האם זה מספק אתכם?

המשפט הראשון שנפלט אצל יותר מדי אנשים בתום ההצגה של בני יהודה על חשבון הפועל תל אביב, היה שאם גיא לוזון היה זוכה לאותו קרדיט וגיבוי גם בתקופה הקשה בעונה שעברה, הוא היה מגיע לאותן תוצאות. אבל זה יהיה מאוד פזיז לקבוע זאת, כפי שהיה פזיז להתעלם מחוסר הביטחון וחוסר היכולת של מאור בוזגלו לפני השער הענק שלו מול מכבי חיפה. גיא לוזון היה צריך לעבור את המשבר הראשון שלו מחוץ למכבי פתח תקוה בקבוצה כמו בני יהודה, ולא בהפועל תל אביב. מאמן צעיר שמתמודד לראשונה עם שרשרת הפסדים וקהל לא מרוצה, כדאי לו שקודם זה יקרה בקבוצה קטנה וחמימה, ורק אחר כך בחביבת התקשורת.

עכשיו גיא לוזון צריך לדעת לנצח כשכל המדינה מסתכלת עליו, עוד תהליך שמתחילים אותו בבני יהודה ורק אחר כך בהפועל תל אביב. עד עתה לוזון נהנה מהיעדר לחץ, ובלי שאף אחד הרגיש עיצב את הקבוצה הכי מלהיבה בליגה. מעכשיו זה הולך להיות הרבה יותר קשה. לוזון עדיין חייב להוכיח לעצמו ולבני יהודה שהוא לא מאמן של תקופות, ושלהצלחות שלו יש תוחלת חיים ארוכה מהרגיל. אלו הם רק חלק ממבחני ההסמכה שמאמן צריך לעבור בדרך לקבוצה גדולה, מבחני הסמכה שעוברים קודם בבית הספר ואחר כך באוניברסיטה. עד שזה יקרה, גיא לוזון עדיין יהיה מאמן שהכריזמה שלו פועלת על שחקנים צעירים, ורק איתם הוא יודע להעמיד קבוצה קטנה ותוססת.

שתי מסקנות עתידיות מכבי חיפה יכולה לקחת מה-1:1 מול מכבי תל אביב. הראשונה, היא לשלב בהרכב הקבוצה יותר שחקנים עם ניסיון בקרבות אליפות, שחקנים שיודעים מה זה לקחת אליפות. זה היה ההבדל בין השער של גוסטבו בוקולי לשאר שחקני מכבי חיפה שהחמיצו לפני כן, וזה הערך המוסף שיש לשחקנים כמו אפק וקטן על פני רפאלוב ופאנטיני. מכבי חיפה חייבת את הניסיון שלהם כדי להפחית נזקים של חוסר ביטחון ופאניקה.

אבל גם אם מכבי חיפה תצליח למצוא את האיזון בין ותיקים לצעירים ולשפר את החוסר הנפשי שלה, האליפות הזאת לא תיתן לה בטוחות לעונות הבאות. ההפתעה שהקבוצה השיגה העונה עם סגל צעיר לא תיצור הרתעה שתספיק לעוד צלחות, ולשחר מומלץ להגדיל מחדש את התקציב. גאידמק איננו, שניידר מתחיל לחסוך, וזה הזמן להקפיץ את רמת שחקני הרכש שבאים למכבי חיפה ולבסס את העוצמה שלה גם על היתרון הכלכלי. כמו שהיה כאן לפני שגאידמק הגיע. זה לא אמור לבוא על חשבונם של כיאל וגולסה, אלא לטובתם.

גמר גביע הטוטו מול מכבי תל אביב יספק אינדיקציה לא רעה האם יוסי מזרחי יכול להוביל את מ.ס אשדוד אל נקודת המפנה שהמועדון המצוין הזה זקוק לו – תואר רציני. תודות לגאוני ההתאחדות - שהיכולת שלהם לבנות ולנהל לו"ז רציני של ליגה לאורך עונה שקולה ליכולת של אבי לוזון לעודד את הפועל פתח תקוה - מזרחי יקבל את מכבי תל אביב רק יומיים אחרי משחק. מדובר בעוול שחוזר על עצמו שבוע שני ברציפות, ואין לו תקדים באף ליגה רצינית ואפילו לא בקבוצות עם סגלים עמוקים של מאות מיליוני יורו. בנוסף, למזרחי יש קבוצה איכותית, מחוברת ורעבה יותר, שהראש שלה לא טרוד בליגה. איך שלא תסובבו את זה, מזרחי צריך להביא תואר ראשון לאשדוד.

אבל יש גם צד אחד ליוסי מזרחי, זה שכבר כמה שנים מעמיד קבוצה אשדודית מאוד פגיעה הגנתית, עם בעיות בעמדת השוער ובמשחקי החוץ, לצד תצוגות כדורגל משובחות. סגנון המשחק של מזרחי הביא לאשדוד המון אוהדים, אבל לא ניקה את הבעיות המנטליות שמועדון מתבגר סובל מהן. כי מזרחי הוא מאמן מצוין, אבל לא איש חזון שיסחוף את אשדוד לנצח את הגורל הקבוע שלה. הוא תמיד מתלונן, תמיד רוטן, וסובל מהרבה ליקויים פרובינציאליים של מאמן ישראלי טיפוסי. ליקויים שהשאירו אותו מאמן ליגה מצוין, אבל לא מאמן גדול של קבוצות גדולות. אם מזרחי יפספס את ההזדמנות גם בגמר גביע הטוטו, כנראה שסגנון המשחק האטרקטיבי שלו לא יביא אף פעם לאשדוד תואר.

