תוכנית הריאליטי של רוני לוי

כשרוני לוי היה חוטף עצבים על ספסל מכבי חיפה, היה קשה מאוד לעצור אותו. הוא היה זורק הערות לכיוון המגרש, מייבש שחקנים על הספסל, ואם צריך היה אפילו פוגע כדי שיפיקו לקחים. מי שבוחן את הקשר שלו עם עומר בוקסנבוים במכבי פתח תקווה, לא ימצא הבדל גדול מהתקופה בקרית אליעזר. ביום שלישי במהלך משחק אימון בהרצליה, למשל, לוי גילה סממן ראשון של אי נוחות כלפי הקשר שלו. בדקה ה-40 של המשחק הוא קרא לבוקסנבוים לשיחה צפופה בספסל, בגלל שהשחקן לא שמר על העמדה שלו בצורה המתבקשת והחליף עמדה עם שחקן אחר, למרות הוראה מפורשת לא לעשות זאת. הקשר הסביר שהוא החליף עמדה עם שחקן אחר והמאמן הוציא אותו החוצה תוך כדי סינון מספר מילים שיבהירו חומרת המעשה.

האופן שבו לוי העביר זאת לבוקסנבוים היה ברור וחד, כיאה למאמן ללא פשרות, אבל אין הוא מלמד על כל התמונה. גם במכבי פתח תקווה המאמן שינה הרבה במידת הקשיחות שלו, אבל המציאות החדשה חייבה אותו לגלות יותר פתיחות ופחות דיסטאנס עם השחקנים. כבר בשבועות הראשונים שלו במכבי פתח תקווה, קבוצה שקטנה על מידותיו וסגנון עבודתו, לוי גילה שהוא חייב ללכת בין הטיפות. מצד אחד לשמור על אותה יסודיות ופרפקציוניזם, ומצד שני להפיק את הלקחים מהתקופות הקשות שלו במכבי חיפה, בהן אותה יסודיות עוררה אצל מספר שחקנים לא מעט אנטגוניזם. מצד אחד ללמוד להסתדר עם שחקנים בינוניים ותקציבי רכש מאוד מוגבלים, ומצד שני להגיע לאותה רמת מצוינות שהייתה בשלוש השנים הראשונות שלו במכבי חיפה. אחרי הכל, המגרש הביתי החדש שלו מכונה האורווה.

בדבר אחד לוי לא השתנה: זימונים לשיחות אישיות ושיחות הבהרה. בחיפה קראו לזה "שיחות מעמד", מעין אמרה של "אני כאן, ואתה שם", שאמורה להבהיר לשחקן מי הבוס. הוא עשה את זה עם לא מעט שחקנים בעונה שעברה, והוא עושה את זה גם העונה. אחד מהם הוא סירמאנה דמבלה, שהתבקש להמציא הסברים לכתבות בבלגיה שקושרות אותו עם גנק. השני היה פבלו בסטיאניני, שהתעמת עם טל בן חיים. לשחקן יש כבר קנס אחד והשעיה על תנאי, ובמועדון העדיפו לקנוס אותו בארוחה נוספת. "בכל שבוע מישהו אחר משלם", הסבירו במועדון. אם לא יענישו את בסטיאניני ובן חיים, אז מי ישלם? את רוני לוי זה לא ממש עניין. הוא הסתפק בנזיפה ושלח את השחקן להנהלה שתחליט על גובה הקנס.

זאת עוד דוגמה לאורח החיים שלוי צריך להתמודד איתו בקבוצה החדשה שלו. אבל יש עוד. תקציב, למשל. בתחילת העונה שעברה לוי קיבל אישור לגייס למכבי חיפה שחקנים בתקציב של מיליונים. בשיחה הראשונה שלו עם הנהלת מכבי פתח תקווה הוא קיבל אישור לגייס שחקן בעלות של "130 אלף דולר ברוטו, עד סוף העונה", סכומים שלא ממש מתקרבים לזרים אותו הביא למכבי חיפה. כמו כן, תקציב נוסף אמור להתפנות בעקבות שחרורו הצפוי של הקשר הסלובני דליבור סטבאנוביץ', אבל זה עדיין מחייב את רוני לוי להתפשר על המועמדים שהוא שוקל להביא לרדת לרזולוציות שהוא לא מכיר. לוי גם לא יכול להתלונן. הקבוצה החדשה שלו לא מביאה מספיק אוהדים, הספונסר הראשי ברח ואף אחד לא מוכן לסייע.

