פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        סגול כהה: חוויות מבולטימור

        בהתחלה לא הבין גיא עילם, תושב בולטימור, את פשר הטירוף שאוחז באוהדי הרייבנס. עד שהגיע הפלייאוף והכניס גם אותו לדיבוק

        כל מי ששמע על בולטימור או שהיה אי פעם בעיר, מכיר את היחס שלה לספורט בכלל ולפוטבול בפרט, אבל את מה שקורה פה בימים האחרונים קשה להעביר, לא רק בכתב, גם לעיני המתבונן. בולטימור היא עיר קשת יום, די אפורה ומרובת בעיות, שיעור הפשיעה בה הוא מהגבוהים בארה"ב והאנשים מאוד חשדניים. אלא שכשנכנס איזשהו אלמנט של הרייבנס לעניין, כולם הופכים למשפחה אחת גדולה.

        בולטימור תמיד הייתה קבוצה מצליחה יחסית לקבוצת אקספנשן. היא זכתה באליפות ב-2000 והוציאה לעצמה שם של קבוצה קשוחה באופן מיוחד, שלא מוותרת לעולם ותמיד נלחמת עד הסוף. מחוץ למרילנד, בולטימור מעולם לא זכתה לאהדה רבה, הן בשל המשחק ה'מכוער' יחסית לעין והן בשל כך שרבים מחברי הקבוצה היו חבר'ה כאלה שלא היה קל להזדהות עמם ולא היית שמח להיפגש איתם, לא בסמטה חשוכה ולא באחת מוארת. אבל בד בבד זכתה הקבוצה להערכה בכל ארה"ב על קשיחותה ומסירותה, ואולי זה מה שחיבר את קבוצת העיר בולטימור עם אוהדיה כל כך חזק, כשהמגרש הביתי הפך להיות לאחד המפחידים ביותר בליגה. האוהדים של בולטימור זוכים לכבוד מכל הליגה על מסירותם ועל העובדה שיוצרים את מגרשה הביתי של הקבוצה כאחד מהמגרשים הביתיים והקשים בליגה.

        ועם כל הטירוף הרגיל, את מה שהולך פה בעיר בימים האחרונים מאז ההעפלה לפלייאוף, אי אפשר לתאר כדבר דומה למשהו שראיתי בעבר או באיזשהו מקום אחר. הקבוצה הפתיעה לא רק את הליגה אלא גם את עצמה, ועכשיו מחכה לנו פיטסבורג. לא פחות מפיטסבורג, אחת היריבות המרות והשנואות עלינו. הקרנבל רק יגדל.

        אין טעם להתנגד למאניה

        בוקר: ,פותחים טלויזיה, כותרות, מבזק חדשות ותוכניות בוקר עם "כתבנו שביקר בבארים וכו'". הלו, אין משבר כלכלי, אובמה, מלחמה בעזה?

        צהריים: מקום עבודה/משרד ממוצע: "ראית את המשחק?", "כמה כסף אתה שם על התוצאה?", "מי פוטר היום?" (לא בהקשר של הרייבנס, כמובן).

        לפנות ערב: תור ארוך בחנויות ובקניונים לממכר מבחר מוצרי רייבנס, ממחזיקי מפתחות ועד צעצועים ופנסים. אני בטוח שאם יחפשו טוב, ימצאו בובות וודו של רות'לסברגר. הבנקים מציעים בריבית מיוחדת כרטיסי אשראי של הרייבנס (כמו שיש לטוד היפ), הסופרמרקטים במבצעים חסרי תקדים לאוכל ושתייה מכל הסוגים ליום המשחק, ואפילו מבצע לממכר דייסת רייבנס לאוהדים מתחת לגיל שנה ומעל גיל תשעים (באמת), הפיצריות מחלקות פליירים שמציעות פיצה רייבנס וכנפיים. כל זה בלי להזכיר אביזרי רכב,ביטוח, בגדים, מוצרי אמבט ומה לא.

        ערב: חדשות הערב: מזג האויר למשחק ביום ראשון, פלאקו לא מתרגש, מכינים את כיכר רבין למקרה שהרייבנס יזכו.

        לילה: פאב שכונתי. "מילר" משיקה בירה עם תוית סגולה, מי ששותה הכי הרבה טקילות מקבל כובע רייבנס, הבועט השלישי של קבוצת המילואים יבוא לחתום בחצות על חולצות (מאז קשה לזכור, כי אחרי כל כך הרבה טקילות אף אחד לא מבדיל בין רייבנס לוולמארט). ואחרי כל אלו, אין מצב שהחלום בלילה יהיה בצבע לא סגול.

        במידה שאתה גר בבולטימור או עובר בה לכמה ימים, אין מצב שהמשחק לא יתפוס אותך ועליך להיכנע לכוח הסגול. העיר חיה ונושמת רייבנס, וגם אם אתה לא אוהד, אתה לא יכול להישאר אדיש. אם אתם רוצים לדעת מתי מתקיים יום העצמאות הבולטימורי, אולי התשובה היא 1 בפברואר.

        הנה גילוי נאות קטן, אבל משמעותי: הכותב הפך לאחרונה לאוהד.