וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

האם אירופה מוכנה לאיתי שכטר?

31.1.2009 / 9:00

יאמר בונה עליו, מתיאוס שואג עליו, החברים חולים עליו, אבל בנתניה יודעים: השכונתיות החיננית של שכטר, שבאה לידי ביטוי גם במשחקו ההרפתקני, מונעת ממנו להתקדם. איפה ייגמר המסע של שכטר?

שבוע של אימונים במכבי נתניה הספיק ללותר מתיאוס להכין תוכנית אישית לכל שחקן, הכוללת נקודות חשובות לשיפור. מהחלוץ איתי שכטר ביקש המאמן להתאמן בחדר כושר, לאכול נכון, להוריד שומן עודף ולהעלות מסת שריר. "אני יודע שאתה חי לבד", אמר מתיאוס לשכטר, "אדאג שהקבוצה תסדר לך ארוחות מזינות". לתדהמתו הרבה, הבחין הגרמני בחלוץ שלו זולל בהנאה גביע גלידה ענק במהלך מחנה האימונים. חמתו של הגרמני בערה בו, וכשהוא רותח מזעם, מיהר המאמן לכנס אסיפת שחקנים. "לא יכול להיות שאני דורש מכם מקצוענות ותזונה נכונה, ורואה שחקנים אוכלים גלידה", אמר.

הסיפור הזה משקף פן מסוים (וקריטי) באופיו של שכטר – הפן הילדותי. על הכישרון שלו אין חולק. גם לא מתיאוס. שכטר ניחן ביכולת טכנית ובאחד על אחד מהטובים שנראו בארץ. לא פעם היצירתיות שלו מפיחה רוח חיים בנתניה הטקטית והשמרנית, שמציגה לפרקים כדורגל משעמם. אלא שאותו פן ילדותי, אותה בעיה מנטלית, היא זו שחוצצת בין שכטר לבין תהילת עולם, ומונעת ממנו להיכנס לליגה של הטובים ביותר. שכטר הוא טיפוס חיובי ומצחיק מצד אחד, אבל אותה שכונתיות חיננית, שבאה לידי ביטוי גם במשחקו ההרפתקני, היא גם זו ששמה מקל בגלגלי ההתקדמות שלו.

בעיצומה של עונתו הרביעית בליגת העל, שכטר חולם על אירופה. גם בנתניה חולמים למכור אותו בכסף גדול. הבעיה היא שלצד הכישרון, ובצל העניין המנטלי, מסתתר פן שלישי: הבעיות המקצועיות. הביקורות שהוא סופג השכם וערב ממתיאוס אינן חדשות. הן היו שם גם לפני כן, אצל מאמנים אחרים. ביקורות שמדברות על יסודות כדורגל חסרים, קושי בהבנת המשחק ומשמעת טקטית לוקה בחסר. מבחינת הנהלת מכבי נתניה, שכטר הוא "הבייבי", היהלום, שחקן שהוא גם דמות שיווקית שעומדת בפרונט. מבחינה מקצועית, שכטר עדיין לא מלוטש. ומבחינה מנטלית? טוב, זה כבר סיפור אחר. השאלה היא: האם אירופה מוכנה לאיתי שכטר? ויתרה מזאת, האם הוא מוכן לאירופה?

הפן המנטלי

מאי 2007. מכבי נתניה מבטיחה עלייה היסטורית (ראשונה מבין שתיים) לגביע אופ"א. הבעלים, דניאל יאמר, סגר מועדון בהרצליה והזמין את השחקנים ואנשי המועדון לחגוג על חשבון הברון. בעיצומו של הלילה, אחרי שהאורחים נהנו מאוכל ואלכוהול בחופשיות, עלה שכטר על הבר, לקח את המיקרופון של התקליטן ופנה ליאמר באנגלית רעועה: "I want Mazo N'sombo team". הכוונה הייתה טובה. החלוץ בסך הכל רצה לדבר אל לבו של הבעלים שישאיר את חברו הטוב (והיקר) במועדון לעונה נוספת, דבר שלא קרה בסופו של דבר. הביצוע, שהיה חינני ומשעשע מצד אחד, אבל גם תמים וילדותי, שיקף היטב את המהות של השחקן.

"הוא ילד נהדר ואחלה בחור", מציין צדוק מלכה, ששימש כעוזרו של ראובן עטר בנתניה ומחזיק באותו תפקיד בבית"ר ירושלים. "הוא לוקח דברים בצורה חיובית, גם כשלא טוב. כשנפצע בכתף בסוף העונה שעברה אמר: 'לא נורא. הכל משמים, אני בחור חזק ואעבור את זה'. שכטר לא אחד שטומן את הראש בחול". מלכה מתבקש להגיב על עניין הילדותיות: "הוא ילד מבחינת הנפש. מה רע להיות שמח? זו תכונה טובה".