הדוגמה הכי טובה לשינוי שעובר המאמן בקבוצה קשורה דווקא לתורת האימון שלו. כשלוי הגיע לפתח תקוה, הוא שמע את המדיניות החדשה של הבוס: כמה שיותר צעירים בהרכב וכמה שיותר התקפה, לפחות במשחקי הבית. ככה זה שאתה עובר ממועדון גדול שרעב כל הזמן לתארים למועדון קטן שכל הזמן שוקד על אמצעי ההישרדות שלו בשנים הבאות. לוי, שנע בין 4:5:1 ל-4:4:2 המסורתי בחיפה, יצטרך גם לעשות הרבה חושבים לפני קביעת ההרכב והמערך. מלבד שני החלוצים (בסטיאניני וליאור אסולין) - עומר דמארי, דני פרדה וטל בן חיים אמורים לקבל דקות רבות בכנפיים. אבל לצד זה מחכים שחקני הקישור האחורי, סולי צמח (באנקר בהרכב, הלב של האוהדים) וסירמנה דמבלה, ועוד שני שחקני קישור התקפיים (עומר בוקסנבוים ולירן כהן, שבינתיים לא סגר בבלגיה) שיעשו לו כאב ראש רציני.

לצד האמונה הכמעט עיוורת בשחקניו והתהליך לשינוי התדמית שהוא עובר במכבי פתח תקוה, יש גם צד אחר. מצד אחד, לוי מסתחבק עם השחקנים בחדר ההלבשה, אבל כשהוא כועס, כולם שומעים. "במחנה אימונים הוא היה בסדר גמור, נתן לנו אישור לצאת יום אחד ואפילו אישר לחלק מהשחקנים לעשות שם שבת אחרי המחנה ולא לחזור עם כולם הביתה", מספר אחד השחקנים, "לפי מה שסיפרו עליו בחיפה, היינו בטוחים שהוא ישמור על דיסטנס, יחזור במטוס הביתה. אבל לא, הוא עלה איתנו לאוטובוס והיה שם בשביל לשמוע אותנו. אבל כשהוא כועס על משהו, זה כבר סיפור אחר. מה שקרה עם 'בוקסה' במשחק האימון בהרצליה זה עוד כלום. זאת הייתה הפעם השניה. בשבוע שעבר הוא צרח עליו צרחות איומות בפני כל השחקנים. זה היה נורא".

מתברר כי באחד האימונים שניים מהשחקנים לא שמעו להוראות של לוי שפתח עליהם פה. בפעם הראשונה זה היה בוקסנבוים. המאמן חילק כמה הוראות לסגירה אלכסונית והסביר איך הקשר צריך לסגור שחקן יריב. "ברגע שהשחקן שאתה רודף אחריו מגיע לאמצע, אתה עוזב אותו למישהו אחר וחוזר לשטח שלך", הסביר המאמן. בפעם הראשונה בוקסנבוים הגיע לאמצע עם השחקן היריב והמשיך לרדוף אחריו. לוי עצר: "בוא נעשה את זה שוב", אמר המאמן. "הפעם עצור באמצע". בוקסנבוים טעה גם בפעם השניה והשלישית. לוי הבין שצריך לדבר איתו אחרת. "תגיד, עם מי אני מדבר? מה, אתה לא מבין?", צעק המאמן. "לזה בדיוק התכוונתי", מסביר אותו שחקן. "כשרוני רוצה לצעוק, אללה יוסטור. הוא יודע לצעוק".

המקרה השני היה עם אוהד כהן. המאמן הכין את כולם לבעיטה ארוכה של השוער וכהן מסר כדור קצר לאחד הבלמים. "שחק!", צרח המאמן, "מה אתה עושה?!". "קורה שמאמן צועק", מסבירים השחקנים, "אבל לפעמים רוני מגזים. עם כל זה, התדמית שיצרו לו שחקני חיפה לפני שהוא נכנס כאן לתפקיד שונה".

