הפנים של בית"ר שאחרי ארקדי

כבר בגיל 17 כבש עידן ורד את שער הביכורים שלו בליגת העל, בהופעת הבכורה שלו בהרכב הכח עמידר רמת גן, שבבעלות אביו נמרוד. אלא שפחות מ-24 שעות לאחר אותו משחק החליט ורד שהוא מוותר על הדרך הקלה, ומעדיף לעבור לקבוצה אחרת, בה לא ייהנה מהייחוס המשפחתי וגם לא מסטטוס של שחקן הקבוצה הבוגרת.

כמעט שנתיים חלפו מאז ועד שורד שב להרכב של קבוצה בוגרת, וגם הפעם עשה את הספתח עם שער. ההשתלבות של ורד בהרכב הדאבליסטית והתהליך שעבר, מילד השמנת המיוחס ובעל הפריווילגיות, ללוחם צעיר וכישרוני שמקבל הכל בזכות ולא בחסד, הם אלגוריה כמעט מושלמת לתהליך שעומד בפני בית"ר החדשה, שתתבסס על שחקנים צעירים ומוכשרים, תוותר על כל המותרות אך לאחר התהליך הארוך תצא קבוצה בריאה ונשכרת יותר.

לאחר השער ההוא, שנכבש במחזור האחרון מול מ.ס אשדוד, לא היה צריך ורד להמתין יותר מדי זמן. המנהל המקצועי של מחלקת הנוער של בית"ר, ניסים בכר, שימש כפרשן שירים ושערים במשחק וכבר תוך כדי המשחק שלח SMS למנהל האקדמיה של המועדון, איתן מזרחי, שעקב אחרי השחקן הרבה לפני כן. בסיום פנה בכר לורד האב והתעניין לגבי הבן. אם האב עוד התלבט, עידן היה נחוש בדעתו, ופחות משבועיים לאחר מכן כבר לבש את החולצה הצהובה.

"המעבר לבית"ר היה צעד חכם", משחזר אורי מלמיליאן, מאמן הכח דאז שהעלה את ורד לבוגרים עוד בטרם מלאו לו 17 שנים. "הוא לא רצה שיגידו שהוא משחק בגלל אבא שלו. נמרוד קצת חשש, וחשב שזה צעד אחורה לעבור למחלקת נוער כשהוא כבר משחק בבוגרים, אבל הרגעתי אותו ואמרתי לו שברגע שגיורא שפיגל ויצחק שום יראו את הילד, הם יתאהבו בו ויעלו אותו לבוגרים".

אלא שעל אף התדמית, ורד הצעיר אף פעם לא היה מפונק. את הקריירה החל בכלל במכבי ת"א בה הצטיין, וכשאביו קנה את הסגולים סרב להצטרף לקבוצה מאותם מניעים בגללם עזב בסופו של דבר את המועדון. לאחר שנתיים הסכים והצטרף לקבוצה הרמת גנית, אף שקבוצת הנוער שלו שיחקה בליגה השנייה. למעשה, הפריבילגיה היחידה שקיבל מאביו הייתה ארבעה אימוני כושר אישיים בשבוע שערך לו מאמן הכושר, אבי חיון, והגיעו מכיסו של האב. למרות הירידה, הצליח ורד ללכוד את עיניו של מאמן העל של הנבחרות הצעירות בזמנו, זאביק זלצר, ולקבל זימון לנבחרות הצעירות.

"הוא חרוץ ועובד קשה, ומכישרון כמו שלו קשה להתעלם גם בליגה השנייה", נזכר זלצר. "הוא שחקן מאוד חכם, הוא מבין את המשחק, עושה תנועה ללא כדור כל הזמן והוא יוצא מן הכלל מבחינה טכנית". גם מלמיליאן ראה את התכונות הללו, וזה מה שגרם לו להעלות אותו מהליגה השנייה לנוער היישר אל ליגת העל. "אני תמיד אמרתי שאם ילד משחק טוב צריך להעלות אותו לבוגרים אפילו בגיל 16 או 17 ולא לחכות שיסיים צבא".

בשנה שעברה, כשהגיע מלמיליאן להפועל פ"ת, פנה לורד והציע לו להצטרף לקבוצה. הקשר הצעיר סירב בטענה כי הוא מעדיף להתפתח כמו שצריך בקבוצת נוער. "כבר בהכח ראיתי בו פוטנציאל ענק. הוא כל המשחק בתנועה ויש לו עבודת רגליים מצוינת לצד ראיית משחק וחוכמת משחק. הוא באמת אוהב את המשחק והוא פשוט שחקן טוב".

ורד לא הספיק לנחות בנוער של בית"ר וכבר המריא עימם למחנה אימונים, שם כבש צמד מול הרטה ברלין וקיבל הצעה להצטרף למועדון הגרמני. הפרטים כבר כמעט וסוכמו, אלא שאז התברר כי השחקן לא יזכה למעמד של ספורטאי עילוי וייאלץ לשוב ארצה על מנת לשרת בצבא בתוך כשנה, והעסקה בוטלה.

