וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הצד העצוב של ברצלונה

23.1.2009 / 16:27

כשכל אירופה מאוהבת בבארסה, אין פלא שהאחות הקטנה אספניול סובלת מרגשי נחיתות, עם נשיא עצבני, שוער אלים ומאמן בלי כיוון. רחמים

השער הרביעי של מלאגה מול אספניול ביום ראשון האחרון סיפר היטב על העונה של האחרונה עד עתה. אליסאו המארח בעט מחוץ לרחבה, קרלוס קאמני הדף גרוע לתוך רחבת החמש שלו ואלברט לוקה דחק מקרוב פנימה כדי לקבוע 0:4 משפיל מבחינתה של המפסידה.

קאמני בן ה-24 הפך בשנים האחרונות לאחד מהשוערים הטובים בליגה הספרדית ושמו הוזכר שוב ושוב בשנתיים האחרונות כמועמד להשתדרג למספר קבוצות בפרמיירליג, אבל כנראה שהרעש סביבו לא עשה לו טוב. הקמרוני, שיודע בדיוק מה הוא שווה, עדיין לא האריך את חוזהו שיסתיים בקיץ הקרוב וכעת הוא למעשה רשאי לנהל מו"מ עם איזו קבוצה שיחפוץ לגבי מעבר ב-1 ביולי, חינם אין כסף.

העונה, קאמני, בדיוק כמו שאר חבריו לקבוצה, הציג לעתים תכופות יכולת עלובה ובתחילת ינואר הגיע אוהד של הקבוצה למתקן האימונים והודיע לו בחגיגיות שאם הוא ימשיך ככה, עדיף שלא יאריך את חוזהו. הקמרוני בתגובה, תפס את האוהד בחולצתו ושאג בפניו: "אני מקצוען, תתייחס אלי בכבוד".

זה לא הפריע לו להמשיך ולנהל מגעים עם קבוצות אחרות ובינתיים לספוג עוד שערים מגוחכים. אספניול, שעד לפני שנה חשבה שהיא תוכל לגזור עליו קופון יפה, הודיעה בימים האחרונים שהוא רשאי לעבור כבר עכשיו, תמורת סכום כסף סמלי. הלחץ שגרם לקאמני לאבד שליטה, הוא היום המילה הנרדפת לאספניול, קבוצה שהביטה במראה ובשלב מסוים חשבה שהיא הכי יפה בעיר. האמת, ואת זה יודעים היום גם שם, רחוקה מכך.

האחות הקטנה

אספניול תמיד הייתה הקבוצה השנייה של העיר ברצלונה, אבל השנים האחרונות בישרו על תוספת מתח ליריבות בין השתיים. קרוב ל-14 שנים חלפו מאז החליפה אספניול את שמה מ- Club Deportivo Español הספרדי ל-Reial Club Deportiu Espanyol הקטאלוני, אבל ברצלונה המשיכה להיחשב למייצגת האמיתית של העם הקטאלוני ובאספניול לא אהבו את העובדה שלמרות הרצון הטוב להתחבר לשורשים, הם נשארו מאחור ולא נספרו.

ב-2005 המתח גאה לאחר שנשיא המועדון, דניאל סאנצ'ז ליברה, הצהיר שהוא מנתק את כל הקשרים עם הנהלת בארסה אחרי שזו סירבה למכור לקבוצתו את חאבייר סביולה והעדיפה להשאילו לסביליה. עד היום היחסים בינו לבין ז'ואן לפורטה מעורערים ביותר, כשההתנהלות של סאנצ'ז ליברה מצביעה על רגשי נחיתות קשים.

למרות שהם בלתי ניתנים לגישור, בשנתיים האחרונות החלו הפערים האדירים בין השתיים להצטמצם, גם אם במילימטרים ספורים. אחרי שנחלצה פעמיים בשנים האחרונות מירידה במחזור האחרון, זכתה אספניול בגביע הספרדי ב-2006, הגיעה לגמר גביע אופ"א עונה לאחר מכן ובשנה שעברה בילתה שבועות ארוכים בצמרת.

בשנתיים הללו החלה ברצלונה הגדולה של פרנק רייקארד לגסוס לאיטה ולא זכתה בשום תואר מלבד הסופר-קופה הזניח (אחרי ניצחון כפול על יריבתה העירונית). הפרס הגדול של אספניול היו ארבעה משחקי דרבי רצופים בהם היא ניצחה פעם אחת והשיגה שלוש תוצאות תיקו, משמע לא הפסידה ליריבתה העירונית במשך שנתיים.

הכחולים-לבנים החלו לפתח תחושת אופוריה, שהגיעה לשיאה אחרי שני מחזורים העונה, עת התייצבו במקום הראשון, כשהם היחידים שצברו את מלוא שש הנקודות. ברצלונה לעומת זאת, השיגה נקודה בודדת ובאותם ימים וראתה בדרך לעוד עונה כושלת, הפעם תחת אחד מסמליה הגדולים בשנות ה-90, פפ גווארדיולה.

הטראומה במונז'ואיק

"הגאווה כהר והעולה בה ייפול", כתב המשורר יהודה אלחריזי, ואיזו נפילה הייתה זו מבחינת אספניול. הפעם הראשונה בה האמת טפחה על פניהם של הפריקיטוס הייתה בדרבי הסוער במחזור החמישי. קורו העלה אותם ליתרון בדקה ה-20 והם לא היו רחוקים מניצחון מול 48 אלף צופים במונז'ואיק, אלא שתיירי הנרי השווה בדקה ה-84 ולאו מסי ניצל פנדל לא מוצדק כדי לנצח בדקה ה-103 (אחרי שהמשחק הופסק לדקות ארוכות בגלל מהומה ביציעים).