למרות הפשרות בנושא הרכש, הסגל השונה איתו הוא מתמודד והניסיון להתקרב יותר לשחקנים, לוי מנסה להביא למכבי פתח תקווה את אותה רמת אימונים שאפיינה אותו במכבי חיפה. "יש לו תוכנית מסודרת. הכל מתוקתק. הוא שקט, די רגוע וחבר של כולם", מספר אחד השחקנים, "אבל כשמשהו לא מתפקד הוא פותח מבערים וכדאי לסתום אוזניים". במסגרת העימות המתוקשר בין טל בן חיים לפבלו בסטיאניני המאמן הגיב בתנועות ידיים לעבר החלוץ הארגנטינאי שהביט לעברו. "גו, גו, גו ,גו!", הוא צעק על השחקן והניף יד לכיוון חדר ההלבשה, תנועה דומה לזו שבה גרם לקייסי לפרוש מכדורגל, אך כמו שכבר הבנתם, שונה במעט בתכליתה ומהותה.

אבל שחקנים, כאמור, מתארים גם מאמן אחר מכל מה שמעו. לוי, במקרה אחד, העביר תדרוך טקטי, תוך שהא מראה להם תקצירי משחקים. אחת ההקרנות עסקה בעמידה הטקטית של חיפה כשלוי היה מאמן. "קחו דוגמב", אמר הקואץ'. אבל אז, במהלך אחד התדרוכים, מספר שחקנים התלחששו וצחקו. לוי שנהג בעבר לחבוט על הלוח, לזרוק מגבות ובקבוקים כשלא מקשיבים לו, הפתיע. "חשבנו שהוא יגיב בכעס ויעניש את כולם. אבל כשהוא הסתובב וראה את כולם צוחקים הוא צחק יחד איתנו. וזו לא הפעם היחידה. כששמענו שהוא זרק מגבת ודפק על הלוח באחד המשחקים של חיפה פחדנו. יכול להיות שהוא לא רוצה להפחיד את הצעירים".

צעירים היא אולי מילת המפתח בהבדלים בין רוני לוי של מכבי חיפה לרוני לוי של מכבי פתח תקווה. אם בחיפה יצאה לו תדמית של מאמן שלא מטפח מספיק את הצעירים, אם בחיפה לוי התבסס בעיקר על שחקנים מוכנים כדי להתמודד על תארים, במכבי פתח תקווה ההוראה הראשונה שקיבל נגעה בצעירים. בסיום חלק האימונים שלו הוא לקח את הצעירים של מכבי פתח תקווה הצדה בכדי לשאול מה עובר עליהם בקבוצה ואם הם מרוצים מהתנאים. בפעם הראשונה זה היה עומר דמארי, ואחר כך האח ניצן דמארי, המגן הצעיר חגי גולדנברג והקיצוני המבטיח טל בן חיים, שבמועדון מאמינים שיהיה יותר טוב מעומר גולן. גם הקשר דני פרדה ברשימת השחקנים שזוכים למילה טובה. ככה זה כשלוזונים אומרים לך ש"את בן חיים אנחנו רוצים לראות תוך שנתיים באירופה".

לוי לא מנסה לעבור בפתח תקוה רק שינוי ביחסי אנוש עם שחקנים, אלא גם עם המעביד. אחרי משחקי הליגה בחיפה, הוא היה נוהג להיכנס ל"לשכת הנשיא" הצמודה לחדר ההלבשה של מכבי חיפה ולדבר עם יענקל'ה שחר על המשחק. היו שם סיגרים, מסעדות יוקרה וחליפות. לפני מספר ימים בפתח תקווה מיהר המאמן לטרוק את דלת הרכב ולנסוע לביתו בנתניה, אבל מישהו עצר אותו. קראו לו עמוס לוזון. "אתה בא אליי הביתה, אני מכין לך שקשוקה עכשיו". תוך חצי שעה לוי החזיק פיתה שרופה ביד וניגב עגבניות מטוגנות. איך הגדיר זאת גורם במועדון: "בשביל מהלך כזה צריך ביצים".