"כמה ימי חופש יש?", זו השאלה הנפוצה ביותר בקרב ספורטאי ארצנו, עת ישמעו את הבשורה על פגרה הממשמשת ובאה. בסך הכל אפשר להבין אותם, הרי רובנו, לפחות הנורמלים שבינינו, עובדים בשביל החופש, והתחייבות כלשהי מגבילה את החופש ומגבירה את הכמיהה אליו, גם אם המדובר הוא בשחקני הפועל אוסישקין שכמעט כולם משחקים בהתנדבות ושזה עתה עומדים בפני פגרת החורף לאחר שסיימו את סיבוב המשחקים הראשון בליגה א' במקום הראשון וללא אף הפסד.
"עוד לא החלטתי", זו הייתה התשובה שסיפקתי להם במהלך הימים הראשונים לאחר שהועלה הנושא. השיקולים לחוסר הצלחתי להחליט לא נבעו מהעובדה כי חלק מהשחקנים פצועים, זקוקים למנוחה או סתם חלמו לטוס לתאילנד. גם לא כי תכננתי מחנה אימונים מפרך בהרים בתקווה שהפגרה תוכל לעזור לנו לשפר מספר אלמנטים במשחק ההגנה הלקוי. בראש מעיניי עמדה העובדה כי גם המאמן זקוק לחופש, כמו אוויר לנשימה, אבל בגלל "המצב בארץ" נהרסו לו כל התוכניות המקוריות שהוא רקם לו לפגרה.
כבר חודשים שאני מתכנן שבוע שטוף שמש וכלום באמצע החורף, על החולות האין סופיים בסיני. בגלל "המצב" חשבתי להחליף זאת בשבוע צבוע ירוק בהרי הגליל הקסומים, אבל בימים האחרונים גם לשם הגיע "המצב". השבוע, בעודי משוטט באינטרנט, תר אחר איזה דיל מעניין לסוף שבוע באירופה, בכדי שאוכל סוף סוף להודיע לשחקני על אורך הפגרה, צלצל הטלפון. על הקו היה מר ישראל ברוך, אושיית כדורסל ומבכירי המאמנים שידע הכדורסל בנגב. ישראל נכנס לתודעה כמאמנה של הפועל באר שבע ולאחר שהבטיח להפריח את הכדורסל בנגב, שמאז קום המדינה לא מצליח להתרומם. בינתיים באר שבע, שאוטוטו הגיעה לליגת העל, התפרקה כלכלית, וישראל שלנו דבק בנגב ובחלום, וכיום מאמן את מכבי שדרות מהליגה הארצית. בגלל "המצב" קבוצתו לא יכולה לקיים את משחקי הבית ונאלצת לנדוד ברחבי הארץ בחיפוש אחר יריבות אימון, ולכן... צלצל אצלי הטלפון.
האמת תכננתי להעניק לשחקנים עשרה ימי חופש, אבל בגלל "המצב" זה לא יקרה ובמקום לצאת לפגרה אנחנו מארחים את מכבי שדרות למשחק אימון. ישראל היה נרגש כאשר למחרת התקשרתי אליו והודעתי לו כי מרכז הספורט בהדר יוסף תרם את האולם, מסעדה תל אביבית יוקרתית תרמה ארוחת ערב לו ולקבוצתו וזה עוד לא הסוף, הפועל אוסישקין תממן לכ-100 מילדי הדרום אוטובוסים שייקחו אותם ליום כיף בתל אביב שיכלול: ארוחת צהריים, סרט ומפגש עם כוכבי הפועל תל אביב בכדורגל.
מה אני אגיד לכם... עם כל הכבוד ל"מצב" הכללי וה"מצב" בשדרות בפרט, הלוואי וכל התוכנית המופלאה הזאת תרד לטמיון... ולא בגלל הפגרה המיוחלת, אני פשוט מתפלל שעד יום ראשון כבר תוכרז הפסקת אש ויגמר "המצב".
בגלל המצב
עו"ד אורי שלף
16.1.2009 / 15:02