במקום לנהוג כמו אחרי עוד הפסד ולשלוח כמה הערות מוצדקות לכיוון השופט לואיס מדינה קנטלחו, הנשיא סאנצ'ז ליברה יצא מכליו. "אפשר לשחק מול 11 שחקנים גם עם עשרה או תשעה שחקנים בלבד, אבל אי אפשר לשחק מול שופט כזה שהגיע במטרה לפגוע בנו", אמר בסיום המשחק, "אם מישהו כאן רוצה לעזור לקבוצות הגדולות להישאר בצמרת בכל מחיר, אולי נלך ונקים לנו ליגה אחרת וקבוצות אחרות יוכלו להצטרף אלינו".

ההתקפה החריפה הגיעה על רקע של טענות מוצדקות לסיבות שהביאו להפסד בדרבי, אבל גם יצרו תחושה שסאנצ'ז ליברה הגיב בצורה כזו בגלל שהן הגיעו בדרבי ושהוא הפך את המלחמה הפרטית שלו מול לפורטה ושות' לעיקר העניין של המועדון שהוא עומד בראשו.

בשבועות הבאים רשמה הקבוצה ניצחון אחד בלבד ועוד ועוד הפסדים. ראול טאמודו נפצע בתחילת דצמבר ונעדר עד השבוע ולואיס גרסיה התקשה לעמוד לבדו בנטל ההתקפי, קאמני ביצע טעויות בשער והאבידות של אלברט ריירה ופאבלו זבאלטה, שנמכרו בקיץ, התבררו כקשות. הנשיא הצהיר שהוא לא מתכוון להישאר בתפקידו עד סיום כהונתו שצפויה להסתיים ב-2011 והנחית שני חברי הנהלה בכירים חדשים, שהצטרפו ליושב ראש פדרו תומאס ולמנהל הספורטיבי פאקו הררה, ויצרו סבך של דעות ומקבלי החלטות.

באותה תקופה סיפר סאנצ'ז ליברה שהאיצטדיון החדיש של הקבוצה יהיה מוכן בינואר ושניתן יהיה לשחק בו כבר ממרץ הקרוב, אבל החגיגה הזו היוותה אנטיתזה ברורה למתרחש על הדשא. אספניול הייתה בעיצומה של שרשרת תוצאות רעות על הדשא וראשיה החליטו לפטר את המאמן טינטין מארקז ולמנות את מאנה הוותיק במקומו.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

תרפיית מציאות מדומה: טיפול להתמודדות עם חרדה

בשיתוף zap doctors

זו לא פרארי, זו טויוטה

כשהלחץ ואיבוד השליטה הגיעו מלמעלה, הם התחילו לחלחל לכל חלקה במועדון ואותה פעולה אלימה של השוער קאמני הייתה הביטוי הכמעט אחרון לכך. חוסר היכולת של מאנה להנהיג את קבוצת התחתית עלתה לו השבוע במשרתו פחות מחודשיים לאחר שהוא מונה לתפקיד ובמקומו הגיע בלם הקבוצה לשעבר, מאוריסיו פוצ'טינו, במה שהפכה לפעולה תחת לחץ האחרונה במועדון הקטאלוני.

את המינוי של הארגנטינאי אפשר לייחס למספר סיבות. אחת מהן היא העובדה שהוא נהנה מיחסים מצוינים עם מנהיגי הקבוצה, איבן דה לה פניה וראול טאמודו, ותיאוריה מרחיקת לכת תוכל לטעון שבאספניול חשבו שמה שטוב לברצלונה – מינוי מאמן צעיר וחסר ניסיון שהיה אחד מאהובי הקהל כשחקן שלחם למען הקבוצה – יעבוד גם כאן. העובדה היא שבין אם פוצ'טינו יצליח ובין אם לאו, קרבות התחתית גרמו להנהלת אספניול לאבד כיוון בכל הקשור לאופי המאמן שהם היו רוצים שיוביל את הקבוצה.

ארנסטו ואלוורדה,שאימן את הקבוצה במשך השנתיים בהן הגיעה לגמר גביע אופ"א ונכחה תקופה ארוכה בצמרת הספרדית, ביקש לעזוב בתום העונה שעברה אחרי סיומת גרועה שכללה עשרה משחקים ללא ניצחון, ובאספניול היו משוכנעים שהחומר שנמצא בידיהם מספיק טוב כדי שמאמן אחר ימצה יותר.

ראשי המועדון היו משוכנעים שיש בידיהם פרארי ושהם רק זקוקים לנהג מיומן שיוביל אותה, אבל האמת הייתה שיש להם מקסימום טויוטה. עד שבאספניול הסכימו להשלים עם כך שהם לא קבוצה גדולה, הם מיהרו לפטר את טינטין מארקז חסר הניסיון ופעלו בצורה דומה עם מאנה, במעין הצבעות אי אמון במינויים שלהם עצמם. בקבוצה הקטאלונית בוודאי מצטערים היום שהם לא ניסו לשכנע את ואלוורדה להישאר.

באספניול חשבו שהם יוכלו להפוך לגרסה נוספת של ויאריאל, סביליה או דפורטיבו לה קורוניה של סוף שנות ה-90 ותחילת ה-2000. השאיפות היו גבוהות, האצטדיון החדש גרם לתחושת עילוי ובמחזור השני הקבוצה הייתה במקום הראשון בטבלה, הרבה מעל ברצלונה. אלא שמאז עבר הרבה זמן ובו נדמה שהיא שכחה שהיא לא יריבתה העירונית, אלא רק אספניול.

  • עוד באותו נושא:
  • אספניול

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully