לכבוד הגולש שטרן

דייויד שטרן חגג השבוע 25 שנה בתפקיד, במהלכן ביצע מהפכה ב-NBA. הקומישינר חוזר לנקודות הציון המשמעותיות של הקומישינר

גיל קדרון

1984: דייויד שטרן ממונה לקומישינר של ה-NBA

שטרן החליף את הקומישינר הפורש לארי אובריאן. הליגה שקיבל לידיו הייתה עסק עם 200 מיליון דולר הכנסות, ואחרי 25 שנה הוא מגלגל לא פחות מארבעה מיליארד. כמובן שהרבה מן הקרדיט מגיע לשטרן, אבל כדאי גם לזכור שבתקופה זו יצאה ארה"ב משפל כלכלי לא פשוט אל עבר כלכלה שהעמידה בראש שמחתה את הקהילה העסקית ואפשרה לזו לשגשג מעבר לכל חלומותיה (הכלכלה האמריקאית כולה גדלה פי ארבעה ב-25 השנה האחרונות). יחד עם תאגידי המדינה פרחה גם ה-NBA כעסק לכל דבר ועניין, וסדרי העדיפויות השתנו בהתאם, עם דגש על תדמית נקייה, לעתים קרובות לפני האמינות של המשחק עצמו.

טוב לדעת (מקודם)

שיטת השחייה שתשנה לכם את החיים (ותהפוך אתכם לחטובים)

לכתבה המלאה

1984: נחתם הסכם קיבוצי בין הבעלים והשחקנים

בשנתו הראשונה בליגה נחתם ההסכם הקיבוצי הראשון בין הבעלים והשחקנים, בתוכו מהפכה ששינתה לחלוטין את פניה של הליגה. תקרת שכר קבעה מקסימום הוצאות לבעלי הקבוצות, מה שאיפשר לבנות ליגה שוויונית יותר מחד, והוצאות שפויות יותר מאידך; מדיניות חסרת סובלנות לשימוש בסמים הציעה טיפול למי שהודה בשימוש, ונלחמה עד חורמה בכאלו שסירבו לוותר על התענוג.

בשנה הראשונה הייתה התקרה קשיחה, ועמדה על 3.6 מיליון דולר. 25 שנה מאוחר יותר החוקים הבסיסיים ביותר של התקרה יכולים לפרנס כתבה בת 3,000 מילה (המיד לוול אקספשן, אקספשן דו שנתי, אקספשן של ותיקים, זכויות לארי בירד, מס מותרות, משכורת רוקיס, פיצוי בסיס-שנתי ועוד פנינים אין ספור), והיא כבר נושקת ל-59 מיליון, כשמשכורות השחקנים קופצות בעת זו מממוצע צנוע יחסית של 330 אלף לסכום אסטרונומי של כ-6 מיליון לעונה.

שינוי נוסף של שטרן היה השבתה לחיים של תחרות ההטבעות, אבן דרך בתדמית החדשה שיצק לליגה, לסוף שבוע האולסטאר, שהפך תחת שטרן לחגיגה ממיטב המסורת האמריקאית (אמנם פלסטיקית, אבל עדיין חגיגה).

1984: מייקל ג'ורדן פותח את עונת הרוקי שלו

שיתוף הפעולה בין שטרן למייקל ג'ורדן היה הרחב ביותר בין מנהל ספורטיבי לבין כוכב על אי פעם. ג'ורדן הפך את ה-NBA למותג על, לפנטזיה, לבידור ברמה הגבוהה ביותר, וסייע לו למכור את זכויות השידור במחירים הולכים וגואים. מצד שני, שטרן התחיל להפגין את התכונה המשמעותית ביותר שלו כקומישינר, ורכב בפעם הראשונה בקריירה שלו על הגל הנכון ביותר בזמן הנכון ביותר. הוא רומם את ג'ורדן למעמד ששמור רק לו ולמוחמד עלי ויצר אייקון ששתי תעשיות שלמות נשענו עליו (הכדורסל המקצועני וחברת ההנעלה נייקי), ועשרות נוספות נהנו מביצי הזהב שהטיל.

1985: פרשת המעטפה הקפואה של ניו יורק

ההשפעה הגדולה של שטרן והנחישות בה הנהיג את כל מהלכיו יצרה סביבו שורה בלתי נגמרת של תיאוריות קונספירציה. הראשונה והפופולרית שבהן היתה זכייתם של הניו יורק ניקס בהגרלת הלוטרי הראשונה ב-NBA (עד אותה עונה הקבוצות דורגו לפי המאזנים, בסדר הפוך), כשהפרס הגדול הוא כוכב המכללות של ג'ורג'טאון, פטריק יואינג, שהחיה את הניקס למשך עשור וחצי עד שגורש.