לא היינו צריכים את המלחמה האחרונה כדי לדעת כמה התקשורת בישראל היא נהנתנית, פחדנית ושטחית. לשם כך, יש גם מספיק בלוגים בנושא תקשורת שלמזלכם אתם לא מכירים, חלקם מעבירים ביקורת על כתבי חצר בעילום שם, חלקם מחלקים עצות על ידי אנשים עם ניסיון מזערי בתחום, אבל רובם ככולם לא תורמים מאומה לשיח העיתונאי. כי כשעיתונאי כותב על עיתונאי זה תמיד יוצא רדוד כמו שזה נשמע, כולל הטקסט שאותו טרחתם לקרוא עד עכשיו.

לא הייתי צריך את המלחמה כדי לדעת שרביב דרוקר הוא עיתונאי שטחי שמעדיף להשמיע ולתמרן מאשר להקשיב ולהבין, אבל הבלוג האחרון שלו על דני ענבר מערוץ הספורט הצליח ממש לעצבן. דרוקר מתח ביקורת על הראיון שקיים דני ענבר עם יוסי מילשטיין ועל סרט תדמית שענבר ערך על ארקדי גאידמק בעבר הלא רחוק עבור ערוץ 2. בראיון ב"אחד על אחד" התוודה מילשטיין וסיפר על מיצג השווא שהם מכרו לענבר באותה כתבה לערוץ 2 לפני כשנתיים, בעוד ענבר טען שהוא ידע שרוב הדברים שנאמרו שם הם לוקשים. דרוקר, בתגובה, קונן בבלוג על כתבה שנעשתה ללא בדיקה.

דרוקר, למי ששכח, הוא איש ערוץ 10. הערוץ שמתחרה בערוץ 2. ייתכן שדרוקר נלחם על הראיון עם גאידמק וכעס על זה שהפסיד אותו לענבר. ייתכן שדרוקר הוא רק חכם בדיעבד וגם הוא בלע את הלוקשים שגאידמק מכר לציבור באותה כתבה. דרוקר, ביחד עם חברו העיתונאי עפר שלח (המסקר את אחיו במשחקי הליגה והיורוליג), יוצא לדרכים ומביא לפעמים ביום שישי כתבות מלוקקות על גיבורי השבוע – כשנוראה מכולן הייתה זו עם רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב. אפשר להאריך עוד לגבי חוסר הסמכות של דרוקר להעביר ביקורת על מישהו, אבל אין סיכוי להגיע לפואנטה. כי כשעיתונאי כותב על עיתונאי אף פעם אין פואנטה. סתם פורקן לעצבים. בדיוק כמו כאן.

"שער הניצחון על סכנין היה גם שער האליפות של מכבי חיפה"

1. כלל ידוע לגבי קבוצה אלופה הוא שההרכב שפתח את העונה לא תמיד גם מסיים. יש הרכב אחד שבונה מומנטום ראשון במהלך העונה ומביא את הקבוצה לעמדת טובה בצמרת, ויש את ההרכב השני שמסיים את העונה ומורכב ברובו מהשלד הבריא שנוצר בחלק הראשון וחלקים רעננים שהחליפו חלקים עייפים. באמצע יש משברון, והקבוצה שיודעת למצוא את ההרכב הנכון מחדש יוצאת ממנו הכי מחוזקת. כך קרה גם בעונת הדאבל של הפועל תל אביב, כשתינוקות קשטן החלו לקראת סיום העונה לקחת את המושכות. זה הזמן של גוטמן להתחיל להריץ הרכב קצת שונה לקראת חודשי ההכרעה. השאלה היא האם יש לו מספיק כוחות בספסל בשביל זה.

2. התקפות על סגנון המשחק הן עניין שבשגרה עבור מאמן מכבי חיפה, מכבי נתניה או בית"ר ירושלים. מהם תמיד ידרשו הצגות, להם תמיד יציבו רף של אליפות ראויה, אבל רק לעתים נדירות הטענות הללו נוגעות להפועל תל אביב. אולי זה אתוס ה-0:1 של המועדון ההגנתי מטבעו, אולי זה הקהל שלא אוכל בקלות את המניפולציות בתקשורת ורק רוצה לראות סופסוף אליפות, אבל השורה התחתונה היא שלאלי גוטמן יש פריבילגיה. גם את בית"ר הוא יוכל לנצח עם כדורגל לא מרשים ולזכות בכל התהילה. אף אחד לא יגיד לו מילה.

3. המומנטום הזמני של בית"ר נבע משתי דיאטות: אחת בשומן בסגל השחקנים, והכנסת כוחות רעננים להרכב השבע משתי אליפויות – תהליך שהיה צריך לבצע כבר בתחילת העונה. הדיאטה השנייה היא בציפיות. בית"ר ניצחה עד עכשיו משחקים שאף אחד כבר לא התייחס אליה. בלי לחץ, בלי צמרת מעל או תחתית מתחת, הרבה יותר קל לשחק משוחרר. ביום שני בבלומפילד זה יסתיים. זה הזמן לראות כיצד בית"ר חוזרת למשחקי יום שני עם כל הלחץ עליה.

4. דווקא החיסרון של בנאדו וטל יכול לשחק לטובת בית"ר. במקום לבוא בטוחה בעצמה, במטרה להכריע את הפועל תל אביב, ההרכב הדליל של בית"ר יחייב אותה לסגת לאחור, לשחק יותר צנוע ולעקוץ בקטנה. בדיוק כמו שהפועל תל אביב עשתה בסיבוב הקודם.