הדשא של השכן לא ירוק יותר

כבר לפני שנה ניסתה הפועל קרית אונו מליגה ג' להחזיר לשורותיה את מנור חסן, אחד מיוצאי מחלקת הנוער שלה. חסן, אחד השחקנים הדומיננטיים בליגת העל רק בתחילת העשור, הלך לבסוף לליגה א', לאסי גלבוע, ובסופו של דבר הסכים רק השבוע לרדת עד לליגה ג'. קרית אונו, כמה שזה נשמע מצחיק, תנסה להספיק לשתפו במשחק מול אליצור יהוד – אירוע שקשה לשרבב אליו את שמו של חסן.

חסן לא לבד. בליגות הנמוכות תמצאו לא מעט יוצאי ליגת העל: אושרי לוי, רג'יד בראנסי ועבד רבאח (מועדון כדורגל אחווה עראבה), פליקס חלפון (הפועל כפר שלם), ישראל כהן (הפועל האורתודוכסים לוד), עופר שטרית (הפועל ראשון לציון), דודו חפר (הפועל מרחבים), מוטי אוחיון (בית”ר גבעת זאב), רון נחמן (עירוני בית דגן), יוסי אבוקסיס, איציק לוי ואביבי זוהר (מכבי קביליו יפו), משה סבג (הפועל נחלת יהודה), מוטי מנחם (בית"ר עירוני מעלה אדומים), אורן מוחרר (שמשון בני טייבה), קובי ראובן (מכבי אור עקיבא), ערן שיינזינגר (עירוני טבריה), עמי אזולאי (הפועל עפולה) ואלון אברמוביץ' (הפועל אסי גלבוע).

כיצד מתמודדים עם השינוי הזה? איך חשים את השינוי הזה, ואיך חיים איתו ביום יום וממשיכים לשחק כמה שנים טובות בליגות הללו? פנינו לאבישי ז'אנו, רפי כהן, יניב אברג'יל, נועם שוהם ואסי טובי, כדי לקבל טעימה מהתופעה.

רפי כהן נמצא בתחילת השבוע בעיצומה של מלחמה. לא מדובר, חלילה, באיזה סוג של עופרת, אלא מלחמת הישרדות. ערב סגירת חלון ההעברות, הקבוצה שמחזיקה בכרטיסו, אחווה עראבה, לא מוכנה להוסיף חתימת משנה על טופס ההעברה שלו מאסי גלבוע לעירוני חדרה, ודורשת שיחזיר 15 אלף שקל, חלק ממענק חתימה שקיבל. "אתה מבין על מה רבים בליגות האלה?", שואל כהן, "מזל, מזל שאני בחדרה. בליגות האלה הכל מסובך. הנהלות כמו של עראבה מוציאות לי את החשק לשחק, זה מחליא את הכדורגל. בסך הכל מאוד נחמד לשחק בליגות הנמוכות. חוץ מעראבה, כמובן".

- מה ההבדל המרכזי בין הליגה הבכירה בה שיחקת לליגות הנמוכות?

"המהירות והדינמיות של המשחק. יש שחקנים כישרוניים שמשחקים בליגות הנמוכות ולא התמזל מזלם להגיע לליגת העל, לי כן. הרמה לא רעה בכלל, אבל יש בעיה של מהירות. המהירות שלי היא יתרון עצום".

- מה היה המגרש הכי עלוב ששיחקת בו?

"הו הו, יש הרבה. בכל הכפרים האלה נו... נראה לי שבצור שלום. בין כל השכונות באזור שמו מגרש בגודל של כף רגל. זה מגרש בכלל?".

- מה חסר לך לעומת שחקנים בליגת העל?

"עשיתי הרבה טעויות לאורך הקריירה, שיקול דעת לא נכון, ולכן היום אני לא בליגת העל. בני יהודה רצתה אותי בעונה שעברה, וכשהתאמנתי הבנתי שאני יכול לחזור לליגת העל, אבל עשו לי בעיות".

