מלחמה בדרום: הזווית הספורטיבית

משה אוחיון, קשר אחורי לוחם

בבה"ד 16 עדיין המומים ששחקן נבחרת עושה מילואים, אבל משה אוחיון לא התחמק ומודע לחומרת המצב: "אני לא מזהה את אשדוד"

דור בלך
05/01/2009

בתחילת השבוע שעבר התעורר משה אוחיון למציאות חדשה כשנפל הטיל הראשון באשדוד. קשר נבחרת ישראל ובית"ר ירושלים עוד לא הספיק לעכל שעירו הפכה לשטח אש, וזומן לשירות מילואים פעיל בפיקוד העורף. בפעם הראשונה זה יותר מעשרים שנה זומן שחקן נבחרת ישראל לשירות מילואים שלא במצב מלחמה, אלא שאוחיון הוא האחרון שינסה להתחמק מהמוטל עליו על ידי שימוש בקלף הספורטאי המצטיין.

"ברור שלא שמחתי לקבל את הצו, ובהתחלה הייתי מאוד מבולבל", מספר אוחיון, שקיבל זימון לקורס נהגי מלגזות, שארך שלושה ימים. "ניסיתי בהתחלה לדחות את זה לפגרת הקיץ, כדי שלא יתנגש לי עם האימונים, הייתי מוכן אפילו לשרת יותר בקיץ, אבל זה לא הסתדר. הבנתי שמהות התפקיד זה לעזור בחלוקת מסכות מגן לאזרחים במצב של מלחמה, ואני יודע כמה זה חשוב, וזוכר את החיילים שחילקו את המסכות לי ולמשפחה שלי בעבר".

חבריו למילואים וחיילי הסדיר בבה"ד 16 הרימו גבה כשראו את כוכב הכדורגל במילואים, כשגם בבית"ר הפך גיוסו של אוחיון לשיחת היום. "בהתחלה כולם צחקו עלי, אבל אנשים מבינים שזה חשוב, בעיקר במצב הזה", ממשיך אוחיון, שגם בשירות הסדיר שלו הקפיד להגיע בכל יום לבסיס, בניגוד לרוב הספורטאים המצטיינים. "הרי במצב של מלחמה אין כדורגל, וגם עכשיו המשחק לא בראש סדר העדיפויות של הציבור. אני לא יכול ללכת ולהילחם, אז את המעט שצריך אני אתן, ואם ישלחו אותי לנקות בסיסים אני אעשה גם את זה. בזכות צה"ל אני, אשתי והילדה הקטנה שלי יכולים לישון בשקט ביום יום".

גם עכשיו, כשפשט את מדי הזית, חייו אינם דומים למה שהיה לפני שבועיים. "אני לא מכיר את אשדוד כבר, לא מזהה את העיר הזאת ככה. ברגע שנפל פה הגראד החיים של כולם השתנו. מעיר חיה שכולם מסתובבים ומטיילים בה, המקום הפך לעיר רפאים. כולם בלחץ, יש כל הזמן תחושה שעוד רגע יפול טיל, מחכים לאזעקה, מחוברים 24 שעות ביממה לחדשות. עכשיו אנחנו מבינים מה עובר על שדרות וישובי עוטף עזה, אי אפשר להאמין שהם חיים ככה כבר שמונה שנים".

אוחיון עצמו, שנמצא בתהליכי מעבר דירה בתוך העיר, נוסע לאימונים וחזרה תוך כדי האזנה לחדשות ("רק באימון אני מתנתק לגמרי") ויוצא מביתו רק לצורך סידורים הכרחיים וסגירת קצוות במעבר הדירה. "בשבילי, הגיבורים האמיתיים הם החיילים. אני רק מתפלל שאלוהים ישמור עליהם. אם פעם הייתי חושב קודם כל על כדורגל, עכשיו הכי חשוב לי שיחזור השקט, ושנחזור למצב בו הכדורגל נמצא בראש סדר העדיפויות".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully