משפחה. לטוב ולרע

פאביו קאפלו נחשב פרסונה נון גראטה ברומא, למרות היותו המאמן שזיכה את הקבוצה באליפות ראשונה מאז 1983. בעונת 2004/05, כשהג'יאלורוסי שקעו בחובות כמו מספר קבוצות נוספות בליגה האיטלקית, תפס דון פאביו את הרגליים וברח מהבירה היישר לזרועות יובנטוס מכורתו. כדי להוסיף חטא על פשע, לקח איתו המאמן גם את אמרסון הברזילאי וג'ונתן זבינה הצרפתי, ונתן את האות להתפרקות טוטאלית של רומא, שכללה מאבקי הישרדות עם מאמנים כושלים כמו רודי פלר ולואיג'י דל נרי.

אחרי אותה תקופה קטסטרופלית, הגיע לוצ'יאנו ספאלטי ושיקם את המועדון. אי המעורבות בפרשת הקאלצ'יופולי רק עזרה לרומא למצב שוב את מעמדה כקבוצת צמרת רצינית שדוגלת בכדורגל אסתטי, גם אם יכולותיה הפיננסיות לא משתוות לאלה של בכירות הכדורגל האירופי. זכיות בגביע האיטלקי, סגנות בסרייה א' ונציגות קבועה בליגת האלופות היו מנת חלקה בשנים אלה.

אלא שאוהדי רומא רצו יותר. מבחינתם, רומא היא לא קבוצה דרג ב', כפי שנהוג להציב אותה בהגרלות ליגת האלופות, או כפי שכינה זאת עיתונאי המסקר את הקבוצה: "רומא תמיד השושבינה, אף פעם לא הכלה". השאיפה היא אליפות, תמיד. העונה, עושה רושם, רומא מגששת את דרכה באפלה ומחפשת זהות. האם זו הקבוצה שמסוגלת למלא את דרישות האוהדים, או שמא מדובר בחיקוי דהוי של תקופת פוסט-קאפלו?

באפריל 2008 הסתמן שינוי באוויר. המיליארדר היהודי-אמריקאי ג'ורג' סורוס תיכנן לרכוש את הקבוצה מידי משפחת סנסי ולהפוך את רומא לשווה בין שוות בצמרת האירופית. העסקה לא יצאה אל הפועל בסופו של דבר, בשל התעקשותה של רוזלה סנסי, הבת של הנשיא פרנקו, להשאיר את הבייבי בידי המשפחה. הרי אביה תמיד אמר: "רומא היא חלק ממשפחתי".

ארבעה חודשים חלפו ואסון פקד את משפחת סנסי והמועדון הרומאי. פרנקו נפטר בגיל 82 והשחקנים, במקום להיות על המגרש ולהתרכז בהכנות לפתיחת הליגה, היו נושאי ארונו של נשיאם, במה שהסתמן כרגע המכונן של העונה. האיש שהציל את המועדון מפשיטת רגל ב-1993 ושלח את היד עמוק לכיס ב-2001 כדי להגיב מיידית לאליפות של היריבה לאציו בתואר משלו - מה שהתברר כחרב פיפיות: אליפות, ואחריה בעיות כלכליות הנמשכות עד ימים אלה – כבר לא היה שם.

הבת רוזלה, שנכנסה לעניינים עוד בימי חייו של אביה החולה, הפכה לאישה החזקה במועדון, אך ללא יכולת למחוק את החובות האדירים או להתמודד עם המיתון הכלכלי הפוקד את העולם. למזלה, האמא מריה, ששימשה עד אז כיועצת בלבד, באה לעזרתה. היא ליוותה את הקבוצה למשחקי ליגת האלופות, והפכה מעורבת יותר ויותר. "כשהתחתנתי עם פרנקו", סיפרה מריה, "היו לנו שני מנויים למשחקי הקבוצה. בינתיים, המשפחה גדלה וכך גם מספר מנויי משפחת סנסי. הקבוצה היא חלק מאיתנו, זו המורשת".

רוזלה, מצידה, עושה הכל על מנת להציג קבוצת ראויה ולבנות את עתידה. הצהרותיה באשר להקמת איצטדיון חדש על שמו של אביה חוזרות ונשמעות מדי ראיון, על הכוכבים המקומיים דניאלה דה רוסי ואלברטו אקווילאני היא הצליחה לשמור למרות החיזורים מצד אינטר (זו שכמעט מדי קיץ שולפת בורג מהמערך הרומאי ומעבירה לשורותיה), ואפילו הסגר שהטילה על שחקניה לאחר רצף הכשלונות בתחילת העונה התקבל בהבנה למרות טרוניות השחקנים. אין ספק שהמשפחה זוכה לסימפטיה, אם כי לא בטוח שזה הכיוון שיוביל להישגים.

העונה הזו הוגדרה מלכתחילה כתקופת המבחן של רומא. יובנטוס ופיורנטינה חזרו להוות גורם מכריע בצמרת, נאפולי ממשיכה בצמיחה וגם מילאן מנסה לתת קונטרה ליריבה אינטר. ומה באשר לרומא? המהלומה המוראלית שספגו עם מותו של סנסי, בנוסף לתחושת המיצוי בסגל הנוכחי, הובילו לפתיחת עונה שכללה שישה הפסדים. ותיקי העיר לא יכלו לוותר על ההקבלה ל-1951, אז החלה הקבוצה עם מאזן דומה ונשרה לליגה השנייה.