9:20 בבוקר, הטלפון מצלצל בביתו של יניב אברג'יל. "הלו? כן, בכיף אני אשתף פעולה, אבל אתה מתקשר על הבוקר ומעיר בנאדם... קודם תשאל.... אולי אני ישן?!". התנצלנו. אחרי חמש דקות הוא התקשר בחזרה. "האווירה בעראבה מאוד טובה", מספר אברג'יל המטושטש, "יש כאן אנשים חמים ובגלל שאני יהודי מפנקים אותי יותר, אני מרגיש את זה. תשמע, אני מחזיר להם במגרש, יד לוחצת יד. באום אל פאחם הייתה בעיה של כסף, פה אין. היום זה אופנתי שקבוצות קטנות לוקחים שמות גדולים כדי לעלות ליגה".

- מה ההבדל המרכזי בין הליגה הבכירה בה שיחקת לליגות הנמוכות?

"רק מהירות, זהו. אולי קצת המקצוענות. בעצם הרבה. אני רואה הרבה קבוצות לא מקצועניות בכלל. קבוצה לא עולה ליגה ומשחררת את כל השחקנים. מה זה? אני מפחד מקבוצות כאלה. כשלא מצליחים, כולם הולכים הביתה".

- מה היה המגרש הכי עלוב ששיחקת בו?

"בצפת! שאלוהים ישמור עליי, איזה מגרש. דיר חזירים. מגרש קטסטרופה, מסכן את הבריאות של האנשים. יש רשתות, אבל מה אגיד לך אחי, מגרש קטסטרופה. משחקים על חול. בשבת האחרונה הבקעתי שם. משחק אחד הספיק לי".

- מה חסר לך לעומת שחקנים בליגת העל?

"תשמע, ברקורד שלי עשיתי הרבה בליגת העל. אני רואה חלוצים בליגת העל, יושב וצוחק. אני לא בליגת העל כי לא רוצים אותי. כי אנשים שמו לי רגליים. כל מיני לכלוכים, ודיבורים. עזוב, לא רוצה להיכנס לזה".

את אסי טובי תפסנו באמצע שיעור תורה. בעצם, בכל בוקר אפשר לתפוס אותו באמצע שיעור תורה. מאז שחזר בתשובה, הראש פחות בכדורגל ויותר במשנה, בגמרא והלב עם הרב. טובי פרש לפני ארבע עונות, חזר לפני עונה לתקופה קצרה בעמישב, שוב פרש ושוב חזר לכדורגל. יש לו גם חיידק. "חזרתי בתשובה, וכל בוקר אני פותח עם שיעור תורה", מספר טובי, "זה סדר היום שלי, קודם תורה, אחר כך כדורגל. מכבי השקמה משחקת רק בימי שישי, קבוצה דתית, לכן גם באתי. עכשיו אני מתחיל לחזור לעצמי, לכושר. לא קל לי כי הגוף לא כמו בשנים שבהן שיחקתי. קצת שרירים תפוסים, מתיחות. יש לי כבר שישה שערים".

- מה ההבדל המרכזי בין הליגה הבכירה בה שיחקת לליגות הנמוכות?

"אין בכלל מה להשוות בין הליגות, היכולת הרבה יותר גבוהה בליגת העל. התנאים זה גם מוטיב מרכזי. ככדורגלן אתה גם צריך לחיות אחרת כשאתה משחק ברמות האלה".

- מה היה המגרש הכי עלוב ששיחקת בו?

"המגרש בצור שלום. זה מגרש קט רגל, קטן מידות. אתה משחק 11 על 11 ולא יכול לזוז. אפשר לשחק שם אולי שמונה על שמונה. מקסימום תשע על תשע. לא יותר".

- מה חסר לך לעומת שחקנים בליגת העל?

"מבחינת כושר גופני, אני לא חושב שיש לי בעיה לשחק ברמות הגבוהות. אבל ליגה גבוהה לא באה בחשבון בגלל השבת. זה דבר שבלתי ניתן לשינוי או גישור. אין פה בכלל שאלה של לוותר. פרשתי בגלל השבת, יש לי דרך ואמשיך בה".

