לשחקני אטלנטה פאלקונס היו הרבה סיבות להרגיש טוב עם עצמם. הם אמנם סיימו במקום החמישי שמצריך אותם לשחק כל הפלייאוף בחוץ, אבל סיימו עם רצף של שלושה ניצחונות, מייקל טרנר בכושר שיא, והם נוסעים לאריזונה.
אם אתה מאמן רוקי עם קוורטרבק רוקי ואתה יוצא למשחק פלייאוף ראשון עם קבוצה לא מנוסה שלא ציפתה למצוא את עצמה בפלייאוף בכלל, אין כמו להתחיל באריזונה. קבוצה של תשעה ניצחונות כאשר שישה מהם הושגו בתוך הבית החלש שלה, שמול כל קבוצה טובה התפרקה, קבוצה חד ממדית בהתקפה וחלשה בהגנה. אז כן, באטלנטה היו מרוצים שהם מתחילים מול אריזונה, אבל הקבוצה שהם פגשו היתה רחוקה מזו שלה ציפו. אריזונה של הפלייאוף פתחה תוך ביסוס משחק הריצה של אדג'רין ג'יימס וטים הייטאואר הרוקי מצד אחד, ועצירת משחק הריצה של אטלנטה מצד שני. מייקל טרנר, שסיים עם מספר היארדים השני בליגה בעונה הרגילה, נעצר על 42 יארד, ההתקפה של אריזונה עבדה בצורה מאוזנת תוך שהיא מציגה את המרענן הרשמי של הפלייאוף, קורט וורנר-את-לארי פיצג'רלד, ועלתה לשלב הבא.
קרוליינה הגיעה במצב הרבה יותר טוב מאטלנטה והייתה בטוחה בעצמה אחרי שבוע חופש, אבל גם לה לא לקח הרבה זמן להבין שפלייאוף הוא לא העונה הרגילה, והקרדינלס האלה הם לא מי שכולם הכירו בתור הקבוצה הכי חלשה שמעפילה לפלייאוף מזה זמן רב. הגנת הריצה החלשה, לכאורה, של אריזונה עצרה את ד'אנג'לו וויליאמס על 62 יארד. זהו אותו וויליאמס שסיים עם מספר היארדים השלישי בליגה ועם ממוצע הריצה השני בטיבו לרצים שנשאו את הכדור מעל 100 פעמים במהלך העונה. הקרדינלס הלכו לגמר החטיבה.
ההגנה האווירית של פילדלפיה הייתה השלישית בליגה. נכון, האיגלס נוסעים לאריזונה לביתה של סינדרלה, אבל במשחקי חג ההודיה הם תפרו את הקרדינלס 20:48 ומהמחזור העשירי אף אחד לא הצליח לעשות עליהם טאצ'דאון אווירי. לוורנר-את-פיצ'גראלד לקח בדיוק דרייב אחד כדי להסביר להם שלפלייאוף חוקים משלו. השורה התחתונה היא שאף אחד לא נתן לאריזונה סיכוי. בתחילת הפלייאוף היא נחשבה לקבוצה החלשה ביותר, זו שלא הייתה לה סיבה אמיתית להיות שם. אחרי שלושה משחקים מצוינים אנחנו רואים אריזונה אחרת לחלוטין מזו שראינו במשך ארבעת חודשי העונה הרגילה.
דוקטור לענייני אנדרדוג
אומרים שגם מול פיטסבורג אין לקרדינלס סיכוי. וורנר ופיץ' חתכו את הגנת פילדלפיה, אבל זאת עדיין פילי הצ'וקרית. לפיטסבורג יש הגנה טובה יותר והיא מגיעה לסופרבול שני בארבע שנים, היא הרבה יותר מנוסה ובבירור הרבה יותר טובה. אם לשחקני אריזונה אין סיכוי, למה יש הרגשה שהם לא ממש מפחדים?