העובדה שהשוק הגדול ביותר בארה"ב זכה לשחקן המכללות הגדול ביותר בהגרלה הראשונה הובילה רבים להאמין שטרום עידן כדורי הפינג פונג הקפיא שטרן את המעטפה בה הסמל של הניקס כדי שיידע לשלוף דווקא אותה מבין כל המעטפות האחרות.

1993: מייקל ג'ורדן פורש מכדורסל

שנה אחרי שפרש לארי בירד ושנתיים לאחר שפרש מג'יק ג'ונסון, תלה גם מייקל את הנעליים. עד שחזר במרץ של 1995 חוו אוהדי ה-NBA עונה וחצי משמימות ועייפות, שכללו בעיקר מכות וקרבות סנטרים מתחת לסלים, כולל גמר חלש להחריד בין יוסטון לניו יורק ומשחק אולסטאר בו כיכבו שחקנים בינוניים כג'ון סטארקס, בי ג'יי ארמסטרונג וצ'ארלס אוקלי. למעשה, ההישענות המוחלטת של הוד אוויריותו חזרה לשטרן כבומרנג בפרצוף, עד ששוב ידע להתאושש.

גם כיום יש שמאמינים שהפרישה הראשונה של MJ מכדורסל היתה עסקת מחשכים שנרקמה בינו לבין שטרן, על מנת לדכא את הסיפורים על ההתמכרות של מספר 23 להימורים, תיאוריית קונספירציה שאף כוללת את רצח אביו בתוכה. מיותר לציין שמעולם לא הוצגו הוכחות תומכות לכך.

1999: ג'ורדן פורש בשנית והבעלים משביתים את הליגה

הפרישה השנייה של ג'ורדן היתה קשה במיוחד עבור ה-NBA, בין היתר לאחר שההסכם הקיבוצי בין הבעלים והשחקנים פג והצדדים לא הגיעו להסכמה מחודשת. התוצאה - הבעלים השביתו כל פעילות למשך שישה חודשים, עד החתימה בינואר 1999. העונה קוצרה ל-50 משחקים בלבד, ואיתה קוצצו גם התדמית של הליגה והזכרונות הנעימים מהאליפות שלקחו הסן אנטוניו ספרס.

כשנשאל בימים האחרונים לכישלונו הגדול ביותר, מנה הקומישינר את חוסר יכולתו למנוע את ההשבתה של 1999. התוצאות החיוביות של ההסכם החדש היו חוזים קבועים מראש של רוקיס, שמנעו התחדשותו של פיאסקואים כמו אלה של גלן רובינסון וג'ים ג'קסון (שהתקשו להגיע עם קבוצותיהם להסכמה בנוגע לחוזה המקצועני הראשון שלהם ואיימו לגשת שוב לדראפט הבא), והקשחת תקרת השכר.

2002: יאו מינג נבחר ראשון בדראפט

גל מוצלח נוסף עליו רכב שטרן במיומנות אין קץ היה זה של הגלובליזציה. בזמן ששתי הליגות המקצועניות המובילות בארה"ב, הפוטבול והבייסבול, גרפו רווחים נאים מבית אך נותרו לא רלוונטים מחוץ, פימפם שטרן את ה-NBA לעולם, דחף שחקנים לא אמריקאים להצטרף לחגיגה, ושינה את הליגה לתמיד. בחירתו של יאו על ידי יוסטון ב-2002 סימנה את שיאו של התהליך ואת כניסתה הרשמית של ה-NBA לשוק הסיני אדיר המימדים.

נסיקותה של ה-NBA לגבהים חדשים ייבשה את הליגות האירופאיות, אבל הציגה ברבות הימים שני אירועים שהיו בעבר לא יותר מפנטזיה - גרמני כ-MVP של הליגה וצרפתי כ-MVP של הגמר.

2004: רון ארטסט מושעה ל-86 משחקים

המהומה רבתי בפאלאס של אובורן הילס לעולם תירשם ברזומה של שטרן כנקודה שחורה. חילופי המהלומות בין שחקני הפייסרס לאוהדי הפיסטונס הובילה את שטרן להשעות את המשיגנע רון ארטסט, שהיה הראשון לטפס ליציעים לאחר שהושלכה עליו כוס פלסטיק מלאה בבירה, לתקופה חסרת תקדים - 86 משחקים סך הכל (כולל פלייאוף) אחרים הושעו למשחק אחד עד 30.

