כשרון ג'אוורסקי מדבר על פוטבול העיניים שלו נוצצות. ג'אוורסקי, 58, שמוכר יותר בכינוי "Jaws" (מלתעות), שיחק 15 עונות ב-NFL, פרש ב-1989 ומשמש בשנים האחרונות כפרשן הפוטבול הבכיר של הרשת. יש כאלה שניתן להרגיש במיאוס שלהם אחרי יותר מ-40 שנה סביב הכדור מעור החזיר, אבל ג'אוורסקי, כך נראה, רק מגביר את העניין שלו. לכל שאלה הוא עונה עם להט ובטונים גבוהים, שאפשר היה לטעות בהם ולחשוב שלרגע הוא גוער בך אלמלא היה מסתכל עליך ומחייך. הוא גם לא תמיד מקפיד על חוקי הפוליטיקלי קורקט, מה שהופך את השיחה למעניינת. למרות הלו"ז הלחוץ ותזוזה מעמדת שידור אחת לאחרת, הוא נאות להעניק לוואלה! ספורט ניתוח למשחק הלילה.
אל תשחררו את ווילי
הדעה הרווחת היא שאריזונה הגיעה לסופרבול בדרך "הלא נכונה" היא ניצחה את הנמושות בבית שלה, ה-NFC מערב, רוטשה במשחקי החוץ, הפגינה פוטבול חד ממדי והשתחלה לפלייאוף בצורה הרבה פחות משכנעת מיריבתה לסופרבול, למשל. ג'אוורסקי לא מסכים לקביעה הזו. "לאריזונה, כמו לכל קבוצה, היו עליות וירידות השנה, אבל היא תיקנה את החורים שלה בדיוק כשזה קבע. יש קבוצות שפותחות טוב ודועכות במהלך העונה, אצל הקרדינלס קרה ההפך. צריך לדעת מתי לעשות את השינוי, וקן וויזנהאנט תיקן את כל הליקויים ברגע הנכון".
חובבי הפוטבול מכירים את המפתחות למשחק, אבל ג'אוורסקי מחדד את הנקודה. "מבחינת הסטילרס, אין ספק שמעל כולם הם צריכים לדאוג להגיע לקורט וורנר. ראינו את המספרים של האיש בינואר, יש לו קוורטרבק רייטינג של 128 בפלייאוף וזה נתון מדהים. פיטסבורג היא קבוצת בליצים טובה מאוד, אבל צריך לזכור שגם האיגלס הם קבוצת בליצים מצוינת, גם הם ניסו להפעיל לחץ על וורנר ושילמו את המחיר. כשהבליץ לא מצליח, וורנר יגרום לך לסבול. אריזונה היא קבוצת מסירה מובהקת, ואסור לאפשר לה להשתמש בנשק הזה.
"עבור פיטסבורג הסיפור שונה לחלוטין. הקרדינלס צריכים פשוט להסתכל על המשחק בין שתי הקבוצות מהעונה שעברה. הוא הסתיים בניצחון 14:21 לאריזונה כשרות'לסברגר מופל ארבע פעמים, אבל הנתון המשמעותי ביותר שהיה במשחק הזה הוא המספרים של ווילי פארקר. הוא הגיח 18 פעמים ל-38 יארד, בהן ריצה אחת ל-20 יארד, משמע שב-17 הריצות האחרות שלו הוא השיג 18 יארד בסך הכל. זה מרשים ביותר. קשה לי להאמין שהקרדינלס יחזרו על המספרים האלה, אבל כל דבר בסביבה הזו יהיה טוב עבורם".
היינס וורד עדיין פצוע. וורד, תופס המפתח של פיטסבורג, ירד מהדשא כבר ברבע הראשון במפגש מול בולטימור וצפוי לפתוח, אבל בחדרי חדרים הסטילרס קצת חוששים שהוא לא כשיר במאת האחוזים. "ברור שפציעה כזו היא לא סימן מעודד, כולנו מבינים ומכירים את הערך שיש לוורד במערך של מייק טומלין. מצד שני, פיטסבורג מעולם לא הייתה בנויה על שחקן אחד וגם כשוורד בריא, לא פעם מייק טומלין עולה עם מערכים שכוללים שלושה תופסים ו-וורד לא נמצא ביניהם. כן, תהיה השפעה אם הוא לא כשיר, אבל אני חושב שאם תוכנית המשחק של הסטילרס תעבוד כמו שצריך, היא תהיה מופחתת.
ואיך זה ייגמר? "יהיה הרבה יותר צמוד משאנשים חושבים. 20:21 לפיטסבורג".
אל תפספס
"שינוי יכול לעשות למקנאב טוב"
את רוב הקריירה שלו העביר ג'אוורסקי בפילדלפיה, בה שיחק בעשר מתוך 15 שנותיו בליגה כשהוא עדיין מתגורר באזור. בשל כך, הוא נשאל גם על הקבוצה שההיעדרות שלה הכי בולטת פה, האיגלס. אני מספר לו שיש להם הרבה אוהדים בישראל והוא מחייך בסוג של סיפוק. הוא לא חושב שיש אשם עיקרי בכך שהעיטמים שוב כשלו מלהעפיל לסופרבול. "בפוטבול, אתה מנצח כקבוצה ומפסיד כקבוצה. אני יודע שזו קלישאה שחוקה, אבל במשחק שבו יש כל כך הרבה מרכיבים קשה לשים את האצבע על אשם עיקרי. האיגלס היו במומנטום רצחני אחרי הניצחון על הג'איינטס ופשוט לא הופיעו למחצית הראשונה בפיניקס, הדברים האלה קורים ולא תמיד יש להם הסבר. אנדי ריד הוא מאמן מצוין שהביא אותם לחמישה גמרי NFC, אבל כל מה שזוכרים לו זה את העובדה שלא זכה בסופרבול. אלה סדרי עולם ואי אפשר לשנות אותם".
ג'אוורסקי ממהר לגונן על דונובן מקנאב וסבור שהצהרותיו בדבר הרצון שלו להישאר באיגלס כנות: "שיחקתי עשר שנים בפילדלפיה, אני יודע מה זה להיות קוורטרבק בעיר הזו עם הקהל הזה. זה מלחיץ וזה יכול להתיש, אבל ראיתי את מה שהוא אמר, והוא צריך להיות שחקן מימיקה טוב מאוד, שלא להגיד צבוע, כדי להגיד את זה ככה מבלי להתכוון". כאן הוא מהרהר לרגע, אולי נזכר בנקודה בה הוא עצמו עזב את פילדלפיה: "מבחינתו, יכול מאוד להיות ששינוי יעשה לו רק טוב".
ולאיגלס?
"לא. למה, את מי יש להם במקומו?"
קווין קולב
"מה הוא עשה בחיים שלו, שיחק חצי משחק?"
