אריזונה - פילדלפיה 25:32
לא, חברים, זה לא 1 באפריל. אריזונה קרדינלס, אחד המועדונים הכושלים ביותר בהיסטוריה של ה-NFL, הולכת לסופרבול. מ-1947 לא זכתה הקבוצה באליפות, לסופרבול (מפעל שיצא לדרך ב-1966) היא אף פעם לא הגיעה, עד הלילה. משחק עצום של התופס לארי פיצג'ראלד נשא על מוטת כנפיו את הציפורים האדומות עד לטמפה ביי. מי בכלל היה מאמין שהם יכולים לעשות את זה לפני פתיחת העונה? בעצם, מי היה מאמין שהם יכולים לעשות את זה לפני שבוע?
לארי פיצג'ראלד ואנקואן בולדין ידועים כצמד התופסים הטוב ביותר ב-NFL, ובעוד בולדין פצוע ומוגבל (34 יארד בארבע תפיסות), לקח פיצג'ראלד פיקוד במחצית ראשונה ענקית שהניבה שלושה טאצ'דאונים ובמהלכי קלאץ' שהביאו את הדרייב המנצח במחצית השניה. הוא סיים עם 152 יארד בתשע תפיסות, ובינתיים אין לאף אחד ספק מי ה-MVP של הפלייאוף הזה.
הלב נחמץ כשמסתכלים על האיגלס. פילדלפיה ניצחה העונה פעמיים את ניו יורק ג'איינטס בביתה, הפגינה הגנה מעולה בשלבים המסיימים של העונה, ביצעה מהפך מרשים במחצית השניה וכשלה, כמעט כמו תמיד, במאני טיים. זה היה גמר NFC חמישי של אנדי ריד ודונובן מקנאב, והעפלה אחת בלבד לסופרבול היא מה שיש להם להראות.
האיגלס, כאמור, יצאו מפיגור גדול. קורט וורנר (279 יארד ב-21 מ-28 וארבעה טאצ'דאונים) התחבר עם פיצג'ראלד לשלושה טאצ'ים (אחת מהן במהלך פלי-פליקר, מסירה מהרץ האחורי לקוורטרבק ומשם שיגור ל-62 יארד לפיץ'), ויחד עם משחק הגנה משובח בהנהגת הסייפטי אדריאן ווילסון (שבעה תיקולים, שתי השמטות כפויות ושתי הפלות קוורטרבק) ירדו הקרדינלס להפסקה ביתרון 6:24.
כאן ביצעו אנדי ריד ומתאם ההגנה ג'ים ג'ונסון את השינויים הדרושים, האיגלס התחילו ללחוץ את וורנר ובמקביל הינדסו דרייבים שהחזירו אותם למשחק. מקנאב התחבר פעמיים עם ברנט סלק והשניים צימקו ל-24:19. האיגלס השיבו לידיהם את הכדור ומקנאב ירה לדשון ג'קסון, שבתפיסה לוליינית משהו נכנס לאנדזון עם קליטה של 62 יארד - 24:25 ומהפך לאיגלס.
אבל האופוריה של פילי לא נמשכה זמן רב. ההגנה, שהייתה כל כך טובה ברבע השלישי, נכנעה שוב לפיצג'ראלד ולטים הייטאוור, שביצעו מספר מהלכי מפתח. וורנר מסר להייטאוור, שזינק לאנדזון - 25:30 לקרדינלס, ועם המרה זה טווח של טאצ'דאון - 25:32. למקנאב והאיגלס נותר מספיק זמן על השעון, אבל הם כשלו בדאון רביעי והותירו את הניצחון באריזונה.
מספרים: מלבד וורנר ופיצג'ראלד בלט אדג'רין ג'יימס באריזונה עם 73 יארד על הקרקע. למקנאב הייתה מחצית שניה מעולה, והוא סיים בסך הכל עם 28 מ-47 ל-375 יארד, שלושה טאצ'ים ואיבוד אווירי. 122 יארד לקווין קרטיס, 92 יארד וטאצ'דאון לג'קסון, 83 ושניים לסלק והסטטיסטיקה הכי חשובה של פילי במשחק - רק 71 יארדים כוללים לבריאן ווסטברוק.
בולטימור חטפה סוס טרויאני
פיטסבורג - בולטימור 14:23
טרוי פולמאלו הוא הסייפטי הטוב ביותר ב-NFL היום, ובוודאי שאחד מעשרת השחקנים הטובים בליגה. חטיפה של פולמאלו למסירה של הרוקי ג'ו פלאקו ארבע דקות לסיום הפכה לטאצ'דאון, העלתה את הסטילרס ליתרון של שתי החזקות כדור וסידרה לעיר הפלדה סופרבול שני בתוך ארבע שנים.
אי אפשר להגיד שזה היה משחק גדול. כן, התוצאה הייתה נמוכה, ההגנות היו חזקות, אבל משהו היה חסר. אולי הבעיה הייתה בניהול המשחק של ג'ון הארבו, מאמן הרייבנס, ושל הקוורטרבק שלו ג'ו פלאקו, שבניגוד לשני המשחקים הקודמים הבליטו את היותם רוקיס וביצעו לא מעט טעויות. פלאקו השלים 13 מ-29 מסירותיו ל-141 יארד עם שלושה איבודים, והטאצ'דאונים שהשיגו הרייבנס הגיעו כתוצאה מהנפות דגלים של השופטים ולא בהכרח בשל תרומה התקפית מירבית שלו.
גם הסטילרס לא הבריקו. היינס וורד נפצע כבר ברבע הראשון ובן רות'לסברגר (16 מ-33 ל-255 יארד) נראה אבוד לפרקים עם התקפה חד מימדית (רק 50 יארד על הקרקע לווילי פארקר), אבל סנטוניו הולמס הגיע לעזרה עם מהלך גדול, הית' מילר גם הוא היה במקום לעתים וכמובן, ההגנה שעשתה עבודה גדולה על פלאקו.
הסטילרס עלו מהר ל-0:6 ואז ברחו עם המהלך ההתקפי של המשחק - השתחלות של סנטוניו הולמס בין שני מגנים, תפיסה וכניסה לאנדזון מ-65 יארד - 0:13 מבטיח. מגאהי צימק בטאצ'דאון ראשון שלו מבין שניים, ולמרות שליטה של פיטסבורג היא ירדה למחצית ביתרון של שש נקודות בלבד - 7:13. הסטילרס רשמו רק שער שדה ברבע השלישי, והרייבנס התקרבו למרחק 2 נקודות בלבד - 14:16 9:29 דקות לסיום. הם קיבלו את הכדור בחזרה, כשהחטיפה של פולמאלו הגיעה וסגרה את סיפור המשחק.
לקראת הסיום נרשם רגע גדול של חרדה. ריאן קלארק מפיטסבורג התנגש חזיתית במגאהי כששניהם במהירות מירבית, האחרון נותר שכוב דקות ארוכות על הקרקע והובהל לבית חולים כשהוא בהכרה מלאה. מגאהי סיים עם 60 יארד את המשחק ואת העונה, ביג בן והסטילרס ינסו להוסיף לעצמם עוד טבעת.