פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        אריזונה-אטלנטה: תקיפה אווירית או כוחות קרקעיים

        קרב הסגנונות יפגיש את קבוצת המסירה המשובחת של אריזונה עם משחק הריצה האדיר של הפאלקונס (שבת, 23:30, METV ו-ESPN)

        אם מישהו היה אומר לפני תחילת העונה שזה יהיה המצ'אפ הראשון בפלייאוף הנוכחי, כולנו היינו סוקלים אותו באבנים. אני, למשל, הודעתי לפני שנתיים שאוקלנד תהיה בפלייאוף וקיבלתי מכתבי נפץ לדלת ביתי. מצד שני, הייתם עושים אותו הדבר למי שהיה מהמר על הג'איינטס כאלופים בעונה שעברה, כי ככה זה ב-NFL – לאף אחד אין באמת מושג מה עומד לקרות.

        את אטלנטה כולם הספידו לא מעט פעמים בשנתיים האחרונות – בית קברות לפוטבול אמרו המלעיזים, אף אחד לא ירצה לבוא לשם הוסיפו המבקרים ובכלל - ויק עשה לפאלקונס יחסי ציבור די מחורבנים. אריזונה, כאלופת בית עם סבא וורנר ובלי משחק ריצה רלוונטי או הגנה משמעותית, לא קיבלה הרבה יותר קרדיט. בשורה התחתונה, הפאלקונס נתנו עונה יפה מאד בכל סטנדרט, הקרדינלס הרשימו בסטנדרטים שלהם. ריאן, טרנר ו-וורנר, כל אחד בתורו, שמעו את שמותיהם כמועמדים ל-MVP והמשחק הזה, גם אם לא יהיו בו הגנות חזקות (אם בכלל), מבטיח להיות חוויה מהנה לחובב הפוטבול ההתקפי הטיפוסי.

        שתי הקבוצות רוצות לשחזר את הפלייאוף של 1998, לפני עשור מכובד, שהיה האופסיזן הטוב ביותר של כל אחת מהן – אריזונה, בעונתה החיובית האחרונה, עברה את שלב הוויילד קארד והפסידה למינסוטה של קאנינגהאם ומוס, אטלנטה הגיעה עד לסופרבול, אחרי אותו ניצחון הרואי על מינסוטה בהארכה והפסידה לברונקוס של אלוויי בסופרבול.

        איך הן הגיעו לכאן

        אריזונה (7:9) ניצחה את הבית האומלל שלה די בקלות. בהתחשב ביריבות לבית (פריסקו, סיאטל וסט לואיס) זו לא כזו הפתעה. למען האמת, הניצחון היחידי הראוי שהקרדינלס השיגו השנה היה נגד מיאמי במחזור השני של העונה. אריזונה התחילה את העונה חזק ומרשים, עם אחת משתי ההתקפות הטובות בליגה, עם וטראן בקוורטרבק, מאמן שנה שניה שנראה בטוח ואמין וצוות הרסיברים הטוב ביותר ב-NFL. אבל אחרי פתיחה של 3:7, שכבר אז נראה כמאזן שיבטיח עליה לפלייאוף, המצב הידרדר לשני ניצחונות משישה משחקים בדרך לפלייאוף, והיום זו הקבוצה הקרה ביותר בדרך לטמפה. ועדיין, במיוחד הודות ליריבות החלשות, אריזונה קיבלה את הצ'ופר הגדול של אירוח משחק הוויילד קארד, פרט תמיד משמעותי. הוורנרים מתגאים במשחק התקפה יצירתי ולוחמה אווירית, אבל משחק ריצה עלוב במיוחד (הגרוע בליגה עם 73.6 יארד למשחק תחת שני הרצים המופלאים הייטאוור וג'יימס) ומשחק הגנה בינוני לגמרי (16 נגד הריצה ו-22 נגד המסירה).