רומא עדיין שבויה מעט בתדמית הרומנטית. שחקני בית מסוגם של טוטי, דה רוסי ואקווילאני קשה למצוא במחוזות אחרים, מחלקת הנוער ממשיכה לייצר כישרונות וגם המאמן יודע לטפח שחקנים בשיטתיות ותוך שמירה על כדורגל נעים לעין. בכל הטוב הזה התקשו לזהות את השובע והדעיכה ההדרגתית ביכולתם של כמה משחקני המפתח, ולא הפנימו את הצורך בשדרוג הקבוצה.

"אם אנחנו רוצים להתחרות על התואר, אנחנו חייבים להתחזק", התריע פרנצ'סקו טוטי בקיץ, כשהביקורת מכוונת לעברו של דניאלה פראדה, המנהל הספורטיבי של הקבוצה, שהסתפק בצירוף שחקנים משלימים כמו ג'ון ארנה ריסה, ז'רמי מנז וסימונה לוריה. לא אלו השמות שיעזרו לרומא להגשים את מטרותיה, היה ברור לכל. את המחיר שילמה רומא כשהפציעות החלו להגיע בצרורות, בנוסף לחולשה של שחקנים מרכזיים. ספאלטי לא מצא פיתרון לחסרונו של טוטי האלמותי, והאלטרנטיבות בהגנה איכזבו כל כך עד שבלית ברירה שיבץ את דה רוסי כבלם.

גם היכולת הרעה וקריאות האוהדים לשינוי, לא גרמו לרוזלה סנסי לשחרר את המאמן מתפקידו. "אלו רגעים קשים, אבל רומא היא משפחה גדולה ואין לנו שום ספק לגבי המאמן", הודיעה סנסי. "מי שלא יתמוך בספאלטי, יראה את הדלת החוצה". השופטים, לעומת זאת, לא חמקו מתחת לרדאר של הגברת. "אין להם כבוד לאוהדים שלנו", רתחה רוזלה לאחר משחק ההפסד מול אודינזה והמשיכה את מורשת אביה, שנודע בביקורתיות שלו כלפי השופטים והיה הראשון שיצא נגד אנשי המפתח בפרשת השחיתות. "אני לא אדבר על המשחק עצמו מתוך כבוד לחולצה ולקהל שלנו".

הדרבי הרומאי, בו ניצחה רומא את לאציו 0:1, מוצג על ידי אנשי הג'יאלורוסי כרגע המפנה וכנקודת האופטימיות לקראת 2009. "אני רוצה להקדיש את הניצחון הזה לפרנקו סנסי", קרא בהתרגשות כריסטיאן פאנוצ'י הוותיק לאחר המשחק. "זו הפעם הראשונה ששיחקנו בדרבי בלעדיו, ואני מאמין שהוא היה מרוצה מהדרך בה הופענו". שחקני רומא חשו סגירת מעגל, שלושה חודשים לאחר שהובילו את נשיא המועדון לקבורה.

זה היה הראשון מתוך שמונה ניצחונות רצופים שאיפשרו לקבוצה מעיר הנצח לזקוף ראשה בגאווה, לברוח מהחלק התחתון של הטבלה ולסיים כראש בית א' בליגת האלופות. מזעור הנזקים הזה עם סיומה של שנת 2008, בנוסף לחזרתו של טוטי ושינוי המערך של ספאלטי, הפיחו תקווה מחודשת ברוח הרומאית. אם כי על אליפות אין כרגע מה לדבר. שוב. "אי אפשר להתחרות באינטר. כל עונה הם קונים שחקנים מהרמה הגבוהה ביות ומחזיקים בסגל מעל 30 שחקנים. קשה למועדונים מסוגינו להסתדר עם זה", קבע טוטי, והציע פיתרון משלו: "אולי כדאי שבאיטליה תהיה הגבלת תקציב".

כעת לרומא מצפה משחק שמוגדר עבורם כ"קו פרשת המים". מילאן מגיעה לאולימפיקו למשחק הראשון של השנה החדשה – צומת דרכים עבור שתי הקבוצות - כשהרוחות עדיין לא נרגעו מאותה הצהרה של מאמנה קרלו אנצ'לוטי, על כך שישמח להגיע לרומא כמחליפו של ספאלטי לאחר שזה יזכה בליגת האלופות. "לא אהבתי את דבריו", הגיב ברונו קונטי, אחד מסמליה הגדולים של רומא וכיום אחד ממנהלי הקבוצה, להערותיו של שותפו לימי הזוהר של רומא בשנות ה-80. "ספאלטי הוא הבוס שלנו. תמיד ניתן לו את תמיכתנו ואף אחד לא ייגע בו".

כמו המאמן, שחש את חובת ההוכחה עליו לאחר התמיכה הבלתי מסויגת, גם רוזלה סנסי מרגישה כי היא עומדת בפני מבחן. רומא מתכננת לחזק את עצמה בשבועות הקרובים, זאת בנוסף להארכת חוזיהם של מספר שחקנים בכירים, כדי להשיג לפחות את המקום הרביעי ולהמשיך במסורת האירופית. "2008 הייתה שנה עצובה בגלל מות אבי, אך גם חשובה מבחינת ההתבססות שלנו בליגת האלופות", הבהירה סנסי. "השנה הבאה צריכה להיות השנה שלנו". ואמה הוסיפה: "רומא צריכה להיות אלופה. אולי לא השנה, אבל זה מגיע לנו". העונה גמר ליגת האלופות מגיע לאולימפיקו, כמה מכם מאמינים שרומא תהיה בו?