כדי לחולל את ההפתעה הגדולה יצטרכו לקרות כמה דברים, ובראש ובראשונה הכל תלוי בוורנר. בסופרבול הראשון שלו, ב-1999, הוא היה הסיפור הראשי - מסדר המדפים בסופר שהפך לקוורטרבק פותח בסופרבול. לשני, ב-2001, הוא כבר הגיע בתור המוציא לפועל הגדול של ה"הצגה הכי גדולה על המשטח", אבל את ההצגה גנב הקוורטרבק של הקבוצה השנייה, בחור צעיר ולא מוכר בשם טום בריידי. עכשיו הוא מגיע בפעם השלישית, ושוב הוא הסיפור המרכזי, ביחד עם השאלה "האם יש לו מספיק קרדיט להול-אוף-פיים". וורנר כבר שמע את כל השאלות וראה את כל סוגי הסחות הדעת, ויש לי הרגשה שמישהו באריזונה עזר לחלק מהאש להגיע אל וורנר, כדי לעזור להרפות קצת משאר שחקני אריזונה הלא מנוסים במעמדים הללו.
עד המחזורים האחרונים של העונה היה דיון האם וורנר הוא מועמד ראוי לתואר ה-MVP השנה, והנה בפלייאוף הוא מצליח להתעלות על עצמו. אחוזי ההשלמה נשארו בדיוק אותו דבר 66.3%, מדויק מאד במיוחד למי שמוסר הרבה. אבל בזכות משחק הריצה שהתגלה הוא צריך למסור קצת פחות, וכשהוא מוסר זה ליותר יארדים: ממוצע של 8.4 למסירה לעומת 7.7 בעונה הרגילה. גם יחס הטאצ'דאונים-חטיפות השתפר מ-2:1 ליחס של 4:1. במילים אחרות, כשהכסף על השולחן והלחץ בשיאו, וורנר מעלה את המשחק שלו מדרגה ולא בפעם הראשונה. הוא אמנם לא מובילי ומול הלחץ של פיטסבורג זה יעלה לו בכמה הפלות כואבות לקרקע, אבל כרגע וורנר בשיאו ואין הרבה מוסרים טובים ממנו.
אחרי הלחץ של פילדלפיה ייתקל וורנר בהגנה הלוחצת של פיטסבורג, שתנסה לחקות את מה שעשו האיגלס בפתיחת המחצית השנייה. המאבק כאן יהיה של קו ההתקפה, לתת לוורנר את השנייה-שתיים הנוספות, ופה בעצם יוכרע המשחק. הגארד הימני הצעיר דיוס לאטוי הוא החוליה החלשה בקו ההתקפה, וקייסי המפטון הגדול יוכל לפתוח מדי פעם חורים בינו לבין סנדלין הסנטר ולאפשר לבליצרים (שחקנים שמגיעים בגיחה מהירה) מאחוריו להגיע לקוורטרבק. אריזונה מצידה תנסה לשלב את המסירות המהירות, לתת לוורנר לנצל את האגרסיביות של ההגנה שנגדו ובעיקר לא לוותר על הריצה.
מוצאים את הפרצות
ההבדל העיקרי בפלייאוף בהתקפת אריזונה הוא כאמור הוספת האלמנט הקרקעי. מהקבוצה שהייתה מדורגת במקום האחרון בליגה בריצה, עם 21 נסיונות ל-73.6 יארד למשחק, היא הפכה לקבוצה שרצה 33.3 פעמים ל-111 יארדים במשחק, שווה להתקפת הריצה הרביעית בטיבה בפלייאוף. אגב, פיטסבורג מדורגת מיד אחריה, עם 31 נסיונות ל-108.5 יארד, מאד קרוב לממוצע העונתי של הסטילרס.