המסר של שטרן היה בלתי מתפשר - הליגה שלי לא תיקשר לאלימות. המראות של ענקים שחורים מכים בני תמותה לבנים צרמה לעין האמריקאית, שתמיד עיכלה טוב יותר שחקני בייסבול היספנים מכים אוהדים לבנים, או לחלופין מכים אחד את השני. שלוש שנים מאוחר יותר אגרוף אחד ויחיד של כרמלו אנתוני הובילה להשעיה מ-15 משחקים. ההקשחה הזו והשעיות בעקבות עבירות שהוגדרו כלא ספורטיביות סורסה גם חלק מהאגרסיביות שאפיינה את הליגה, במיוחד במשחקי הפלייאוף.

2005: החתימה על הסכם חדש עם ארגון השחקנים

מאבק חסר פשרות עם ארגון השחקנים הוביל להתקפלותו של האחרון בפני רצונותיו של שטרן, שזכה למנוע משחקני תיכונים להצטרף מיד ל-NBA וקבע קוד לבוש חדש שאסר על השחקנים ללבוש בגדים שהוגדרו כלא הולמים, רובם ככולם בגדים שהיו חלק מצו אופנת ההיפ הופ, ז'אנר ששטרן עצמו קידם במסגרת הליגה שלו, עד שנתקל בתלונות מהמפרסמים הלבנים שממנים את ה-NBA.

החוקים החדשים האלה עוררו סערה רבתי בקרב רבים באוכלוסיה האפרו אמריקאית של הליגה, שטענו לגזענות, שכן חוקים שכאלה היו קיימים רק בליגות בהם כיכבו מספר גדול של שחורים. אולם באופן מפתיע, ההכרזות הלוחמניות, ההאשמות הקשות והאיומים הרבים נדמו מהרגע שהוקפץ הכדור הראשון של עונת 2005/6.

2007: ההשעות ופרשת טים דונהי

עונת 2006/7 היתה אולי האומללה ביותר בקריירה של דייויד שטרן. החלטתו להשעות את אמארה סטודמאייר ובוריס דיאו בסדרת חצי גמר המערב מול הספרס היתה תרגיל נדיר באטימות פקידותית ובהעמדת החוקים שיצר בעצמו מעל להגינות של המשחק. כמה חודשים מאוחר יותר התפוצצה פרשת מכירת המשחקים של השופט טים דונהי, והאמינות של הליגה צנחה לשפל חסר תקדים מאז עלייתו של שטרן לשלטון, עם שובן לקדמת הבמה של תיאוריות הקונספירציה, בעקבות עדותו של דונהי עצמו. סקרים הראו שרבים מאמינים שהשופטים שורקים לפי דרישתם של שטרן ואנשיו, על מנת לסייע לקבוצות הגדולות להמשיך לשלבים הגבוהים, במטרה להגדיל את הרייטינג.

הביקורת על שטרן מעולם לא היתה חריפה יותר, על שאיפשר לאחד משופטיו ליפול ברשת של הפשע המאורגן, על שלא הצליח לגלות זאת, על השינויים הלא מספקים שהנהיג מאז, ועל טיפולו הגמלוני ביחסי הציבור. לראשונה קראו כלי תקשורת מרכזיים להחלפתו.

2008: הסלטיקס מנצחים את הלייקרס בגמר

גל נוסף עליו רכב שטרן הוכיח את עצמו בצורה בלתי רגילה עם השלמתה של המהפכה הטכנולוגית, שמאפשרת כיום לאנשים בעולם כולו לראות משחקים בשידור חי דרך האינטרנט, לראות תקצירים וכתבות לרוב, בנוסף למה שהפך למובן מאליו - מאות מדינות זוכות לשידורים חיים בטלוויזיה בשעות לא שעות.

אבל הדבר המשמעותי שקרה ב-2008 היה ניצחונו של הכדורסל על כל מתחריו - מכירת המשחקים, קוד הלבוש, המאבקים בין הבעלים לשחקנים, התדמית הבעייתית. העונה הרגילה המצוינת והמפגש הקלאסי בגמר השכיחו את אלה מלב כל. עלייתם לגדולה של אינספור כוכבים צעירים נוספים (שחלקם, בניגוד לכל הגיון קונספירטיבי, הגיעו לשווקים קטנים וזניחים) הזכירה לכולם שעם כל הכבוד להתעסקות במה שמסביב, הדבר המשמעותי ביותר הוא מה שקורה בין ארבעת הקווים ושני הסלים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully