלקית תמשיך להיות מבוססת על משחק בסיסי ויעיל אבל לא מרשים.

המשחק הזה הוא אידיאלי מבחינת אנגליה, שיכולה להתחיל את הטורניר במשחק קל יחסית ולנסות לשקם את הביטחון העצמי שלה, שנהרס בהפסדים קשים בנובמבר. ההפתעה הגדולה ביותר בהרכב האנגלי היא בעמדת ה"פליי הלף", עם חזרתו של אנדי גוד לעמדה 10 אחרי שנים מחוץ להרכב והוצאתו של דני סיפריאני הצעיר מהסגל. בנוסף לפציעות הנצחיות של ג'וני ווילקינסון, גם טובי פלוד פצוע והמאמן מרטין ג'ונסון בחר ללכת על גוד הותיק והמנוסה, למרות חוסר הברק והשמרנות שלו. עוד בעיה לאנגליה היא היעדרותו של ה"פרופ" מאט סטיבנס, שהושעה עקב שימוש בסמים. למרות היעדרו, לאנגלים יש עדיין "סקראם" חזק מאד והאיטלקים אמנם יתנו פייט, אבל כנראה שבסוף ייכנעו למארחים החזקים יותר.

אנקדוטה מעניינת במשחק היא שני צמדי אחים שישחקו בו, מאורו ומירקו ברגמסקו באיטליה ודילון וסטפון ארמיטג' באנגליה.

מיד אחרי המשחק הראשון נעבור לאירלנד, שתארח את צרפת (שבת 19:00) בקרוק פארק. האירים הם אחת משתי הנבחרות שמסומנות כפייבוריטיות בטורניר השנה. גם הקפטן האגדי של אירלנד בריאן או'דריסקול נראה הרבה יותר טוב השנה, והשותפות החדשה שלו במרכז המגרש עם פאדי וואלאס נראית מבטיחה. לאירים אומנם יש מאמן חדש, אבל דקלן קידני מכיר את השחקנים שרובם נמצא בהרכב כבר כמה שנים. האתגר של אירלנד יהיה לספק ל"באקס" המצוינים שלהם הזדמנויות ולנסות להראות לנו שוב את הראגבי היפה שאו'דריסקול, או'גארה וחבריהם יודעים לספק.

הצרפתים מגיעים לאירלנד עם עוד הרכב חדש מבית היוצר של המאמן מארק ליוורמונט. שמנסה להחזיר את הקסם הצרפתי למגרש ע"י שילוב של נעורים וניסיון. את הנעורים אפשר לראות בעמדות 9 ו-10 המרכזיות, שם ישחקו סבסטיאן טלוז בורד וליונל בוקסיס. השניים זכו בעבור צרפת בגביע העולם עד גיל 19 בשנת 2006, ועכשיו הם מקבלים את ההזדמנות בליגה של הגדולים. את הנסיון מביאים פלוריאן פריץ וקלמנט פוינטרנו לעמדות ה"סנטר" וה"פול באק" וכמובן סבסטיאן שבאל, "איש המערות" הצרפתי.

המשחק אמור להיות משחק המחזור, שתי קבוצות עם פוטנציאל התקפי והרבה כבוד על הפרק. בפעם הקודמת ששתי הנבחרות נפגשו בקרוק פארק זה היה משחק הראגבי הראשון באיצטדיון האירי המפורסם. אז הצרפתים גנבו לאירים את הניצחון בשניה האחרונה עם טריי מדהים של סדריק היימנס והאירים מחפשים נקמה.

במשחק האחרון של המחזור תארח סקוטלנד את האלופה הנוכחית ווילס. כמו תמיד הסקוטים מגיעים לטורניר השנה עם ראש מורם והרבה הצהרות. בד"כ זה נגמר באחד משני המקומות האחרונים, אבל השנה יש באמת הרגשה שהסקוטים לא סתם מדברים. המצב בסקוטלנד כל כך טוב, שכריס פטרסון, צובר הנקודות המוביל בהיסטוריה של סקוטלנד, יפתח את המשחק על הספסל כדי לאפשר לפיל גודמן, שון לאמונט, סיימון וובסטר והוגו סאות'וול לנהל משחק התקפי ואטרקטיבי יותר. ב"פורוורדס" יש לסקוטים כמה שמות גדולים שייעדרו עקב פציעות, אבל המחליפים שלהם באמורים להחזיק מעמד. גל הפציעות זימן לג'ף קרוס הופעה ראשונה במדי הנבחרת, והרופא הצעיר ינסה להרשים מול הוולשים החזקים.

ווילס היא הפיבוריטית לזכות בתואר בשנה השנייה ברציפות, ועם כל הכבוד ל"באקס" של סקוטלנד, לווילס יש את שחקן השנה שיין וויליאמס ועוד הרבה שמות גדולים, שינסו לרוץ מסביב ודרך ההגנה הסקוטית. גם ווילס סובלת מקללת הפציעות, וגאבין הנסון שוב לא יוכל לשחק למרות שהיה בהרכב בתחילת השבוע.

האתגר של הוולשים יהיה לשמור על הרמה הגבוהה מהשנה שעברה ולהמשיך להיבנות לקראת גביע העולם ב 2011. המאמן הניו זילנדי וורן גאטלנד הצהיר השבוע שהמטרה של ווילס היא להגיע לגביע העולם כאחת מהקבוצות המובילות, ולהיות עם סיכוי ריאלי לזכיה בגביע. אם ווילס תצליח לחזור ליכולת שלה משנות ה-70 הגדולות, אולי עוד נראה אותם מגיעים רחוק ב-2011, אבל קודם כל הם צריכים לנצח את סקוטלנד.



שש האומות הוא טורניר קצר, כל קבוצה משחקת רק פעם אחת מול הקבוצות האחרות (5 משחקים) והמומנטום הוא גורם חשוב. בנוסף לא מקבלים נקודות בונוס על הבקעת "טרייס" או על הפסד בהפרש קטן כמו ברוב הטורנירים האחרים. ולכן שש האומות הוא טורניר לאוהבי הראגבי המסורתי. והכי חשוב הוא טורניר שמפתיע כל שנה מחדש.