בסיום אותה עונה חגג זכייה באליפות עם הנוער של המועדון, כשלקראת סיומה עלה לבוגרים ולמעשה היה שותף גם בדאבל של הקבוצה הבוגרת. "מה שנותן לו את היתרון ומה שנותן לי את התקווה והאמונה שלא מדובר בתופעה חולפת זה האופי המיוחד שלו", מספר גיא עזורי, שהדריך אותו בנוער של האלופה. "הדרך שהוא לוקח את הכדורגל במקצוענות והגישה שלו, זה מה שעושה את ההבדל. כישרונות יש הרבה, והרבה הולכים לאיבוד, הוא בגלל האופי המיוחד שלו ייקח את זה מהמקום הזה ורק ישתפר".

בפתיחת העונה הנוכחית, החליטו בצוות המקצועי של בית"ר למקם את ורד בעמדה יותר קדמית וייעדו לו את תפקיד החלוץ השני, המשופע גם ככה במועדון. ורד אמנם הציג יכולת טובה, אך רק כשחזר לעמדתו הטבעית בקישור לפני כשבועיים החל לפרוח, קנה לעצמו מקום בהרכב ועשה את הפריצה הגדולה.

"עידן מתקשה בעמדת החלוץ בגלל שהוא יחסית קטן ויתקשה להתמודד עם בלמים גדולים וחזקים במשחק ראש", סובר זלצר. "הוא צריך להיות זה שמרים את הכדורים לנגיחות, לא זה שנוגח". גם מאמן הנבחרת הצעירה הנוכחי, מוטי איווניר, רואה בורד קשר, על אף החיסרון בחלוצים והעודף בקשרים במחזור הגילאים הזה. "יש המון שחקנים מעולים בעמדה שלו והוא יצטרך להתמודד איתם בדרך לנבחרת, אבל שמתי עליו עין ואני בונה עליו כחלק חשוב בקבוצה. אם הוא ימשיך ככה אין לו מה לדאוג או לחפש עמדה אחרת. בכל מקרה בטוח שאזמן אותו למשחק הבא".

החזון החדש של בית"ר שאחרי ארקדי כולל הבאת שחקנים צעירים ומוכשרים עוד לפני שהתגלו, ליהנות מהצלחתם בקבוצה, ולמכור אותם לאירופה. ורד, מאמינים כולם, הולך במסלול הזה בדיוק. "זה לא קל בגיל כזה לעלות לראשונה בהרכב של קבוצה כמו בית"ר ולשחק עם כזה ביטחון", נזכר מלמיליאן, שערך את הבכורה שלו בבוגרים בגיל 16. "אפילו מבלי להתייחס לכך שכבש, הוא בא לבקש את הכדור כל הזמן ולוקח חלק בניהול המשחק. הקהל של בית"ר אוהב שחקני בית, אבל אף אחד לא מקבל כמה ימים של חסד, מי שלא טוב סופג הרבה לחץ מהקהל. הוא עלה והראה מה הוא יודע מהרגע הראשון ולא נתן לאף אחד הזדמנות בכלל להלחיץ אותו".

"הגישה שלו היא כל הזמן להתקדם וללמוד, ואני חושב שזה מה שמייחד אותו", מספר עזורי. "אני גם בטוח שהוא ימשיך ככה, כי זה מבנה האישיות שלו וככה הוא חונך. גם כשהגיע אלינו לנוער עם רקורד של שחקן בוגרים הוא מעולם לא התנשא או חשב שמגיע לו יותר. הוא מגיע ממשפחה אמידה וגם אם הוא לא היה כדורגלן היה לו מה לאכול, ודווקא בגלל זה ההשקעה והנתינה שלו רק נותנת לי עוד סיבה להאמין ולהיות בטוח שמדובר פה בשחקן שיצליח".

"יש לעידן עוד מרחב שיפור עצום וזה טוב", ממשיך עזורי. "הוא צריך להתחזק פיזית אבל גם מעבר לכך. הוא צריך להביא את כל הדברים הטובים שלו לרמות יותר גבוהות ואני מדבר בעיקר על הסיומת והמסירה האחרונה, זה דבר שבא עם הגיל ועם עבודה וניסיון, אבל זו הנקודה הכי קריטית עבורו כי הוא שחקן של מאני טיים וברגע שישפר את הדברים האלה הוא יהפוך לשחקן ברמה גבוהה מאוד. חשוב גם שלא ילחיצו אותו כמו שעושים לכל הילדים בארץ עם הציפיות והדיבורים על אירופה. חשוב שידע לעבוד שלב אחר שלב ויחשוב כעת רק על איך להשתפר כשחקן".

"הוא אחד הכישרונות הגדולים שיצא לי לעבוד איתם", מודה זלצר, שתחת ידיו עברו מרבית כישרונות ישראל. "אם לא יהיו הפתעות הוא יגיע רחוק מאוד, מעבר לים. הכדורגל הישראלי משווע לשחקנים כמוהו, שהם לא רק שחקנים טובים, אלא אינטליגנטיים מאוד גם מחוץ למגרש. זה נותן לו ערך מוסף גם על הדשא וגם בניהול הקריירה שלו. אחרי שיחה קצרה איתו, ומבט על ההחלטות שלקח כבר כילד צעיר, ניתן להבין שהוא מצליחן והיה מצליח בכל תחום, לא רק בכדורגל".