את ז'אנו תתפסו בדרך כלל נוהג על כבישים מהירים. הוא עושה כל יום את הדרך משכונת בית אליעזר בחדרה לכיוון טבריה. "המועדון ומי שקשור אליו עושה את כל המאמצים כדי שיהיה פה כדורגל", הוא פותח את השיחה. "אבל יש דברים שלא תלויים בהם, ולכן מתקלקלים הרבה דברים. גם בליגה נמוכה צריך קצת יותר מקצוענות. צריך פה כסף להעביר שחקנים, עושים מאמצים, אבל זה לא קל. שחקנים פה כל הזמן מודאגים אם יהיה כסף או לא.

"אז למה אני פה? בגלל היו"ר, זוהר יצחק, חבר שלי כבר 20 שנה. כששיחקתי בליגת האלופות עם מכבי חיפה הבטחתי לו שאחרי שאני גומר את הקריירה אני חייב לו עונה אחת. מאז שסיימתי את דרכי בנצרת עילית ובמכבי נתניה, אני שם".

- מה ההבדל המרכזי בין הליגה הבכירה בה שיחקת לליגות הנמוכות?

"קצב המשחק יוצר את ההבדל התהומי. הכדורגל בליגת העל הרבה יותר מהיר, יש שם שחקנים עם מחשבה יותר מהירה. בליגה שלנו הקצב איטי מאוד, המחשבה איטית. אני שומע מהרבה אנשים על ההבדלים, אבל אני אדם צנוע, לא אכפת לי לשחק בליגת האלופות או בליגה א'. גם בשכונה, עם ילדים, אני בא לנצח".

- מה היה המגרש הכי עלוב ששיחקת בו?

"אתה לא מבין כמה מבחר של מגרשים זניחים יש בליגה הזאת. פעם שיחקנו מול מכבי טמרה בחוץ, זה לא מגרש כדורגל, מה זה בכלל? דשא יבש, רוחות חזקות, אי אפשר לשחק".

- מה חסר לך לעומת שחקנים בליגת העל?

"יש לי ניסיון ורצון, את זה אין להרבה שחקנים. יש הרבה שחקנים, בלי שמות, שאני יותר מבוגר מהם אבל מוכיח להם שהגיל לא קובע בכדורגל. תראה את ההגנה של מילאן, זאת ההוכחה הכי טובה, לא?".

הילד ממכבי תל אביב גדל, והוא ממשיך לנוע כמו כספית. את העונה הוא פתח במכבי באר יעקב, משם נדד לרמלה ועכשיו הוא בהפועל הרצליה. "שיחקתי ברמלה חודש ועזבתי כי ביקשתי שיחזקו את הקבוצה ולא הצליחו להביא שחקנים. אני לא הולך להילחם באוויר. בהפועל הרצליה שיחקתי בעונה שעברה. בית נחמד, יש תנאים טובים ובני טבק מאמן. אני משחק בליגה של אבישי ז'אנו ובתחילת העונה הייתי מועמד לטבריה. הם אמרו שיביאו לי רכב, אבל קלטתי שמנסים לחרטט אותי. הביאו לי סיאט שנת 84'. איך שראיתי את זה, אמרתי להם 'פה אני לא נשאר'. הלכתי".

- מה ההבדל המרכזי בין הליגה הבכירה בה שיחקת לליגות הנמוכות?

"עם הזמן ההבדלים בין הליגות העליונות לתחתונות מצטמצמים. ההבדל העיקרי הוא במהירות של המשחק, בטכניקה של השחקנים ובמהירות המחשבה. פעם ליגת העל הייתה יותר מהירה, קשה לי לראות משחקים היום. זה לא כדורגל".

- מה היה המגרש הכי עלוב ששיחקת בו?

"מכבי באר יעקב. היית במגרש שם? אין שם כלום. מגרש עקום, בלי דשא. אה, רשתות יש להם. אבל זה במקרה".

- מה חסר לך לעומת שחקנים בליגת העל?

"אני יכול לשחק גם עכשיו בליגת העל. תן לי מחנה אימונים טוב, אם אני עובר אותו חלק, בלי פציעה, אני יכול לשחק שם. יש לי שני יתרונות חשובים על אחרים. מהירות המחשבה והטכניקה האישית. וכן, אני עדיין מוסר עם הפאלש".