השילוב של אדג' המנוסה בפתיחה עם הייטאואר הרענן במחצית השנייה עד עכשיו עובד מצוין, אבל מול הסטילרס הקרדינלס צפויים להיעצר יותר מפעם אחת עוד לפני קו ההתנגשות. הממוצע של הגנת פיטסבורג עד עכשיו בפלייאוף הוא מדהים: 44 יארד על הקרקע בלבד. 2.4 יארד לריצה. זאת הגנה בספירה אחרת לגמרי, וחשוב מאוד מבחינת אריזונה להיות עקבית ולא להתייאש. בניגוד לקבוצות אחרות, באריזונה התפקיד של הראנינג-בק הוא משני ומשלים. עד עכשיו ידעו בקבוצה להפתיע ולהשתמש בריצה במצבים שהיריב לא ציפה להם, אבל מול פיטסבורג לא יהיו ריצות דרך האמצע. אם הקרדינלס יצליחו למצוא את הדרכים להוציא משיווי משקל את ההגנה שמולם, זה ייתן לוורנר את הזמן הנוסף הדרוש לו, ובכושר הנוכחי שלו ושל פיצג'רלד לצד בולדין בריא, זה אומר גם לתת סיכוי אמיתי להפתעה.
מי מכיר אותך יותר טוב, ביג בן?
עד עכשיו דיברתי על ההתקפה של אריזונה, ולא בכדי. הגנת הקרדינלס השתפרה בפלייאוף הזה, במיוחד בריצה שבה היא מרשה רק 73 יארד למשחק. זה אולי רחוק מהמספרים הלא אנושיים של האיגלס, אבל עדיין שיפור משמעותי מה-110 יארד שהרשו בעונה הרגילה. כשלוקחים בחשבון שהם שיחקו מול שניים משלושת הרצים הכי טובים העונה, המספרים הללו נראים עוד הרבה יותר מרשימים. עד עכשיו ווילי פרקר הרג את סן דייגו וחוסל על ידי בולטימור, כך שמשחק ממוצע של 80 יארד ב-20 ריצות נשמע כמעט צפוי. יש לשער שההגנה של הקרדינלס, שמשחקת עם אנרגיה מטורפת כל הפלייאוף, תצליח להאט את התקפת הסטילרס שאינה מאריות הליגה, אבל לא תעצור אותה לחלוטין.
בכל הסיפור של קן וויזנהאנט, מאמן הקרדינלס שהיה מתאם ההתקפה של הסטילרס, די שוכחים שמעבר שהוא היה המנטור של בן רות'לסברגר. אף אחד לא מכיר את הקוורטרבק כמוהו, ובמפגש היחיד בין שתי הקבוצות, לפני שנה וחצי, הוא ניצל את זה כדי להפתיע את ביג-בן. מאז עבר הרבה זמן, אבל אם יצליח לשחזר כמה מהדברים זה ייתן עוד בונוס להגנה. ובכל זאת, הסיכוי של אריזונה הוא ההתקפה. היא צריכה להאט את הבליצבורגר, להוציא את פיטסבורג מהריכוז עם משחק הריצה, להשלים כמה מהלכים ארוכים לבולדין ופיצג'ראלד ולהתחיל דרייבים במיקום טוב בזכות משחק ההחזרה העדיף שלהם.
עד השנה אריזונה ניצחה רק שני משחקים פלייאוף בהיסטוריה. זאת קבוצה שמסורת או ניסיון בפלייאוף הם שני מצרכים שחסרים לה. השנה כבר יש לה שלושה ניצחונות. בשלושת השבועות הקודמים, אריזונה התמקדה במשחק אחד ומיד אחריו החלו ההכנות למשחק הבא. עכשיו יש לקרדינלס שבועיים, כולל הרעש התקשורתי הגדול שיהיה לכל אורך השבוע השני בטמפה. לא בדיוק מומלץ לאנדרדוג. מול קבוצה עם מסורת כל כך מפוארת של פיטסבורג, נגד ההגנה הכי טובה בליגה ונגד כל הסיכויים, מוכנה אריזונה קרדינלס לסיים פלייאוף מצוין עם עוד הפתעה אחת.
* לצפיה משותפת בסופרבול ניתן להגיע לפאב "הברון", ברחוב מוהליבר 4 בראשון לציון. בפאב מסכי ענק ואווירת פוטבול אמיתית. לפרטים ניתן ליצור קשר עם תומר - 054-4333299.