אחד הסיפורים המעניינים של עונת 2008/9 הוא הדנבר נאגטס. אותם נאגטס שסיימו את העונה רגילה הקודמת בצורה מרשימה עם 48 ניצחונות ומקום בפלייאוף, עפו בצורה מחפירה מהפלייאוף לאחר סוויפ בידי הלייקרס, העבירו בצורה מכעיסה את מרכוס קמבי לקליפרס רק כדי להשיל משכורות, פתחו את העונה הנוכחית בצורה מגומגמת, ומאז שקיבלה לידי את צ'ונסי בילאפס עקפה חצי ליגה בצורה מסחררת.
כרגע עומדים הנאגטס במקום הרביעי במערב ובראש הבית הצפון מערבי, לפני פורטלנד ויוטה, אותן סימנו בתחילת העונה כפייבוריטיות להתמודד עם הבכורה. את מירב תשומת הלב מקבל, כמובן, בילאפס, בן העיר שחזר לקבוצה בה הקריירה שלו לא הצליחה להתרומם בתמורה לאלן אייברסון, וחיש קל הפך את הנאגטס מאחד המקומות המבאסים בליגה בהם משחקים כדורסל לאחת הקבוצות הלוהטות והשמחות שבה. שאריות הפוקוס הלכו לכרמלו אנתוני המג'עג'ע, שמנסה להתאושש מפציעה טורדנית במרפק. בזמן התשבוחות מכאן והדאגות מכאן, נשכח גורם חשוב נוסף בהצלחה רבתי - ננה.
הממוצעים של ננה העונה עומדים על 14.1 נקודות, 7.8 כדורים חוזרים, 1.4 חטיפות ו-1.5 חסימות למשחק, כולם, חוץ מחטיפות, שיאי קריירה מרשימים. שיא קריירה נוסף שבדרך הוא אחוז הדיוק שלו מהשדה - 61, שאם ישמור עליו עד סוף העונה יהיה הגבוה ביותר מאז קלע ארטיס גילמור 65 אחוזים מהזריקות שלו בעונת 1981/82.
"עכשיו זהו הזמן שלי", אמר ננה מוקדם יותר העונה. "עברתי דברים רבים בדרך למקום הזה בו אני נמצא כרגע".
אכן, דברים רבים עבר ננה. את עונת 2005/6, אותה פתח עם ציפיות גבוהות, סיים הברזילאי - שהשמיט ברבות השנים את שם המשפחה הילריו ונותר עם שם אחד בלבד, כיאה לשחקן מארץ הסמבה - לאחר שלוש דקות בלבד. במשחק הפתיחה נגד סן אנטוניו הוא עשה תנועה לא טובה עם הברך, קרע את הרצועות ונשלח לניתוח. גם בשנה שלאחר מכן הוא סבל מפציעות רבות והחמיץ 18 משחקים, אבל המכה האמיתית הגיע בקיץ 2007, עת התבשר שהתפתח גידול באחד מאשכיו. הוא שב ל-16 משחקים בלבד ב-2008, עם מספרים לא מרשימים של 5 נקודות ו-5 ריבאונדים.
"השחקן ממנו הכי הופתעתי היה ננה", אמר בילאפס בתחילת החודש. "ידעתי שהוא טוב שהוא קשוח בפוסט, אבל לא ידעתי כמה טוב הוא קולע וכמה כדורים הוא חוסם. הוא אולסטאר, אף אחד לא משחק טוב ממנו בליגה, והוא גם כזה בחור טוב".
ננה מתפקד העונה כסנטר, לאחר הוויתור על קמבי, חמוש ב-113 ק"ג שפרוסים על 208 ס"מ, הוא נאלץ להתמודד ערב אחר ערב עם הטים דאנקנים, יאו מינגים ושאקיל אונילים למיניהם. זה לא מפריע לו להיות העוגן של הגנה שמאפשרת ליריבותיה לקלוע רק 43.4 מהזריקות (מקום רביעי בליגה), ועל הדרך לקלוע עליהם בעקביות מפתיעה.
וזה לא שהברזילאי מפחד מהמגע מתחת לסלים, שכן יותר משני שליש מהנקודות שלו מגיעות מסביב לטבעת, שם יד שמאל הרכה שלו, והשורה הארוכה של המובים המגוונים שלו עושים את העבודה. עד כה הוא מחזיק בנתונים הטובים ביותר בקבוצה, מלבד בילאפס, בכל הקשור להבדל בין נכחותו על הפרקט ועל הספסל (פלוס 5.1).
"תמיד ידעתי שיש לו כשרון של אולסטאר, אבל לא חשבתי שהוא יביא אותו לידי ביטוי כל כך מהר", מחמיא לו מאמנו. "חשבתי שאחרי מה שעבר עליו בעונה שעברה, יעברו עוד שנה-שנתיים עד שיתאושש לחלוטין".
אחרי הוויתור על קמבי נותר המאמן ג'ורג' קארל עם שני שחקני פנים בלבד, ושניהם מטים לנפול וסובלים מפציעות סדרתיות - קניון מרטין וננה. בינתיים הם איכשהו מחזיקים מעמד, אבל לא בטוח שלעוד הרבה זמן.
"מאז הסרטן אני נוטה לחלות מהר מאוד. נדמה לי שאני כל הזמן חולה", אמר השבוע ננה. "אני מתאמץ המון במהלך משחקים, יש הרבה מגע בפוסט, וזה לא קל. זה מצריך ממני הרבה אנרגיה, ואין הרבה מנוחה במהלך העונה, עם הרבה משחקים לילה אחר לילה, עבדתי קשה במהלך הקיץ כדי להיות מוכן למחנה האימונים לאחר הכימותרפיה".
את דיבורי האולסטאר הוא מבטל, כי קבע לא מכבר את יום החתונה שלו במהלך סוף השבוע החגיגי, אולי כי לא חשב שיש סיכוי אמיתי שיהיה שם. כשנשאל על ידי עיתונאי דנבר מה יעשה אם כן יבחר, לא היסס ואמר שהחתונה חשובה לו יותר.
כעת נותרו לו עוד 51 משחקים עד הפלייאוף, ועם רזומה של 49 משחקים סך הכל בממוצע לעונה, מעטים מהמרים כל קו בריאות לטווח ארוך. אפילו ראשי הקבוצה החלו לחפש לו גיבוי ראוי מהספסל. אבל ננה בעצמו מסרב להתרגש. "אני מנסה לא לחשוב יותר מדי על מצבי הבריאותי. אני רק משחק ומתפלל. אני חושב שעכשיו אהיה בשקט ואשחק כדורסל".