אין ספק ששמחת החיים היא מאפיין בולט אצל השחקן. במחנות אימונים, מספרים בנתניה, הוא נוהג להתיישב במקום אסטרטגי באוטובוס ולנצח על המקהלה. על כל אדם בקבוצה הוא חיבר שיר מיוחד. שכטר נחשב בתוך הקבוצה למנהיג של השחקנים הצעירים יותר, טיפוס מצחיק וליצני. אלא שאותה שמחה והתלהבות יתר פגעה בו לא אחת. "היום יהיה לנו פנדל, אני אבעט ואכבוש", אמר החלוץ לחבריו בחדר ההלבשה, לפני פתיחת משחק חצי גמר גביע המדינה מול בית"ר אשתקד. הנבואה התגשמה כמעט במלואה: טברטקו קאלה הדף את הבעיטה. הירושלמים המשיכו לניצחון בהארכה. המקרה חזר על עצמו שוב העונה. שכטר התעקש לבעוט פנדל בדקה ה-90 מול בני יהודה, בניגוד להוראות הספסל. דלה איינוגבה עצר והציל נקודה לזהובים.

אפשר להסתכל על צמד הסיפורים האלה מנקודת מבט חיובית, ולראות בו כשחקן שלא פוחד לקחת אחריות, אלא שבנתניה יש המסתכלים על זה אחרת. אותו רצון של להיות האיש שמנצח את המשחק, הופך לגיבור ורץ לקבל את האהבה והחום של הקהל, החברים והתקשורת, יכול בהחלט לשקף מאוויים ילדותיים באישיותו, לא פחות מביטחון עצמי. באותם רגעים, סבורים בנתניה, שכטר חשב יותר על התהילה שבהבקעת שער ניצחון וריצה לקהל עם ריקוד מנצח, מאשר התרכז בביצוע מושלם של הבעיטה.

הפן המקצועי

העניין המנטלי לא מנותק מהבעיות המקצועיות על כר הדשא. שכטר ניחן ביכולת טכנית וירטואוזית, אבל כזו שלעתים גובלת באנוכיות. לא תמיד הוא יודע לשחרר את הכדור בזמן, מתעקש על דריבל אחד מיותר ומשחק בצורה לא חכמה ואפילו שכונתית. מנגד, לפעמים הוא מראה ניצוצות גאונות. "שכטר לא מבין את המשחק והוא שחקן בעייתי שצריך לטפל בו ולהיכנס לו לראש על מנת להפיק ממנו תועלת. הוא מלא בכישרון ויכול לנצח משחק, אבל לצד הרגעים הטובים, גם גורם נזק לקבוצה. אפשר לסכם במשפט אחד: כשכל הקבוצה משחקת רע, הוא טוב. כשהקבוצה משחקת טוב, הוא רע", מנתח מאמן בליגת העל.

הדברים האלה לא נאמרים בפעם הראשונה. כשאלי גוטמן אימן בנתניה, הוא היה מרעים בקולו על שכטר במהלך האימונים, דורש ממנו לעבוד קשה יותר ומקפיד על משמעת טקטית. לחברי הצוות המקצועי היה אומר כי שכטר: "לוקה ביסודות ומתקשה בהבנת המשחק", אך היה נחוש להשריש בו את התכונות הללו.

גם מתיאוס ניסה לחנך את שכטר. על פי תפיסת העולם של הגרמני, יש שלושה אזורים במגרש המחולקים אצלו לצבעים. באזור האדום – עושים הגנה ולא לוקחים סיכונים, בצהוב – נזהרים, בירוק – יש חופש פעולה להניע כדור. מתיאוס דורש משכטר לעשות הגנה ולהתאים עצמו לחשיבה הקבוצתית. לצד חופש פעולה שהוא מקבל בהתקפה, המאמן רוצה לראות מהחלוץ שלו לחץ על מגני היריבה. לאחר משחק הניצחון מול קרית שמונה (0:3) החלוץ הוצא מההרכב ולא הסתיר את תסכולו. שבוע לאחר מכן חזר ב-0:0 הביתי עם מכבי פתח תקוה, אך גילה יכולת חלשה. מתיאוס התעצבן ואמר לעיתונאים: "אם שכטר רוצה אירופה, שיטוס כשיהיה שבוע חופש". עוד לפני כן, אמר המאמן ששכטר "לא מקצוען ב-100 אחוז". בסביבת החלוץ נעלבו מהביקורת הפומבית.

בנקודה הזו, כשלחשושי העזיבה הפכו תכופים, מתיאוס הפך עורו והתייצב לצד השחקן שלו כשהצהיר שאין בכוונתו לוותר על שירותיו. לאחר מספר שיחות בין השניים, בנתניה מספרים כי חלה אצל שכטר נקודת מפנה בגישה. "העירו לו על צורת המשחק לא פעם", מסביר גורם בנתניה. "הדרך הייתה לנהוג איתו בקשיחות. הוא יצא מההרכב וכאן בא לידי ביטוי הפתיל הקצר שלו. הוא חטף שיגעון, אבל מהר מאוד נרגע והתנצל. עכשיו הוא מבין יותר מה דורשים ממנו. הוא התחיל לרדוף אחרי הכדור ולסגור שטחים".