        אטלנטה עברה הפיכה טוטאלית. אחרי שויק נשלח לכלא והמאמן פטרינו ברח כמו נמושה, הפאלקונס החתימו מאמן רוקי, קוורטרבק רוקי ורץ אחורי שלא קיבל הזדמנות של ממש בחייו. שמות גדולים כמו אלג'י קראמפלר, ווריק דאן ודיאנג'לו הול נשלחו הביתה והעונה הוגדרה כעונת בניה ללא שום ציפייה. מאז חוו אוהדי הקבוצה את אחת העונות היותר משמחות בהיסטוריה. ה-NFC צפון הפך לבית החזק בליגה וניצחונות מרשימים על שיקגו (הוכחת הווינריות הגדולה של ראיין עם דרייב ניצחון של 11 שניות), קרוליינה, סן דייגו, טמפה ומינסוטה הראו רצינות. למעשה, אם קרוליינה לא הייתה מבקיעה שער שדה 5 שניות לסיום המשחק נגד ניו אורלינס לפני שבוע הפאלקונס היו בביי השבוע.

        מייק סמית' הוא מאמן חכם מאד. הוא ידע למצוא את היתרונות של הקבוצה ביעילות גדולה ולבטל את החסרונות. הפאלקונס היא קבוצת הריצה הטובה ביותר מבין כל קבוצות הדום בליגה, מה שעשוי לבטל את יתרון הביתיות של אריזונה, שם תנאי מזג האוויר צפויים להיות סבירים, יחסית לינואר. הסטטיסטיקה האהובה לפחות עלי השנה היא 522 מהלכי ריצה אל מול 413 מהלכי מסירה.

        מאיפה לתקוף

        אריזונה יכולה לעשות דבר אחד בלבד – לנסות לייצר יותר נקודות. לוורנר, כבר ציינו, יש את צוות הרסיברים הטוב בליגה (פיצג'ראלד, בולדין, ברסטון ואורבן), ואם קו ההתקפה ייתן לו מספיק זמן (28 הפעמים שוורנר מצא את עצמו על הדשא השנה אינם סימן חיובי), יש לו סיכוי להביך את הגנת המסירה הבינונית של אטלנטה.

        בהגנה אריזונה תצטרך למצוא דרכים לעצור את טרנר ונורווד, מה שלא יהיה קל. התקפת הריצה של אטלנטה היא השנייה בליגה, ההגנה של אריזונה באותה קטגוריה – 16. אם אריזונה תוכל להכות יותר פעמים היא תנצח, ו-וורנר, אורז שקיות הסופרמרקטים ופעמיים MVP בעברו, הוא הבסיס לסיכוי הזה.

        אטלנטה היא קבוצה מאוזנת בהרבה. טרנר ונורווד מהווים את טנדום הריצה השני בטיבו בליגה, ריאן מנהיג את ההתקפה ויודע בדיוק מה המגבלות שלו (ואין הרבה כאלו). קו ההתקפה של אטלנטה עוזר מאד ו-17 הפעמים בלבד בהן ריאן טעם את הדשא הפלסטי של הדום הן סטטיסטיקה מניחה את הדעת. אטלנטה תצטרך לסמוך על ארבעת שחקני קו ההגנה שיסתדרו לבד, עם בליץ פה ושם וסיוע של ג'ון אברהם שיעשה את מה שהוא עושה הכי טוב בליגה - סאקים של אחד על אחד בלי עזרה, ועל הגנת מסירה מתוגברת והרבה כיסויי ניקל ודיים. הרסיברים של אריזונה רצים הכי הרבה בליגה אחרי התפיסה, וכאן יכול לעמוד ההבדל במשחק הזה בשביל אטלנטה - תאקלים חזקים וידיים בטוחות.

        התחזית

        ליין ההימורים של וגאס נותן לאטלנטה יתרון של שלוש נקודות במשחק הזה ולא בכדי. הפאלקונס מגובשים יותר, יציבים יותר, חלפו על פני יריבות מסובכות יותר ונראים הרבה יותר טוב, מה עוד שאריזונה הפסידה שניים משלושת משחקיה האחרונים. הגנת ההתקפה של אטלנטה תהיה החוליה הלחוצה במשחק הזה. דרו בריס, שמנהיג קבוצה מאד דומה לקרדינלס, ניצח את ההגנה האחורית של אטלנטה לפני פחות מחודש, והפעם הקורנרים יצטרכו להתעלות על עצמם כי הרסיברים של אריזונה הם סיפור אחרי לגמרי.

        המון נקודות, המון בלגאן, אטלנטה ולא בקלות.