יחד עם זאת, קשה שלא לתהות מה עדיף לשחקן: האם הדרישות של מתיאוס, כמו אלה של גוטמן, או שמא חופש הפעולה שקיבל בעידן עטר, מאמן שנותן לשחקנים יצירתיים לבוא לידי ביטוי על חשבון טקטיקת יתר? מאמן הנבחרת הצעירה, מוטי איוניר, הולך על האסכולה השנייה: "ללא ספק חופש פעולה. שכטר לא שחקן טקטי וצריך לשחק חופשי. ככל שתגביל אותו, תרוויח ממנו פחות". מלכה מסכים: "לא בשבילו לרדוף אחרי מגן. מבלי להעביר ביקורת, אני מאמין שצריך לתת לו לשחק איפה שהוא רוצה ואיך שהוא רוצה. ברגע שאתה מגביל אותו, הורדת ממנו 50 אחוז. הוא לא בנוי לזה מבחינה פיזית".

sheen-shitof

בדקו התאמה לטיפול

פיתוח ישראלי: פתרון מדעי לאקנה בגוף עם מעל 90% הצלחה

בשיתוף מעבדות רבקה זיידה

הפן האירופאי

גם בתקופה בה מתיאוס לא היה מרוצה מיכולתו של השחקן, הוא המשיך לקבל את מלוא הקרדיט מההנהלה. מספר שבועות לאחר ההתנגשויות המתוקשרות, הגיע שכטר לאימון בבית הספר לכדורגל של המועדון, במהלך שפומפם בצורה מסיבית באתר הרשמי ובהודעות לכלי התקשורת. גורם במועדון מסביר את המהלך: "שכטר הוא דמות שיווקית שיכולה למכור". בכלל, החלוץ הוגדר לא אחת על ידי ראשי המועדון כ"בייבי" של נתניה. הוא אהוב מאוד על חברי ההנהלה, שמקפידים לשמור עליו ועל תדמיתו. יאמר רואה בו כפוטנציאל הגדול ביותר למכירה לאירופה. לאחר שהוציא כבר שני שחקנים, תמיר כהן ואבי סטרול, אך קיבל עליהם סכומים נמוכים בשל סעיפי שחרור תמוהים, הבעלים מאמין כי שכטר הוא היהלום שיכול להכניס כסף רב לקופה.

שכטר עצמו מרגיש מוכן למעבר ורוצה מאוד לצאת לאירופה. השאלה היא האם הוא באמת בשל להתמודד עם הקשיים הכרוכים מנטלית: הניתוק מהחברים הקרובים והמשפחה, והמעבר מכוכבות מקומית לאלמוניות מסוימת במדינה זרה. מבט אל הליגיונרים המוצלחים יותר שהוציא הכדורגל הישראלי לאירופה בשנים האחרונות מראה מכנה משותף ברור – אופי. יוסי בניון, דודו אוואט, פיני בלילי וטל בן חיים ידעו להתגבר על תקופות קשות בזכות אופי חזק. בנקודה הזו, הילדותיות והשובבות עלולים לפגוע בשכטר (ע"ע ברק יצחקי). גם העניין המקצועי מעורר ספקות. ברור כי כל מועדון אירופי לא ייקח על עצמו ללמד שחקן טקטיקה וכדורגל מהיסודות, ואין נפקא מינה כמה כישרון יש לו ברגליים. הדרישה היא לשחקן מוגמר שמבין את המשחק, או לכל הפחות ממושמע טקטית.

בנתניה מאמינים שבחודש ינואר 2010, שכטר יהיה בסוף תהליך שיבשיל אותו להימכר לאירופה: "הוא יכול להגיע לשם בקלות. מתיאוס יושב לו על הנשמה כי הוא מעריך אותו. ברור שמבחינת חשיבה טקטית הוא צריך להשתפר, ולגבי התמודדות עם קשיים – שכטר הוא דמות כובשת, ויהיה לו יותר קל להתאקלם". מלכה מוסיף: "מבחינת יכולת אישית, הוא בהחלט מוכן לאירופה. הוא צריך לשפר את הכושר הגופני והסיבולת ואם הוא יעשה את זה, הוא יוכל להצליח".

נקודה נוספת שיש לשים עליה את הדגש היא עניין הסיומת מול השער. סטטיסטית, המספרים של שכטר בינוניים. הוא כבש 17 שערים בשנתיים וחצי בנתניה, ולא תמיד מגלה חדות מול השער. איוניר חושב שזה לא מספיק: "אחת הבעיות בישראל היא ששחקן שעוד שלא שיחק בנבחרת, כבר מדברים איתו על לצאת לאירופה. קודם כל הוא צריך לתת עונה טובה של 15-17 שערים בליגת העל, ואחרי זה לחשוב הלאה. כדי להצליח באירופה, צריך להצליח פה ולשנות התנהלות. כישרון לבד לא גורם להצלחה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully